התעשיה האווירית
שלוש יפהפיות ודוגמן נוחתים בתל אביב, מקבלים דירת חלומות ועבודה בתעשיית הבידור. כן, גם אצלנו, ב"פנאי פלוס". מרפקנות, קנאה, חוסר פרגון, דילמות מוסריות, לילות של אלכוהול וסקס רועש - גיבורי "TLV: עושים את תל אביב" נתקלו בכל מה שיש לתל אביב ולברנז'ה להציע
קשה לתאר את האופוריה שאופפת אותי. "איזה מגניב זה תל אביב", הרהרתי ודפקתי בדלת של דירה מספר 4. בחור משועמם, אם כי שרירי, פתח ופיהק לי בפרצוף. "זו האמבטיה", הוא הצביע על גיגית מתקלפת בלי לומר שלום, "זה המטבח", המשיך את הסיור אל תוך חלל שלא נוקה מאז מבצע קדש, סתיו 1956, "וזה החדר שלך", הוא הצביע לעבר דלת עקומה מעץ שהסתירה ארבעה קירות צהובים וחלון זעיר. כל זה, יש לציין, במחיר מבצע שיכול היה לממן קהילה קטנה של פליטי דארפור במשך חודשיים. חטפתי את הדירה הזו, צבעתי, ניקיתי ויצאתי ליום הראשון במערכת העיתון. בתוך 48 שעות הבנתי שגם אהבתי לכתיבה והרצון העז להצליח בתעשיית הבידור לא ימנעו ממני תשלום כואב של שכר לימוד בפקולטה למדעי הבוהדנה. מהר מאוד עשיתי את הפשלה הראשונה ובלי להיכנס לפרטים, תאמינו לי שכשבבו קובו זועם בטלפון אתה מעדיף לגמור כקבב בכלא בקובה מאשר להיות עיתונאי. וכך, את השבוע הראשון והמרגש שלי במערכת חגגתי בצלילה רווית דמעות אל תוך הכרית, כשאני לא ממש מבין מה היקום רוצה מנפשי הרכה והאומללה.
חורף 2009. בבניין לא רחוק מאותה דירה מג'ויפת אך מושלמת, נוחתים בעיר ארבעה צעירים נוספים כדי לנסות ולהגשים את החלום התל אביבי הגדול. “זה הג'קוזי", מצביע ליאור שהם, 28, דוגמן, סטודנט לדיפלומטיה וממשל וסוחר יהלומים בדימוס שחזר משלוש שנים בארצות הברית, מול עיניה הפעורות של הבלונדה בר אלון, 23, ילדה טובה רחובות שעבדה עד כה במשרד למימוש זכויות רפואיות. השניים מתפנים לקבל את פניה של הדיירת השלישית, טליה סול, 24, שדומה בצורה יוצאת דופן למורן אטיאס, עזבה עסק לעיצוב בגדים בראשון לציון וחולמת על עתיד כמעצבת אופנה. מאוחר יותר תצטרף אליהם גם טל נוי, 24, נסיכה וברמנית מכפר שמריהו, בלילה ראשון מחוץ לטירה.
במקום לעשות את מה שכל תל אביבי מתחיל כבר יודע, לדון בענייני גובה הארנונה, הקירות המתקלפים באמבטיה ומצבו הירוד של המטבח, החבורה מתרווחת על הגג המפואר שקיבלה לגמרי חינם, מתפעלת מהרגליים הארוכות של טליה, דנה בסטטוס הזוגי של כולם ("איטס קומפליקייטד!") ומתלבטת בקשר לקריירה העתידית שלהם, זו שההפקה תפרה להם מאחורי הגב וגרמה להם להאמין שקיבלו בזכות עצמם.
לכאורה, אוקיאנוסים שלמים מפרידים בין העיתונאי הפעור של 2004 לבין הגרסה המאוחרת שלו, שותפים פוטוגניים שכבר מוסיפים את התואר "טאלנט" לשמם; אבל בפגישה עם כוכבי הסדרה "TLV: עושים את תל אביב", ברור לנו כי דבר אחד חוצה פערי דורות אורבניים: הבלבול. ערוץ הבידור הישראלי של HOT וחברת ההפקה של "הישרדות" ו"הרווק", רייף המאירי, בישלו את הסדרה בפורמט אקספרימנטלי במחוזותינו שמערבב ריאליטי, דוקו ודרמה, כדי להסביר לנו מה קורה בין הרגע הזה, שבו הכל מתחיל, בתולי ומלא תקווה ועד לשלב שבו הציניות מחלחלת. וכך, הסדרה עוקבת אחרי הארבעה בעודם מנסים להשתלב בעולם הבידור: בר כתחקירנית בערוץ הספורט, טליה כתקציבאית במשרד יחסי הציבור של זאביק דרור, ליאור כבן חסותו של גבי גזית ברדיו 103 ואילו טל זכתה בפיס - בנו.
