לא נו, לא נציק לכם שוב עם היד ואלוהים

1. ארצות הברית 1994: שני שערים, הרוג אחד

נבחרת קולומביה היתה אחת הסנסציות הגדולות של מוקדמות המונדיאל הזה, והשיא היה בניצחון המדהים 0:5 על ארגנטינה בבואנוס איירס. המאמן פרנסיסקו מטוראנה בנה אז נבחרת מופלאה ששיחקה כדורגל מרהיב, עם כוכבים כמו קרלוס ולדראמה, פרדי רינקון ופאוסטינו אספרייה. עד כדי כך הרשימה קולומביה, שפלה בכבודו ובעצמו טען שהנבחרת היא מועמדת רצינית לזכות בגביע העולמי. אבל התקוות התנפצו מהר מאוד.

במשחק הראשון הפסידה קולומביה 3:1 לרומניה. שמועות מהמחנה סיפרו שהמאמן והשחקנים קיבלו איומים ברצח מאנשי הקרטלים, שהימרו בעשרות מיליוני דולרים על הצלחת הנבחרת, והזהירו אותם שלא יעזו להיכשל במשחק השני. באופן טבעי, קולומביה עלתה למשחק הבא מול המארחת בביצים רועדות. עם או בלי קשר ישיר לזה, כשהאמריקאים הובילו 0:1 שלח הקשר שלהם ג'ון הארקס את הכדור לרחבה, הבלם אנדרס אסקובאר הושיט את הרגל כדי לחלץ - והכניע את השוער שלו רנה היגיטה. ארצות הברית ניצחה 1:2 בגלל השער העצמי האומלל הזה, וקולומביה הודחה מהטורניר כבר בסיבוב הראשון וחזרה הביתה.

"שמישהו כבר ישתיק את שלומי שבן!"

11 יום לאחר המשחק נורה אסקובאר כשיצא מבילוי במועדון בעיר מגוריו, מדיין. ההערכה הראשונית היתה שאנשי קרטלי הסמים עמדו במילה שלהם, אבל הרוצח - אחד בשם הומברטו מוניוס קסטרו - טען שזה היה בגלל ויכוח על בחורה. האמת לא שינתה הרבה לאסקובאר המנוח, אם כי סלחו לו כנראה על הגול העצמי: 120 אלף איש הגיעו ללוויה שלו, והוא נחשב בקולומביה לגיבור לאומי.

2. ספרד 1982: לעקוף את היטלר

משחק חצי הגמר בין גרמניה לצרפת היה אחד הגדולים בכל הזמנים. הצרפתים כבר הובילו 1:3 בהארכה, בדרך למה שנראה כמו הגמר הראשון בתולדותיהם, אבל הגרמנים חזרו משומקום והשוו ל־3:3. דו־קרב הפנדלים היה מלחיץ, ובסופו ניצחה גרמניה 4:5 והעפילה לגמר במדריד. אבל הסיפור הגדול של המשחק קרה בדקה ה־56.

זמן קצר לאחר שנכנס כמחליף, הצרפתי פטריק באטיסטון נשלח לבד לרחבה הגרמנית אחרי שקיבל מסירה גאונית מהקפטן שלו, מישל פלאטיני. טוני שומאכר, השוער הגרמני, יצא מולו - אבל במקום לנסות להגיע לכדור, הוא התנפל על באטיסטון עם רגל שלוחה קדימה והעיף לו וולה לראש.

באטיסטון התמוטט. הוא נלקח לחדר ההלבשה כשהוא מונשם, חסר הכרה וחסר שתי שיניים. אחרי כמה דקות של בהלה חודש המשחק, ואיתו טעות השיפוט הגדולה בהיסטוריה: השופט ההולנדי צ'ארלס קורבר לא רק שלא הרחיק את שומאכר ופסק פנדל לצרפת (העבירה היתה בתוך הרחבה): הוא אפילו לא שלף כרטיס צהוב.

"עוד כמה יש לנו עד הכותל"?

באטיסטון בילה בבית החולים כמה שבועות עד שהתאושש. שומאכר הפך לגיבור האומה הגרמנית כשעצר שני פנדלים והעלה את הנבחרת שלו לגמר. במשאל שנערך בצרפת מיד אחרי המונדיאל נבחר טוני שומאכר לגרמני הכי שנוא בהיסטוריה. אדולף היטלר סיים במקום השני.

3. עדיין ספרד 1982: עקיצה בעשר דקות

נבחרת אלג'יריה היתה אחת ההפתעות הנעימות של מונדיאל 1982. היא שיחקה כדורגל מהיר וטכני, והדהימה כבר במשחק הראשון כשניצחה את מערב גרמניה 1:2. אחרי הפסד לאוסטריה ניצחו האלג'יראים את צ'ילה, ומצאו את עצמם במקום הראשון בבית, עם כרטיס כמעט מובטח לסיבוב השני. אלא שבאותם ימים לא קיימו במקביל את שני המשחקים האחרונים בכל בית, וככה יצא שאלג'יריה כבר סיימה את המשחקים שלה, ולגרמניה עוד חיכתה התמודדות עם אוסטריה. לא היה צריך להיות אלברט או אפילו מאיר איינשטיין כדי לחשב שאם גרמניה תנצח את אוסטריה בהפרש של שער אחד או שניים, שתי הנבחרות יעפילו לסיבוב השני וישלחו את אלג'יריה בחזרה לצפון אפריקה. האלג'יראים אכן הריחו קנוניה, והאמת היא שגם המאמן הגרמני יופ דרוואל ועמיתו האוסטרי גיאורג שמידט ידעו איך המשחק יסתיים הרבה לפני שהתחיל. 

ב־25 ביוני הגיעו 40 אלף צופים לאיצטדיון אל מולינון שבגיחון כדי לראות משחק כדורגל במונדיאל, אבל ראו דבר אחר לגמרי: בדקה העשירית הגביה פייר ליטברסקי, הורסט רובש נגח, גרמניה עלתה ל־0:1 - וזהו. כאן פחות או יותר זה נגמר. ב־80 הדקות הבאות, שחקני שתי הנבחרות העבירו את הזמן במסירות לרוחב המגרש. הקהל שרק בוז למחזה המביש, האלג'יראים מחו, אבל לפיפ"א לא יהיה מה לעשות בנדון חוץ מלקבוע שמעכשיו ואילך יתקיימו כל המשחקים המכריעים במקביל. "חיפשתי בספר החוקים", אמר אחרי המשחק הרמן נויברגר, סגן נשיא פיפ"א הגרמני, "אבל לא מצאתי חוק שאוסר על קבוצות לשחק איך שהן רוצות".

4. ארגנטינה 1978: עצור בשם החונטה

כשארגנטינה אירחה את המונדיאל ב־1978, מצבה הלאומי היה לא משהו. שנתיים קודם לכן השתלטה חונטה צבאית על המדינה והפכה את החיים בה לבלתי נסבלים; עשרות אלפי בני אדם שנחשדו בנטיות שמאלניות נחטפו, עונו, ורבים מהם נעלמו.

הדיקטטורה הצבאית ניסתה כמובן להסתיר את הזוועות, ולשקף כלפי חוץ תמונה פסטורלית. מבחינה זאת היה המונדיאל כלי פנטסטי - גם כדי להראות לכל העולם כמה נפלא המצב בארגנטינה, וגם כדי לתת ל־25 מיליון התושבים סיבה לגאווה לאומית. במילים אחרות, מבחינת ההנהגה היתה הנבחרת חייבת לזכות בגביע העולמי, לא משנה באיזה מחיר.

למרות הפסד לאיטליה בסיבוב הראשון העפילה ארגנטינה לסיבוב השני, ושובצה לבית אחד עם ברזיל. המשחקים המכריעים, כאמור, עוד נערכו אז בשעות שונות: ברזיל שיחקה אחר הצהריים, והמשחק של ארגנטינה נקבע לערב. כשהברזילאים ניצחו את הפולנים 1:3, הארגנטינאים ידעו שרק ניצחון בהפרש של ארבעה שערים יעלה אותם לגמר. ובברזיל ידעו בדיוק מה עומד לקרות במשחק האחרון של הסיבוב השני. "אם היינו מנצחים את פולין 0:50, אין לי ספק שארגנטינה היתה מנצחת את פרו 0:54", אמר הכוכב הברזילאי רוברטו ריבלינו. "הכל היה מכור מראש".

