שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הזמן עושה את שלו
    אברהם טל מאושר, אבל הדרך לשם לא היתה פשוטה. אחרי אלבום בכורה שנכשל ומשבר אישי לא פשוט, טל קם מההריסות עם רוח אופטימית מדבקת, וזה עבד. האלבום החדש הוא הצלחה ענקית, המשפחה פורחת והוא מוצא את עצמו בוכה מול "שרק 4" ויובל המבולבל וחושב על איחוד של שוטי הנבואה. סיפור אופטימי

    פגישה הראשונית עם אברהם טל אישרה כמעט סופית את כל החששות שהיו לנו לגביו (ציניים שכמונו), כאלה שהציגו אותו, עוד מימיו בלהקת שוטי הנבואה, כדובר דור השאנטי הישראלי. אחד כזה מלא טוב לב, שמחייך המון ובכלל נמצא במין היי טוטאלי, שלא קשור במאום להוויה הישראלית העצבנית.

     

    האמת, טל הוא בהחלט כזה (ועוד יותר ממה שאפשר לתאר), אבל הוא גם אדם נחמד בצורה בלתי רגילה ויש לו כל סיבה להפגנת אופטימיות קוסמית. בימים אלה, עם יציאת אלבומו השני "אורות", טל נמצא על גג העולם. האלבום, עליו עבד הפעם כמעט לבדו, כבר מכר עשרת אלפים עותקים והסינגל השני "מחוזקים לעולם" צועד במשך שלושה שבועות במקום הראשון כמעט בכל המצעדים החשובים בתחנות הרדיו.

     

    "יש!", זועק טל בעודו מציץ במכשיר הנייד שלו בתזמון כמעט מתוסרט בתחילת הראיון שלנו. "'מחוזקים לעולם' שוב במקום הראשון במצעד גלגלצ. אמא שלי שולחת לי הודעות בכל פעם שהמצעד נגמר וכל המשפחה הפכה לחלק מהמעקב הזה. אני יודע שזה עושה אותה מאושרת", מסביר טל באושר האדיר שמאפיין אותו אפילו בלחות המגעילה של תל אביב. אבל טל, שבכלל מתגורר בפרדס חנה, מסרב להיות מושפע מדברים כאלה.

     

    טל (34), נשוי ואב לשניים, נכנס לאחרונה בקלילות טבעית יש לציין, לדמות האב האידיאלית, כזה שמציב את התא המשפחתי שיצר לפני כל דבר אחר. החום המשפחתי והלכידות אותה הוא נוצר כיום קרוב לליבו מגיעה גם מהמשפחה החמה שבה גדל הרחק בצפון, ביישוב הפסטורלי נווה אטי"ב. אביו היה ועודנו חקלאי ויחד עם אמו הם מפעילים צימרים באזור. בילדותו עבר טל ניתוח לא פשוט בעינו, ומצבו הרפואי חייב אותו להישאר שנים ארוכות בבית, הרחק מחברים וממשחקים כמו כדורסל וכדורגל.

     

    "אני חושב שההערכה הגדולה שלי להורות ולמשפחה מגיעה גם מהתקופה הזאת. אמא שלי הבינה את המצוקה הגדולה שבה הייתי והביאה מערכת תופים, אותה העמידה בין המטבח לסלון. אני חושב שזה ממש לא דבר מובן מאליו לתת לילד לנגן כל היום בתופים באמצע הבית במשך כל שעות היממה. אבא שלי תמיד עבד קשה, להיות חקלאי זאת אחת העבודות הקשות ועד היום הוא עושה את זה. גם ניהול הצימרים זה ג'וב שדורש המון אנרגיות. גם בגלל זה אני כל כך שמח שהם חשים גאווה לגבי ההצלחה שלי, ואני רוצה שיהיו מעורבים כמה שיותר".

     


    "אדם צריך להתרחק כדי לראות את כל הטוב שיש לו בחיים" (צילום: נועם יוסף)

     

    טל אומנם נמצא כיום על גג האולימפוס, עד כמה שאפשר בתעשיית המוזיקה המקומית, אבל לפני כמעט שנתיים המצב נראה שונה לחלוטין. ואולי דווקא בגלל זה למד טל למקסם את האושר שלו עד לרמות כמעט בלתי הגיוניות. "זה היה בתחילת העבודה על האלבום הנוכחי. פתאום משום מקום החלטתי לשים סימן שאלה אחד גדול על כל החיים שלי כאיש משפחה והרגשתי שאני צריך להתרחק מכבלי המשפחה (הכוללת שני בנים, כיום בני 4 ו־5 וחצי ואת אשתו שושנה, זוגתו בעשר השנים האחרונות - ר.ר). לאחר כמה ימים הבנתי שאני חייב לחזור. הבנתי כמה יש לי בחיים".

     

    לא ידעת את זה כבר קודם?

