שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סבא שלי, האח הנשכח של הבאבא סאלי
    הוא היה מנהיגם של יוצאי צפון אפריקה, ראשי ממשלה וחברי כנסת סעדו על שולחנו לצד הירקן מהשכונה, והציונות הייתה נר לרגליו. סבי, רבי יצחק אבוחצירא, היה רב מסוג שלא קיים היום, אבל משום מה הוא נשכח. ספר חדש מתקן את המעוות

    עשרים ושמונה שנה - מאז שבאתי לאוויר העולם - תמונה אחת מרחפת מולי כל הזמן. דמות גדולה מהחיים שתלויה על הקיר, ומהווה עבורי תזכורת יומיומית למקום שממנו באתי: סבא שלי, רבי יצחק אבוחצירא.

     

    סבי היה אחיו הצעיר של הבאבא סאלי ורב גדול בזכות עצמו. הוא נחשב למנהיג יוצאי צפון אפריקה החל משנתה הראשונה של המדינה ועד למותו הטרגי בתאונת דרכים בשנת 1970. באותן שנים לא היה אדם בארץ שלא הכיר את פועלו.

     

    אני לא הכרתי את סבא שלי. אבל לא עובר יום שדמותו לא מלווה אותי בסיטואציה כזו או אחרת. קשישים ביקשו ממני ברכות כי יש לי "זכות אבות", מורים בישיבה התיכונית שבה למדתי הפליגו בפני הכיתה בסיפורים על אודותיו והזכירו לי ללא הרף כי "לא ממשפחה פשוטה אנוכי" והיום, כשהכיפה כבר אינה מצויה על ראשי ואני משמש באתר זה ככתב תרבות, אני מתמודד עם שאלה

    אחת קבועה שחוזרת על עצמה כל פעם מחדש: "ומה סבא שלך היה אומר על זה?"

     

    הוא היה רב מזן שכבר לא קיים היום. לא היה נשיא, ראש ממשלה או חבר כנסת שלא סעד על שולחנו, אבל הוא היה נגיש לכל אחד - מבן גוריון ועד הירקן. הוא היה קנאי לאמונתו, אבל עשה זאת מתוך אהבה והאמין רק בפשרה ובדרך השלום. הוא קידש את ערך המדינה והציונות, שהיו עבורו מטרה עליונה, והיה גם פוסק הלכה ואישיות תורנית גדולה, אבל יותר מהכול הוא היה בעיקר דבר אחד – בנאדם.

     

    סיפורים רבים נקשרו בסבא, אנקדוטות רבות נאמרות עליו, ולמרות שחלפו 40 שנה מאז מותו, רק עתה דמותו זוכה להנצחה הראויה. בספר חדש, שאותו כתב ערך והדפיס בנו הצעיר, הרב שמעון אבוחצירא, ראש מוסדות "נר יצחק", העלה לראשונה (!) את את סיפור חייו של סבי עליו השלום.

     

    למרות עשייתו הרבה, עוול נעשה לו מאז פטירתו, כשעם השנים שמו קצת נשכח - וזאת למרות שהקים אחריו שושלת מופלאה, רק עכשיו, בעקבות מסע הפרסום לספר, הוא מקבל את העדנה לה הוא ראוי, ותמונתו אינה רק חלק מפסקול חיי אלא הופכת לשיח ולאירוע מרגש במיוחד כשהיא מתנוססת מעל שלטי חוצות בארץ.  


     

    לרגל צאת הספר "סידנא באבא חאקי – קווים לדמותו של מנהיג יהדות מרוקו האדמו"ר הרב יצחק אבוחצירא" אני גאה לפרסם מבחר קטן ביותר של סיפורים שחושפים את פסיפס דמותו המיוחדת של מי שהיה אחד מהרבנים המפורסמים והחשובים ביותר בשנים הראשונות של מדינת ישראל.

     

    פרשת ואדי סאליב

    "בין המפורסמות הייתה פעילותו המסורה החשובה והבלתי נלאית בשנת 1959 בהרגעת הרוחות במאורעות שכונת ואדי סאליב, הנמצאת במורדות הר הכרמל ביציאה מן העיר לכיוון העיר נשר תל חנן, ובהשכנת שלום בין המורדים ומבצעי הפוגרומים באופן אלים ביותר, שבזזו השחיתו והפגינו ברחובות ובכל מקום ציבורי אל עבר ראשי המדינה וראשי העיר חיפה, על רקע השכנתם בתנאי דיור עלובים ועל מחסור במזון ובעבודה וקיפוח עדתי, כאשר רובן של המשפחות הללו היו הם משפחות מרובות ילדים מעדות המזרח ויוצאי צפון אפריקה, בו בזמן שאת יוצאי אירופה שהיו מגיעים לארץ דאגו חיש להשכין אותם באזורים היוקרתיים ביותר, בדירות חדשות ובעבודה מסודרת לאיש ולאישה.


