שתף קטע נבחר

זהירות: מתבגרים בחופשה

אלכוהול, סמים, יחסי מין לא מוגנים, אונס, השמנת יתר, דיכאון ואובדנות. החופש הגדול טומן בחובו סכנות רבות למתבגרים והתפקיד שלנו ההורים הוא להיות עירניים. ד"ר רינה פרידמן טוענת שאף פעם לא מאוחר מדי להתקרב למתבגר שלך

הכותרת נראית לכם מוגזמת? חושבים שאצלכם זה לא יקרה, שהבן או הבת המתבגרת שלכם לא יעשו בחופש (ובכלל) מעשים שיסכנו אותם? לדאבוני, אתם משלים את עצמכם. ההתנהגויות הסיכוניות של הנוער שלנו חצו מזמן את גבולות החינוך שהם קיבלו ומקבלים בבית ובביה"ס, את המצב הכלכלי בבית שבו הם גדלים ואת מקום המגורים שלהם (שכונה טובה? אין דבר כזה).

 

למתבגרים יש נטייה להקשיב לחבריהם ולהתנהג כמוהם, יותר מאשר להישמע להוריהם. כיום יש לחברים ולחברה בכלל השפעה עוד יותר גדולה מבעבר, בעיקר "בזכות" אמצעי התקשורת האלקטרוניים החדשים: הדואר האלקטרוני, ה-ICQ, המסנג'ר, הפייסבוק, שלא לדבר על הטלפונים הסלולריים שמאפשרים להם לתקשר מכל מקום ובכל מצב. אז ממה יש לחשוש? לא חסר:

 

סכנה 1: כל היום על הטוסיק

הישיבה האינסופית מול המחשב יכולה להיות מסוכנת (בעיקר בלילה, אז המחשב פנוי ואף אחד לא מפריע ולא משגיח. ביום - ישנים). מול המסך הם מתקשרים עם חברים וותיקים או חדשים שהם מכירים דרך תקשורת זו, נחשפים לסרטים שלא מתאימים לגילם (פורנוגרפיה, סרטים עם מסרים חברתיים אלימים או אנטי-ממסדיים). כאמור, בהיותם בגיל בו נגררים בקלות להשפעות שאינן הוריות לא מן הנמנע שבהמשך חשיפה זו תשפיע על התנהגותם ועל דעותיהם, שעלולות להיות שליליות ומסוכנות.

 

הישיבה הממושכת מול המסכים ללא מגע רב עם חברים "אמיתיים" (זוכרים את הכדורגל, הליכה לים, אופניים, מחנות קיץ בילדותכם?) עלולה לגרום להסתגרות ולהתבודדות, במיוחד אצל מתבגרים עם נטייה כזו עוד קודם לכן. זו עלולה להשליך על התנהגות אנטי-חברתית בעתיד, דיכאון והשלכותיו, עד כדי אובדנות. זכרו גם שאתרי האינטרנט עלולים להיות מלכודת כאשר הנער או הנערה מתפתים להיפגש עם מי שהם מתכתבים איתו באינטרנט ואינם יודעים שהבחור החמוד בתמונה הוא בעצם אנס מבוגר.

 

ההרגשה של בני הנוער ש"לי זה לא יקרה" וכי מדובר באמת בתחילתו של רומן מופלא, עלול להביאם למצבים מסוכנים באמת. חשוב להסביר להם מה הסכנות וכן, אפילו לפגוע בפרטיותם ולהציץ מעת לעת למחשב שלהם.

 

גם הבריאות הגופנית עלולה להיפגע מהישיבה הממושכת, במיוחד כאשר נלווים אליה אכילה לא מבוקרת וחוסר פעילות גופנית כמעט: עליה משמעותית במשקל אינה ממצא נדיר בזמן החופש הגדול. במרפאות אנו פוגשים בני נוער שנלחמים לאורך השנה בעודף משקל, מנסים לאמץ לעצמם דפוסי אכילה בריאים וגם מרזים, אך במשך חודשי הקיץ יוצאים מהמסגרת וכל הישגיהם יורדים לטמיון. נוצר מעגל סגור כי השמנתם פוגעת בדימוי העצמי שלהם ובמקובלות החברתית ואז הם מסתגרים עוד יותר ומשמינים בהתאם. כמובן שלעליה במשקל יש גם השלכות גופניות: מחלות שקשורות לעודף משקל, דיאטות לא בריאות והפרעות אכילה, כמו אנורקסיה ובולימיה.

 

סכנה 2: להיראות טוב בביקיני

מאידך, יש בני נוער ובעיקר בנות נוער שהרצון להיראות היטב בביקיני ובבגדי הקיץ גורר אותן לדיאטות ועיסוק בלתי נשלט בספורט מתוך רצון לרזות ומהר. מכאן הדרך לאנורקסיה קצרה וחשוב שההורים ישימו לב למצב בו הילדה או הילד שלהם רזו באופן קיצוני, אינם אוכלים או ממהרים לשירותים כדי להקיא.

 

סכנה 3: עישון חומרים למיניהם

מי שלא ניסה קודם ירצה להתנסות, בעיקר אם יש לו חברים מתאימים שמשפיעים עליו. מי שעישן קודם - עלול לרצות "לשדרג" את חומרי העישון שלו: מסיגריות בודדות לעישון כבד, מנרגילה מדי פעם לעישון נרגילה תכוף. חשוב לדעת: החומרים שהנרגילה מכילה הינם רעילים יותר מאשר הניקוטין שבסיגריות. מסיגריות ונרגילה "בלבד" הם עלולים לרצות לעבור להסנפה של חומרים ממכרים ומסוכנים, החל מדבק מגע, גז מזגנים ועד לחשיש וחומרים נדיפים נוספים.

