שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ספרות? לא בבית מדרשנו
    ריה"ל והרמב"ם לעומת סופוקלס ואלי עמיר, תשובות ברורות לעומת תהיות וסימני שאלה, שכל לעומת רגש. "אגדתא 3", תחרות הסיפורים של ynet ובני עקיבא, יצאה לברר מדוע מקצוע הספרות נעלם מהישיבות התיכוניות, לטובת מחשבת ישראל
    הפריחה היהודית בתרבות הישראלית הפכה בתוך שנים ספורות מתופעת שוליים לגל פופולרי, ולאחר מכן לחלק בלתי-נפרד מהאמנות כאן. תחרות הסיפורים הקצרים "אגדתא 3" של ynet ובני עקיבא היא עוד חלק במארג התרבותי הזה, ומטרתה להביא קולות נוספים ומעניינים של סיפורת יהודית חדשה. אבל מתברר שדווקא במערכת החינוך הממלכתית-דתית לא ממש מתעניינים בספרות, שנעלמה כמעט לגמרי מרשימת המקצועות הבגרות.


     

    לפני שנה, כשעלה בנה של תושבת גבעת שמואל לכיתה י' בישיבה התיכונית, היא עברה על רשימת המקצועות שבהם ייבחן לבגרות. האם, אשת קריירה עסוקה, מעולם לא התעמקה מאוד בתוכניות הלימודים של ילדיה, אך המבט ברשימה הבהיר לה שמשהו חסר.

     

    "אני אוהבת ספרות, וכמה מן היצירות שלמדתי בתיכון חקוקות אצלי לעד", היא מעידה, "אולי בגלל זה נפל לי פתאום האסימון, וברעש מהדהד: הילד לא לומד ספרות כבר שלוש שנים. למעשה, מאז שנכנס לישיבה בכיתה ז' הוא לא למד ספרות כלל!" האם המודאגת ערכה בדיקה וגילתה שלא מדובר במקרה פרטי: ישיבות תיכוניות רבות פשוט לא מלמדות ספרות. במקרה הטוב, יש לימודים לבגרות פנימית בלבד.

     

    קונפליקט סמלי

    מאז שנות ה-80 ניתנת אפשרות לבתי הספר העל-יסודיים הדתיים לבחור בין שתי יחידות לימוד ב"מחשבת ישראל", שתי יחידות בספרות, או לחלופין יחידה בזה ויחידה בזה.

     

    "היתה התנגדות מצד ראשי ישיבות מסוימים ללימודי ספרות, על אף שהיתה תוכנית מיוחדת לחינוך הדתי ולא היתה שום סיבה לפסול אותה", נזכר ד"ר מתי דגן, לשעבר ראש מינהל החינוך הדתי. "הלחץ שהופעל השפיע על ראשי החינוך הדתי, והם ביקשו להמיר את הספרות במחשבת ישראל". המהלך יצא אל הפועל, ובסופו כבשה "מחשבת ישראל" את מקומה של הספרות.

     

    "לחינוך הדתי יש את הרצונות והצרכים שלו, ובמשרד החינוך משתפים עם זה פעולה", אומר עובד בכיר במשרד החינוך, הקשור לתוכניות הלימודים במקצועות התורניים, "בישיבות התיכוניות ובאולפנות הבינו שבלתי אפשרי להוסיף למערכת הלימודים הצפופה עוד מקצוע של יחידה או שתיים, ואז נוצרה הבחירה, או הקונפליקט, בין מחשבת לספרות – שני מקצועות שכביכול שווים בהיקף החומר שלהם.

     

    "לכאורה זה עניין כמעט טכני, אבל מהר מאוד אתה מבין שיש כאן עניין עקרוני יותר, וזה די סמלי שההתנגשות היא בין שני המקצועות הללו דווקא. הנטייה של מוסדות תורניים רבים היא ללמד יותר מחשבת, בשל האחריות שהם חשים כלפי חינוך התלמידים. מבחינתם, זו דרך הנכונה והקלה יותר – שיש בה פחות חשיפה לבעיות ופחות צורך לספק תשובות. אני סבור שלראשי מינהל החינוך הדתי היה חשוב להוכיח שלא מתפשרים על הרמה התורנית. לאמור, אנחנו אמנם דתיים ופתוחים – אבל אנחנו באמת דתיים".

     

    מה עושים כשהרב "מטייח"?

    בשטח לא כולם מרוצים, בטח לא המורות לספרות. אריאלה צים, מורה ותיקה, המלמדת בישיבת "נווה שמואל" באפרת לא מבינה למה נוצרה הבחירה בין מחשבת ישראל לספרות דווקא, ולא למשל בין יחידת לימוד בתלמוד או במקצוע אחר של תורה שבעל-פה.

     

    "בקרב חלק מראשי הישיבות קיים חשש מפני השפעתה ה'מזיקה' של הספרות", היא טוענת. "אבל מי שהיה קורא את הרב קוק ברצינות, היה מבין שהוא דווקא היה מאוד בעד הספרות. מה שקורה היום זו בכייה לדורות. מחשבת צריך ללמוד בישיבות - ולא רק שם - זה מקצוע חשוב ביותר. מבחינה חינוכית, דווקא הישיבות יכולות להרשות לעצמן ללמד מחשבת כמקצוע לשם הלימוד עצמו, ולאו דווקא לבגרות. אישית, אשמח מאוד שבכל הישיבות תהיינה שתי יחידות ספרות חובה, וילמדו מחשבת 'לשמה"'.

     

    יהודית רוטקוביץ', מורה לספרות במדרשת עמליה, מוסיפה: "דרך הספרות אפשר לגעת בתכנים נפשיים, אך גם בדתיים. הספרות, בשונה ממחשבת, לא באה לתת תשובות. יש עניין להישאר בקונפליקט. זה הרי רדוד לחפש תשובה על כל דבר. יש דברים שאין עליהם תשובה, ובזה כוחם.

     

    "תלמידים רבים שעוזבים את המגזר הדתי, טוענים שהרגישו כאילו הרב 'מטייח', עונה תשובות לא מספקות. כשיתבגר הבחור, יזכור דווקא את המורה שאמר שזה נכון לחיות בקונפליקט, ושלא על כל דבר יש תשובה. יש יותר סיכוי שתלמיד כזה יישאר במסגרת הדתית. אם לא נְפתח את היכולת הזו, אנחנו מפסידים".

     

    גם הבכיר ממשרד החינוך מתקשה להבין את הרוח המנשבת בישיבות ובאולפנות: "מבחינה חינוכית צריך לדעת שאסור לפחד משאלות. אם יש שאלה בוערת אצל תלמיד, זהו הרגע הגדול של החינוך. אך כשמלכתחילה אתה שואל עבור התלמיד את השאלות, ומתעסק רק עם התשובות שנראות לך - יש פה החמצה אדירה. הספרות נכתבת כולה מנקודת המבט ששמה במרכזה את האדם, ואילו 'הספרות הדתית', קרי מחשבת ישראל, רואה רק את הקשר הדואלי של האדם מול אלוקיו. לכן רק דרך הספרות אפשר לגעת בבעיות האמיתיות".

     

    אנטיגונה ותרנגול כפרות בחוץ

    כבר שנים מנסות המפמ"ריות (מפקח מרכז מקצוע) לשכנע את מוסדות החינוך התורניים להכניס את תוכנית הלימודים בספרות, והמפמ"רית הנוכחית, ד"ר טלי יניב, אינה שונה מהבחינה הזו. "העובדה שבישיבות רבות לא מלמדים ספרות מטרידה כבר שנים רבות", היא אומרת, "לא מזמן השתתפתי בפגישה עם ראשי ישיבות שלא מלמדות ספרות לבגרות, והם העלו שתי בעיות - החשש מהטקסטים, בעיקר בנושא הצניעות, והחשש שרבים מהנושאים קשורים באינטימיות, ויש בעיה שמורָה תלמד בנים בגיל ההתבגרות את הנושאים הללו.

     

    "ניסינו לספק פתרונות: בעניין הראשון, גזרנו מתוך התוכנית הקיימת רשימת יצירות שמתאימה לבתי ספר תורניים והיא נבדקה ואושרה על ידי הרב חיים סבתו. בעניין השני שעמד על הפרק, פתחנו מסלול מיוחד להכשרת מורים - ואנו מזמינים ר"מים מישיבות תיכוניות ומכשירים אותם ללמד גם ספרות. הם חוזרים לישיבה, והבעיה נפתרה: המורה לספרות הוא גם רב".

     

    אלו יצירות היו בסימן שאלה בקרב זרמים מסוימים בחינוך הדתי?

     

    "'אנטיגונה', למשל. הרבה התלבטו כי לכאורה יש בה עבודה זרה", מסבירה ד"ר יניב. "גם 'תרנגול כפרות' ו'אנה קרנינה' נחשבו פרובלמטיות. ככלל, יצירות שנויות במחלוקת הן כאלו שיש בהן אלמנטים בעייתיים של צניעות מילולית או התנהגותית. אנחנו דואגים מראש שלא להכליל תכנים בוטים, אך גם בתוך זה יש סקאלה בחברה הדתית לגווניה. יש מי שכל סוג של תקשורת בין המינים תפריע לו".

     

    מקצוע הדגל: מחשבת ישראל

    מוסדות "נעם" ו"צביה" נחשבים למוסדות עילית מבחינה לימודית וחינוכית בציבור הדתי, כמה מהם אף מובילים בציוני הבגרות הארציים - ומהווים בהתאמה אבן שואבת לנוער איכותי. אבל ברובם המוחלט מוותרים על לימודי הספרות במפגיע.

     

    "ספרות זה, לדעתי, אחד המקצועות החשובים ביותר היום, אך לי היתה קצת ביקורת על 'ניקיון' היחידות", מסביר הרב איתן איזמן, העומד בראש הרשת שכוללת כ-20 מוסדות חינוך. "בשל הבעייתיות, חלק גדול מהמוסדות ברשת עברו ללמד מחשבת ישראל או לימודי ארץ ישראל. המפמ"רית החדשה מנסה להכניס יחידות ספרות בעלות תוכן מתאים, ברור ונקי. במצב כזה, אין לי ספק שיהיו יותר אולפנות שיעברו ללמוד את זה, ואפילו במגמה של 5 יחידות לימוד. זה כמובן, לא צריך לעמוד בסתירה לכך שילמדו גם מחשבת ישראל".

     

    הרב איזמן מצהיר כי "מחשבת ישראל" הוא מקצוע הדגל ברשת: "אצלנו נבחנים בשתי יחידות לימוד חיצוניות במחשבת ישראל, ובמקומות רבים מוסיפים על כך שתיים לבגרות פנימית. לימוד מחשבת מקביל ללימוד האמונה, ואנו נמצאים בתהליכים אמוניים גדולים. במאה השנים האחרונות אנו בעיצומו של תהליך גאולה, ויש חומר חשוב ורב ללמוד כדי להבין את מה שקורה. לכן אנו מעודדים לימוד ספרי יסוד באמונה כמו הכוזרי, המהר"ל והרמח"ל, והנוער שלנו מתעניין בזה".

      

    בעלים טובים יותר

    אם כן, למרות המאמצים, ברוב בתי הספר הספרות התורניים, הספרות נשארה בחוץ, וד"ר יניב נחלצת להזכיר את מעלותיה: "הספרות נותנת כלים לעולם הרגשי, בדרך ששום מקצוע לא עושה. באיזה עוד מקצוע מטפלים בעולמו הרגשי של התלמיד? במדעים? במתמטיקה? איפה מדברים על יחסי הורים וילדים, על זהות רגשית ואף על זוגיות? הספרות מחדדת את הקשר שלך עם עצמך, עם חבריך, עם עמך, ומאפשרת לכל השאלות הללו לצוף במהלך השיעור.

     

    "מי שלומד ספרות יודע מתי לפתוח ספר, כיצד לקרוא יצירה וגם מתי לסגור את הספר כי הוא לא מתאים לו. ספרות זה לא מחשבת, תנ"ך או תושבע"פ – כל אלה מקצועות שנלמדים מתוך הזדהות. ספרות זה המקצוע היחידי שמפתח ביקורת כלפי טקסטים".

     

    אריאלה צים הצעידה את מגמת הספרות בישיבת "נווה שמואל" למקום הראשון הארצי בספרות. "בנים שלא לומדים ספרות מפסידים משהו אוניברסלי שפוגם ביכולת השיח שלהם", היא אומרת. "במפגש הראשון שלי עם כיתת המגמה בתחילת השנה, אני תמיד אומרת לבחורים שבראש ובראשונה - הם יהיו בעלים טובים יותר. יש לנו בעיה גדולה בציבור הדתי מהבחינה הזו. את האינטליגנציה הרגשית של הבנות מפתחים הרבה יותר, ונוצר פער אדיר. לימודי הספרות מאפשרים לנערים להתחבר לעצמם, ולפתח את ההבנה הרגשית שלהם".

     

    למי לא איכפת?

    כשמוסד חינוכי בוחר ללמד שתי יחידות לבגרות במחשבת ישראל, הוא אמור ללמד יחידת ספרות לבגרות פנימית שכן לימודי הספרות בחטיבת הביניים הם חובה, כחלק ממקצועות הליבה. אז איך קורה שישיבות תיכוניות אינן מלמדות ספרות בכלל? גורמים במשרד החינוך אומרים, שלא לציטוט, כי אין להם אפשרות לעקוב אחרי מוסדות המזייפים את דו"חות השעות.

     

    "אנחנו מודעים לתופעה שבחלק מהישיבות לא לומדים ספרות כלל", אומרת מירי זנודה, מורה למגמת ספרות וקולנוע באולפנת בני-עקיבא "צפירה" ולשעבר מדריכת ספרות ורכזת התחום. "בתפקידי כמדריכה נחשפתי לתופעת המוסדות שפשוט מתעלמים מהכללים. לפני כמה שנים הוציאה המפקחת דאז מכתב אכיפה למנהלי המוסדות - ישיבות ואולפנות - כדי להזכיר להם את הנוהל המחייב להוציא בחינה פנימית. רוב המוסדות אכן עשו זאת, אבל מצאנו גם כמה יוצאים מן הכלל".

     

    הייתכן שהורים עוברים לסדר היום כאשר מורידים את מקצוע הספרות מתוכנית הלימודים, בזמן שלו היה מדובר ביחידה מאנגלית, גמרא או מתמטיקה, הם היו מרעישים עולמות? ובכן, בהחלט כן.

     

    ד"ר יניב: "יש לקחת בחשבון שחלק גדול מההורים, ובפרט האבות, לא למד ספרות בעצמו. אבל יותר מכך, כמו שאמר לי אחד המנהלים 'כשאני רוצה לעשות החלטה עם הפנים אל ההורים, אני יודע שמזה יהיה להם הכי פחות איכפת'. כלומר, באיזשהו מקום זה משקף את החברה הדתית-לאומית, שספרות לא ממש נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה".

     

    "בחינוך הדתי יש חיבור מעניין בין מצוינות תורנית מוגברת – למצוינות בכלל", אומר אותו בכיר ממשרד החינוך, "פעמים רבות ההורים ליברלים יותר בתפישתם, אך הם מוכנים שלמען המצוינות, הילד שלהם ייצא הרבה יותר דתי מהם. לדעתי, יש איזשהו חוסר ביטחון עצמי בהורים העירוניים, בעיקר בחוסר היכולת
    שלהם לחנך לרמה תורנית מספקת, אז הם קנו 'חבילה' מהרבנים העומדים בראש הישיבות התיכוניות – אתם תספקו חינוך תורני מוגבר, אבל גם תעודת בגרות כמו שצריך".

     

    זילות המקצוע, אם כך, נובעת במידה רבה גם מהמסר שההורים וראשי הישיבות משדרים לתלמידים. במציאות של היום, כשבני נוער לא פותחים ספרים של ביאליק וש"י עגנון מרצונם החופשי, בוגרי ישיבות תיכוניות עשויים לסיים תואר אקדמי מבלי שייתקלו אי פעם במושגים "סיפור קצר" או "דמות עגולה". הם יביטו באקרוסטיכון שבזמירות השבת ולא ידעו לזהות אותו.

     

    "בעיניי, המחשבה על כך שעבור בני וחבריו, ביאליק ועגנון יהיו שמות של רחובות, לא פחות מזעזעת מלחשוב שישנם בני נוער חילונים שחושבים שרחוב יהודה הלוי נקרא על שם החבר של נינט", אומרת האם מגבעת שמואל, "לא זו דרכה של הציונות הדתית".

     

    • לחצו כאן כדי לשלוח סיפור ל"אגדתא 3". המועד האחרון לשליחת סיפור בעוד כשבוע וחצי!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צים. "פערים באינטליגנציה רגשית"
    רוטקוביץ'. "זה רדוד לחפש תשובה לכל דבר"
    ספרות. "מעלה שאלות"
    צילום: עופר עמרם
    הרמב"ם. "יש תשובות"
    "מי יודע מה זה אקרוסטיכון?"
    צילום: ablestock
    מומלצים