לפרואנים כבר לא היה סיכוי להעפיל לגמר, אבל החבר'ה הבטיחו לפני המשחק שהם יילחמו "למען הספורט". זה החזיק מעמד עד כמה דקות לפני תחילת המשחק, כשראש החונטה הארגנטינאית - הגנרל חורחה וידלה - החליט להיכנס לחדר ההלבשה של פרו. הוא נאם בפני השחקנים המפוחדים על "האחווה הדרום אמריקאית", ונתן להם להבין מה פחות או יותר הם אמורים לעשות.

לזכותה של פרו ייאמר שבתחילת המשחק היא ניסתה לתקוף וגם הגיעה לשני מצבים מצוינים. אבל האווירה באיצטדיון ברוסאריו היתה מאיימת ומפחידה, וארגנטינה תקפה כאילו אין אלוהים. אחרי שנכבש השער הראשון, הגיע גם השני. ואחר כך הגיעו גם השלישי, הרביעי, החמישי והשישי.

האם המשחק היה מכור? בברזיל משוכנעים שכן. בארגנטינה טוענים שהכל היה חוקי. ב־1986 פורסם ב"סאנדיי טיימס" שארגנטינה העבירה 35 אלף טון חיטה לפרו, ושהבנק המרכזי של ארגנטינה נתן אשראי של 50 מיליון דולר לטובת הממשלה הפרואנית. שום דבר מזה לא הוכח עד היום.

ואיך נגמר המונדיאל ההוא? האמת, כמתוכנן: נבחרת ארגנטינה עלתה לגמר, ניצחה את הולנד 1:3, וזכתה בגביע העולמי בפעם הראשונה בתולדותיה.

5. צ'ילה 1962: רצוי להשתמש בשני קונדומים

כמה חודשים לפני המונדיאל הגיעו לצ'ילה שני עיתונאים איטלקים כדי לדווח על ההכנות. אנטוניו ג'ירלי עידכן את קוראיו באיטליה שהנשים בסנטיאגו "מכוערות וזנותיות", ועמיתו קוראדו פיצינלי הגדיל לפרט כי "צ'ילה היא מדינה מושחתת שסובלת מכל הרעות החולות: בורות, אלכוהוליזם, עוני וזנות". לא היה צריך יותר מזה כדי להפוך את המשחק בין צ'ילה לאיטליה לחבית של חומר נפץ.

12 שניות משריקת הפתיחה הגיע הכיסוח הצ'יליאני הראשון. בדקה השמינית הגיב ג'ורג'יו פריני האיטלקי בבעיטת קראטה על עבירה בוטה שנעשתה עליו, והשופט האנגלי קן אסטון הרחיק אותו. המהומה שהתפתחה ארכה עשר דקות, ורק אחריהן חודש המשחק. הצ'יליאנים המשיכו לירוק ולכסח, והאיטלקים הגיבו באלימות. מריו דויד היה האיטלקי השני שהורחק, אחרי פעולת תגמול לכיוונו של לאונל סאנצ'ס - שכמה דקות קודם לכן שבר את אפו של אומברטו מאשצ'יו.

"עזוב, אתה לא רואה כלום בחושך הזה" 

המשחק הופסק עוד שלוש פעמים במהלך המחצית השנייה, ושוטרים נכנסו למגרש כדי להפריד בין השחקנים. השופט האנגלי אסטון איבד שליטה על המתרחש, והתפלל שהקרב יסתיים. בסוף זה קרה: צ'ילה ניצחה 0:2, אבל האוהדים המקומיים לא ויתרו ורגמו באבנים את מחנה האימונים של הנבחרת האיטלקית.

"זה הייתי אני נגד 22", סיכם השופט את החוויה. "לא שפטתי משחק כדורגל. למעשה הייתי משקיף בתמרונים צבאיים".

6. גרמניה 1974: מיטב בחורותינו

יום לפני משחק הגמר בין המארחת לנבחרת הולנד, שהיתה הפייבוריטית, פירסם הצהובון הגרמני "בילד" כותרת ענקית בעמוד הראשון: "שמפניה, בחורות ערומות ויוהאן קרויף". העיתון טען שיום לפני משחק חצי הגמר מול ברזיל חגגו שחקני נבחרת הולנד בבריכה במלון, יחד עם כמה נערות גרמניות שבשלב מסוים החליטו להיפרד מבגדי הים שלהן.

ההולנדים הכחישו. המאמן רינוס מיכלס כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת ואמר בכעס שהגרמנים מנהלים מלחמה פסיכולוגית מלוכלכת נגד הנבחרת שלו. ה"בילד" מצידו אמר שיש לו צילומים מרשיעים, אבל מעולם לא פירסם אותם (בכתבה המקורית הופיעה תמונה של בריכה ריקה). היה או לא היה? הוויכוח הזה לא הוכרע עד היום. אבל דבר אחד בטוח: בערב שלפני הגמר התקשרה דני קרויף לבעלה, והחזיקה אותו בטלפון כל הלילה. ולא משנה כמה זמן עבר מאז, גם היום תמצאו הולנדים שתולים את האשמה העיקרית בהפסד של הולנד באשתו של הקפטן.

7. אורוגוואי 1930: כן, כדור של אבא שלי

גמר המונדיאל הראשון, לפני 80 שנה, היה עימות חזיתי בין שתי שכנות ויריבות מושבעות: ארגנטינה ואורוגוואי. קפטן ארגנטינה לואיס מונטי אפילו קיבל איומי רצח לפני המשחק, אבל לא השתפן והתייצב לגמר הגדול. הבעיה המהותית יותר היתה ויכוח שפרץ בקשר לכדור שבו ישתמשו במשחק: האורוגוואים דרשו להשתמש בכדור שלהם, והארגנטינאים לא היו מוכנים לוותר על זה שהביאו מבואנוס איירס. בסופו של דבר קבע השופט הבלגי ג'ון לאנגנוס שבמחצית הראשונה ישחקו בכדור הארגנטינאי, ובמחצית השנייה בכדור האורוגוואי. ומה אתם יודעים, לא במפתיע הובילה ארגנטינה 1:2 במחצית - אבל אורוגוואי עשתה קאמבק ענק במחצית השנייה, וגם ניצחה בסוף 2:4.

8. אנגליה 1966: חיות וחיכוכים

בכל פעם שאנגליה עולה לשחק נגד ארגנטינה, שתי המדינות נכנסות לכוננות. לחוסר הסימפטיה ההדדית בין שני העמים יש כמובן שורשים היסטוריים, אבל הנקודה המדויקת בזמן שבה הפכה האיבה הזאת לשנאה של ממש היא משחק רבע הגמר של מונדיאל 1966.

אנגליה אירחה את המונדיאל ונהנתה מיתרון הביתיות. לארגנטינה היתה נבחרת טובה, שהאמינה ביכולת שלה לנצח את אנגליה גם באיצטדיון וומבלי. המשחק נפתח רגוע, עד שבדקה ה־36 התחיל קפטן ארגנטינה אנטוניו ראטין להתווכח עם השופט הגרמני רודולף קרייטלין. אחרי כמה דקות של ההוא אמר ככה בגרמנית וההוא ענה אחרת בספרדית, נמאס לשופט והוא החליט להרחיק את ראטין, שמצידו סירב לרדת מהמגרש (אחרי המשחק הוא טען שבסך הכל דרש מתורגמן). המהומה נמשכה כמה דקות, ובשלב מסוים היה נראה שנבחרת ארגנטינה נוטשת את המגרש. רק אחרי שמונה דקות ארוכות התפנה ראטין מהדשא, אבל התיישב בהפגנתיות על קו האמצע. בסוף שיכנע אותו שוטר לרדת לחדרי ההלבשה.

המשחק נמשך עם עשרה שחקנים ארגנטינאים שהרגישו די מקופחים. עד לדקה ה־77 הם עוד הצליחו לשמור על 0:0, ואז הבקיע ג'ף הרסט את שער הניצחון האנגלי. בסיום המשחק השתוללו השחקנים הארגנטינאים, לא הפסיקו לקלל ולאיים, וכמה מהם הגדילו לעשות והשתינו במנהרה שמובילה לחדרי ההלבשה. המאמן האנגלי אלף ראמזי ניסה למנוע משחקניו להחליף איתם חולצות כנהוג, ואחר כך אמר: "הם לא באו לשחק כדורגל, אלא התנהגו כמו חיות". המשפט הזה - עם המילה המפורשת "חיות" - הוא שהצית את המדורה שמאז ועד היום מחממת את היריבות בין אנגליה לארגנטינה.

9. גרמניה 2006: צהובים מהסוג השלישי

למונדיאל בגרמניה הגיע האנגלי גרהאם פול כשופט בכיר שניהל לא פחות מ־1,544 משחקים. וגם את הטורניר של 2006 הוא התחיל טוב, עם שני משחקים שהסתיימו בציונים גבוהים מאוד מהמבקרים של פיפ"א. אבל אז הגיע המשחק בין קרואטיה לאוסטרליה.

זה היה מפגש טעון ומתוח בין שתי נבחרות שנאבקו על העלייה לשלב הבא. ניצחון של קרואטיה היה מעלה אותה יחד עם ברזיל לסיבוב השני; לאוסטרליה הספיק תיקו. הקרואטים הובילו פעמיים וה"סוקרוז" השוו פעמיים, בפעם השנייה

 בדקה ה־79. מכאן ועד הסיום היו בעיקר היסטריה ואלימות: פול הרחיק שני שחקנים, אחד מכל נבחרת. ליוזף שימוניץ, הבלם הקרואטי שכבר קיבל כרטיס צהוב קודם לכן, הראה פול כרטיס צהוב שני – אבל התבלבל ולא הרחיק אותו כמו שמחייבת החוקה. שימוניץ המשיך לשחק עד דקת הסיום, ואז פתח את הפה והתחצף. בתגובה הוציא לו פול כרטיס צהוב שלישי, ורק אחר כך טרח להוסיף את הכרטיס האדום.

כשפול הבין שהוא השופט הראשון שהוציא במשחק אחד שלושה צהובים לשחקן אחד, היה ברור לו שאת הגמר הוא יראה בבית. ספ בלאטר, נשיא פיפ"א, אמר על מה שקרה: "אם אוסטרליה היתה מפסידה במשחק ומודחת מהטורניר, היו לה את כל הסיבות שבעולם לדרוש משחק חוזר". לזכותו של פול ייאמר שמיד לאחר המונדיאל הוא הודיע על פרישה משיפוט בינלאומי. "מה שעשיתי היה טעות בחוקי המשחק", הוא הודה. "אין על זה שום ויכוח. אני הייתי השופט, אני עשיתי את הטעות, וכל האחריות עלי".

10. ומה אתם יודעים, שוב ספרד 1982: בעזרת השייח

כוויית היתה הנציגה היחידה של יבשת אסיה במונדיאל 82', ופתחה את הטורניר עם תיקו מכובד (1:1) מול צ'כוסלובקיה. למזלה הלא משהו, במשחק השני היא פגשה את הנבחרת הנהדרת של צרפת.

ברנאר ז'אנז'יני, מישל פלאטיני ודידייה סיקס העלו את הטריקולור ל־0:3 מבטיח, וגם כשמוחמד אל בולושי צימצם ל־1:3, לא היה נראה שיכול לקרות משהו דרמטי במשחק הזה. אלא שכמה דקות אחרי השער הכווייתי נשלח לרחבה הקשר הצרפתי אלן ז'ירס. ההגנה הכווייתית היססה לרגע; ז'ירס לא עצר, בעט פנימה וקבע 1:4.

השחקנים הכווייתים הקיפו את השופט הרוסי וטענו שעצרו לרגע כי שמעו שריקה מהיציע. מירוסלב סטופאר ניפנף אותם, ואז קם ממושבו ביציע הכבוד הוד רוממותו השייח פאהד אל אחמד אל ג'עבר א־סבאח - נשיא ההתאחדות הכווייתי ואחיו של מנהיג המדינה - וסימן לשחקנים לרדת מהמגרש.

לתדהמת כולם, הכווייתים אכן נטשו את הדשא. השייח לא התרגש משריקות הבוז הצורמות ועזב את יציע הכבוד. היה נדמה שלראשונה בתולדות המונדיאל יתפוצץ משחק. הצרפתים המתינו על המגרש עשר דקות שלמות עד שהשופט חידש את המשחק, אבל איך חידש: הוא פסל את השער של ז'ירס וקבע שהתוצאה היא 1:3. השייח נראה מבסוט. הצרפתים היו בהלם. אבל רק לכמה דקות, עד שמקס בוסיס הבקיע והחזיר את הלוח ל־1:4.

אז איך נגמר? פיפ"א קנסה את השייח ב־8,000 פאונד, השופט סטופאר לא שפט יותר במשחקים בינלאומיים - וצרפת נותרה הנבחרת היחידה בתולדות המונדיאל שפסלו לה שער מהיציע.