שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ראיתם פעם "גמל מעופף", כמו שכתוב בגמרא?
    כשחכמי התלמוד מספרים על גמל מרחף או דג בין תלמי השדה רבים פוטרים זאת בידע לוקה בחסר, במקרה הטוב. אבל ד"ר משה רענן חושב שמי שידע יותר זה דווקא הדור ההוא

    בבתי המדרש של חכמי התלמוד דנו בחיים. הם נגעו כמעט בכל תחום - החל מכלכלה וקריירה ועד זוגיות ויחסי אישות. השיחות שלהם לא תמיד מובנות, אבל מחשבה מעמיקה ועזרה מפרשנים, יכולים בדרך כלל ליישב גם סוגיות קשות במיוחד.

     

    ובכל זאת, מדי פעם עולות בשיח התלמודי תופעות שהקשר בינם לבין המציאות נראה מקרי בהחלט. הנה למשל ישבו חכמינו בבית המדרש ודנו בסימני הכשרות של דג החי בין תלמי השדה או בעֵדים שהגיעו על גבו של "גמלא פרחא" (כלומר, גמל מרחף). הפרשנות הפופולרית לתופעות אלו היא שחז"ל לא היו בקיאים בעולם הטבע ושאין להתייחס לגמלא פרחא כדבר שהיה באמת, אבל ד"ר משה רענן, מרצה במכללת הרצוג ובעל המדור "החיים והצומח בתלמוד" בפורטל "הדף היומי", טוען שחכמי התלמוד שלטו גם שלטו בידיעות מדעי הטבע.

     

    "יש תדמית שכביכול חז"ל היו מנותקים מהמציאות ולא מודעים לטבע שסביבם, וההוכחה לכאורה היא מקרים שהם מזכירים הנדמים לנו כסתירות", אומר רענן. "ואולם, לדעתי, התלמוד דווקא מוכיח שחכמים ירדו לפרטי פרטים של תופעות טבע שהאדם מהרחוב לא הכיר. יש להם תיאורים מדויקים של צמחים, כמו הפרח של הצלף למשל. הם הכירו את המבנה שלו לפרטי פרטים. הם ידעו שצריך לייבש את השומשום לפי שעושים ממנו שמן, ושחרוב ושיקמה הם עצים ירוקי עד. לא ייתכן שאנשים שהכירו את הטבע בצורה כל-כך מדויקת יטעו בתופעות טריוויאליות. כמות הדוגמאות מעולם הטבע שהם הכירו עולה בהרבה על הדוגמאות שלהם שמעוררות שאלות".

     

    כן, אבל דג שחי בין תלמי השדה?!

     

    "אני ביולוג בהכשרתי , אז יש לי אפשרות לשאול מה יכול להתקרב להגדרה שהם מציגים. בדקתי את השפמנון מאחר שאני יודע שיש לו מערכת נשימה נוספת חוץ מהזימים, ומערכת זו מאפשרת לו לנשום אוויר. במהלך הבדיקה שלי על תכונות השפמנון מצאתי מאמר על גידול שפמנונים וגיליתי שכבר 2,000 שנה מגדלים בסין אורז יחד עם שפמנונים כי הוא יכול לגדול גם במים רדודים מאוד או בוציים, ושם זהו בדיוק הדג שחי בין תלמי השדה. זה הופך את דברי חז"ל לתופעת טבע מציאותית שקיימת גם היום. אנשים לומדים את הסוגיה הזו במסכת מכות ומנסים לתרץ את זה בכל מיני תרוצים, וחושבים שזה לא יתכן, אבל אני אומר ששום דבר לא השתנה. הדג הזה קיים באותו אופן גם היום".

     

    אבל הדג שבתלמי השדה הוא רק דוגמא אחת לשלל תופעות טבע משונות המופיעות בין דפי הגמרא.

     

    "אני לא יכול להגיד שאני תמיד אמצא הסבר, ואני מניח שלפעמים חכמי התלמוד הסתמכו גם על מיתולוגיות, כמו הסלמנדרה שמוגנת מהאש, אבל אני מסתכל על הדברים שהם מזכירים בעין אוהדת, ומאמין בידע שלהם.

     

    "הנה הגמלא פרחא, לדוגמה, שמוזכר במסכת מכות בהקשר של עדים זוממים. לדעתי זו אותה מציאות שקיימת עד היום בדובאי - שם מקיימים מרוצי גמלים, ויש להם זן של גמל מרוץ שיש לו מבנה מיוחד. יש לו רגליים דקיקות ודבשת זעירה, ומבנה הגוף שלו מזכיר מעט את זה של כלבי המרוץ.

     

    "יש תאור היסטורי קדום מהמאה ה-12 מאת רבי פתחיה מרגנסבורג, שהראו לו גמל כזה. הוא כותב עליו שמה שהאדם הולך ב-15 ימים, הגמלא פרחא עובר ביום אחד. השוואתו של הגמלא פרחא לגמלי המרוץ הופך אותו למשהו ריאלי. גמל מרוץ יכול להגיע עד 65 קמ"ש ובשעת דהירה הוא נראה כמרחף משום שארבעת רגליו ניתקות מהקרקע".

     

    אבקת פנינים במשקה?

    סיפור מוזר לכאורה נוסף קיים במסכת בבא בתרא, שם עולה אפשרות שכלה השקתה את ארוסה במשקה ששחקו לתוכו פנינים. רענן מסביר: "יש סיפור של פוליניוס, על קליאופטרה שהתפארה בפני אנטוניוס שהיא תוכל להכין ארוחה בעלות של 10 מליון ססטרטיוס. מסופר שבסיום הסעודה היא הורידה את הפנינים שהיו באוזניה ושחקה אותם לתוך כוס משקה, והנה שוב - דבר שהוא לכאורה דמיוני יש לו תרחיש מציאותי. מתברר כי אבקת פנינים משמשת גם היום במוצרים קוסמטים מאחר שהיא מכילה הרבה מינרלים".

     

    חז"ל של רענן הם אנשים שבית המדרש שלהם מחובר לטבע. הם היו בו. אולי בדרך לשיעור, אולי כחלק מהפרנסה, ואולי השיעור עצמו התרחש כולו שם.

     

    "עבורנו הטבע הוא משהו שצריך ללמוד", אומר רענן, "החברה שלנו מאוד מהטבע, אנשים יושבים מול המחשב, ועל העולם שבחוץ בדרך כלל קוראים או שומעים מאחרים. אבל חכמים

    חיו את הטבע, הם חיו בסביבה שקרובה אל הטבע וראו תופעות שאנחנו לא רואים, כמו תהליך עשיית שמן משומשום. יש דיון בגמרא על מכירת חנות ונכתב שם שהמכירה כוללת גם את משטחי הייבוש. למה? ידוע שהחיטה עברה במהלך השנים מוטציה שגרמה לכך שהזרעים שלה לא נושרים. בשומשום המוטציה לא הופיעה וכשהוא מבשיל, התרמיל מתבקע וכל הזרעים מתפזרים ולכן קוצרים אותו כשהוא ירוק ואז צריך לייבש אותו.

     

    "בהחלט ייתכן שאנחנו אלה שלא יודעים כי התרחקנו, אלא שחלקנו חצופים מספיק לומר שחכמים לא ידעו. אני עומד פעם אחר פעם המום, נדהם, נוכח התובנה העמוקה שחכמים מגלים ומהבורות שלי ביחס לידע שלהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גמלים ב-65 קמ"ש
    צילום: ברוך פייגנבאום
    שדות אורז. מישהו חיפש שפמנון?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים