שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אסתמה: איך לצמצם את מספר ההתקפים
    אורח חיים מתאים, טיפול מונע ואפילו רפואה משלימה - כולם מסייעים לצמצם את מספר ההתקפים אצל חולי אסתמה. ד"ר אנבל מאור מסבירה כיצד מאבחנים ומהם הטיפולים השונים

    אסתמה היא אחת מבעיות הנשימה הנפוצות ביותר. מדובר במחלה כרונית המתאפיינת בהתקפים חוזרים של קוצר נשימה. על פי הערכות כ-300 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מאסתמה, ושכיחותה במדינות המערב מגיעה ל-7% בקרב מבוגרים ול-12% בקרב ילדים.

     

    התקף אסתמה מתרחש בשל גורמים אלרגנים הנישאים באוויר, כמו אבק, אבקני פרחים או חלקיקים מזהמים. האלרגנים מעוררים אצל החולה תגובה דלקתית, הכוללת התכווצות של דרכי הנשימה, נפיחות של הרירית העוטפת את הסימפונות והפרשת ריר רב וצמיג. התהליכים הללו גורמים להיצרות דרכי הנשימה, ועקב כך לקושי בנשימה. קושי זה, אגב, הוא שהעניק למחלה את שמה. פירוש המילה אסתמה ביוונית הוא "נשימה קשה”. בעברית נקראת המחלה גנחת הסימפונות וקצרת הנשימה.

     

    הסובלים מאסתמה נזקקים לטיפול רק בזמן התקף ומתפקדים כרגיל בשאר הזמן. המחלה אמנם אינה פסיכוסומטית, אך גורמים נפשיים עלולים להשפיע במידה זו או אחרת על מהלכה ועל חומרת ההתקפים.

     

    מה מאפיין התקף אסתמה?

    קוצר נשימה, שיעול טורדני, ריבוי ליחה, "צפצופים" הנשמעים בדרכי הנשימה – כל אלה תסמינים שיכולים לאפיין התקף אסתמה. במצבים קשים יותר עלולה להופיע הזעה מרובה, קושי בהוצאת האוויר, קושי בדיבור ושיעול בלתי פוסק. לעיתים החולה יעדיף לשבת ולהישען קדימה על ידיו, תנוחה המאפשרת לנשום בעזרת שרירי העזר (השרירים הבין צלעיים ושרירי הצוואר).

     

    חולה הסובל מהתקף אסתמה, אפילו בחומרה בינונית, עלול להתעייף, מאחר שבזמן התקף קשה מאוד לנשום. בשל אותה עייפות עלולה להתרחש הידרדרות מהירה במצבו. התקף האסתמה, בעיקר בקרב צעירים, עלול להתפתח במהירות לחסימה שלמה של דרכי האוויר עד איבוד הכרה, ולכן חשוב לא להזניח את הבעיה.

     

    אירועים חוזרים של שיעול וקוצר נשימה, וכן נטייה למחלות במערכת הנשימה, כמו ברונכיטיס (דלקת הסימפונות), צריכים לעורר חשד לאסתמה. אם זה קורה ויש לפנות בהקדם לרופא לצורך אבחון.

     

    כיצד מאבחנים אסתמה?

    אבחון אסתמה מתבצע לרוב על ידי מומחה למחלות ריאה. הוא כולל בדיקת תפקודי נשימה, צילום חזה, ביצוע תבחיני אלרגיה ובדיקות נוספות לפי הצורך ולפי שיקול דעתו של הרופא.


    הסובלים מאסתמה עלולים לחלות יותר במחלות זיהומיות (צילום: איי.פי.)

     

    כיצד מטפלים באסתמה?

    הטיפול באסתמה מתחלק לשניים: טיפול בהתקף וטיפול מונע. כיום קיים מגוון רחב של תכשירים לטיפול במחלה, כך שטיפול מונע יכול לסייע למי שסובל ממנה להימנע מהתקפים לחלוטין או כמעט לחלוטין.

     

    הטיפול בהתקף

    בזמן התקף משתמשים בדרך כלל בוונטולין. זהו חומר הגורם להרחבה של דרכי הנשימה וניתן באמצעות משאף או באינהלציה. תכשירים נוספים שניתנים בשאיפה בזמן התקף הם אירובנט ובריקלין, וגם הם פועלים להרחבה מהירה של דרכי הנשימה. התקפים קשים יותר מטופלים בתכשירים נוגדי דלקת, בעיקר סטרואידים. את הסטרואידים ניתן לקבל בשאיפה, באינהלציה, במשאף ובעת הצורך גם בזריקה, לרוב לתוך הווריד.

     

    אם התקף קוצר הנשימה אינו חולף או לפחות משתפר לאחר שלושה עד ארבעה שימושים במשאף ונטולין יש לפנות לרופא. שימוש תכוף ומופרז במשאף ונטולין עלול להיות מסוכן בגלל תופעות הלוואי שעלולות להתפתח ובגלל עיכוב בפנייה לרופא בעת התקף אסתמה שעלול להסתבך.

     

    יש צורך לפנות לרופא גם אם סובלים מהתקפים חוזרים, אם מרגישים צורך תכוף לשימוש במשאף ונטולין או אם מתעוררים בלילה עם שיעול טורדני. פירוש הדבר שהמחלה אינה מטופלת כראוי ויש להתאים לה טיפול תרופתי.

     

    טיפול מונע

    המטרה העיקרית של טיפול זה היא מניעת התפתחות התגובה הדלקתית בדרכי הנשימה. הטיפול המונע כולל שימוש במשאפי סטרואידים (פליקסוטייד, בודיקורט, Q-VAR), במשאפים משולבים (סרטייד, למשל) ובכדורים (סינגולייר). הוא ניתן לתקופות ממושכות של כמה חודשים ואף יותר.

     

    חלק חשוב מהטיפול באסתמה הוא אבחון החומרים האלרגניים שגורמים להתקף והימנעות מחשיפה אליהם בבית, בחוץ ובעבודה. הטיפול כולל גם הפסקת עישון ופעילות גופנית סדירה. על אף שמאמץ גופני עלול לעורר התקף אסתמה (בעיקר במזג אוויר קר), פעילות גופנית מתונה ומבוקרת יכולה לסייע לסובלים מהמחלה. שחייה ויוגה, שמיטיבות עם מערכת הנשימה, הן שתי פעילויות שמתאימות במיוחד לחולים באסתמה.

     

    אילו סיבוכים עלולים להתפתח אצל הסובלים מאסתמה?

    הסובלים מאסתמה עלולים לחלות לעתים קרובות יותר במחלות זיהומיות של דרכי הנשימה העליונות (ברונכיטיס) והתחתונות (דלקת ריאות), ולפתח מחלה קשה ועם יותר סיבוכים מאשר אנשים שאינם לוקים באסתמה. לכן, אדם הלוקה באסתמה שחלה במחלה זיהומית כמו שפעת או שיעול חייב לפנות בהקדם לרופא. הטיפול בזיהום יכלול לרוב גם אנטיביוטיקה, במטרה למנוע סיבוכים. בנוסף, מאחר שחולי אסתמה נמצאים בקבוצת הסיכון לסיבוכים של שפעת עונתית ודלקת ריאות חשוב שיקפידו להתחסן מפני שתי המחלות.

     

    האם אפשר לטפל באסתמה באמצעות רפואה משלימה?

    בשנים האחרונות פונים יותר ויותר חולים לרפואה המשלימה לצורך טיפול בבעיות שונות. עם זאת, חשוב להדגיש כי הרפואה המשלימה אינה אלטרנטיבה לרפואה המערבית, אלא בדיוק כפי שמגדיר אותה שמה - משלימה.

     

    הרפואה המערבית מציעה טיפולים שאין להם תחליף, בעיקר במקרים קשים. לכן, מי שבוחרים להשתמש ברפואה

    משלימה צריכים להבין את מגבלותיה. כשחולה אסתמה סובל מהתקפים תכופים הוא זקוק לטיפול תרופתי. גם כשמצבו משתפר עקב טיפול תרופתי אין להפסיק את הטיפול ללא התייעצות עם רופא מומחה. עם זאת, ניתן לשלב בטיפול הקונבנציונלי טיפולים משלימים, כמו דיקור סיני (אקופונקטורה), שרשם הצלחה רבה בהפחתת תדירות ההתקפים ובשיפור המצב הכללי בקרב חולים באסתמה קלה עד בינונית.

     

    הומיאופתיה היא תחום טיפול נוסף שיכול לסייע לחולים באסתמה, אם כי יש להביא בחשבון שזמן התגובה בטיפול ההומיאופתי הוא ארוך יותר. גם שינויים תזונתיים עשויים לסייע לחולים, ולשם כך יש להתייעץ עם מטפל בנטורופתיה.

     

    חשוב להדגיש כי אם פונים לטיפול משלים יש להתייעץ תחילה עם רופא, ולאחר מכן לבצע מעקב ולדאוג כי הרופא והמטפל ברפואה משלימה יעמדו בקשר.

     

    הכותבת היא רופאת משפחה ורופאת אמון במרפאות "מאוחדת" פרדס חנה וואדי ערה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חשוב לפנות לרופא במקרה של התקפים חוזרים
    צילום: index open
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים