אפרודיטה הכבולה
"Aphrodite", האלבום החדש של קיילי מינוג, מתחיל בסערה מרקידה אך עד מהרה הופך לאסופת להיטי דאנס סתמיים. עמית קוטלר כבר מזיל דמעות על הכרית
"Dance". זו המילה שפותחת את "Aphrodite", אלבום האולפן החדש וה-11 במספר של קיילי מינוג שיצא היום (ב') ברחבי העולם, וזה כל מה שהיא רוצה מאיתנו: שנרקוד. משימה לא מסובכת, מתברר, כמו האלבום כולו. בלי יומרות קיצוניות ולמרבה הצער בלי דברים שעדיין לא שמענו ממינוג, "Aphrodite" הוא אסופת קטעים אלקטרוניים קצביים יותר ופחות, טובים יותר או פחות.
האלבום נפתח ב"All The Lovers", הלהיט המשמש בימים אלה גם כחנופה התורנית לקהל המיידי של מינוג - הקהל הגאה הנאמן. עם קליפ חצי-אירוטי המהווה המשך ישיר ל-"Slow" שלה מ-2003 וגרסה בספרדית שיצאה בשבוע שעבר לציון אירועי הגאווה ברחבי העולם, נדמה שהאלבום נפתח בבום מקסים ומהנה במיוחד. אבל ההמשך, בוודאי כבר הצלחתם להבין, לא עומד בקצב.
"Get Outta My Way" והשירים שאחריו ממש לא מצליחים לספק את הסחורה ונשמעים כמו עוד אחד מלהיטי ערוץ MTV Dance של אותן זמרות דאנס חד-פעמיות, שירים שעוברים לך ליד האוזן ואולי נשמעים לא רע, אבל בטח לא תופסים אותך לאורך זמן.
זה חבל, חבל מאוד - בעיקר כשהאיש שאחראי על הפקת האלבום הוא לא אחר מאשר סטיוארט פרייס הבריטי, מי שהיה אחראי בעבר על הפקות ענק כמו "Hung Up" ו-"Sorry" של מדונה (מתוך "Confessions on a Dancefloor", אותו הפיק במלואו), ערבול קולותיהם של חברי הסיזר סיסטרז ואמני פופ ודאנס רבים אחרים.
שונה ומרענן בנוף של "Aphrodite" הוא שיר הנושא שנשמע כאילו נלקח היישר מ-1984, בהפקה מסוגננת היטב כראוי ל-2010. זהו השיר היחידי באלבום שמתקרב להפקות של פרייס, שבאופן מיידי ניתן לדמיין אותו מבוצע על במה וזוכה לתשואות הקהל. אל תתפלאו אם תראו את הנבואה הזו מתגשמת בלוויית חיילים בלבוש מינימלי הנושאים טייפ דאבל-קאסט ומלטפים את קיילי, באחד מטקסי הפרסים הקרובים של MTV.
מינוג. געגועים גדולים מתמיד לעבר (צילום: Getty Images Imagebank)
עוד שיר אחד שמצדיק את השכר הגבוה שבוודאי שולם למפיק פרייס הוא "Cupid Boy", שלמרות אי-הצטיינותה של מינוג בשירה במהלכו, מופק היטב ומצליח לבלוט בין שאר השירים באלבום.
מה שלא תמצאו
הציפייה ממינוג אחרי "X", האלבום הבינוני שהוציאה ב-2007, היתה גדולה. לא רק בגלל ההמתנה הארוכה לחומרים חדשים שלה, אלא גם בגלל "All The Lovers" המדובר שליווה את צאת האלבום והיה ללהיט ענק (מקום שלישי במצעד הבריטי ו-TOP10 במדינות אחרות), אך למרבה הצער, כאמור, אינו מייצג את האלבום.כמעט אף אחד מהשירים ב-"Aphrodite" לא מזכיר את הימים היפים של קיילי מתחילת המילניום. "נה נה נה" כמו ב-"Can't Get You Out Of My Head" אתם לא תשירו לצלילי האלבום הזה, וגם לא תוכלו לצעוק ולהיסחף עם משהו כמו "Come Into My World". בשל הקו הפופי-אלקטרוני, גם בלדות לרפואה אין באלבום הזה - אף לא אחת - כך שלצד הלהיטים המקפיצים, חזרנו להתגעגע יותר מתמיד אפילו ל-"Tears On My Pillow" העתיק.
"Aphrodite". לא יותר מלהיטי "MTV דאנס"
עטיפת האלבום
מומלצים
