שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    משככי כאבים: 10% מהצעירים מכורים להם

    לפי נתונים אחרונים מספר המכורים לנוגדי כאבים, בעיקר בקרב צעירים, רק הולך וגדל. מומחה להתמכרויות ל"זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות": "מדובר בהתמכרות מוכחשת, מוסתרת ושאינה מדווחת"

    לפני כשלוש שנים, כשהגיע אבי לעוד ביקור שגרתי בדירה השכורה של בתו בגבעתיים, היא ביקשה ממנו טובה קטנה - שיחליף לה נורה. "עליתי על שולחן האוכל שהיה בגודל ובגובה סטנדרטי. ביד אחת החזקתי את בית המנורה, ובשנייה הברגתי את הנורה פנימה. בשבריר של שנייה שמעתי את החריקה של עץ מתפורר וברגליים הרגשתי שהשולחן רעוע ועומד לקרוס‭,"‬ הוא מספר. ניסיונות שעשה להיאחז בחוט המנורה שהשתלשל מהתקרה ולייצב את עצמו, לא עלו יפה והוא מצא את עצמו נופל מהשולחן ונחבט ברצפה.

     

    "נפלתי על הגב ולא הרגשתי כלום. הבת שלי והשותפה שלה עמדו מעליי מתפוצצות מצחוק, כי התמונה באמת הייתה מגוחכת. איש גדל מידות, בן ‭,59‬ שוכב על הרצפה עם נורה ביד‭,"‬ משחזר אבי. "אבל אני לא צחקתי, הייתי בטוח שהלך עליי, שקיבלתי שיתוק‭."‬ אחרי דקות ארוכות של בהלה הוא התעשת וניסה להתרומם למצב ישיבה, אבל כאב חד פילח את גבו והעביר זרמים לגפיו התחתונות. חסר אונים, הוא נשכב חזרה על הרצפה.

     

    ניידת של מד"א העבירה אותו למרכז הרפואי שיבא. "הייתי כאוב, מבוהל ומפודח באותה מידה‭,"‬ הוא מתאר. "לא האמנתי שנפילה עלולה לגרום לכאב כל כך חד‭."‬ בסדרת בדיקות, צילומים והדמיות שעבר באותו ערב איבחנו הרופאים שבר באחת החוליות בגב וסדקים בשתי חוליות סמוכות. הוא הועבר לאשפוז ביחידת הגב, כשרופא תורן מסביר לו שבבוקר יעבור ניתוח קיבוע לאיחוי הסדקים.

     

    בשבוע האשפוז, אחרי הניתוח, טופל אבי בפרקוסט, תרופה לשיכוך כאבים ממשפחת המורפיום, שאותה נטל במשך שלושת השבועות הבאים. "ההקלה הייתה מיידית. הכאב הפסיק והכוחות שלי להתמודד חזרו אליי‭."‬

     

    מרוצה מהשיפור במצבו ומההקלה בכאביו הקשים, פנה אבי לרופא המשפחה בבקשה לחידוש מרשם הפרקוסט. "אבל הוא סירב בנימוק שזו תרופה חזקה מדי ושאני יכול להסתפק במשכך כאב קל יותר. זה נשמע לי הגיוני, אבל התרופה החדשה לא עשתה את העבודה והכאב הציק לי יום ולילה‭."‬ במקביל, ומבלי שידע את הסיבה, מצב הרוח שלו השתנה. הוא התחיל לסבול מערנות-יתר, מרגישות קיצונית, מחוסר שקט, מנדודי שינה ומסף גירוי נמוך במיוחד. "מספיק שאמרו לי מילה שלא נראתה לי במקום, ומיד נדרכתי כמו קפיץ והתנפלתי באלימות מילולית. מאחד שלוקח את החיים בסבבה הפכתי לפולנייה מרירה ותוקפנית, חשבתי שאני משתגע‭,"‬ הוא מתאר.

     

    רופא המשפחה שאליו פנה גילה ערנות ומיד הבין שמדובר בתסמיני גמילה. אבי, כפי שאיבחן, התמכר לפרקוסט.


