אולי ניטע עץ במקום לשבור כוס בחתונה?

כדי לבדוק יותר לעומק את התפישה הירוקה מהזווית היהודית, ועל מנת ללמוד כיצד ניתן לשלב אותה בחתונה, פנינו אל רב ורבה משני זרמים שונים. חתונה בת קיימא

שחר שילוחפורסם: 19.07.10 , 10:54

חתונות ירוקות בדרך כלל אינן תואמות לשטאנץ האירועים המוכר. הן קטנות יותר, שקטות וצמחוניות יותר, וסביר יותר שהגימיק בהן יהיה שירותי קומפוסט או נטיעת עץ ולא בר אקטיבי או רקדניות ברזילאיות מקושטות בנוצות. אבל זה לא אומר, כמובן, שהן הלכתיות פחות.

כדי לבדוק יותר לעומק את התפישה הירוקה מהזווית היהודית, ועל מנת ללמוד כיצד ניתן לשלב אותה בחתונה, ביקשתי את עזרתם של רב ורבה משני זרמים שונים. הרב אלחנן ניר, הוא רב-מורה אורתודוכסי בישיבת "שיח יצחק" ומלמד ב"מרכז שטיינזלץ", הרבה הרפורמית גליה סדן היא רבה עמיתה בקהילת בית דניאל.

- האם על פי ההלכה היהודית אנחנו מצווים במפורש לשמור על הסביבה, מה הקדימות של מצוות כאלה, אם ישנן, על פני מצוות אחרות?

הרב ניר: ככל הידוע לי, אין ציווי מפורש בהלכה לשמור על הסביבה במובן הרווח היום. הסיבה המרכזית והפשוטה לכך היא שהאיום על הסביבה מצד הפעילות האנושית, עד כדי אלימות כל כך מוחשית, לא היה נוכח כל כך בתקופה שבה התגבש הקודקס ההלכתי. מצד שני, יש מצוות ועקרונות מטה הלכתיים שמתוכם ניתן למצות השקפת עולם התומכת בריסון הפעילות האנושית ובשמירה על הסביבה - למשל, איסור בל תשחית, איסור כלאיים (ריסון וויסות ההנדסה הגנטית), האיסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל משום השחתת הצומח, הלכות נזקי שכנים ועוד. לכן נראה שבגדול, עמדה יהודית ביחס לסביבה תהיה באיזשהו מקום מאוזן ואמצעי בין גישה "ירוקה-עמוקה" וניאו-פגאנית המתיימרת להתכחש לחלוטין לעקרון "מותר האדם מן הבהמה" לבין אופטימיזם טכנולוגי קיצוני שאינו מציב שום מגבלות אתיות ותרבותיות על הפיתוח.

הרבה סדן: יש לא מעט הלכות הנוגעות ליחס שלנו לטבע, רובן נוגעות דווקא לעניין צער בעלי חיים, כגון איסור אכילת איבר מן החי (איבר של בעל חיים בעודו חי), מצוות שילוח הקן (הקובע שאסור לקחת גם את הציפור וגם את הביצים או הגוזלים, למאכל כמובן) או המצווה הידועה "לא תבשל גדי בחלב אימו" (שפורשה, כידוע, כאיסור אכילה ובישול של בשר עם חלב). אנחנו מוצאים גם כמה מצוות בתורה המדברות על היחס לטבע. למשל, איסור כריתת עצי פרי בעת מצור על עיר-אויב, בדברים, כ', 19-20. גם חז"ל התייחסו לחשיבות השמירה על הטבע, כגון במדרש הידוע הבא: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך!" (מדרש קהלת רבה ז, י"ט)

-מישהו סיפר לי שבחתונתו במקום לשבור כוס הוא והכלה נטעו עץ. האם זה "חוקי" מבחינה הלכתית?

הרב ניר: לא נראה לי. גם לאנשים "ירוקים" צריך שיהיו עוד תחומי עניין בחיים, ושבירת הכוס מבטאת עניין חשוב אחר, שלא הייתי מוכן לוותר עליו בחתונה היהודית. שייטעו את העץ בשבע ברכות, למה לא. אגב, קיים מנהג יהודי עתיק לנטוע עץ לכבוד הולדת ילד. אבל כן הייתי מעלה על ראש שמחתי את הצורך במיחזור בקבוקי הפלסטיק, חומרי ניקוי ידידותיים לסביבה.

הרבה סדן: מבחינה הלכתית, שבירת הכוס היא מנהג, ולא מצווה. למעשה, החתונה תקפה לכל דבר ועניין גם אם לא נשברה בה כוס כלל. על כן, אין מניעה להחליף את שבירת הכוס במוטיב אחר. לעניות דעתי, שבירת הכוס חשובה, כיוון שברור לנו שזהו מנהג בן כ-1,500 שנה לפחות (כיון שהוא מוזכר כמה פעמים בתלמוד), וכן הוא מעניק ממד דרמטי לטקס, מעין קתרזיס של פריקת מתח ושמחה. יחד עם זאת, אני לא רואה מניעה להעניק לו משמעויות נוספות, בנוסף או במקום חורבן המקדש. למשל, ניתן לדבר על כך שמעבר לעצב על החורבן הפיזי של העם בעבר, אנחנו מבקשים להביע דאגה לחורבנו של העולם, שאיננו דואגים לשמור עליו. וכידוע, אם המין האנושי יחריב את עולמו ויפסיק להתקיים, לא תהיה כל משמעות גם לקיומנו כעם... הרעיון לנטוע עץ מקושר במסורת דווקא עם לידה, אבל בהחלט ניתן להוסיף אותו כמרכיב נוסף בחתונה, לאחר החופה או במהלך שבוע "שבע הברכות" שלאחריה.

- עד כמה הציבור הדתי מודע לערכי סביבה ושומר עליהם?

הרב ניר: ככל הידוע לי לא נערכו על הנושא הזה מחקרים מבוססים. מהתרשמות אישית, נראה לי שבציבור הדתי-לאומי יש מודעות בינונית ביחס לסביבה, וההקפדה משתווה פחות או יותר לממוצע המקובל בחברה הישראלית. יחד עם זאת, אודה שהיא וודאי לא מובילה עדיין בתחום זה. אמנם, בשנים האחרונות המודעות הולכת ועולה, והנושא הופך ליותר ויותר נוכח בשיח, הן הציבורי והן הדתי, של ציבור זה, שכן, חלק מההשתחררות מהגלות, ובעיקר מזו המנטלית, הולך כנראה במשולב עם לקיחת אחריות על הקיימות הסביבתית ועם המודעות לסכנות הכרוכות בטכנולוגיה. מצד שני, חלק גדול מהציבור הדתי מסתייג מהתנועות הירוקות למיניהן, המזוהות במקרה הקיצוני עם תפישות עולם ניאו-פגאניות ובמקרה השכיח יותר - עם שמאלנות פוליטית ואנטי ציונית.

הרבה סדן: התנועה ליהדות מתקדמת (התנועה הרפורמית) פועלת גם במישור הזה. ישנן קהילות המודעות יותר ומעורבות יותר בעניינים הקשורים לסביבה, וכאלה שפחות. כתנועה, סדר ט"ו בשבט שלנו שם דגש רב על השמירה על הסביבה.

- אחת הדרכים לצמצם טביעת רגל אקולוגית של אירוע הוא להפחית את כמות המוזמנים. דרך אחרת היא ארוחה צמחונית ואפילו טבעונית. מה דעתכם?

הרב ניר: אם נלך עם הקו הזה עד הסוף, נבטל גם את סוכות ואת ל"ג בעומר. חתונה "ירוקה" היא דבר נחמד, אבל לפעמים יש צורך לדחות ערך אחד מפני ערך אחר. אין שום בעיה בחתונה טבעונית, אבל למה להפחית את השמחה? יש אנשים שיש להם בעיה עקרונית עם שבירת מוסכמות ומסורות. מבחינתי מסורת היא דבר חשוב ולא צריך למהר לשבור אותו, אבל יותר חשוב לשמור על איזון ראוי בין ערכים שונים ולא להיסחף לקיצוניות.

הרבה סדן: כצמחונית בעצמי, בוודאי שאין לי התנגדות לארוחה צמחונית. אני בכלל חושבת, שחתונה צריכה להיות אירוע סביר, שמספר מוזמניו לא עולה על 200, נניח. כדאי גם לחשוב על עניינים נוספים שעליהם מבוזבז הכסף, כגון העיצוב. כמה פרחים נקטפו בשביל אירוע של שעתיים-שלוש? האם לא עדיף לקשט בעציצים או בנרות? לדעתי, העניין החשוב בחתונה הוא הרגישות החברתית דווקא – האם וידאנו ששאריות המזון לא נזרקות אלא מועברות לנזקקים? (עמותת "משולחן לשולחן" תטפל בכך בשמחה). האם וידאנו שהעובדים מועסקים בתנאים סבירים? האם דאגנו להזמין לחתונה, או לשבוע "שבע הברכות", גם אנשים בודדים, קשישים, נזקקים או עולים חדשים?