שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עשור אחרי: שכונת גילה נפרדת מחומות הבטון
    הבוקר מתחילות העבודות ההנדסיות להסרת חומות הבטון שהפרידו בין שכונת גילה לבית ג'אלה, שממנה נורו יריות במהלך האינתיפאדה. 80 מתוך 800 לוחות הבטון יוסרו היום, העבודות יימשכו שבועיים. משה רובין מרחוב האנפה: "חלפו 10 שנים מהמאורעות, הגיע הזמן לשחרר את הנוף מהמפלצות האלה"

    פחות לבנה בחומה. עשור חלף מאז שדיירי רחוב האנפה בשכונת גילה בירושלים ספגו אש על בסיס יומי. מאז ועד היום הוצבו חומות בטון המפרידות בין הבתים לבין שכונת בית ג'אלה שבצידו השני של הוואדי. הבוקר (יום א') מתחילים תושבי גילה עידן חדש. צה"ל החל במבצע הנדסי לפירוק החומות.

     

    80 מתוך 800 לוחות הבטון בגדר, שנפרשת על פני 600 מטר, יוסרו כבר היום. 720 הלוחות הנוספים יפורקו בשבועיים הקרובים. בשיחה עם ynet, סיפרו תושבי הרחוב שספג את האש הכבדה ביותר, על התחושות לקראת ההתחלה החדשה.


    מסירים את המיגוניות. תוך שבועיים כל ה-800 יוסרו (צילום: נועם מושקוביץ)

     

    "האמת שאני קצת פוחדת, רק שזה לא יהיה פתח למשהו רע: שהם יראו שמורידים את החומות ואז זה שוב יתחיל", אמרה אסתר כהן, תושבת המקום. היא נזכרה בתקופה הקשה לפני עשור: "אני נמצאת באותו הבית מאז אותו הירי וזו הייתה חוויה קשה מאוד. יש לי ילדה נכה והיא הייתה נכנסת לאקסטזה של פחד, של צעקות וצרחות. עדיין יש קצת טראומה. אני לא כל כך שלמה שמורידים את זה, אבל מקווה שזה יסמן תחילת עידן של שפיות. הייתי רוצה להרגיש שאני גרה במקום שפוי כמו כל המקומות".

     

    עיריית ירושלים היתה זו שפנתה לצה"ל ובצה"ל, כך סיפר ל-ynet גורם צבאי, הוחלט להיענות בחיוב לבקשה בעקבות הערכת מצב. בחודשים האחרונים נערכו דיונים בפיקוד המרכז בראשות האלוף אבי מזרחי, במטרה לבחון את הסרת כ-800 המיגוניות. לנוכח היציבות הביטחונית בשנים האחרונות, הוחלט כי אין מקום לקוביות הבטון, שהגנו על התושבים מפני ירי מנשק קל ומרגמות.


    "מקווה שהסרת החומה תסמן עידן של שפיות" (צילום: נועם מושקוביץ)

     

    הבוקר כבר הגיעו למקום מנופים ומשאיות, שיתחילו לפנות את קירות הבטון, בתיאום עם עיריית ירושלים ומשטרת ישראל. העבודות צפויות להימשך כשבועיים, ובמהלכן ייסגרו לסירוגין הרחובות "האנפה", "השיש", "מרגלית", "שוהם" ו"אחלמה".

     

    החומה תעבור לבסיס צבאי: "נוכל להקים אותה מחדש"

    גורם צבאי אמר כי השינויים שמתרחשים בגדה בשנים האחרונות נותנים את אותותיהם ומעצבים מציאות חדשה. "הפעילות הצבאית העמוקה בערי הגדה הורידה באופן משמעותי את רף הטרור, לאחר מכן נכנסו מנגנוני הביטחון הפלסטינים לתמונה ובשיתוך פעולה עם צה"ל - יצרו מציאות ביטחונית חדשה שמאפשרת לבצע מהלכים שלא יכלו להתבצע בעבר, בין היתר הכנסת מורי דרך ישראלים לבית לחם וכעת גם הוצאת המיגוניות משכונת גילה", אמר.