אכן, טל קיבלה על עצמה את התפקיד הקשה ביותר, אבל גם אחד המעניינים - מתמחה במדור "מחיר התהילה" ב"פנאי פלוס" ובת חסותו של כותב שורות אלה. אם ללמוד משהו על פי ההתנהלות שלהם היום, לוקח יותר מחודשיים בין מצלמות ריאליטי כדי להתגבר על הכאוס המטרטר בתוך הראש. ערב הפיכתם לכוכבים חדשים, הם בעיקר נראים מפוחדים: “אם לפני כן היה לי כיוון בחיים, אז הסדרה הפכה אותי לגמרי", מתוודה בר, "אני מסתובבת ורואה את שלטי החוצות ולא מאמינה, 'בבוקר מגישה קפה, בערב חולמת להגיש בטלוויזיה...' וזה עליי!".
ואת באמת חולמת להגיש בטלוויזיה?
"מה שהכי הייתי רוצה עכשיו זה בכלל לקבל מיליון דולר ולטוס להודו. אני רוצה להיות מאושרת, לגלות את עצמי ולהפסיק להתהפך כל עשר שניות".
"גם אני הייתי שמחה למצוא סיפוק בחיים", מוסיפה טל, "מה שאני צריכה עכשיו זה שמישהו שיעשה לי סדר בראש".
לא אני הוא האיש. "אני אהיה נחמד אליה", חשבתי לעצמי לפני חצי שנה, כשנפתחה הדלת ופצצת האנרגיה הזו נכנסה למשרדי - מותניים צרות, לואי ויטון רחב ואיום ממוקד: “אני אעיף לך את התריס" ("אפתיע אותך", בצפונית מדוברת). המצלמות כבר מסביבי והתסריט נח מתחת לאף, "זאת רק הצעה", הודיע לי הבמאי שחר ברלוביץ' ("מסודרים"). "אתה לא צריך ללמוד טקסט, רק שתקבל את הלך הרוח של הדברים". הלך הרוח אגב, היה שאני כלבה מהגיהינום וטל היא גורה קטנה ופצועה שבמקום ליטוף ומילה טובה כפי שתכננתי לתת, מקבלת ממני ביס. "גם לה יש תסריט?", שאלתי ומיד נעניתי בשלילה. בז'אנר דרמת הדוקו־ריאליטי, על פי המודל של הסדרה של MTV שכבשה את הנוער האמריקאי, “דה הילס", מקובל לזרוק את הגיבורים לתוך סיטואציות מתוסרטות: מביכות, סקסיות ומפחידות ולהסתמך על תגובותיהם שיחזיקו את הסצנה. באמריקה הז'אנר הזה הפך להצלחה היסטרית עם הספין־אוף של דה הילס - "דה סיטי" ואפילו סדרות כמו "משפחת קרדשיאן" ו"אל תתעסק עם הלוהן", שמעניקות את אשליית המציאות של ז'אנר הריאליטי יחד עם תפניות דרמטיות שרוקחים תסריטאים כדי להקצין ולזרז את בוא המשברים והג'וס הנלווה אליהם.
טל למשל, העומדת במרכז הפרק הראשון, נאלצת להתמודד עם שאלות אתיקה עיתונאיות ומוסר אישי. במהלך הרמת הדרינק הראשון שלה עם שותפיה בבר תל אביבי, בזמן שליאור מתמרח על בחורה שליקט מוקדם יותר, מגלות הבנות שממש מאחוריהן גל אוחובסקי ומיה דגן שולפים ציפורניים ופורצים בקאט פייט. הבנות, שלא מודעות לכך שהוויכוח מוזמן, משכנעות את טל לצלם את האירוע במכשיר הסלולרי שלה ולשלוח אליי, ולאחר מכן מודיעות לה שהיא נטולת מצפון.
