שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אקדמאים ערבים רוצים שיוויון - ותעסוקה
    עו"ד ראני חאג' יחיא ורו"ח מוחמד היבי מספרים על הסיבות לאפלית אקדמאים בשוק העבודה. לדבריהם, על המעסיק להבין שגיוון בעבודה יהיה רווחי לעסק, ולהימנע מאפליה. הם מוסיפים שהאשם הוא גם במועמדים. "צריך ליזום", הם אומרים

    שיעור האבטלה באוכלוסייה הערבית גבוה בעשרות אחוזים מאשר זה שבאוכלוסייה היהודית בארץ. הדבר ניכר במיוחד במצבם התעסוקתי של האקדמאים במגזר הערבי שמעוניינים במשרה ההולמת את כישוריהם. אלו נתקלים לא פעם בדלתות סגורות, בהתחמקויות ובתירוצים של מעסיקים הנובעים מדעות קדומות, מאפליה בשל השפעת הסכסוך הלאומי בין הפלסטינים וישראל, וכן בשל הנטייה הטבעית להעדיף לשכור אנשים הדומים לך. 

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    רו"ח היבי מוחמד ממשרד בריטמן אלמגור זהר - Deloitte, סיפר ל-ynet על הדרך הארוכה והמייאשת שעבר בטרם הגיע למשרד שבחן אותו לפי כישוריו ומקצועיותו ולא לפי מוצאו. "נתקלתי בהרבה סירובים במשרדי ראיית חשבון אחרים, למרות הצטיינות שהישגתי בלימודים", טוען מוחמד. "נתקלתי בהרבה פעמים בתגובות בנוסח 'אין לנו משרה ההולמת את כישוריך'", זאת, לדבריו, בעוד שרוב הסטודנטים, שציוניהם היו נמוכים משלו, מצאו משרדים להתמחות, לפניו.

     

     

    עו"ד ראני חאג' יחיא, המועסק במשרד עו"ד גורניצקי ושות', עומד על הסיבה לאבטלה בקרב האקדמאים במגזר הערבי: "אולי אנשים לא אוהבים לשמוע את המילה אפליה, אז נשתמש במילים אחרות, אבל התוצאה היא אותה תוצאה. אקדמאים במגזר הערבי לא משתלבים במשרות כאלו ואחרות ובוודאי לא במשרות בכירות. זה נעוץ במעסיק עצמו, גם אם הוא לא גזען מטבעו הוא לא ירצה להתמודד עם משהו אחר, הוא תמיד ירצה להיות במיינסטרים".

     

    יועצת השמה בחברת מנפאואר, לונה חורי, מסבירה שאי השיוויון ניכר פחות במשרות המגיעות במאסות גדולות, כגון מוקדנים, או נציגי מכירות, אך ככל שהמשרה יותר בכירה, סיכויי הקבלה של מועמדים ערבים פוחת. "יש לנו קושי מסויים בגיוס עובדים למשרות יותר בכירות שמבקשים תואר רלוונטי ראשון או תואר שני, שתהליך הקבלה אליהן יותר קשה". 

     

    מוחמד מפנה אצבע מאשימה גם כלפי האקדמאים במגזר הערבי אשר מהירים להתייאש ונוקטים בגישה תבוסתנית כבר בשלבים ההתחלתיים של חיפוש העבודה. "לדעתי להטיל את האחריות רק על המגזר העסקי זה יהיה הפיתרון הקל. לדעתי האחריות לגשר על הפערים היום מוטלת בראשית ובעיקר על הכתפיים של האקדמאים הערבים הלא מועסקים, הצריכים להיפטר מהאדישות, ליזום ולנסות", הוא אומר.

     

    עו"ד חאג' יחיא מסכים שהמועמדים מרימים ידיים מהר מדי, ולאחר כמה ניסיונות כושלים, שהם מנת חלקם של הרבה מועמדים, הם פשוט מתייאשים. לדברי חורי יש מכשולים נוספים שמונעים את צמצום אי השיוויון בתעסוקת האקדמאים הערבים. "אין באוכלוסייה הערבית תפישה של קריירה, של להתפשר על שכר או תנאים עכשיו כדי להתקדם מאוחר יותר. בכך המועמדים לעיתים מתפשרים על משרות שטובות לטווח הקצר אך מונעות קידום ושכר גבוה בטווח הארוך", אומרת חורי.

     

    "הגיוון חשוב לעסק"

    עם זאת, חורי לא מתעלמת מאחריות המעסיקים לאי השיוויון ומחוסר ההבנה לעיתים שאנשים מרקע שונה מוסיפים ערך לחברה: "חשוב הגיוון, זו תרבות שונה ומנטליות שונה, ויכול להיות שאנחנו (האקדמאים הערבים; ג"ק) כן מביאים איתנו פן שהוא חשוב לעסק", כך שההפסד הוא של שני הצדדים.

     

    יעל קאהן-שרון, מעמותת קו משווה, הפועלת לקידום שוויון בתעסוקת אקדמאים ערבים, מבהירה שאכן אי השיוויון פוגע לא רק במועמדים אלא גם בעסקים המפלים אקדמאים ערבים לרעה. "מועמד אקדמאי ערבי שמגיע מתרבות אחרת נותן בעצם את הפן של יצירתיות, של יציאה מהקופסה, משהו שנותן לעסק זווית אחרת של מחשבה והופך את העסק ליותר חדשני ויותר מצליח", היא אומרת. 

     

    "חייבים לקלוט אותם עכשיו"

    מעסיקו של עו"ד חאג' יחיא, עו"ד מוריאל מטלון, שותף מנהל במשרד עו"ד גורניצקי ושות', חותם בשתי ידיו על דברים אלו.

     

    לדבריו, "מעבר לעובדה שיש חשיבות לאומית וציונית לפתוח את הדלתות ולקרב את כולם, אני חושב שכשמתמודדים שני אנשים בעלי אותם כישורים ממש, אחד מתל אביב ואחד ממעלות או מטייבה, זה שהגיע מטייבה או ממעלות היה צריך לצלוח הרבה יותר מכשולים כדי להגיע לכאן. אם הוא הגיע והוא שווה לאותו אחד שהגיע מתל אביב יש לו את אותו ערך מוסף שנפיק אותו בעבודה".

     

    בעוד מטלון מסביר על ההטבות שמפיק העסק ממועמד שכזה, מנכ"ל עמותת קו משווה, עירית תמיר, חריפה הרבה יותר בדבריה. היא טוענת שזו כבר לא שאלה של כדאיות עסקית, אלא של הכרח מיידי של המשק והכלכלה לשלב לחלוטין אקדמאים ערבים בשוק העבודה.

     

    "תוך כ-15 שנה מעל ל-50% מהעובדים הפוטנציאליים בכל הרמות יהיו או מהמגזר הערבי או מהמגזר החרדי. אני חושבת שכשמסתכלים מאיפה יבוא ההון האנושי העתידי כעסקים אנו חייבים לקלוט אותם עכשיו, כי עוד 15 שנה יהיה מאוחר מדי", היא אומרת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רו"ח היבי מוחמד
    צילום: יהונתן צור
    עו"ד ראני חאג' יחיא
    צילום: יהונתן צור
    מומלצים