    "לפעמים אדם צריך להתרחק ממה שיש לו כדי לראות את כל הטוב שיש לו בחיים. בגלל זה ממש התרגשתי כשראיתי השבוע עם

    הילדים שלי את 'שרק' החדש ואפילו מצאתי את עצמי בוכה בסוף הסרט. למרות שזה סרט אנימציה, הוא מדבר בדיוק על מה שאני עברתי. שרק עובר מה שכמעט כל גבר עובר בחיים, מין חוסר ודאות לגבי היותו איש משפחה. זה רק גרם לי להבין כמה יכולתי להפסיד. שיר כמו 'אבא' מהאלבום הגיע בדיוק מהמקום שהיום, יותר מהכל, מרגש אותי משפט כמו 'אבא אני אוהב אותך'. כל גבר מגיע לשלב שבו הוא מפנטז על להיות שוב רווק, אין אחד שלא עובר את זה, אבל פתאום אתה נזכר באשה ובילדים ומכאן מגיעה גם האופטימיות. החבר הכי טוב שלי הוא רווק, ואני מרגיש שלפעמים שנינו רוצים זה את עולמו של זה. לפעמים אני בורח אליו לדירת הרווקים שלו. אני אפילו לא מדבר איתו, סתם רואה סרט. מצד שני, לפעמים הוא מגיע אליי ומקבל את כל החום המשפחתי הזה בארוחת שבת".

     

    בשונה מאלבום הבכורה שלו, את אלבומו החדש, "אורות", יצר הפעם אברהם טל עם שותף אחד בלבד - המפיק המוכשר יונתן דגן, שחי בניו יורק (ומי שעומד מאחורי ההרכב הייחודי J.viewz). "לעומת עבודה עם להקה, קרה כאן משהו מאוד מיוחד שנתן לי את הזמן להתעמק במוזיקה בלבד. דגן עבד במקום אחר בעולם ובאזור זמן הפוך ואני עבדתי מהאולפן הביתי שלי, והכל היה סביב המוזיקה. תבין, בלהקה כמו שוטי הנבואה, 80 אחוז זה עבודה על יחסי אנוש ורק 20 אחוז מוזיקה. כאן זה היה 100 אחוז עבודה על המוזיקה. למזלנו, הד ארצי נתנו לנו יד חופשית לעבוד בצורה הזאת".

     

    את דגן הכיר טל באחת מהתחנות החשובות בקריירה שלו, רק לפני כשנתיים, כשהוזמן על ידי ניצן זעירא להשתתף בפרויקט "עבודה עברית". זעירא המנוסה הבין כי השילוב בין השניים יכול להפתיע ומשם הדרך לאחד מהלהיטים הגדולים שידע הרדיו הישראלי בשנים האחרונות היתה קצרה.

     

    "'אדם צובר זיכרונות' היה למעשה השיעור הראשון שלי ביחסיי הפנימיים מול העולם. הוא הגיע בשלהי העבודה על אלבום הבכורה והיה ממש מקרי. ניצן זעירא פגש אותי במקרה בתחנת הרכבת בבנימינה והציע לי לקחת חלק ב'עבודה עברית'. האמת שהיו לי המון רעיונות לשירים אחרים, אבל זעירא היה זה שבחר את 'אדם צובר זיכרונות', אני בכלל רציתי את 'לו יהי'. אבל ניצן, בחושיו החדים, אמר לי ש'אדם צובר זיכרונות' יכול להיות שיר שיהיה מזוהה איתי, והוא צדק".

     

    טל מספר כי לא ממש הכיר את השיר לפני כן וזה, לטענתו, מה שהעניק לשיר את האופי המיוחד. "האמת שישבתי באולפן הביתי שלי והחלטתי שאני שומע את השיר רק פעם אחת ומתחיל להקליט. מיד בהתחלה הגיע ליין ה־נה נה נה נה נה המפורסם שעשה את השיר. הכנתי סקיצה ראשונית ושלחתי אותה להפקה, אבל הם אמרו שזה רחוק מדי ואני כמובן התבאסתי קשות. הייתי בתקופה של חוסר ביטחון במוזיקה שאני עושה. חשבתי שהיצירה שלי מוזרה מדי. התשובה של ההפקה, במיוחד במתח שנוצר לקראת אלבום בכורה, גרמה לי לתחושה קשה מאוד".

     

    למרות הפתיחה הלא מעודדת, ההפקה חזרה לטל כמה ימים לאחר מכן וביקשה להכניס לאוסף את השיר כפי שהוקלט. "פתאום הכל השתנה. השיר נבחר גם כסינגל ואז נכנס לפלייליסט, אבל הביטחון שלי עדיין לא חזר. אמרתי לעצמי, 'טוב, בטח רק עורכים מוזיקליים אוהבים את השיר הזה, אבל מה יחשבו אנשים שפחות בסצנה המוזיקלית?'. משבוע לשבוע השיר עלה במצעד, אני ממש זוכר את זה. מתשע, ואז לשש, ואז שלוש. ברגע הזה הבנתי כמה מזל היה לי, מספיק שמישהו בהפקה היה מוותר ולא ממשיך להאזין לסינגל וכל זה לא היה קורה".

     

    הסינגל המצליח של טל מ"עבודה עברית" אומנם סלל עבורו את הדרך בחזרה אל לב ליבו של המיינסטרים, אבל לא ממש הצליח להציל את אלבום הבכורה שלו. דגן הצטרף בשלבים מאוחרים להפקת האלבום, אבל פתאום החיבוק של הביקורות נפסק ואפילו הלהיט הענקי "הזמן עושה את שלו" לא מנע את המפלה.