צעירים פעורים ושובבים. כוכבי "TLV" (צילומים: אוהד רומנו)
יצאתן קצת ביצ'יות, לא?
בר: "לא נכון, אמרתי לטל: 'קיבלת עבודה, תעשי את זה, לא רוצה? תתפטרי', אבל אני מלכתחילה לא הייתי מכניסה את עצמי לפינה הזו".
טליה: "אני חושבת שבשביל העבודה שלך אתה חייב לעשות דברים כאלה. וטל ממש מעולה בעבודה הזו".
טל: "בכלל לא ידעתי איזו עבודה מחכה לי, רק אמרו לי שזה הולך להיות בתעשיית הבידור, ויום לפני אמרו שזה משהו שקשור לעיתונות ונורא שמחתי. הייתי שמחה להתעסק גם בכתיבה של אופנה, זה מאוד מעניין אותי והחלום הוא 'ווג'".
נו, "ווג", "פנאי פלוס", אותו דבר.
טל: "שי, התאהבתי בך במבט ראשון, חשבתי שאתה חתיך הורס והיית לבוש טיל (עוד סלנג כפר שמריהואי נפוץ - ש.פ, ה.ב) נורא הצחיקה אותי כל הסיטואציה, היית קשוח איתי ועשית את זה מאוד טוב, אבל ידעתי שמתחת לכל החזות הקשוחה הזו מסתתר מישהו עם לב זהב. אמרתי את זה בכל הזדמנות, היתה בינינו כימייה מהרגע הראשון. שיט, רגע, יש מצב שזה חד צדדי אני משתפכת עליך פה ואתה אומר בראש מה היא רוצה ממני?!".
יש מצב...
טל: "אם זה היה עם כל אחד אחר, כבר הייתי חותכת, תודה לאל שזה היה איתך. מלהיות ילדה מפונקת שלא אוהבת שאומרים לה מה לעשות ושרכילות זה לצלם כמה תמונות, למדתי שזה הרבה מעבר לזה. לא הכל מנצנץ, יש הרבה חרא, אנשים עובדים מאוד קשה וזה ממש לא קל כמו שזה נראה".
"לכולנו זה היה חדש, לכולנו היו מצלמות מול העיניים ופתאום נוצרת אחווה"
התרגשת לפגוש סלבז מקרוב?
"אותי לא ריגש לפגוש סלבז, היחידה שהתרגשתי ממנה זו דורית בר אור, כי יש בה משהו שאין לאנשים אחרים ואני אוהבת את זה אצלה. שלחתם אותי לראיין את תום אבני, ומאוד הופתעתי ממנו, הוא שחקן טוב, לוקח ברצינות את העבודה שלו, הופתעתי ממנו לטובה. אבל לא הבנתי את הקטע של יהודה ונינט, הם נפנפו אותי באירוע, וכולי ילדה תמימה, לא מבינה מה רוצים ממנה".
טליה: "בימים הראשונים היא היתה אומרת, 'אני יודעת ששי שונא אותי, הוא שונא אותי', ואמרנו לה שזה לא נכון".
בר: "גם לי הציעו בהתחלה את התפקיד של טל ב'פנאי פלוס', אבל לא רציתי. אמרו לי שאהיה צריכה להתקרב לאנשים, להיות חברה הכי טובה שלהם ואז להוציא מהם אייטמים, זה לא אני, לא אוכל לישון בלילה. כדי להיות כתב רכילות צריך להשאיר את המצפון בבית".
סליחה?
"הוצאתם גיליון שלם של שיק ושוק עכשיו, מה אתם חושבים, שזה לא מעליב את האנשים?"
טל: "ממש לא! אם הייתי מתלבשת כמו זונה, הייתי רוצה שמישהו יגיד לי את זה ולא ייתן לי להמשיך להתלבש ככה כמו פח זבל מהלך!".
בר: "אם היית מגיעה לפרמיירה עם השמלה הכי יפה וכולנו היינו מקבלים שיק ורק את שוק?".
טל: "ברור שהייתי מתבאסת".
בר: "אז בבקשה! זה נקרא להשאיר את המצפון בבית! נגיד אני, אף אחד לא מכיר אותי והדבר הראשון ש'פנאי פלוס' כתבו עליי זה שבפרמיירה של 'TLV' חטפתי התקף חרדה וברחתי מהמצלמות לקומה השנייה".