    הבלוקים מפונים (צילום: נועם מושקוביץ)

     

    סגן אלוף חזי רביבו, סגן מפקד כוחות ההנדסה בפיקוד מרכז והממונה על מבצע הסרת הגדר, אמר בתדרוך בתחילת העבודות: "המצב הביטחוני באזור טוב יותר מהתקופה בה הקיר נבנה. הוא הוקם כמענה לירי שהתרחש בתקופת חומת מגן והיום אנחנו לא רואים בעיה להסירו". הוא אמר כי חלקי הבטון יועתקו לבסיס צבאי בסמוך למקום, "כך שבמידה ונידרש נוכל להקים אותו מחדש. בכל מקרה ההערכה היא שלא יהיה ירי מבית ג'אלה".

     

    תושבת גילה: "היינו מספרים לתיירי החומה על לילות בלי שינה"

    רונית רואש, תושבת גילה, מקווה שהורדת הבטון תסמל תקופה חדשה: "כבר שנים רגוע פה ואני מקווה שהשקט יישאר. תיירים באים להסתכל על הציורים שעל החומות. היינו מספרים להם את כל שעברנו, על הפחד ועל הלילות בלי שינה, זה היה ממש טראומה בשבילנו. שנתיים חיינו בצורה כזו. זה לא היה פשוט עד ששמו לנו חלונות ממוגנים".

     

    "פעם עמדתי במטבח במוצאי שבת, עשיתי כלים ופתאום שמעתי בום, חשבתי שיורים עלינו, ברחתי בבהלה, נפלתי ושברתי את היד. חודש וחצי הייתי עם גבס וכאבי גב והחלון היה מלא בסימני יריות", נזכרת רואש. היא עדיין לא מרגישה בטוחה לחלוטין: "אני מקווה שיום אחד המצב הפוליטי ישתנה. אי אפשר לדעת איתם, אנחנו לא בטוחים פה בארץ".

     

    משה רובין, אף הוא תושב רחוב האנפה, מצפה להורדת החומות: "אני הראשון שאשמח. המציאות השתנתה, חלפו 10 שנים ואני מקווה שהמאורעות לא יחזרו, אז למה לא לשחרר קצת את הנוף מהמפלצות האלה?" שאל. הוא טען כי אינו חושש לגורלו: "גם אז לא היה לי שום חשש, במשך 2,000 שנה ברחנו ממקום למקום וגם אם יפציצו את הבית שלי אני נשאר פה ולא הולך לשום מקום. חובת המדינה היא להגן על האזרחים, אני בכל מקרה אשן בשקט".

     

    ויש גם מי שיתגעגע לגדר. נטלי מנגד, מדריכת קבוצות סטודנטים יהודים מחו"ל שבאים לארץ לפעילויות הסברה, עוברת בתשע השנים האחרונות עם קבוצותיה בסמוך לחומה בגילה. רק הבוקר גילתה המדריכה כי יהיה זה סיורה האחרון לאזור: "ההרגשה קצת אמוציונלית. אני פה ממש מהרגע שהקימו את הגדר, עשיתי זאת שנים והיום זאת הפעם האחרונה. אני חושבת שנמשיך לבוא לכאן, בכל זאת מדובר בחלק חשוב מההיסטוריה, אבל עכשיו זה יהיה קצת שונה".

     

    Read this article in English

     

     

    בהכנת הידיעה השתתף חנן גרינברג
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מורידים את לוח מספר 7, היום
    צילום: נועם מושקוביץ
    מועמסים על המשאית
    צילום: נועם מושקוביץ
    "הגיע הזמן לשחרר את הנוף"
    צילום: נועם מושקוביץ
    מומלצים