ספרד והולנד ירקו לנו בפנים. מזל שיש אינייסטה
כצפוי לקרב בין שתי אירופאיות, גמר המונדיאל שיעמם. קשר ברצלונה שוב יצא ווינר, עם שתי פעולות מכריעות. איזי עין דור מסכם ערב בו מנדלה היה הגיבור האמיתי
חבל. חבל שמאז הגמר ב-1986, לא ראינו גמר גביע עולמי אחד ראוי לשמו. פעמיים קיבלנו משחק חד-צדדי (צרפת ב-98' וברזיל ב-02') ובכל יתר המעמדים, היינו צריכים להסתדר עם כדורגל פחדני, משעמם ונטול שערים כמעט לגמרי. גם הפעם ספרד והולנד ירקו בפרצוף של 85 אלף האוהדים באיצטדיון והמיליונים שצפו בבית. לחשוב שעד 94' לא היה בכלל גמר של 0:0 וכמעט תמיד קיבלנו דרמות.
- אינייסטה כבש, ספרד ניצחה 0:1 את הולנד בגמר
- 100 אחוז הצלחה: המונדיאל המפואר של פול התמנון
- אינייסטה: "זה היום המאושר בחיינו"
- וייה? סניידר? פורלאן זכה בכדור הזהב
- הבטחות צריך לקיים: צפו בקסיאס מנשק את חברתו בשידור חי
- מעקב: וייה וסניידר לא סיפקו את הסחורה
- ג'ימי ג'אמפ פרץ שוב למגרש לפני המשחק
בעיקר בגלל שמדובר בשתי יריבות אירופאיות, חששתי לפני המשחק מקרב התגוששות שיוביל לגמר חלש ולצערי לא התבדתי. המחצית הראשונה כללה קצת חצאי מצבים והרבה תיקולים חריפים (הווארד ווב שלף חמישה כרטיסים צהובים ב-30 הדקות הראשונות), הרחקות סתמיות ושלוש החזרות אחורה של מי שאמור היה להיות הקיצוני השמאלי של הולנד, דירק קאוט.
אלמלא האירוע הביזארי, בו ניסה ג'וני הייטינחה להחזיר כדור לאיקר קסיאס - כדור שכמעט וחדר פנימה - לא היינו בכלל מזכירים את המחצית הזו. אריאן רובן קיבל מלכודת כפולה ואפילו משולשת באגף ימין, בכל פעם שניסה לבצע את החיתוך המפורסם שלו פנימה. גם ווסלי סניידר נתקל במלכודות שהכינו לו סרחיו בוסקטס וצ'אבי אלונסו. הולנד נראתה חנוקה ברוב שלבי המשחק והגיעה למצבים שלה די במזל, עד שספרד החליטה להעיז קצת יותר.
רובן, בשתי התחמקויות אינטילגנטיות דרך האמצע, ברח לשני הבלמים של ברצלונה וצריך היה לנצח את המשחק, אבל נתקל בשוער הטוב בטורניר - איקר קסיאס. כן כן, ההוא שכולם קטלו במשחק הפתיחה של ספרד מול שווייץ. אותה סטירת לחי במחזור המשחקים הראשון אגב, היתה כנראה בדיוק מה שספרד היתה זקוקה לו, כי מאז היא ספגה רק שער אחד והלכה כל הדרך אל התואר.
המנצחת האמיתית של המונדיאל
בהפסקה לא יכולתי שלא לחשוב על טקס הסיום המרשים, שבזכות רגע אחד היה אפילו טוב יותר מההצגה האמיתית. שעתיים לפני המשחק ויציעי ה'סוקר סיטי' כבר היו מלאים. שאקירה שרה (שוב) את ה'וואקה וואקה' ונדמה שאפילו לאוהדים כבר נמאס מהמנגינה הזו. אבל אז נכנס נלסון מנדלה במפתיע על קרונית חשמלית ונופף לקהל ששר 'מדיבה, מדיבה' (כינויו המקומי של מנדלה) בקול גדול. האמת, גם אני התרגשתי כשפרצופו הוקרן על המסך, אחרי שבועיים וחצי של ביקור במדינה שלו.
בכל מקום בדרום אפריקה אפשר לחוש את דמותו, רוחו ופועלו של 'מדיבה'. פעם סיפרו לי שגם דייגו מראדונה נמצא במעמד של אליל במולדתו ארגנטינה, אבל איך אפשר להשוות בין תרומתם של השניים. את משחק הפתיחה מנדלה החמיץ בגלל נינתו שנהרגה יממה לפני כן בתאונת דרכים, אבל היו שטענו כי הוא פשוט חש ברע. בעוד שבוע יחגגו לו בדרום אפריקה 92 ולאור השמועות על מצב בריאותו הרעוע, קשה היה שלא להתרגש ביחד עם המקומיים למראה חיוכו של מנדלה.
בכלל, מהרבה בחינות, מנדלה ותושבי דרום אפריקה הם המנצחים הגדולים של הטורניר הזה. חודש שלם של אלפי עיתונאים, מאות אלפי אוהדים ותשומת לב של מיליונים ברחבי העולם, הסתיימו כמעט ללא תקלות. להיפך, דרום אפריקה הוכיחה שליבשת השחורה יש מה למכור, בעיקר בכל מה שקשור לאנושיות, חום ואחווה. כמו ישראל, גם הם סובלים מתדמית בעייתית, אבל המונדיאל הזה, עשוי לסייע להיפטר ממנה אחת ולתמיד.
חזרה למשחק
במחצית השניה הקצב היה הרבה יותר מהיר ופתאום היה אפשר לשים לב שמי שמאט אותו, הוא דווקא השופט. באותן דקות הווארד ווב היה מדוייק בשריקותיו, אפילו מדוייק מדי עד שלעתים עצר אף פגע בשטף המשחק. המאמנים שמרו את החילופים להארכה ולפרננדו טורס, שפתח את הטורניר כאחד הכוכבים הגדולים בעולם, נמאס בשלב מסויים להתחמם והוא רק נעמד בצד כצופה.
במשחקים כאלה לא נותר אלא להרחיב על אירועים ספציפיים, כמו ההחמצה של ססק פברגאס המחליף, שיכול היה לקנות את עולמו מול מרטין שטקלנבורג או הגליץ' המתוזמן של ג'ובאני ואן ברונקהורסט הוותיק, לרגליים של אנדרס אינייסטה. כמה דקות מאוחר יותר הבין ואן מארוויק שהקפטן בן ה-35 שלו כבר גמור והחליף אותו. מה עם טורס? הוא נכנס רק בדקה ה-105 במקום דויד וייה.
ואז, בדקה ה-110 החליט אינייסטה לעשות את מה שרובן היה צריך לעשות לפניו, במהלך הראשון שלו שהכריע את המשחק. הוא הרגיש מגע מאחור, נפל וסחט צהוב שני מג'וני הייטינחה. את המצב הנייח ספרד בזבזה, אבל ההרחקה היתה למעשה זו שהובילה לשער הניצחון של אותו אינייסטה. השד הקטן של ברצלונה ניצל את חוסר התיאום בין יוריס מתיסן למרק ואן בומל שהחליף את הייטינחה כבלם, הסתנן ונתן את המגע ששווה גביע מזהב.
ווסלי סניידר. לאן נעלם ה'טוטאל פוטבול' ההולנדי? (AFP)
הכדורגל של הולנד היה מכוער, רחוק שנות אור מה'טוטאל פוטבול' עליו גדל הכדורגל במולדתם, אבל גם ספרד, שהפכה לאלופה שכבשה הכי מעט שערים (7 לעומת 11 שהיוו את השיא השלילי הקודם), קצת איכזבה. הקהל כבר חשב על פנדלים ולכולם היה ברור שאחד השוערים, זה שיצא מנצח בדו-קרב מהנקודה הלבנה, גם ייבחר לאיש המשחק.
אנדרס התותח
בדקה ה-116 קלטתי את קשר ברצלונה מוציא התקפה מתפרצת במסירת עקב וחשבתי לעצמי, "אין מתאים יותר מאינייסטה להבקיע את שער הניצחון". כמה שניות מאוחר יותר, הוא הבקיע את השער המפורסם ביותר בקריירה שלו. שלא תטעו, מדובר בשער הגדול ביותר של אחד שכבר עשה את זה בעבר. הרי אי אפשר לשכוח את אותו שיוויון דרמטי עבור בארסה, על הדשא של סטמפורד ברידג', אבל הפעם זה היה הרבה יותר גדול.
ככה זה, אינייסטה הוא כנראה איש של מעמדים גדולים ובעוד חברו לברצלונה, ליונל מסי, כבר ארז את המזוודות מזמן על מנת להתכונן לעונה נוספת בה יבקיע 40 ומשהו שערים, אינייסטה הוא זה שמביא את התארים. גם לקבוצתו וגם לנבחרתו. עם דאבל של יורו ומונדיאל, אין ספק שספרד היא הנבחרת הטובה בעולם ויש מצב שנראה את אותן חגיגות ממושכות על הדשא, גם בפולין ואוקראינה בעוד שנתיים.
הדור הנוכחי של ספרד הוא מהמוכשרים שידע היבשת והוא יישאר איתנו לפחות לארבע שנים נוספות. קצת מצחיק לחשוב שאלמלא ההפתעה האמריקנית מולם בגביע הקונפדרציות, הם היו יכולים לחגוג טרבל, אבל למי באמת אכפת מהגביע אותו כינה לפני כמה ימים 'לולה', נשיא ברזיל, כ"תואר בו ברזיל זוכה לפני שהיא מגיעה מפשלת במונדיאל".
טורס, כמו יתר חבריו, נשכב על הדשא, אבל באופן אופייני זה היה בגלל מתיחה ולא בגלל חגיגה. קסיאס, האיש המתאים ביותר להנפת הגביע העולמי של ספרד, לא התאפק ונישק את חברתו, שדרית הקווים שרה קרבונרו - בזמן ראיון. השמפניות יצאו ורק ווב קיבל שריקות בוז ומקלחת צוננת של ביקורת מאנשי נבחרת הולנד. אותה נבחרת שעכשיו יהיו בוודאי כאלה שיכתבו שמה HOLLLAND עם L אחת על כל הפסד בגמר.
לפנייה לכתב/ת 
