שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שלטון העם
    בגלל שהיא משפדת את הפוליטיקלי קורקט, בגלל המשחק של אילן פלד, בגלל "חתולה שחורה מיוחמת", בגלל הפרכוסים שהיא עושה להומואים - הסיבות שהופכות את "אחד העם 1" לסדרת פולחן היסטרית. לכבוד שובה למסך

    בגלל מירי

    הדבר הראשון שצריך לדעת על מירי פסקל הוא שהיא אשה מאוד מודרנית. באמת. יש לה אפילו פס אדום בשיער ולא מזמן היא היתה במסעדה והזמינה קיש - כי מירי התעלתה מעבר לרקע הקשה שממנו צמחה והפכה לאדם מתקדם, אינטליגנטי וחוקר. הדבר השני שצריך לדעת על מירי פסקל הוא שהדבר הראשון לא נכון בכלל, אבל קיים אצלה בראש. פסקל היא דמות מתוחכמת בעיקר בעיני עצמה, אבל כלפי כל סובביה היא גוש מרוכז של פרימיטיביות, עילגות וחוסר מודעות עצמית. היא רעה למשפחתה, מרכלת על חבריה, זורקת סלט על מי שיושב לידה בשולחן ארוחת הערב - ואת הכל היא עושה בחן של משאית זבל. יוצריה של מירי היו נחושים לגייס עבורה את אוסף התכונות הכי לא אטרקטיבי, כולל המקצוע הבזוי ביותר בישראל - פקחית חנייה. ודווקא בגלל שהוא לא היה צריך להעניק לה ולו טיפה של נשמה, אילן פלד כל כך נהנה לגלם את הדמות הזו, ואנחנו כל כך נהנינו להסתכל עליו. הדס בשן


    קיבלה "עובדת מצטיינת" מהעירייה. מרים הפקחית

     

    בגלל ההומואיות

    עם כל הכבוד לשחקנים המוכשרים, לדמויות השנונות ולטקסטים המושחזים, מי שהחזיר את הסדרה לאקרנים היתה לא אחרת מאשר הקהילה

    ההומו־לסבית. לכאורה אין שום קשר ישיר בין הסדרה לבין הקהילה, אבל כאשר מסתכלים על זה לעומק מבינים שיוצרי הסדרה התעסקו בסוגיית ההומואים הרבה לפני שרבים אחרים בכלל הסכימו לסבול אותה על המרקע. הם החדירו לבניין המוטרף זוג גאה, המנהל חיי משפחה אלטרנטיבית עם ילד שגדל אצל אמא חד הורית, ובעיקר - שמו במרכז הבמה את הפקחית והדיירת מירי פסקל, אשר דמותה מגולמת על ידי אילן פלד המוכשר להחריד. הופעתה של מירי, דמות ראשית נשית, היתה בין הפעמים הראשונות והבודדות בהן המיינסטרים קיבל לחיקו גבר בבגדי אשה. הצבעוניות, הקאמפיות ורוח הקרנבל שהקהילה כל כך מוקירה, מצויים במינונים היסטריים אצל מירי והאחרים, ולכן הקהילה בלטה גם בערבי ההקרנה שבאו בעקבות ירידת הסדרה. ההקרנות ההיסטריות של מועדוני המעריצים של הסדרה, זכו בעבר לכתבה משלהם ב"פנאי פלוס" היו אירוע של סיבה ותוצאה - הן נבעו מהקאלטיות של הסדרה וגם העצימו את התופעה. כל סצנה בכיכובו של פלד לוותה בנחשול צווחות, צחוקים רועמים ואינספור חיקויים מצד הצופים הנלהבים. עד היום, שבע שנים אחרי, ניתן לשמוע ממיטב הז'רגון של מירי בכל מועדון גייז ומסיבת סלון אפשרית. שי פרץ 

     

    בגלל יעל פוליאקוב

    אומנם ב"לא כולל שירות", "תלויים באוויר" ו"משפחה וחצי" יעל פוליאקוב ביצעה תפקיד אופי מעוררי השראה, ו"הכל דבש" עשתה ממנה כוכבת פריים טיים, אבל יעל פוליאקוב גילתה לעולם איזו קומיקאית אדירה חבויה בה ב"אחד העם 1". יעל גילמה לא פחות מארבע דמויות קורעות ומג'וננות: יפית פסקל (בתה של מירי), תקווה (אחותה של מירי), שולה נמירוביץ' נמיר (ראש ועד הבית) ומאיה ("נוני" וזוגתו המציקה של חן). הטירוף, התנופה ורוח השטות שהפגינה בגילום הדמויות הוורסטיליות האלה, קנו לפוליאקוב חלקה של כבוד בהיכל התהילה של הקומדיה הישראלית. שי פרץ

     

    בגלל הגזענות

    חבל ללכת על קצות האצבעות סביב הנושא הזה, כאילו הילדה הערסית בת חן עשתה ספונג'ה והרצפה רטובה: זו היתה סדרה גזענית. כל הדמויות הנלעגות ביותר של "אחד העם 1" היו מזרחיות במופגן, וכוללות לא רק את האלימות של מירי, אלא גם את הטמטום של אילנית הקוסמטיקאית והשוביניזם של עמרם, הנוהג להעליב את אשתו קשות כשהוא לא מכניס אותה להריון. הדמות האשכנזית היחידה בבניין היתה שולה נמירוביץ', אומנם נלעגת אבל לפחות הוענק לה מעט כוח דרקוני אל מול נתיניה בוועד הבית. בראי הזמן זה קצת מזעזע, אבל גם מצחיק - היום יש להניח שהיוצרים לא ירשו לעצמם להיות כל כך גזענים, ובכל מקרה, כשמשה פרץ ממלא את קיסריה, נדמה כי הריקוד של עמרם בתחתונים בשבת בבוקר הוא בעצם ריקוד ניצחון. מותר לנו לצחוק במבוכה של ווזווזים על החטא הקדמון והלא פוליטיקלי קורקט הזה, ואם אנו מרגישים קצת אשמים, אפשר לגייס את העובדה שהמוח מאחורי כל זה הוא בן הרוש, לא בדיוק שם אירופי, אז מותר גם לו. הדס בשן


     

    בגלל ארז בן הרוש

    זה נכון שהדמויות שלו לא היו המבריקות ביותר שנראו ב"אחד העם 1". עמרם היה משעשע, אבל לא כמו ראובן (אורי גוטליב), חן (נושי) בעיקר הרים לנוני (יעל פוליאקוב) להנחתות והוא גם עשה תפקיד לא רע בתור יוסי ההומו ("יוסי? איזה מין שם זה להומו?!"). אבל בהיותו השחקן היחיד באנסמבל שגם קיבל קרדיט של יוצר הסדרה והיה אחראי על כתיבת חלק נכבד מהמערכונים, מוכרחים לתת לו קרדיט. כבר כתבנו כאן על כך שהסדרה הקדימה את זמנה, יצרה קאלט ברמות שאנחנו לא ממש מכירים בישראל ושינתה את פני הסאטירה והקומדיה. הקשר הישיר של ארז בן הרוש לכל זה, גם כשחקן וגם כיוצר, הופך אותו לאחד האנשים המשפיעים בטלוויזיה הישראלית. התגעגענו. חגית גינזבורג

     

    בגלל הנאמברים

    טוב, לא ממש נאמברים, כמו שזה בעיקר נאמבר אחד שיחיה לנצח: "חתולה שחורה ומיוחמת" (לבטא בסטייל מירי), שמבצעת מירי יחד עם תקווה, אחותה מאמריקה, וכולל את המשפטים האלמותיים "יבוא כלבלב, ינבח הב הב, תבוא פרה, תעשה מו מו, יבוא כריש, יכרש רש רש", ו"אני אקרע לך ת'צורה, יא זבל", פלוס כמובן ריקוד ותלבושות אייטיז למופת. השיר הזה ממשיך ללוות אותנו עד היום, בדרך כלל בחסותם של משתמשי פייסבוק, שאחת לכמה שבועות נזכרים בו ומדביקים אותו על הוול שלהם. לא משנה כמה פעמים נצפה בקליפ הזה, הוא יקרע אותנו מצחוק. עוד נאמבר שלא יישכח הוא קטע הריקוד של מירי ויפית. יפית מנסה לעשות חזרות לקראת הופעה בבית ספר ומירי מתערבת לה, כי היא "באה ממחול", כולל השיר שמירי ממציאה באותו הרגע, שמספר את סיפור חייו של אבא ראובן ("אמא נשארה בודדה, מסכנה מסכנה. אם את רוצה תהילה, את צריכה לשלם, כאן ועכשיו, בזיעה"). חגית גינזבורג

     

    בגלל האוכל

    טיפול פנים בטעם חילבה, נוני רוצה שנושי יביא לה קורנפלס עם חלב בגלל שהיא חתולי, הדג חזי שלא רוצה למות באמבטיה, החתולה שלא רוצה לבן, הלחם של עמרם לשבת, החסה בארוחה אצל מירי וראובן וכמובן, הבורקסים של מירי. הדמויות של "אחד העם 1" תמיד מגיעות למסך עם פירורים של משהו מקומי מרוחים על הפרצוף. אפשר להיכנס כאן לדיונים פסיכולוגיים על תפקידו של האוכל בסדרה וכמה הוא תרם לאווירת הצ'כונה המטורללת, אבל בתכלס, מדובר בעוד אלמנט שהופך את הסדרה הזו לכל כך מצחיקה. מספיק לשמוע את נושי מתפתלת מול נוני, או לראות את מירי בולסת את אחד המשולשים הבצקיים והשמנוניים שלה בדרך לעוד דוח חנייה. יותר מזה אנחנו לא צריכים. חגית גינזבורג

     

    • את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יבוא כריש, יכרש רש רש
    הלחם של עמרם לשבת. בגלל האוכל
    7 לילות
    מומלצים