    16 אלף אמריקאים מתים בשנה מההתמכרות  (צילום: liqud library)

     

    10%‬ מהצעירים מכורים

    מסמך חדש ועדכני שפירסם בשבוע שעבר המשרד הלאומי האמריקאי למדיניות ולבקרת סמים מגלה עלייה מדאיגה בשיעור המתמכרים למשככי כאבים. על פי

    הנתונים, בשנים האחרונות נצפתה במדינות המערב עלייה דרמטית בשיעור המכורים לתרופות אלה: בשנת 1998 שיעור המכורים למשככים עמד על כ‭2%-‬ מכלל האוכלוסייה בגילאי ‭,34 -18‬ ואילו בשנת 2008 הוא האמיר לכ‭10%-‬ בקרב בני גילים אלה.

     

    למעשה, כבר בשנת 2006 החליט מינהל המזון והתרופות האמריקאי ‭(FDA)‬ לחייב את יצרני משככי הכאבים להוסיף שלל של אזהרות חדשות לגבי הסיכונים על גבי התרופות. זאת בעקבות עלייה משמעותית בנזקים הבריאותיים כתוצאה משימוש בלתי מבוקר במשככי כאבים. לפי הערכת ה‭,FDA- ‬כאמור מלפני ארבע שנים, נטילת מינון יתר של משככים מובילה לחדרי המיון לא פחות מ‭256-‬ אלף אמריקאים מדי שנה, כאשר ב‭16-‬ אלף מקרים זה נגמר במוות. גם בישראל מדובר בתופעה הולכת וגוברת: כך למשל, מחקר שנערך ב- 2007 במרכז הרפואי בילינסון ופורסם ב'ידיעות אחרונות' מצא כי עשרות אלפי ישראלים מכורים לתרופות נגד כאב ראש. חלק ממשתתפי המחקר הודו שהם צרכנים כבדים של משככי כאבים, דבר שמתבטא בנטילה פראית של "קוקטייל" עצמי, שמורכב מעד 20 סוגי כדורים, חלקם בעלי הרכבים כימיים שונים.

     

    עיקר ההתמכרות, כפי שעלה מתוצאות המחקר, היא למשככים ממשפחת הפרצטמול (אקמול, דקסמול, רוקמול‭,(‬ וכן לאספירין, אופטלגין ותרופות ייעודיות לטיפול במיגרנה מסוג ריזלט, אימיטרקס, רילרט וזומיג. כן נרשם שימוש בתרופות ממשפחת הקודאין - קודיקל, רקוד ועוד.

     

    על התפתחות ההתמכרות למשככים השונים אמר אז ד"ר אריה קוריצקי, מנהל היחידה לטיפול בכאב ראש במרכז הרפואי בילינסון, שעמד בראש המחקר, בראיון ל'ידיעות אחרונות‭:'‬ "המעבר מכאב ראש חולף, שמופיע אחת לשבוע עד שבועיים, לכאב יומיומי קשור ברוב המקרים להגברת השימוש בתרופות להקלת כאב הראש. בהתחלה נוצרה סבילות, כלומר, יש צורך ביותר תרופות כדי להגיע לאותה הקלה, ובהמשך התפתח 'ריבאונד‭,'‬ והמטופל נכנס למעגל קסמים - יהיה עליו להשתמש ביותר ויותר תרופות כדי להפיג את כאב הראש‭."‬

     

    ההתמכרות למשככים השונים עלולה אף לסכן חיים. שימוש בתרופות פופולריות, כגון וולטרן, אדוויל, נורופן ועוד, מסכן חלק מהמתמכרים להן בהתקפי לב ואף באירועים מוחיים, כך עלה ממחקר דני שפורסם בשבוע שעבר והתבסס על נתונים לאומיים. עם זאת, חוקרים אחדים הסתייגו מממצאי המחקר וטענו שרמת הסיכון תיאורטית ברוב המקרים והסיכונים שהוזכרו זניחים.