 

סכנה 4: אלכוהול

מבחינה סטטיסטית ידוע שכאשר מתבגר מעורב בפעילות סיכונית אחת, יש סבירות רבה שיוסיף לעצמו או ייגרר לפעילויות סיכוניות נוספות: שתית אלכוהול, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה ללא רישיון, יחסי מין לא מוגנים ועוד.

 

התנהגות שהפכה לנורמה ומדד למקובלות חברתית היא שתיית האלכוהול כבר אצל בני נוער צעירים, כאשר בגיל זה די בכמות לא מאוד גדולה כדי שהנער או הנערה ששתו יאבדו שליטה. אלכוהול ידוע כחומר שמוריד בקלות רבה מחסומים התנהגותיים והתוצאה עלולה להיות התנהגות אלימה (כולל שימוש בנשק), אונס במקרה של נער ואי התנגדות ליחסי מין אצל נערה, תאונות דרכים ושימוש בסמים.

 

סכנה 5: יחסי מין

כולנו מודעים לכך שהקודים החברתיים של בני הנוער השתנו מאוד בעשורים האחרונים וכדי שמתבגר יהיה מקובל בחברה הוא מוכן להתעלם ממסרים חינוכיים ומוסריים שספג שנים בבית ובביה"ס ובלבד ש"יחשיבו אותו". כך גם הגיל שבו נערה מתחילה פעילות מינית הולך ויורד ובנות מתנסות לא פעם בפעילות מינית ראשונה ללא ידע על הסכנות, ללא מוכנות רגשית וכמובן, ללא אמצעי הגנה מפני הריון ומחלות מין.

 

איך נשמור עליהם?

מפחיד? מאוד. אז מה ניתן לעשות? במשפט אחד: להיות שם בשביל המתבגר או המתבגרת שלכם. ומה זה אומר? להיות יותר מעורבים במה שקורה להם ביום-יום, להתעניין, להציע תכניות משותפות לקיץ, לפתח תחביב משותף עם הבן או הבת (ידוע שספורט למשל מקרב בין אבות ובנים). רצוי לעודד הצטרפות לתנועת נוער שהיא מסגרת שמספקת את הצורך של המתבגר בקבוצת השווים שלו אך בהקשר חיובי. הכוונה אינה "לחפור" או "להיכנס להם לווריד" כלשונם, כי אז הם יסובבו לכם את הגב ויטרקו לכם את הדלת, אבל בהדרגה לנסות להיות יותר מעורב בחייהם. התחלה טובה יכולה להיות, למשל, לערב אותם יותר במה שקורה בחיים שלכם ואז עשויה לבוא גם יותר פתיחות מצידם.

 

הראו להם אכפתיות אמיתית, יחד עם הצבת גבולות בהתאם לגילם. בהצבת גבולות אין הכוונה להראות להם "מי הבוס בבית", אלא להציב גבולות עם הסבר הגיוני, שיאפשר להם להבין שהכוונה היא להגן עליהם. למשל, להתעקש על כך שהמתבגר שלכם יקבל את המכונית המשפחתית ליציאה לבילוי רק אחרי שינה. יש כמובן לתת הסבר להתעקשות זו. הורים לבנות - שוחחו איתן על הסיכונים שביחסי מין לא מוגנים או הציעו להן יעוץ אצל גורם מקצועי.

 

אם תצליחו לקרב אותם מעט או יותר נכון - להתקרב אליהם, יש סיכוי שהם יבחרו לא להשתתף באותן פעילויות סיכוניות שהחברים מפתים אותם להשתתף בהן. אם יהיה להם עם מי לדבר בבית, אוזן קשבת ולא רק סנקציות ואיומים, הם ייבחרו לא לברוח לפעילויות אלה.

 

יחד עם זאת, ייתכן גם צורך בפעילות "בילוש" במידה זו או אחרת: פרטיות הילד הינה ערך כמעט מקודש בימינו. החדר נעול, אסור לסדר את החדר וכו'. אז נכון שנאלץ לעיתים לפגוע קצת בפרטיות ואולי גם לספוג כעסים של המתבגר, אך נזכה לשמור על שלמותו הנפשית והגופנית של הילד. לכן, חשוב כן להיכנס לחדר, לבדוק אם אין בקבוקי אלכוהול, שקיות סמים או נרגילה מוסתרים. חשוב גם לבדוק מדי פעם במחשב במה הם צופים ועם מי מתכתבים. שימו לב לשינויים אם יש שינוי קיצוני בהתנהגות שלהם, בתיאבון שלהם, בעירנות שלהם, בלבוש, במבט בעיניים. שינויים בתחומים אלה עלולים להחשיד על שימוש בחומרים ממכרים.

 

אל תאמרו "אצלי זה לא יקרה" אך גם לא "אבוד, מאוחר מדי". אף פעם לא מאוחר מדי להתקרב למתבגר שלך, גם אם הוא כבר בן 17-18 או יותר. על ידי התקרבות זו יש סיכוי למנוע חלק מהסכנות הנ"ל.

 

חיזרו ואמרו להם שאיכפת לכם, שאתם גאים בהם, שאתם אוהבים אותם. אמרו להם שתמיד, אבל תמיד, תהיו שם בשבילם ותנסו לעזור להם אם יבקשו או יסתבכו בצרה. ושיעבור לכם החופש הזה (והגיל הזה) בשלום.

 

  • ד"ר רינה פרידמן, מומחית הכללית ברפואת מתבגרים ומנהלת שיר"ן – שירות יעוץ למתבגרים בחיפה.

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: index open
מומלצים