כך מרחיבה הממשלה פערים כלכליים / דעה
המרכיב המרכזי בתכנית לצמצום או הרחבה של פערים חברתיים הוא מדיניות המיסוי. כוונת האוצר להעלות את המע"מ ולהמשיך במתווה הפחתת מס ההכנסה באופן שמיטיב עם בעלי ההכנסה הגבוהה חושף את מדיניותה הכלכלית של הממשלה המכהנת בתור מה שהיא - תכנית להעמקת פערים. דעה
אם בפקולטה לכלכלה היו נדרשים סטודנטים להגיש תרגיל, שנועד להראות מהי הדרך היעילה ביותר להרחיב פערים בישראל, התוצאה היתה דומה מאד להודעת שר האוצר לגבי התקציב המיועד לשנים 2011-2012. המרכיב המרכזי של מדיניות לצמצום/הרחבת פערים היא של מדיניות מיסוי ובענין זה, בהצעות לקראת תקציב המדינה הבא נעשו רוב הטעויות האפשריות.
ראשית, משרד האוצר וראש הממשלה עומדים על המשך הפחתת מס ההכנסה. זה נשמע טוב לומר לציבור, שהוא ישלם פחות על הכנסתו, אולם למעשה מדובר בהפחתה לחלק קטן מאד של הציבור. בעוד שבשנים הקודמות היתה השפעה קטנה להפחתות המס על המעמד הבינוני והנמוך, הרי שהפחתות המסים המתוכננות מ-2011 ואילך אינן נותנות דבר למשתכרים עד 7,700 שקל בחודש, נותנות רק כ-50 שקלים בחודש למשתכרים עד 13,000 שקל בחודש, אך יותר מ-1,200 שקל, מדי חודש, למשתכרים מעל 35,000 שקל לחודש.
שיעור המס המקסימלי בישראל נמוך באופן יחסי לרוב מדינות ה-OECD. בדו"ח הארגון, שאישר את קבלתה של ישראל נכתב כי אין להמשיך בהפחתת שיעורי המס. בדו"ח הבנק העולמי נכתב, כי שיעורי המס המקסימליים בישראל נמוכים מדי וכי יש להעלותם.
אבל ראש ממשלת ישראל ושר האוצר מתעקשים להמשיך בהפחתת המסים לבעלי ההכנסות הגבוהות, הפחתה אשר תעלה למשק הישראלי יותר משני מיליארד שקל בשנה ועד תום התוכנית ב-2016 כ-13 מיליארד שקל.
כדי לממן את הפסדי ההכנסות הללו, הודיע שר האוצר, כי החליט להעלות את המע"מ. המע"מ הוא המס הפוגע ביותר בבעלי ההכנסות הנמוכות ובמעמד הבינוני-נמוך שכן הסיטונאי והקמעונאי מזדכים עליו, בעוד שהצרכן הקטן סופג אותו. שיעור המע"מ בישראל אינו גבוה בהשוואה לגובה המע"מ הממוצע ב-OECD, אולם ברוב מדינות אירופה קיימים שיעור מע"מ דיפרנציאליים, אשר מאזנים את חוסר השוויון שבמס זה.
ברוב מדינות אירופה, למשל, מוטל מע"מ מופחת על מוצרי מזון. באנגליה אמנם מעלים כעת את שיעור המע"מ, אולם שם לא מוטל כלל מע"מ על מוצרי מזון, למשל. ברוב מדינות אירופה קיימים שיעורי מע"מ מופחתים על תרופות ועל טיפולים רפואיים כמו גם על אירועי תרבות וספורט ועל עיתונים וספרים. בדנמרק, למשל, המע"מ על עיתונים הוא בשיעור 0. לדעתם אסור להטיל מס על מידע המועבר לציבור. כמעט רק בישראל, שיעור המע"מ על יאכטה, צמיד יהלומים, כדור אספירין ואורז, הוא זהה.
מהודעת משרד האוצר לגבי הכנסות המדינה בחמשת החודשים הראשונים של 2010 עולה כי לראשונה בתולדות ישראל, סך הכנסות המדינה ממסים עקיפים – מע"מ, עולה על סך ההכנסות ממסים ישירים - מס הכנסה וחברות. כלומר, רוב הכנסותיה של מדינת ישראל ממסים, הן ממסים אשר מגבירים את אי השוויון במקום להפחיתו.
הפערים, כמובן, אינם נמדדים רק בשיעורי המס. הם נמדדים גם בנגישות לשירותים של חינוך ובריאות, של רווחה ושל תרבות. יחד עם הירידה בגביית המסים מבעלי ההכנסות הגבוהות, מצטמצמים השירותים הציבוריים והציבור נדרש להוציא עוד ועוד כספים פרטיים, על שירותים שבעבר ניתנו על ידי המדינה. אם ניקח בחשבון רק את העובדה, שאנשים בעלי הכנסות נמוכות גם חולים יותר – נתחיל לתפוש את קצה קצהו של האבסורד הגלום במדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו.
לפנייה לכתב/ת 