     

    להושיט יד ולקחת 

    "הממדים המדויקים של ההתמכרות למשככי כאבים משוערים ואינם ידועים בוודאות, כיוון שמדובר בהתמכרות מוכחשת, מוסתרת ושאינה מדווחת‭,"‬ אומר ד"ר מוטי משיח, סגן מנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל ומומחה להתמכרויות. "אבל ממה שעולה בכנסים בינלאומיים, מסתמן שאחוז המתמכרים למשככי כאב שונים אף עולה על הנתון שעליו הכריזו בשבוע שעבר רשויות הבריאות האמריקאיות‭."‬

     

    בעבר הלא רחוק, בעיקר בשל בורות, חוסר ידע וניסיון האמינו רופאים ומטופלים שהתמכרות למשככי כאבים עלולה להתרחש רק בעקבות נטילת אופיאטים - משככים נרקוטיים. אבל ככל שהתפתחה רפואת הכאב, הופרכה הדעה הזו. "לכל תרופה מכל משפחת חומרים אפשר להתמכר. גם לאופטלגין או לאדוויל הלכאורה תמים‭,"‬ מסביר ד"ר משיח.

     

    תרופות אופיאטיות מופקות מצמח הפרג ובמשפחה זו נכללות התרופות מורפין, קודאין, פטידין, טלאוין, פרקודן וכן אלגולוזין ועוד. "בתגובה לכאב משחררים קולטני המוח חומרים הקרויים אנדורפינים, שמשככים את הכאב. התרופות האופיאטיות הן התחליף הכימי לתגובה הביולוגית הזו, שבקרב חלק מהאנשים מופחתת בזמן התגובה לכאב, בעיקר במצב של כאב עז‭,"‬ אומר פרופ' איילון אייזנברג, מנהל יחידת הכאב במרכז הרפואי רמב"ם.

     

    אלא שרק אחוז לכל היותר מקרב מי שנוטלים אופיאטים עלולים לפתח תלות גופנית או נפשית לחומר. "הבעיה היא הסטיגמה שיש לתרופות הללו, גם בקרב רופאים, אבל למעשה שיעור ההתמכרות אליהן הוא למטה מנמוך‭,"‬ אומר ד"ר איתי גור אריה, מנהל יחידת הכאב במרכז הרפואי שיבא ויו"ר האגודה הישראלית לכאב. "הבעיה הגדולה הרבה יותר מבחינת ההיקף היא ההתמכרות למשככי הכאבים הסטנדרטיים, שחלקם נמכרים באופן חופשי בבתי המרקחת‭." ‬

     

    אנשים מתמכרים למשככי כאבים משלל סיבות. הם חוששים מהישנות הכאב שבגללו נטלו את המשכך מלכתחילה, הם מתרגלים למשככים כי בתרבות שלנו לגיטימי להשתמש בתרופות נגד כאבים גם כשמדובר בכאב מינורי, וגם לזמינות הגדולה של משככי הכאבים על המדפים יש חלק בתופעה: לא צריך מרשם, אפשר להושיט את היד ולקחת מהמדף, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד וללא מעקב רפואי על הצריכה.

     

    למרות שהתמכרות למשככי כאבים היא תופעה רחבה, לא מדברים עליה כמעט. מפעם לפעם היא עולה לכותרות כאשר סלבריטי כלשהו מתאשפז לגמילה. כך למשל, בשנים האחרונות פורסם על התמכרותם למשככי כאבים של מת'יו פרי, כוכב הסדרה 'חברים‭,'‬ והזמרת האמריקאית פאולה עבדול. גם מייקל ג'קסון היה מכור למשככים, אם כי מותו נגרם משילוב קטלני של תרופות.

     

    "זוהי ההתמכרות הכי מוצפנת, כי מדובר באנשים הכי נורמטיביים, שחלקם כלל אינם מודעים לעומק ההתמכרות שלהם, אבל כולם מתביישים ומסתירים. פקידת הבנק, טכנאי המזגנים, מנהל המשמרת, כולם‭,"‬ אומר ד"ר משיח. לדוגמה, הוא מביא את סיפורה של מורה בחטיבה העליונה בבית ספר בגוש דן, שהמיגרנות שמהן סבלה הובילו אותה לצריכת משככים מוגברת. התקפי המיגרנה הופיעו בעיקר בחילופי העונות ובמעברים בין ערב ללילה, אבל היא פיתחה דריכות בעיקר כשעמדה לפני אירועים מרגשים או מרגיזים. "היא כל כך חששה מהתקף מיגרנה שסיגלה לעצמה שגרה של נטילת משככי כאבים 'מניעתית‭.'‬ וכך לפני דייט, טיסה, הכנסת הרכב לטסט - היא תידלקה את עצמה במשככים, עד שהתמכרה‭."‬

     

    גם רופאים, מתברר, מתמכרים למשככי כאבים. כך קרה לג‭,'‬ שהתמחה ברפואה פנימית בבית חולים במרכז הארץ. בעקבות משבר גירושים שעבר, הוא התקשה להתרכז, הפך עצבני ולא מצא שקט, עד שבאופן אקראי, בגלל כאבי גב פתאומיים, נטל מארון התרופות המחלקתי משכך חזק, שבתוך פרק זמן קצר הפיג את הכאב אבל גם גרם לו לתחושה נעימה של ריחוק, עייפות קלה ורוגע. מאותו יום, מתוך מטרה לשחזר את התחושה שנלוותה לשימוש בתרופה, האירוע החד-פעמי הפך לשגרה. עברו כמה חודשים עד שהבין שהוא מכור.

     

    לפני כשנתיים פורסמה בהרחבה התמכרותה של רופאה מרדימה מהמרכז הרפואי כרמל לחומרי אלחוש ושיכוך. במקביל, בשנים האחרונות, הגיעו למשרד הבריאות תלונות על רופאים שהתמכרו למשככי כאב שונים. חלקם עברו גמילה וחזרו למקום עבודתם, ואחרים הועברו מתפקידם.

     

    "מלבינים" את ההרגל 

    אז למה בעצם מתמכרים? לחומר הכימי או להרגל? "עד לשנים האחרונות נטו לייחס התמכרות לסוג אישיות מסוים: התמכרותי, תלותי, שעובר מהתמכרות להתמכרות, אבל לאחרונה השתנתה ההבנה סביב הסוגיה הזו וכמעט ברור שאין פרופיל ייחודי למתמכרים‭,"‬ מסביר ד"ר משיח.

     

    "ההיגיון" שעומד מאחורי ההתנהגות ההתמכרותית קשור בטקסים ובנטייה לשחזר אירועים. "כולנו מפנימים התנהגות מסוימת, חזרה על ריטואלים (קפה וסיגריה למשל‭,(‬ שטנצים. מספיק שמשהו עבד פעם אחת לטובתנו, ובקלות זה מתקבע להרגל. כך קורה ללא מעט מהמכורים למשככי כאבים. התרופה עבדה, וזה הופך לאוטומט מבלי שיעצרו רגע לשאול את עצמם לשם מה בכלל הם משתמשים בתרופה, על איזה צורך היא עונה ואם היא עדיין אקטואלית למצבם או יעילה‭."‬

     

    לא מעט מהמכורים למשככים עושים לעצמם הנחות. "חלקם 'מלבינים' את

    ההתמכרות, תוך שהם מעבירים את הזרקור למחלה. הרי עדיף בעיניהם שייתפסו כחולים ולא כמכורים, כי החברה שלנו נותנת לגיטימציה לכל כאב וחולי, אבל עוינת וחשדנית לגבי כל התמכרות שהיא‭,"‬ אומר ד"ר משיח. "מה גם, שכאשר אתה חולה או סובל מכאבים, אתה מזמן התייחסות ותשומת לב, בשעה שלהיות מכור מזמין ביקורת ודרישה מיידית לגמילה‭."‬

     

    אז מתברר שבנקודת זמן מסוימת ומסיבות שונות התמכרות למשככי כאבים עלולה לקרות לכל אחד מאיתנו. לכן, ממליצים הרופאים לשים לב: אם אחרי שלושה שבועות של שימוש בכל משכך שהוא, אתם מתקשים להיפרד ממנו והגוף מאותת על מצוקה, עליכם לפנות לרופא המשפחה או לפסיכיאטר ולקבל טיפול תרופתי חלופי לצורך גמילה. הגמילה, אגב, נעשית באשפוז וכוללת בין השאר מתן קורטיזון בעירוי. כ‭10%-‬ מהנגמלים מפתחים התמכרות חוזרת.


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עושים לעצמם הנחות ומלבינים את ההתמכות
    צילום: Index Open
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים