שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האבא של הביטניקים
    הוא מת לאחר שאשתו הזריקה לו 25 מ"ג אל.אס.די לפי בקשתו, היווה השראה לדור הביט שבא אחריו, ובעיקר היה סופר, פילוסוף ומסאי יוצא דופן. על אלדוס האקסלי בעקבות ספרו "אי" שיוצא עתה בעברית

    ב-22 בנובמבר 1963 איבד העולם לא רק את הנשיא ג'ון קנדי שנורה למוות, אלא גם את אלדוס האקסלי – סופר ומסאי בריטי שהיה אינטלקטואל, אוטופיסט ומתקן עולם.


    האקסלי. מת תוך כדי הזיות (צילומים: Gettyimages)

     

    ביום שבו ירו בנשיא, כשהחדשות שהגיעו מדאלאס, טקסס, עוד היו טריות, ובני משפחתו עמדו סביב מכשיר הרדיו והאזינו בדריכות, ביקש האקסלי מאשתו לורה בקשה אחרונה: להזריק לו 25 מ"ג אל.אס.די ולסיים בכך את חייו. הוא כתב את הבקשה על פתק כי כבר לא יכול היה לדבר – חודשים רבים נאבק בסרטן הגרון, ללא הועיל. לורה הזריקה לו את הסם, והאקסלי יצא למסע ההזיות האחרון והסופי שלו.

     

    "בדור הבא תהיה שיטה תרופתית לגרום לאנשים לאהוב את השעבוד שלהם וליצור דיקטטורה ללא דמעות, כלומר מעין מחנה ריכוז ללא כאבים לחברות שלמות, כך שחירותם של אנשים למעשה תילקח מהם בעוד הם די ייהנו מכך", ניבא האקסלי ב-1961, שנתיים לפני מותו, בהרצאה שנתן בבית הספר לרפואה של קליפורניה.

     

    האקסלי, מעין נביא זעם מודרני, חזה אוטופיות ודיסטופיות. את ספרו האחרון "אי" פירסם שנה לפני מותו, בדיוק 30 שנה אחרי צאתו לאור של ספרו המפורסם ביותר, "עולם חדש מופלא".

     

    אם "עולם חדש מופלא" תיאר תמונה מחרידה לגבי עתיד האנושות, הרי "אי" מנסה לתאר חזון אוטופי הפוך. "אי", שיוצא לאור כעת בעברית (מחברות לספרות, בתרגום דורי אדליסט ועם אחרית דבר מאת ערן סבג) מתאר אי דמיוני אידיאלי, שלידו שוכן אי אחר הנשלט על ידי דיקטטור. האי האידיאלי מתקיים על פי מסורות מזרח אסיה. יש בו ציפורים שקוראות "תשומת לב" או "כאן ועכשיו" כדי להזכיר לאנשים את רגע ההווה, ויש בו סם שנקרא "מוקשה" – שיחרור, בסנסקריט.

     

    אבל כשמנהיג האי, הראג'ה, חולה (בסרטן הגרון, בדיוק כמו האקסלי עצמו), מוזעק אל האי רופא אנגלי שמצליח להפנט אותו, לנתח ולהציל אותו. הרופא הופך לידידו הטוב של הראג'ה, וכך מתמזגות להן על האי הציוויליזציה המערבית והציוויליזציה המזרחית ויוצרות חברה מתוקנת. אבל כעבור 120 שנה העולם מבקש להשתלט על המקום האידילי, והשליט הדיקטטור השכן מתכנן לכבוש אותו.

     

    כשיצא לאור ספרו האחרון ביקר האקסלי באירופה. עיתונאי צרפתי פגש אותו לראיון, והכתבה תורגמה לעברית והתפרסמה בעיתון "דבר" ב-1962. "בורות היא אסון", אמר אז האקסלי בראיון קודר מתמיד. "כן, אני חרד בקשר לעתיד עולמנו. אנו שלושה מיליארדים הנתנוים בסנדביץ' בין המלמה האטומית ובין המלחמה הביולוגית... בשנת 2000 נהיה שישה מיליארדים. כדי למנוע את התמוטטות העולם יש למזג מדע ורצון טוב. מדע השמור למדענים בלבד נעשה פשע: הוא משמש רק לתמרונים בהמונים".

     

    לימד עצמו לראות דרך החושים

    אלדוס ליאונרד האקסלי נולד בעיירה גודלמינג בדרום אנגליה ב-1894, בן למשפחת אינטלקטואלים מיוחסת. סבו היה ביולוג נודע שתרם לעיצוב תורת האבולוציה של דרווין. אביו ליאונרד היה סופר וחוקר ספרות, דודתו היתה הסופרת המפרי ווארד, מחברת רומנים פופולריים בתקופתה.


    "אני חרד בקשר לעתיד עולמנו"

     

    אמו ג'וליה מתה ב-1908, בהיותו בן 13. בגיל 16 סבל האקסלי ממחלת עיניים קשה שפגעה בראייתו והגיע למצב של כמעט עיוורון. הוא למד כתב ברייל ולימד את עצמו לראות דרך החושים. כעבור שנים אחדות שבה אליו ראייתו, אבל היא מעולם לא חזרה להיות תקינה. הוא נישא למריה ניס, ולשניים נולד בן. ניס הלכה לעולמה ב-1955 מסרטן השד, וכעבור שנה נישא בשנית ללורה ארצ'רה.

     

    האקסלי למד ספרות אנגלית באוקספורד, שם פגש את בני דורו – הפילוסוף ברטרנד ראסל והסופר ד"ה לורנס. הוא התחיל לכתוב באופן מקצועי בתחילת שנות ה-20 שלו. תחילה פירסם שירה ונובלות, ואחר כך גם מסות, רומנים וסיפורים קצרים. ב-1932, השנה שבה הועלה באש הרייכסטאג על ידי הנאצים, הוא פירסם את אחת היצירות הידועות ביותר שלו, "עולם חדש מופלא" (ראה אור בעברית בתרגומו של מאיר ויזלטיר).

     

    "עולם חדש מופלא" הוא רומן פסימי שמתאר חברה עתידית מהונדסת כימית וביולוגית, חברה שנטשה את אנושיותה, שבה תהליך הרבייה נעשה באופן מלאכותי וכל אדם ממלא מטרה שלשמה נוצר, והאמנות והדת הן מחוץ לחוק.

     

    ב-1937 עבר האקסלי לחיות בקליפורניה, אבל בניגוד לחברו הפילוסוף ג'רלד הרד, שהצטרף אליו, הוא לא קיבל אזרחות, היות שהצהיר על דעות פציפיסטיות וסירב לקשור אותן לאמונה דתית מסוימת. ב-1938 הוא התחבר עם הפילוסוף ההודי קרישנמורטי.

     

    האקסלי התקרב אל התורה הבודהיסטית ואל התורות ההינדואיסטיות. הוא החל לעסוק במדיטציה ונעשה צמחוני. יצירותיו הושפעו רבות מעולם המיסטיקה, מרעיונות המזרח, ומהתנסותו בסם ההזיות מסקלין, שאותו הכיר דרך הפסיכיאטר שלו האמפרי אוסמונד ב-1953.

     

    אם תת ההכרה של יונה וולך נפתחה כמו מניפה, הרי שאצל האקסלי היו אלה דלתות התודעה שנפתחו לרווחה בעקבות מסעות ההזיות והסמים. הוא פירסם את הספר "דלתות התודעה" ואת ספר ההמשך שלו, "גן עדן שאול", שמתארים חוויות פסיכדליות וטרנסצנדנטליות. את השם "דלתות התודעה" הוא שאל מהמשורר הבריטי, ויליאם בלייק, שכתב "כאשר דלתות התודעה נקיות כל הדברים נראים כפי שהם". משם, אגב שאב גם ג'ים מוריסון את השם ללהקתו - הדלתות.


    הדלתות. שאבו השראה מהספר (צילום: AP)

     

    עד היום מזוהה כתיבתו של האקסלי עם פסיכדליה וחשיבה ניו אייג'ית. עם השנים הלכה כתיבתו והפכה פחות ספרותית ויותר פילוסופית, ביקורתית, מפוקחת. האקסלי שאב השראה מהאופנישדות ההודיות, מלאו דזה, ומהמסורת האינדיאנית-אמריקאית, אבל גם מפילוסופיה נוצרית (הוא הושפע בעיקר מהפילוסוף הגרמני מייסטר אקהארט, וכמובן, מויליאם ג'יימס, מחבר "החוויה הדתית לסוגיה").

     

    המפתחות לישועה

    בספרו "אי" ראה האקסלי אנטיתזה ל"עולם חדש מופלא". אם "עולם חדש מופלא" היה מסויט ופסימי, הרי "אי" מבחינתו היה אופטימי יותר, ולו משום שבו הוא מציע אמצעי להצלת העולם, "מפתחות לישועה", כהגדרתו, אוטופיה ברת ביצוע: עולם שאין בו לא סוציאליזם ולא קפיטליזם, אלא עולם של קואופרטיבים שמשלב ישן וחדש, פרימיטיבי ומתקדם, עולם שבו התעשייה עובדת בשירות האדם ולא להיפך, ואין בו צבא. האקסלי דיבר על חינוך לראייה כוללת של הדברים, ללמוד לראות לא רק את החפץ והמילה המסמנת אותו, אלא את כל האפשרויות הגלומות בדברים.

     

    האקסלי שאף להשתחרר מכבלי ההכרה הרציונלית ולהתחבר לתודעה מיסטית. לדעתו המסורת הפילוסופית הרציונלית משעבדת את תודעתם של בני האדם. הוא האמין בכוחו של האינדיבידואל לגאול את עצמו בעצמו. "אינני מאמין באלוהים כאישיות", אמר, "אני מאמין שיש רחם אם, שדה של כוחות רוחניים, רוח גדולה שאנו כולנו חלקים קטנים ממנה".

     

    אב תרבות הנגד הראשון

    "גיליתי את האקסלי דרך מחקר שעשיתי על חוויות מיסטיות", אומר ערן סבג, דוקטורנט בחוג לפילוסופיה יהודית באוניבריסטת תל אביב. "נתקלתי במאמר קטן של מרטין בובר על ספרו של האקסלי 'דלתות התודעה', אני מעדיף את התרגום 'שערי ההכרה'. פתאום הסתבר שבשנות ה-50 היה כאן פולמוס מעניין בין בובר, ש"ה ברגמן והמחנך יוסף שכטר על הספר הזה של האקסלי, שיצא יחד עם 'גן עדן ושאול' מ-1954. ברגע שקראתי את זה הבנתי שהוא מאוד חשוב בהיסטוריה של הרעיונות".

     

    לדברי סבג, האקסלי הוא אחד מאבות תרבות-הנגד, "עוד לפני שהמושג הזה היה קיים", הוא אומר. "כשהאקסלי דיבר ב-54' על הסם מסקלין הוא לא דיבר על זה כעל דבר בעל ערך סגולי כשלעצמו, אלא כעל כלי שבעזרתו אתה מבטל את מה שנמסר לך על ידי התרבות הכתובה.


    סמים לפי האקסלי נועדו רק ליחידי סגולה (צילום: AP)

     

    "הכלי העיקרי של התרבות זו השפה. בעזרת הסם האקסלי הצליח לדמות מצב של המציאות לפני רכישת את השפה. זה מאוד מזכיר מצב של הנזיר שמגיע למנזר זן ושואלים אותו שאלת קואן. המורה רוצה שהוא יכיר את הפנימיות שיש בו עוד לפני ידיעת העולם והמסורת".

     

    שעה וחצי אחרי שהאקסלי לקח מנת מסקלין בסטודיו שלו בלוס אנג'לס, כך תיאר ב"דלתות התודעה", הוא ראה את מה שראו עיניו של אדם הראשון ביום היוולדו. "ב'עולם חדש מופלא' הסם משמש להינדוס האנשים. הספר הזה תיאר מציאות שחורה כי הוא נכתב באווירה שבין שתי מלחמות העולם. אנשים שם נשלטים על ידי חומר, התודעות הפרטיות שלהם מושהות.

     

    אבל האקסלי עבר מאז כברת דרך ושינוי גדול בפילוסופיה שלו. עד שלא התנסה לראשונה במסקלין במאי 53' הוא לא ידע על מה הוא מדבר. אבל רק אחרי ההתנסות האקסלי טען שהוא מבין את המהות של המיסטיקה, את הלוז של חוויית האמונה. ועם זאת מתנגד מוחלט לממסד באשר הוא.

     

    הוא האמין שהדברים הללו יכולים לשמש נשק נגד דיכוי נפש האדם. אבל הוא גם האמין שהחומרים הפסיכדלים לא מיועדים להמונים, אלא ליחידי סגולה שמכינים את עצמם בהכשרות מאומצות לפתוח נתיבים חדשים לחברה מדוכאת. "בשום פנים לא האמין בפופולריזציה של מצבי התודעה הפסיכדליים האלה", מוסיף סבג.

     

    האמין בתיקון האדם והעולם

    חסידיו של האקסלי – אנשי דור הביט – ראו בסמים קיצור דרך בניסיון לשבור את הכפייה התרבותית. אבל האקסלי

    חשב קצת אחרת. "כל הרעיונות שלו, עד כמה שהם חדשניים, יונקים מההיסטוריה הקדומה של האנושות. הוא לא ביקש להמציא דברים חדשים, בניגוד לדור הביט, אלא תמיד ראה את המקורות העתיקים של כל מה שכתב.

     

    "אבל זה הדבר הגדול בו – האקסלי באמת האמין בתיקון האדם ותיקון העולם, על ידי כך שנזכור תמיד באילו מקומות התרבות שולטת באדם. בערוב ימיו הוא נחשב הזוי, פתאום הוא דיבר על החיים שלאחר המוות, על פראפסיכולוגיה, על סמים פסיכדליים ושחרור היחיד.

     

    "אבל הוא היה מוכן לשלם את המחיר, כי הוא ידע שאחרי מותו תהיה יותר אוזן קשבת לרעיונות שלו. ובאמת להאקסלי יש השפעה מכרעת גם היום על כל מה שקורה בתחום ההתחדשות הדתית. מבחינתו, האנושות כבולה ואסורה, אבל היא על ספו של שחרור – צריך רק דחיפה קטנה לאדם כדי שירצה בשחרור הזה", סיכם סבג.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אי. דווקא ספר אופטימי
    עטיפת הספר
    גינזברג וקרואק, דור הביט
    עטיפת הספר
    לאתר ההטבות
    מומלצים