שתף קטע נבחר

"רק" עדות שקר

במדינות מתוקנות לא היה מורשע כמו הנגבי ממשיך לכהן כאיש ציבור, אלא פורש מהחיים הפוליטיים, גם אם אחרים נהגו כמותו

דרמה הייתה כאן, ללא צל של ספק. סיווגה בז'רגון התיאטרלי ייקבע לפי המתבונן בה מן הצד, ולפי מי שהיו מעוניינים באופן סיומה. יש שיגידו: עוד מכה לפרקליטות; יש שיגידו: ניצחון לצחי הנגבי; יש שיגידו: עוד מפלה למערכת המשפט; יש שיאמרו: הצדק ניצח, כי כך נהגו ונוהגים כולם, מאז ומעולם; יש שיסברו שאל לו לנאשם להרגיש טוב מדי, שכן הורשע בכל זאת בעבירה חמורה של עדות שקר; יש שיטענו: נורמות התנהגות אינן מעניינו של בית המשפט; יש שידרשו מנגד - הטלת קלון על מר הנגבי, גם אם הטלת מאסר בפועל איננה נראית כאפשרות סבירה, נוכח מעבר הזמן.

 

כמעט רק דבר אחד מוסכם: שלמעט הנאשמים והשופטים, התביעה והסנגורים המצוינים, שהרגישו כובד המשא על גבם במשך ארבע שנים, לא היה איש בקהל שורד את התמשכותה של הדרמה.

 

כשלעצמי לא הייתי מתגולל על הפרקליטות הפעם הזאת, אלמלא חישקה עצמה בהודעה מיותרת, מתייהרת ובלתי מקצועית שפורסמה אמש, לפיה מדובר ב"תיק הדגל נגד השחיתות". משפטנים מנוסים, במיוחד אם הם נוכחים בבית המשפט, ואמורים לחוש לאן נושבת הרוח – אינם צריכים לצאת בהצהרה כזו.

 

גם הנגבי, שהיה מאופק וממלכתי, אולי אפילו מבוהל או המום עד למסיבת העיתונאים שכינס במשכן, איננו רשאי להפגין זחיחות דעת, לדבר על צדק ועל ניצחון - גם אם חמק פעם נוספת מאימת הדין לאחר אירועים קודמים בהם היה מעורב. אני מבין בהחלט את השמחה וההקלה שחש, ככל נאשם שזוכה מעבירות חמורות. אולם הרשעתו של איש ציבור, המשמש גם היום בתפקיד חשוב בקרב 120 המחוקקים הקובעים את דמותה של המדינה ואיכות חייה, "רק" בעבירה של עדות שקר – איננה כבוד גדול, ואיננה מצדיקה "מסע ניצחון".

 

במדינות מתוקנות ונאורות לא היה אדם שהורשע בעבירה כזו ממשיך לכהן כמחוקק או איש ציבור; וכנראה שלא היה מעמיד את התנהגותו במבחן משפטי, אלא פורש מן החיים הפוליטיים, גם אם אחרים נהגו כמותו; וגם אם מדובר ב"נורמות מקובלות".

 

אני מודה וחלילה לי מלפגוע בעמיתי המכובדים לשעבר, שהתקשיתי לעכל את הכרעת הדין. ולא אתפלא אם נוכח חילוקי הדעות בין השופטים ונימוקיהם, תחליט הפרקליטות לערער עליה אל בית המשפט המחוזי, למרות עינוי הדין, מעבר הזמן, והשוני שבין התקופה שקודם להפצת הנחיות היועץ המשפטי ולאחריה.

 

כל שופט והאג'נדה שלו. אני – בעוונותיי, לא ניחנתי בסובלנות והבנה למעשים של שחיתות, חוסר יושר ציבורי, העדר ניקיון כפיים של נבחרי ציבור ו"נורמות מקובלות" או טענות לפיהן "גם אחרים נוהגים כך". אפילו על העבירה שנותרה, גם אם לא הייתי מטיל מאסר בפועל, בשל מעבר הזמן, הייתי קובע שהיא נושאת עמה קלון.

 

אבל זוהי דעתי הפרטית. למזלו של מר הנגבי ושל אישי ציבור אחרים שיימצא כי ידיהם אינן נקיות, איני יושב בדין יותר. ואין ספק שקל יותר להביע דעה כמשפטן מהצד שאינו מחויב לשאת את עול ההכרעות על כתפיו ומצפונו מדי יום ביומו.

 

שלי טימן, שופט בית המשפט המחוזי תל אביב בדימוס

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הנגבי. תגובה מאופקת
צילום: גיל יוחנן
מומלצים