פינס אפ גירל

"לא מזמן אחת המפיקות שלנו סיפרה שהמדקר שלה אמר ש'הרכילאית שלכם היא נורא יפה וחמודה, איך קוראים לה, לירון?'", היא מספרת. "אני לא רגילה לשמוע 'רכילאית' ולשנייה זה צרם לי, אבל אז אמרתי לעצמי, 'וואלה, אני עוסקת גם ברכילות. לסקר את עולם הבידור - ואני יכולה להתגונן ולהצטדק עד מחר - זה גם לעסוק ברכילות. אם העמודים האחרונים של העיתונים והחדשות של 10 ו־2 מתעסקים ברכילות, אז גם אני, ואין לי שום בעיה שיגדירו אותי ככה".

רוצה לומר, "התבגרתי"?

"היום אני לא מפחדת משום טייטל, אני יותר שלמה עם מה שאני עושה ומי שעבורו זה מה שאני, זה בסדר גמור. אם ללינדזי לוהאן יש חברה ישראלית חדשה ואני מתעסקת יום שלם בלברר את זה ולדבר עם מקורבים שלה ולבדוק מתי היא חוזרת לארץ ואם לינדזי תבוא איתה - זו רכילות, אבל זו גם הכותרת הכי חמה בעולם הבידור. כולם מדברים על זה. וזה ממש בסדר ולגיטימי".  

תנאי הביצה המקומית - זעירה ורעבה תמידית לדם סלבריטאי חדש - הפכו את ויצמן, כמו גם נערות פינס קודמות, ע"ע רותם סלע, מכתבת למושא סיקור לגיטימי בפני עצמה. למעבר של התוכנית מ־HOT לערוץ 10 לפני כחצי שנה יש קשר הדוק לקפיצה של ויצמן בטבלת ליגת הסלבז. ככה זה כשהתוכנית מקבלת ממוצע של 7.2% אחוזים מחמיאים (יחסית לשעה ולערוץ) בערוץ ברודקאסט.

במקביל, ב"פינס" הגדילו משמעותית את נפח הזמן שלה באולפן והפכו אותה לאייקון סטייל (מדי יום אפשר לקרוא על הבגדים שהיא לובשת בתוכנית בבלוג של התוכנית), וכתוצאה מכך אתרי הרכילות השונים וגם סתם גולשים חובבי מציצנות אוהבים לכתוב עליה או להעלות לרשת סרטונים שלה משתזפת בביקיני בחוף הים. מערכת היחסים הקודמת שלה עם הדוגמן יואב ראובני זכתה לסיקור רב וגם היום, כשהיא אוחזת כבר שנה בחבר ("הוא עורך דין, לא קשור לתחום בכלל. וטוב לי עם זה מאוד"), מספיק שתטייל בדיזנגוף כדי לגרום לכמה צלמי פפראצי להתניע לכיוונה. גם העובדה שהשילה כמה קילוגרמים ממשקלה לפני כשנה והפכה מבחורה בריאה לגבעול דקיק עוררה לא מעט דיונים בעניינה, לצד כתבות לייף סטייל על התזונה שבה היא דבקה וטוקבקים בסגנון "אנורקסית" ו"תאכלי משהו". הנסיעות השנתיות שלה לפסטיבל קאן, טקס האוסקר ושאר אירועים נוטפי גלאם ברחבי העולם, משווים עוד קצת זוהר לג'וב שלה והופכים אותה למושא קנאתם של לא מעט עיתונאי בידור בארץ. אבל כמובן שמאחורי כל זה מסתתרת, כך מספרת ויצמן, החתומה בסוכנות לוק, שגרת עבודה מאומצת, שלא לומר מפרכת, עם ימים שמתחילים ב־8:00 בבוקר ונגמרים מאוחר בלילה.

"להגיד שאני לא מתעסקת בעצמי יהיה שקר" (צילומים: גיא כושי ויריב פיין)

בחוץ יש תחושה שהכתבים של פינס מדקלמים את פירות העבודה השחורה שעושים התחקירנים.

"אלה שטויות במיץ עגבניות. המון אנשים חושבים את זה, ואלה בעיקר האנשים שלא מכירים אותנו. אני מגיעה כל בוקר מוקדם למערכת, עובדת על אייטמים, כותבת אותם, יושבת בחדרי עריכה, מתקנת ובסופו של דבר גם מקריינת. בבית לימדו אותי שיש הרבה אנשים חכמים, אבל אין הרבה אנשים חרוצים. כמובן שיש תחקירנים ועורכים, זה לא שאני מרימה הכל לבד, אבל זה עדיין שלי, ובגלל זה אני נורא מחוברת לתכנים".

אפשר להבין מה פינס וצוות העורכות הבולדוזריות שלו מצאו בוויצמן שגדלה ברמת אביב ג', השתתפה בלהקת השכנים של צ'יץ', חלמה להיות שחקנית והגיעה אליהם לפני שלוש וחצי שנים אחרי תקופה באתר הספורט ONE, שם שימשה ככתבת שטח. יש לה את הלוק שהמצלמות אוהבות (או כפי שהגדיר את זה אחד הגולשים של אתר FLIX, שתיעד אותה משתזפת בביקיני, "היא בסך הכל די כוסית"). ולא פחות חשוב, אפשר לסמוך עליה שתיקח את

 התפקיד ברצינות ותהיה מוכנה להתמסר אליו עד הסוף, להתייחס במלוא כובד הראש לאייטם על החובות הכספיים של מאיה בוסקילה וגם לזרום עם פינס כשהוא עוקץ אותה על חצאית הבלון שלה. ומה שהכי חשוב - גם כשמעמדה כסלב בנסיקה, השתן לא עלה לה לראש, וזה לא שהפיתוי לא אורב לה. "זה מאוד מבלבל. במיוחד מאז שעברנו לערוץ 10. לפני יומיים הייתי על סט צילומי קמפיין חדש של קובי פרץ, עשינו שם כתבה. כל היום היו שם אנשים שביקשו להצטלם איתי. אני הולכת על הסט והניצבים זורקים לי 'אה, ויצמן, מה הולך ויצמן'. ואתה מתבלבל. לא יעזור כלום. כל הזמן אני אומרת לעצמי 'תתרכזי בעבודה שלך', אז אני מאוד נחמדה ואדיבה, אבל אני כל הזמן מחזירה את עצמי למסלול".

גלי כהן, העורכת שלכם, אמרה בראיון שלה אצלנו, שאת רותם סלע היא הפסיקה לשלוח לאירועים והשקות כי היא קיבלה יותר תשומת לב מהמרואיינים שלה. גם אצלך זה ככה?

"תראי, זה נכון שכבר לא שולחים אותי לסקר אירועים המוניים, עם שטיחים אדומים. אבל אני זה לא רותם סלע וכשאני הייתי על הסט של קובי פרץ, עם כל הצומי שקיבלתי שם, קובי קיבל יותר ממני. זה נכון שכשרותם הלכה לכל מיני השקות וכאלה, היא היתה האייטם הכי מעניין שם. אבל אני גם לא עושה את מה שרותם עשתה - כתבות שטח. אין לי הרבה זמן להיות בחוץ, בגלל שאני כל יום במערכת".

אז את לא חושבת שיכול לעלות לך השתן לראש?

"בטח שכן. זה יכול לקרות לכל אחד. לפעמים כשאני מדברת עם פליטי ריאליטי - לא שככה אני מגדירה אותם, אבל זה מה שהם - אני מסתכלת עליהם וכבר רואה איך הם תכף ייעלמו. ואני בטוחה שיש אנשים בתעשייה שיגידו לך שאני מתנשאת, אבל כשאני מראיינת אמנים ושחקנים, ממש לא עולה לי השתן לראש. אין שום סיבה. להפך, במקצוע שלי זה נורא משאיר אותך מחובר

 לקרקע, אתה כל הזמן רואה כוכבים עולים ונופלים וכמה זה הפכפך וזה כל הזמן משאיר אותך בפרופורציות. גם כשאת מצליחה ועושים עלייך שער ומזהים אותך ברחוב, את עדיין באה ב־8:00 בבוקר ואת עובדת קשה. את העורכות שלי ואת גיא זה לא מרגש שיש לי שער ב'פנאי פלוס'".

אבל בטח יש יתרונות ללהיות הפייברוטית של המערכת.

"אני ממש לא חושבת שאני הפייבוריטית. לכל אחד יש את המקום שלו במערכת. תראי, אני כן מופיעה מול המצלמות, ויש בזה מידה מסוימת של התעסקות עצמית. להגיד שאני לא מתעסקת בעצמי זה יהיה שקר. אני מקפידה על תזונה, כשאני באה נורא חשוב לי מה עושים לי בשיער ואיך מאפרים אותי ואיך מלבישים אותי. זה שאני מדווחת על אנשים אחרים לא אומר שלא אכפת לי איך אני נראית".

בגלל זה רזית?

"אפשר להגיד שכן".

כי אומרים שב"פינס" נורא לוחצים על הבנות להיות רזות.

"זה לא נכון. הלחץ מעולם לא הגיע מהמערכת. בטלוויזיה הכל נראה אחרת, אתה רוצה להיות יותר רזה, להיכנס למידה יותר קטנה. גיא עוקץ אותי לפעמים בשידור שאלך לאכול משהו, הם אפילו דואגים לי ואומרים לי להירגע. להגיד לך אם הייתי מרזה ככה אם לא הייתי עובדת בטלוויזיה? לא בטוחה. לא הייתי מודעת לזה בכלל לפני כן. כל החיים שלי הייתי בטוחה שאני כוסית על וכשהגעתי לטלוויזיה פתאום אמרתי, 'וואי, לירון, את לא כזו סבבה כמו שאת חושבת. תעשי עם עצמך משהו'. אבל אם לא הייתי עובדת בטלוויזיה, לא הייתי מודעת לזה בכלל. אחרי שרזיתי כל הזמן התעסקו איתי בזה, כאילו שרזיתי 30 קילו. רזיתי רק חמישה".

ויצמן מגינה על המערכת שלה, אבל הצופים הקבועים של "פינס" כבר הבחינו מזמן שלמערכת הזו יש נטייה להעדיף בנות יפות ורזות, מה שלא קורה בכל מה שנוגע לגברים של התוכנית. זוהר ישראל ועמית אהרונסון, שערכו בעבר את דסק החו"ל של התוכנית, היו גברים נאים, אבל לא היו עוברים כדוגמנים. ויצמן מופתעת כשאני מעלה את הנושא הזה. "את יודעת שבחיים לא חשבתי על זה? את די צודקת. אבל אני חושבת שהייתי מגיעה לאן שהגעתי בכל מקרה - אפשר לחשוב כמה אני יפה, אני לא איזו דוגמנית. מה שכן, אני לא חושבת שאפשר לעבוד בפרונט אם אתה לא נראה טוב, אבל אתה לא צריך להיות רותם סלע".

זוהר ישראל ועמית אהרונסון הם לא מלכי יופי.

"אני חושבת ששניהם עוברים מסך מאוד טוב. גם גיא מאוד יפה בעיניי ועובר מסך מדהים".

בזכות הכריזמה.

"זה נכון שכשאת אשה, זה יותר מורכב וקשה. את לא יכולה לבנות קריירה בפרונט רק בזכות השנינות והאינטליגנציה שלך. בגלל זה אני גם יודעת שהיום, כשאני בת 26, אלה השנים שלי להיות בפרונט, ובגלל זה אני מאוד מטפחת את הלהיות מאחורי הקלעים, כי זה העתיד. אילו נשים שמתבגרות יש לך היום

 בפרונט חוץ ממיקי חיימוביץ'? בעיניי אשה בכל גיל היא סקסית ויפה, אבל בעיני הטלוויזיה, בגיל 25 את נראית הכי טוב. לנשים יותר קשה מהבחינה הזו. אבל ככה זה גם בחיים".

לפני כחצי שנה אחרי 13 שנה בבית HOT, משפחת גיא פינס ושלוחותיה נדדו כאמור לערוץ 10. הדיונים על רייטינג, תחרות מול מהדורות הבידור האחרות ופקטורים חדשים שנכנסו לתמונה, כמו המלחמה מול ערוץ 2, פריים טיים, דרישת בלעדיות מיחצנים וטלוויזיה מסחרית, לא השפיעו על ויצמן כמו העובדה שהגבירו את רמת הפרפקציוניזם שלה לאין שיעור. "המעבר לערוץ 10 היה אחד הדברים הטובים שקרו לי. עוצמת החשיפה היא לא נתפסת ובעקבותיה יש הצעות ופידבקים. אני נזהרת היום הרבה יותר, כי אין מקום אפילו לטעות הכי קטנה".

היו אייטמים שטעית בהם?

"בטח. לא הרבה, אבל כן. בתחילת כל עונה יש לחץ נורא גדול להביא ידיעה פותחת מסעירה, איזה סקופ היסטרי. לפני תחילת העונה, לפני שנתיים, אמרו לנו שהיו בארץ אודישנים לתפקיד שדורש מבטא בריטי בסרט החדש של ג'יימס בונד ושגורי אלפי נמצא במגעים. פתחנו עם זה את המבזק ובסוף זה לא קרה. זה היה מאוד מבאס. אבל אין מה לעשות, דברים כאלה קורים. אנחנו בדרך כלל לא מפרסמים שמועות ומשתדלים לפרסם דברים כמה שיותר אותנטיים".

את חושבת שמישהו זוכר?

"אני זוכרת את זה, הבוסים שלי זוכרים את זה ומבחינתי זה מספיק. ואני משערת שגם גורי אלפי והסוכנת שלו, זוהר יעקובסון, לא שכחו את זה כל כך מהר".

לא מביך אותך להתקשר למושאי סיקור לאמת עובדות?

"לפעמים זה מביך. להתקשר לאבא של אילת (אנשל, החברה החדשה של לינדזי לוהן - ח.ג.) ממש לא מביך אותי. זה כיף לי, זה מגניב אותי, אני אוהבת להיות תחקירנית. יש מקרים, כמו להתקשר לריטה ורונן ברגמן למשל ולשאול אם הם עדיין ביחד, שאני ממש מבקשת מהתחקירנים שיעשו את הטלפון במקומי. יצא לי כבר להתקשר אני לא זוכרת למי ולהגיד 'היי, זו שרון מגיא פינס'. אבל בזמן האחרון התחילו לזהות את הקול שלי, אז זו קצת בעיה".

למה להתקשר לאבא של אילת זה בסדר ולריטה תשלחי תחקירן? כי אותה עוד תפגשי ואת לא רוצה שתכעס עלייך?

"זה לא מהפחד שיכעסו עליי. זה כי לפעמים אני קצת מובכת, מה לעשות, זו האמת. בכל זאת, בתוך עמי אני חיה ובמקרה שלי זה אפילו יותר נכון, ככל שהעונות מתקדמות. לפעמים אני גם צריכה לאפס את עצמי ולהזכיר לעצמי שזו העבודה שלי".

היו אנשים שכעסו עלייך כי פרסמת עליהם מידע מסוים?

"אם הם כועסים עלינו, אנחנו יודעים את זה מראש ואז אנחנו עושים את השיקול אם לפרסם את זה או לא. פעם מישהי שלחה לנו למייל האדום הוכחות שהיא שוכבת עם אחד הבמאים היותר מוכרים פה, שנשוי לדוגמנית שהיא אפילו יותר מוכרת ממנו. היא התחננה שנפרסם שהיא מנהלת איתו רומן. לא נגענו בזה, אבל את מסתובבת עם הדברים האלה בבטן, זה לא יעזור. יש הרבה מקרים כאלה".

בארץ לא מפרסמים את הגילויים הכי ג'וסיים. זה לא מבאס אותך כעיתונאית?

"אנחנו לא משחקים בחוקים של הוליווד. כבר התרגלתי לזה שיש דברים שהם טאבו ולא נוגעים בהם ויש גבולות, ואולי לא כולם פה יסכימו איתי, אבל אני די נהנית מהקווים האדומים האלה. אני גם די מאמינה בקארמה ושאם אתחיל להתעסק בבגידות של מפורסמים, אז אללה איסתור. אני לא חושבת שצריך להיכנס לאנשים למיטה ומי בגד במי. אם הייתי מגלה שבן הזוג שלי בוגד בי, לא הייתי רוצה לקרוא על זה בעיתון, אז תודה לאל שיש קווים אדומים. אולי המהדורות היו יכולות להיות יותר צהובות ומעניינות, אבל צריך גם להיות אנושיים".

• את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"