זה מה שקרה, לא?
"זה לא נכון! הייתי למטה עם כולם".
בלי לחשוף את מקורותינו, שעל פיהם בר אכן ברחה מהמצלמות בפרמיירה, נמשיך ונאמר כי אם מסתמן עד כה שבר היא הצלע השברירית ברביעייה בסדרה - זה די קרוב למציאות. בר הנוגעת ללב הגיעה לסדרה רק שלושה חודשים אחרי מות אביה, עיתוי שהציב אותה בהתלבטות האם היא מוכנה לצעד הזה: "כשראיינו אותי לתוכנית הייתי גבולית, אני יודעת. למחרת שלחו לי תחקירנית הביתה, אבל בגלל שהייתי במצב נפשי רגיש הם פחדו לקחת אותי. המוות של אבא שלי שינה אצלי הכל, זה היה כאילו מישהו לקח מפתח וחרט לי על כל המוח, לא חשבתי בכלל. התוכנית היתה כרוכה גם בלעזוב את בית אמי ברחובות, שאליה אני מאוד קשורה. אבל אני שמחה שעשיתי את זה".
בר נאלצת להתמודד עם המעמסה הרגשית הכבדה מכולם, מתוקף הטרגדיה שפקדה אותה, אבל גם האחרים חוו טלטלות לא קטנות בחייהם. טליה, להבדיל, נקלעה לפרשה עסיסית שבמהלכה רומן שניהלה עם איש העסקים דורון בן שושן בן 43 (שהיה נשוי לדנה לוי, אחות של יהודה) הפך לתביעה בבית המשפט. בן שושן טוען כי סול עשקה אותו ולאחר שרכש עבורה אאודי A3 היא נעלמה לו עם האוטו. עכשיו הוא דורש בחזרה מתנות בשווי מאות אלפי שקלים, היא מצידה תבעה שיכיר בה כידועה שלו בציבור. אגב, גם מול גרושתו, לוי, הוא מנהל הליך משפטי.
"הכל היה כתוב אבל לנו לא סיפרו כלום"
"לא עשיתי שום דבר רע", היא מתגוננת בנוגע לפרשה המאיימת להציג אותה כמגה גולד דיגרית, "אז אני לא צריכה להתנצל או להעלים. העניין נמצא בטיפול של בית המשפט, ואני לא אוהבת לשתף בענייניי הפרטיים". מהתגובות של חבריה לסדרה, ברור שקשה לה עם חשיפת ענייניה הרומנטיים והכלכליים שכרוכים יחדיו, והולכים להתפוצץ כעת ביתר שאת עם פרסומה.
ואם זה לא מספיק לג'וס של חייה, יום לאחר צילומי השער קלטנו אותה עם עו"ד טל אנגלנדר מ"הישרדות אולסטארס" וזה לא נראה כאילו הם בקטע של ייעוץ משפטי. "אוי ואבוי לנו", היא מכחישה כתושבת ביצה מנוסה, "אין בינינו כלום, הוא ידיד טוב שלי".
הייתם בדייט?
"לא היינו בדייט, אנחנו חברים טובים".
והיין?
"ישבנו על יין, מה קרה?".
ואולי טליה רק מנסה לסגור פערים עם מפלס האקשן של ליאור, שעל פי הסדרה העביר את רוב זמנו באיתור הסטוץ ההיסטרי הבא.
טליה: "במסיבת הסיום יעלי אבנרי, העורכת, אמרה לי בצחוק שיש מצלמות נסתרות בקומה השנייה. נחנקתי, כי ליאור זיין שם איזה חמש פעמים, צרחתי שאני לא מאמינה, חשבתי שאפשר להוציא מזה סרט פורנו".
פשש, חמש פעמים, אה?
ליאור: "האמת שלא ספרתי".
כבר בסוף הפרק הראשון יוצאת בחורה מהחדר שלך.
ליאור: "נכון".
טל: "זו הפעם היחידה שהוא לא זיין".
בר: "היא שחקנית, אבל האמת היא שהבחורה הזו ממש נדלקה עליו".
טל: "פעם אחת ירדתי לסופר לקנות משהו ואני מקבלת טלפון מטליה, 'טל, את חייבת לחזור, את לא מבינה!' והיא מתחילה לחקות לי את הרעשים שהיא שומעת מהחדר של ליאור, 'אהה, אהה, אהה'!!!" (גונחת בהיי פיץ').