     

    איך הרגשת עם הכישלון של אלבום הבכורה בסמיכות כזאת להצלחה האדירה כמה חודשים לפני?

    "אני לא חושב שזה היה כישלון טוטאלי. 'הזמן עושה את שלו' לקח את האלבום קדימה והביא קבוצת אנשים, לא גדולה אבל קריטית, שהפכו לגרעין הקשה שמגיע לכל ההופעות. אני מרגיש שהאנשים האלה התרגשו מהכנות של השירים ולא פחות מהעובדה שתמיד הייתי זמין ועניתי להם אישית, בפייסבוק או במייל. האמת שהפייסבוק שלי יצא קצת מכלל שליטה והחלטתי ליצור אחד אישי יותר רק לחברים הקרובים. למרות זאת, הקהל הזה שמגיע עד היום בזכות האלבום הראשון הוא מתנה ענקית".

     

    לא היו לך פחדים מכישלון נוסף בעבודה על האלבום הזה?

    "העבודה על האלבום החדש היתה יותר כמו טיסה מהירה, זה היה פיור מוזיקה. לא ממש היתה כאן מחשבה על איך אני עושה אלבום שמצליח, למרות שמאוד רציתי שיצליח ומאוד חשוב לי למצוא את הדרך להגיע לכמה שיותר אנשים. גם העובדה שסיימתי אותו בתוך חמישה חודשים בלבד לא נתנה לי ממש זמן לחשוב".

     


    חושב על איחוד עם שוטי הנבואה. (צילום: ענת מוסבר)

     

    טל הוא מסוג האמנים שקשה להגדיר את הקו המוזיקלי שלהם והוא דווקא מאוד אוהב את זה. הקהל של טל אינו קהל של רוק, אבל גם לא של פופ ים תיכוני. מדובר לרוב בהורים צעירים ממעמד הביניים שיכולים בקלות להזדהות עם הטקסטים המשפחתיים, נטולי הרוע והאנטי רוק'נ'רול, שמשפריץ האלבום החדש שלו. "תשמע, אין ספק שיש לי חרדות על איך הטקסטים שלי יתקבלו על ידי חבר'ה צעירים יותר. ברור שהם פחות מתחברים לנושאים הקשורים למשפחתיות וליחסים בין בני זוג נשואים. אם אגיד לך שזה משהו שלא חשבתי עליו, אני אשקר, אבל מצד שני היה לי חשוב להיות כן בטקסטים ולהביא אותם ממקום אמיתי".

     

    מה עם שוטי הנבואה, לא חסר לך להיות שוב חלק מלהקה מצליחה?

    "הנוסחה בשוטים היתה בעיקר ההווי והחברים ותקופת הרווקות בה כולנו היינו. היום זה נשאר בעיקר געגוע לחברות. היינו הרבה יותר מלהקה, אני מצטער על הקלישאה, אבל היינו ממש כמו אחים. אחים אומנם רבים, אבל נשארים משפחה. ככל שהזמן עובר מאז התפרקה הלהקה סופית ב־2007 אני מבין שזה היה קשר משפחתי, אפילו היינו בייעוץ במשך שלוש שנים, אבל זה לא עזר. תבין, אחרי הרבה שנים ביחד אתה מכיר את כל הצדדים של כל חבר להקה. פתאום כל דבר קטן, שאפילו לא קשור למוזיקה, יכול להפריע לך. הלהקה התפרקה רק בגלל שטויות בינינו לבין עצמנו".

     

    אתה מאמין שיש סיכוי לאיחוד?

    "יש סיכוי טוב מאוד שנעשה משהו ביחד, אבל הכל עניין של הבשלה ושל זמן. אני עדיין בקשר עם חלק מהלהקה, עידן כרמלי מנגן איתי גם עכשיו, בתור מתופף הלהקה".

     

    אתה לא מפחד קצת מהחשיפה לתקשורת בעקבות הצלחת האלבום? אתה מצטייר כמישהו מאוד משפחתי שתל אביב ומדיה זה לא ממש הקטע שלו.

    "מצאתי את עצמי היום בפרדס חנה, שזה פחות רחוק מהמרכז מהיכן שגדלתי, אבל מרוחק מספיק כדי שאשמור על הפרטיות שלי. אין אצלנו תמונות פפראצי ואם אני רוצה להתערבב אני קופץ לתל אביב. שמע, תמיד שמרתי על ריחוק מסוים מהברנז'ה, אבל מצד שני אני ממש לא מתבודד. אני מאוד נגיש ונראה לי שמצאתי מקום טוב להיות בו. פרדס חנה זו למעשה קהילה ענקית של אמנים, אבל פחות אינטסנסיבית. אחרי הרבה שנים שגרתי בתל אביב אני מוכן להקדיש 50 דקות נסיעה מפרדס חנה בשביל לצאת בערב לרחוב עם פיג'מה".

     

    • את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגיליון החדש של "פנאי פלוס"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים