פולשים לבתי מיליונרים: רק רוצים דירה, בפריז
לא רק בת"א קשה לסטודנטים להשיג דירה במחיר נורמלי: לא פחות מ-136 אלף דירות עומדות ריקות בבירה הצרפתית, רק בגלל שהבעלים לא רוצה לשכן שם אף אחד, ואיש אינו מחייב אותו לעשות כן. קבוצת פעילים לדיור בר השגה פלשה לאחד המבנים היפים בפריז, העומד כאבן שאין לה הופכין 45 שנה. עבורם השהייה שם היא מסר פוליטי לשינוי שחייב להתרחש
בתוך כל ההמולה הזו, מאחורי אחת החזיתות המהודרות שסביב לכיכר, מסתתר "סקווט" (מבנה נטוש שפלשו אליו), שבחר לתקוע יתד דווקא באחד הנכסים הנדל"ניים רבי הערך בעיר. בית דירות בו התגוררו בעבר עשירי פריז ופרנסיה, בהם הסופר ויקטור הוגו. רק מעטים יודעים מי מאכלס את בית מס' 1 היפהפה, ומה מסתתר מאחורי דלת הכניסה המתפוררת, שמחוזקת בכמה פיסות עץ דהויות. רק כרזה מודבקת ומצהיבה מעניקה רמז שבמקום הזה מתנהל כיום אחד ממאבקי הדיור החשובים בצרפת.
3000 מ"ר ו-14 יחידות דיור - זהו גודלו של המבנה שעומד במשך 45 שנה כאבן שאין לה הופכין. אחוזה של ממש בלב אחת הערים היקרות בעולם, שבה נאלצים מעוטי היכולת להידחק, במקרה הטוב, לדירת סטודיו של 12 מ"ר בקומה החמישית או השישית, בלי מעלית כמובן. במקרה הרע, הם פשוט נאלצים לישון ברחוב. על הרקע הזה החליטה בחודש אוקטובר האחרון פעילי עמותת "יום חמישי השחור", הנלחמים למען דיור בר-השגה בפריז, להשתלט על המבנה. מאז הם נתקלו בכמה צווי פינוי וקנסות שהצטברו לעשרות אלפי אירו, אבל הם עדיין שם. עבורם, המבנה ב-Place des Vosges הוא סימפטום לבעיה גדולה בהרבה.
קנסות הענק לא עצרו אותם. דיירי המבנה הנטוש (צילום: באזיל דווז)
"אנחנו כאן כדי להעביר מסר פוליטי", אומר ל-ynet ז'וזה מוראן, איש מחשבים בן 30, אחד מ-33 "הפולשים" שכמחציתם סטודנטים. מוראן מקבל את פניי בחצר הפנימית של המבנה, בו מוצב שלט ענק: "יום חמישי השחור - העמותה למען פתרון מצוקת הדיור". מסביב שותפיו של מוראן לקומונה ממהרים אנה ואנה, כאילו מדובר בעסק הדורש ניהול שוטף.
המיליונרית לא מוכרת: "זה הבייבי שלה"
בפריז עומדות נכון להיום לא פחות מ-136 אלף דירות ריקות. נתון מדהים בהתחשב בעובדה שבעיר כולה קיימות כ-800 אלף יחידות דיור. מול ההיצע המדהים לכאורה, ניצבים כ-1.4 מיליון מבקשי דיור. האנומליה הקיצונית הזו באה לידי ביטוי גם במגזר הסטודנטים. כ-2.2 מיליון סטודנטים רשומים באוניברסיטאות בבירה הצרפתית, אך העירייה מקצה להם רק 163 אלף מיטות במעונות המוסדרים.
"החוק חייב להשתנות. בעל נכס שלא מטפח אותו לא חייב שום דבר לאף אחד. לעומת זאת, בגרמניה למשל יוטל עליו קנס", מסביר מוראן. לדבריו, בגרמניה מדרבנת המדינה את הבעלים להשכיר את הנכס, גם אם אין לו צורך ברווחים, אבל המצב הזה אינו קיים בצרפת.
המבנה ב- Place des Vosges שייך לביאטריס קוטאן, מיליונרית בת 87 שמעולם לא התגוררה בו. בבעלותה נכסים רבים ברחבי פריז, אך את זה שבכיכר היפה סירבה מאז ומתמיד להשכיר. "זה ה'בייבי' שלה והיא לא יכלה להעלות על דעתה שמישהו זר יגור בו", אומר מוראן. את נוכחותם של הדיירים הלא קרואים במבנה הוא אינו מכנה "פלישה". זאת, כיוון שלדיירים לדבריו אין כל כוונת רווח. ההיפך הוא הנכון. "עם כניסתנו ביצענו מגוון תיקונים, כולל תיקון נזילה שהשחיתה את חזית הבניין. אנחנו מתחלקים בעלויות התחזוקה שמגיעות למאות אירו בחודש".
"לאחרים לא יהיה אכפת מהנכס כמונו" (צילום: באזיל דווז)
לדברי מוראן, גברת קוטאן מבינה היטב את המצב ומנהלת עם הדיירים משא ומתן על אישור שהייה זמנית. "ברור לכולם שאם וכאשר נתפנה יפלשו הנה במקומנו אנשים גרועים בהרבה, שלא יהיה אכפת להם מהנכס כמונו". למרות דבריו, אחיינה של קוטאן מנהל נגד הצעירים מאבק משפטי לפינויים.
טיוטת ספר: "איך ומדוע להשתלט על מבנים"
דייר אחר באחוזה הוא לוראן דובושה, ביולוג ואמן. דובושה מספר כי הוא היחיד שמבלה את זמנו במבנה מבחירה ולא מכורח. יש לו חדר עבודה מאולתר בקומה השנייה הצופה אל הכיכר. זהו חדר שבו רצפת פרקט מעוצבת שגילופיה קהו ואת תקרתו תומכות קורות עץ מעוטרות. הדרך אל חדרו של דובושה חוצה אולם גדול, גרם מדרגות רחב שלאורכו תלוי חוט ארוך - עדות לנברשת מרהיבה שבוודאי השתלשלה מהתקרה כלפי מטה.
חדרו של דובושה ריק כמעט לחלוטין מלבד כמה רהיטים ישנים וציוריו המעטרים את הקירות. בפינתו, אח מפוסלת אדירת ממדים. דובושה מציג את הטיוטה של ספרו: "איך ומדוע להשתלט על מבנים". הוא פעיל ותיק למען דיור בר-השגה בפריז ולפני שעבר למבנה הנוכחי, בילה מספר חודשים בסקווט בסמוך לכיכר הבסטיליה, אשר פונה לבסוף בהסכמה עם הבעלים.
"כולם מבינים שהמצב אבסורדי", קובע דובושה, מעודד מהחשיפה התקשורתית לה זוכים דיירי הסקווט. לדבריו, זו הדרך לעורר את תשומת הלב של ההמונים למשבר הדיור בפריז. כבר כעת, הוא מספר, זוכים פעילי הסקווט לתמיכה מכל רחבי הקשת הפוליטית, ולא רק מהקומוניסטים ומהירוקים. "בספטמבר הקרוב ידון בית המשפט בערעור שהגשנו נגד צו הפינוי. עד אז המשטרה מנועה מלפרוץ הנה בכוח. אני מקווה ששום דבר לא ישתנה עד אז. חלקנו הגדול עדיין צריך לסיים את שנת הלימודים הנוכחית ולהתכונן לבאה".
לפנייה לכתב/ת 