בר: "ליאור זיין זיין זיין ואנחנו רק קמנו עם שלוליות כל בוקר ולא היה לנו כלום".
ליאור, מי מהבנות הכי מצאה חן בעיניך?
טליה: "הוא אוכל הכל".
ליאור: "תראו מה הולך פה, אילו יפות הן. הכל תופס, אין לי העדפה".
אם משווים אתכן לבנות בריאליטי אמריקאי, אתן הכי משעממות, לא עושות סקס, לא עושות סמים. מה זה?
טל: "הגעתי לתוכנית שלושה שבועות אחרי שנפרדתי מחבר שלי, איתו יצאתי שנה, לא הייתי במצב נפשי אפילו לחשוב על להיות עם מישהו אחר. פגשתי בנים, יצאתי לדייטים והכל, אבל זאת היתה פרידה שהוציאה לי את הנשמה".
טליה: "גם כשאת בתוכנית את חושבת, למה מישהו רוצה לצאת איתי לדייט, האם זה בגללי או בגלל המצלמות".
מישהי מכן היתה עם ליאור?
טל: (צוחקת) "אי אפשר לגעת בו".
בר: "האמת שבאתי עם ראש פתוח, אבל הלב שלי לא היה שם, קשה לי להתרגל למקומות חדשים. אם הייתי בסיטואציה אחרת אז אולי, למרות שאני צריכה את הבאד בויז וליאור הוא חומר לחתונה".
ליאור פירק חצי תל אביב, יותר באד בוי מזה?
בר: "מבפנים הוא ילד טוב. הייתי נותנת לאחותי לצאת איתו".
ליאור: "אני באמת ילד טוב, יש הרבה דברים שלא יודעים עליי, כל מה שיוצא בסדרה זה 'ליאור הזיין'. זה חלק מהחיים שלי, אבל זה לא מגדיר אותי".
טל: "כשגרים עם מישהו, אתה שומע אותו עושה קקי, פוקים, סיטואציות שאין מה לעשות, אתה לא נמשך".
בר: "למה, בעלך לא יעשה קקי?".
ליאור: "זה כמו בטירונות, אתה נמצא עם אנשים שאתה לא מכיר, אבל אתם עוברים חוויה שמחברת בין כולם. לכולנו זה היה חדש, לכולנו היו מצלמות מול העיניים ופתאום אתה יוצר איזושהי אחווה שהיא ייחודית ואני לא חושב שיש לנו חברים מבחוץ שיכולים להיכנס לקליקה כמו שאנחנו, והחוויה גם מיתנה את היצרים המיניים".
בר: "עכשיו אני מבינה מה קורה ב'הישרדות' ולמה הם לא נמשכים זה לזה".
ליאור: "אבל ההבדל הוא שב'הישרדות' הם מסריחים ורעבים, ואנחנו לא".
אז למה לא ללכת ל"האח הגדול", למשל?
טל: "שלושה חודשים בבית עם מצלמות? לא מסוגלת".
זה לא מה שעשית עכשיו?
"לא, כי היה שלב שהצלמים הלכו, והיינו לבד עם עצמנו, היו לנו טלפונים, טלוויזיה, אנשים, זה לא היה נתק מהעולם".
בר: "לא ראו אותנו מתקלחים, מצחצחים שיניים והולכים לישון. היו המון קטעים שלא תראו כי לא היו מצלמות, מלא שיחות נפש אמיתיות, אוף קאמרה, נפתחנו זה לזה וזה הקל עלינו בזמן הצילומים, כי באמצע הסדרה כבר לא ידעתי להבדיל מה המציאות ומה התוכנית. זה ממש היה משוגע, אם היו אומרים לי שבר זה לא השם שלי, הייתי מאמינה".
טל: "בשלב מסוים חשבנו שכל הבית מלא מצלמות והאזנות כמו ה־FBI".
בר: "אכלנו סרטים. זה ממש כמו 'המופע של טרומן', יש מסביבנו אנשים שמריצים אותנו כמו בובות, מכניסים אותנו לעולם מסוים ואנחנו נשאבים לתוכו".
טל: "הכל היה כתוב, מי שמסביבנו ידע מה אמור לקרות, אבל לנו הם לא סיפרו שום דבר".
- את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"
לפנייה לכתב/ת 