    עם השר ורהפטיג והרב אלעזרא (מתוך ארכיון משפחת אבוחצירא)

     

    פרשה זו הרעישה את כל יושבי הארץ וכמעט שאיימה לפורר את ניצני האחדות המזעריים ששכנו בין האזרחים ובין ראשיה - סכנה עצומה של התפוצצות חברתית שמדינה צעירה אינה ערוכה להתמודד איתה. שרי ממשלה ושוטרים לא יכלו להתגבר על הפגנות קשות אלו ולא מצאו דרך להרגיע את הרוחות, רוח של פחד וייאוש גבר במדינה מיום ליום, כל עיתוני התקופה ההיא מלאים תיאורים המשרים אימה ופחד בין התושבים, ואין פתרון צפוי לעין, שמעה של פרשה זו הגיע אף אל למעבר לים, אז ניתר ממקומו רבנו, לא היסס לא פחד ולא נרתע, לקח את מקלו ושם את פעמיו לכיוון שכונת ואדי סאליב, ההפגנה והאלימות היו בעיצומם, פתאום נראית באופק קומתו התמירה של רבנו, וכבמטה קסמים הושלך הס בין המפגינים הניצים, רבנו פלס לו נתיב בין המפגינים והתייצב במרכז הזירה ונשא דברים חוצבי להבות אש, הרגיע את הרוחות, ולאחר מכן אסף מסביבו את המארגנים הממורמרים והבטיח להם כי יביא את עצומותיהם וטענותיהם לפני אנשי הממשלה ויעשה כמיטב יכולתו להביא פתרונות שיניחו את דעתם.

     

    וכאשר דיבר כן עשה, רבנו נכנס לעובי הקורה השכים והעריב להציג את הדברים בנועם שיח לפני ראשי המדינה, ולא נח ולא שקט עד שסודרו העניינים על הצד הטוב ביותר. והיא בין הפרשיות שפרסמו ורוממו את רבנו בפני הציבור בישראל ובעולם כמנהיג בעל שיעור קומה היודע לרדת גם לליבותיהן גם של אנשים קשים ומרי נפש, ומעתה יותר מבעבר הופנו אליו בעיות למכביר אשר רק אישיותו יכלה לתרום למציאת פתרון הולם עבורם".

      

    למען הקהילה - מתן בסתר

    "מספר מזכירו האישי, מר חיים אשכנזי, על מנהגו הקבוע של רבנו: שמדי חודש בחודשו, ביום שהיה מקבל משכורתו היה מפריש ממנה סכום גדול לצדקה, והיה קורא לו לישב עימו לבדוק איך לחלק את אותו הסכום לנזקקים ונצרכים כל אחד לפי חומרת מצבו, בבחינת "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", והמעט שנותר לו בידו נועד לפרנסת אנשי ביתו ולאירוח נזקקים.

     

    וביקש ממנו שכל עוד הוא בחיים שדבר זה ישאר ביניהם ולא יוודע לשום אדם, ורק לאחר פטירתו של רבנו גילה המזכיר את הסוד. וכפי שהגדירו זאת ילדיו, שלא הם ולא האמא הרגישו את המשכורת המכובדת שהיה אמור להביא לבית ממשרתו הנעלה, ולא היו יודעים למה זה כך, אלא שהיה מעדיף ליהנות אחרים ולהצטמצם בענייניו האישיים, ואפילו לבני ביתו לא סיפר להם על כך. ולכן בלווייתו של רבנו התעניין בבא סאלי ושאל בכמה מסתכמים החובות שהשאיר אחריו, תמהו הכל שהרי שועי ארץ שיחרו לפתחו והשאירו בידיו סכומים עצומים מלבד תשורות המוני המתברכים, הבחין בבא סאלי בתמיה ואמר 'אני מכיר את אחי, ויודע היכן התחנך אילו היה לו כסף לא היה נשאר אצלו'".

      

    עושה ניסים - אליהו הנביא בדמות

    "מספרים מבני ביתו, שכל יום שישי במשך עשרות השנים שהיה רבנו גר ברמלה, הייתה מופיעה בביתם אישה וללא אומר ודברים היה רבנו יודע את רצונה והיה מורה לתת בידה מאכלים לכבוד שבת, ובכל יום ראשון היה מופיע איש והיו מגישים לו מכל מאכלי שבת הנותרים, והיה יושב ואוכל ברוגע במשך זמן ארוך, וכך היה שנים על גבי שנים, והנה מיום פטירתו של רבנו נעלמו עקבותיהם וחדלו לבא, המשפחה שתחיה, שביררו את העניין, פנו לשאול את פיו של הצדיק הבבא סאלי, והוא ענה להם, שהאישה זו רחל אמנו, והאיש זהו אליהו הנביא שהיו באים מידי שבוע לשהות במחיצתו של אביהם הקדוש".

     

    הפטירה הפתאומית – סילוקו של צדיק

    "נפלה עטרת ראשנו - רבנו אשר היה אוהב שלום ורודף שלום, וכל איש מישראל היה חשוב בעיניו כאיש מבני ביתו, והיה מפורסם במידה חשובה ויקרה זו ובמתק לשונו, פעמים רבות נסע להשכין שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, והמשיך בפעולות אלו אף לעת זקנותו.

     

    מאת ה' הייתה זאת ומורנו ורבנו אחיו הצדיק הבבא סאלי זיע"א נודע לו על איזו משפחה בנתיבות אשר השלום בית אצלם הגיע עד שחס וחלילה במצב שבו היו נמצאים היו צריכים להיפרד, ועלה בדעתו לשלוח שליח אל מורנו ורבנו אחיו סידנא בבא חאקי, שיבוא להשפיע עליהם בחכמתו ובנועם שפתיו עד שישוב השלום לביתם כבתחילה, ואכן רבנו מיד שקיבל את בקשתו והודיע לאותו הזוג שמעוניין הוא לפגוש אותם בביתם שבנתיבות ולשוחח עימהם, ובסיעתא דשמיא עלה בידו להשכין את השלום בביתם.


    בברית מילה משפחתית (מתוך ארכיון משפחת אבוחצירא)

     

    מחיל אל חיל נסע משם לביתו של אחיו סידנא בבא סאלי לבקשת כמה מידידיו שעלו ארצה זה זמן קצר ובקשוהו שיתלווה עימהם לבית בבא סאלי, בדרכו חזרה לביתו שברמלה לצערנו ולשברון לבנו קרהו אסון, נספה בתאונת דרכים מחרידה בה, ועלה בסערה השמימה לכפר להתפלל ולהליץ טוב על ישראל, כפי שנהג מילדותו עד יומו האחרון.

     

    היה זה ביום חמישי בערב כאשר כבר המוני עם ישראל היו בבית רבנו בהמתנה לברכתו כמידי יום ביומו – הבית הלך ונתמלא אך רבנו בושש מלבוא, במקומו הגיעו פרנסי העיר יחד עם קציני המשטרה כדי לבשר את הבשורה המרה בתאונת הדרכים המחרידה. והארץ רעשה וגעשה והמונים החלו לשום פעמיהם לכוון בית רבנו שברמלה כדי להשתתף בצער עם ישראל.

     

    במשך כל הלילה, הבית בפרט והעיר רמלה בכלל הייתה כמרקחה בעקבות ההמונים שצבאו על הבית, כי מועד הלוויה נקבע ליום שישי קודם חצות בהתחשב בכניסת השבת המוקדמת, והרצון לקיים הלוויה ממלכתית כנאה ויאה לאיש כרבנו זיע"א. עשרים אלף איש הגיעו להלוויתו שנערכה למחרת ונכחו בה נשיא המדינה זלמן שז"ר, הרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן, הרבנים הראשיים ניסים ואונטרמן ובני משפחתו כשבראשם אחיו הבאבא סאלי".


     

    40 שנה עברו מאז פטירתו של סבא שלי. עם השנים התפרסמו חלק גדול מצאצאיו בנסיבות אלו או אחרות. חלקם פנו לפוליטיקה ויישמו בזאת את שתדלנותו והרצון שלו לפעול למען הכלל. רבים המשיכו כמוהו בעולם התורה, ומעטים אף התבלטו דווקא בעולם הבידור והספורט. בין היתר ניתן למנות את בנו בכורו אהרון אבוחצירא שהיה מהפוליטיקאים הבכירים בארץ בשנות ה-80 וכיהן כשר הדתות. בנו הרב יחיאל אבוחצירא שמשמש כבר למעלה מ-30 שנה

    בתפקיד רב העיר רמלה ויושב עד היום באותה לשכה בה ישב אביו. נכדו איציק סודרי שהיה דובר ש"ס המיתולוגי ונכדתו יהודית יוסף - כלתו המפורסמת של הרב עובדיה יוסף. 

     

    נכדו הוא הדוגמן לשעבר קובי כנפו הנשוי באושר למלכת היופי לשעבר יאנה חודריקר, ונינתו מאיה היא לא אחרת מאשר אשתו של הכדורגלן המפורסם אבי נימני.

     

    וגם אני, כתב מוזיקה ותרבות, נכד שלו. ולמרות שאולי אני לא ממשיך בדרך התורה כפי שהיה מצופה ממני, אני מקווה שאולי בכתבה הזו הרמתי את התרומה הקטנה שלי לזכרו, בתקווה שהוא ישמור עליי שם מלמעלה, כשהפעם, כולם כבר יודעים, מיהו ומה היה, הסבא שלי.

     

    • "סידנא בבא חאקי - לדמותו של מנהיג יהדות מרוקו רבינו יצחק אביחצירא זיע"א. כותב ועורך בנו הרב שמעון אבוחצירא, ראש מוסדות ישיבת "נר יצחק" הפצה ראשית : יפה נוף ירושלים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים