שתף קטע נבחר

חו"ל עם סוכרת: כיצד יש להיערך לנסיעה?

גם חולי סוכרת יכולים ליהנות מחופשה בחו"ל. כל מה שנדרש הוא התארגנות נכונה לפני הנסיעה ותשומת לב מספקת לניטור המחלה במהלכה. באיזו כמות של תרופות יש להצטייד? ומה עושים במקרה של היפוגליקמיה? כל התשובות

סוכרת מסוג 2 היא צורת הסוכרת השכיחה ביותר וכ-90 אחוזים מחולי הסוכרת חולים בה. שיעורם של החולים באוכלוסיה עולה באופן קבוע בשני העשורים האחרונים ועל פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מספר החולים בשנת 2025 צפוי להגיע לכ-100 מיליון. הסיבות העיקריות לכך הן מגפת ההשמנה ונטייה גנטית, בשילוב עם גורמים סביבתיים.

 

הטיפול העיקרי במחלה כולל הקפדה על אורח חיים בריא, שמורכב מתזונה נכונה, שמירה על משקל גוף תקין ופעילות גופנית. הטיפול התרופתי אמור למנוע את החמרת המחלה, לשפר את איזונה ולהוריד את הסיכון לסיבוכים קשים.

 

בחברה המערבית בה אנו חיים אנו נתונים למצבי דחק (לחץ) יומיומיים. המצב הכלכלי, הביטחוני והבריאותי, בעיות בחיי המשפחה ובמקום העבודה הם רק חלק קטן מהגורמים המביאים אותנו למצב זה. אחת הדרכים המומלצות ליציאה משגרת הדחק היומיומית והפחתת הלחצים היא יציאה לחופשה.

 

מחלת הסוכרת לא צריכה להוות מכשלה עבור החולה ליציאה מהשגרה ולא אמורה להפריע לו לצאת לטיול, ארוך או קצר, בארץ או בעולם. כדי לעבור את הנסיעה בצורה הטובה והבטוחה ביותר מומלץ להיערך באופן הבא:

 

שלושה חודשים לפני החופשה

  • ביצוע בדיקות מקיפות של מצב הסוכרת על מנת להגיע למצב של איזון מרבי.

 

  • קבלת מכתב מהרופא המטפל בשפה האנגלית לגבי מצב בריאותו הכולל של החולה במחלה ומחלות נוספות, אם יש. בנוסף יש לציין במכתב מהן התרופות אותן הוא נוטל.

 

  • הצטיידות במרשמים ובתרופות בכמות כפולה מהמתוכנן למקרה שמזוודה אחת תלך לאיבוד או תיגנב.

 

  • רכישת ביטוח רפואי מקיף התואם את מצבו הבריאותי של חולה הסוכרת.

 

  • קבלת חיסונים בהתאם ליעד הנסיעה, באמצעות פניה ללשכות הבריאות באזור המגורים. את החיסונים יש לבצע לפחות חודש לפני הנסיעה על מנת למנוע שיבוש בערכי הסוכר כתוצאה מהם.

 

  • הכנת תג זיהוי של החולה הכולל את פרטיו האישיים, התרופות שהוא נוטל ומספר הטלפון במרפאה בה הוא מטופל.

 

  • חשוב להדריך את השותף לטיול לגבי סימני ההיפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה) ואופן הטיפול בהם.


חשוב להצטייד במכשיר לניטור עצמי של גלוקוז (צילום: ablestock) 

 

רגע לפני החופשה

  • רכישת התרופות אותן נוטל החולה (דרך הפה/אינסולין) בכמות כפולה. אינסולין יכול להישמר בטמפרטורת החדר עד 28 יום (חשוב להקפיד ולרשום את תאריך פתיחת הבקבוק/המזרק).

 

  • הצטיידות במכשיר לניטור עצמי של גלוקוז, כולל סטיקים ודוקרנים.

 

  • רכישת כמות מספקת של מחטי הזרקה (למזריקים אינסולין).

 

  • הצטיידות בטבליות סוכר למקרה של היפוגליקמיה.

 

  • רכישת זריקות גליקוגן בכמות מספקת.

 

  • הצטיידות בסטיקים לבדיקת קטונים בשתן בכמות מספקת.

 

  • את הציוד והתרופות יש לפצל לשני תיקים שונים, שיעלו למטוס עם שני נוסעים. אין לשלוח תרופות בתא המטען של המטוס.

 

  • במידה ואדם נוסף מצטרף לנסיעה חשוב להשאיר חלק מהציוד והתרופות בתיק שברשותו.

 

יום הטיסה

  • מרגע העלייה למטוס ועד לחזרתו של החולה ארצה חשוב כי הוא יענוד את תג הזיהוי של מחלת הסוכרת, שהוכן מראש.

 

טיפול במהלך החופשה

  • נטילת תרופות דרך הפה: הטיפול יימשך כפי שהחולה הורגל, ללא תלות בלוח הזמנים המשתנה. חשוב מאוד להקפיד על ניטור עצמי מדויק על מנת למנוע היפוגליקמיה.

 

  • זריקות אינסולין: חשוב להיוועץ ברופא המטפל טרם הנסיעה בנוגע למועדי ההזרקות, בהתאם לשעון המקומי ביעד החופשה.

 

  • טיפול דרך משאבה: החולה יכול להמשיך עם המינונים הקבועים גם במהלך החופשה, אך יש לכוון את שעון המשאבה על פי השעון המקומי. בנוגע לתוספות הניתנות לכל ארוחה יש להיוועץ ברופא המטפל טרם הנסיעה.

 

כיצד מתמודדים עם תופעת ההיפוגליקמיה בחופשה?

  • הסימנים להיפוגליקמיה הם דיבור מבולבל, אי יציבות, ראיה כפולה, כאב ראש, בלבול, שכחה, שינויים רגשיים והתכווצויות עד למצב של תרדמת.

 

  • במקרה של הופעת אחד מהסימנים או מספר סימנים יחד חשוב כי החולה יעדכן את שותפו לטיול.

 

  • במידה והחולה מסוגל עליו לאכול קוביית סוכר, לשתות תה עם כפית סוכר או לאכול סוכרייה.

 

  • לאחר מכן חשוב כי החולה יאכל פחמימה מורכבת, הכוללת פרוסת לחם עם ממרח.

 

  • חשוב לבצע ניטור לאימות ערכי הסוכר ויש לחזור על הבדיקה עד לחזרת ערכי הסוכר למצב התקין.

 

  • במידה והחולה מחוסר הכרה על שותפו לטיול להזריק לו גליקוגן.

 

שמירה על כפות הרגליים

מאחר ובטיולים אנו הולכים יותר מאשר בשגרת היומיום חשוב להקפיד על שמירת כפות הרגליים הכוללת:

 

  • הסתכלות יומיומית על כפות רגליים לאיתור ומניעת יובש, פטריות ופצעים.

 

  • רחיצת הרגליים באופן יומיומי וניגוב בין האצבעות.

 

  • אין להסתובב יחפים ואין לנעול סנדלים.

 

  • ישנה חשיבות להקפדה על נעל נוחה וכן על גרבי כותנה ללא תפרים.

 

  • מומלץ שלא לנעול נעליים חדשות בזמן הטיול.

 

התפתחות מחלות נלוות במהלך הטיול

והיה וחולה הסוכרת סובל ממחלה נלווית בזמן החופשה חשוב להקפיד על:

 

  • הפחתת מאמץ.

 

  • הגדלת מספר שעות המנוחה עד כמה שניתן.

 

  • הקפדה על ניטור עצמי מספר פעמים ביום ובדיקת קטונים בשתן.

 

  • הקפדה על שתיית נוזלים מרובה.

 

  • בכל מקרה של עליה ברמת הסוכר והופעת קטונים בשתן יש להתייעץ עם רופא.

 

גלית ברק היא אחות מרפאת סוכרת רעננה, "מאוחדת" מחוז מרכז והשרון. ליאת ארד היא רכזת הדרכה, משרד אחות ראשית, "מאוחדת" 

 


לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
את הציוד והתרופות יש לפצל לשני תיקים שונים
צילום: index open
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים