בראשונה בחיי הייתי מוכן לוותר למענה על הכל
פגשתי אותה בבר, אהבה חד-צדדית ממבט ראשון. זרקתי את אחד ממשפטי הארסנל הטיפשיים שלי, והוא עבד. יצאנו פעם-פעמיים, ואני כבר דמיינתי בית עם חצר, שלושה ילדים ולברדור
קראו לה עדי. היא היתה בת 22, מאוד לא מגובשת בדעתה, שעדיין רצתה לחוות את כל מה שהחיים יכולים לתת. אני הייתי בן 27, שועל קרבות ותיק שמאס בחיי ההוללות ורצה להתיישב קצת ולהירגע במערכת יחסים נורמלית.
ההתחלה היתה חיובית, פגשתי אותה בבר, אפשר לומר שזו היתה אהבה חד-צדדית ממבט ראשון. זרקתי את אחד ממשפטי הארסנל הטיפשיים שלי והוא עבד. יצאנו פעם-פעמיים, ואני כבר דמיינתי בית עם חצר, שלושה ילדים וכלב לברדור גדול.
מעולם לא חוויתי כיף כל כך גדול עם מישהי
לצערי, מחשבות לחוד ומציאות לחוד.. זה החזיק מעמד חודש בדיוק ונגמר כשהיא הבינה מה ציפיותיי ממערכת היחסים. ייאמר לזכותה שזה היה החודש המאושר בחיי. מעולם לא חוויתי כיף כל כך גדול עם מישהי. היא היתה מדהימה, חכמה, סקסית, נוטפת נשיות ובעלת נסיון חיים שעד היום לא הצלחתי להבין מאיפה השיגה.
היו לנו לילות מדהימים, כל כך הרבה במשותף, כל כך מתאימים, והכל נהרס מכיוון שהיא לא היתה בשלה למערכת יחסים אמיתית.
התנתקנו, חזרנו, התנתקנו, חזרנו וכך חוזר חלילה במשך חצי שנה, כשאני חוזר בכל פעם רק בגלל שאני אוהב אותה. היה לי מאוד קשה להתנתק, וגם כשנפרדנו בפעם המי יודע כמה, מצאתי שקשה לי מאוד להכיר בחורות אחרות. הרגשתי סוג של נאמנות כלפיה, למרות שידעתי מחברים משותפים שהיא המשיכה הלאה.
קיבלתי החלטה אסטרטגית. התנתקתי באופן מוחלט, חסמתי אותה בכל הרשתות החברתיות, הפכתי את השם שלה בזכרון הטלפון שלי ל"לא לענות", הפסקתי לצאת לאותם מקומות שבהם היא היתה כדי שלא אראה אותה בטעות עם מישהו אחר, מה שהיה פוגע בי מאוד. ובכל זאת לא הצלחתי להשתחרר ממנה לחלוטין, תמיד היא היתה שם ברקע, באחורי הראש שלי. הבחורה הראשונה בחיי שהייתי מוכן לוותר על הכל בשבילה.
שנתיים עברו מהפעם האחרונה שראיתי אותה. מידי פעם הייתי מקבל ממנה סמס מזמין כזה או אחר. מצאתי את עצמי משתוקק לענות וליפול איתה שוב, אבל עוצר את עצמי, מבין שזה לא יילך לשום מקום, שהיא סתם משחקת איתי, ובטח נמצאת כרגע בין מערכות יחסים ומחפשת משהו שיסתום את החור הזה בינתיים. ניסיתי להיות מאושר אבל אף פעם לא הצלחתי באמת. עד שהכרתי את ירדן.
ירדן ואני יחד כבר שנה. אנחנו כמו אפונה וגזר, אני אוהב אותה. אוהב אותה ערה, ישנה, שמחה וכועסת. לשמחתי היא מרגישה אותו הדבר. אנחנו מדברים עכשיו על לעבור לגור ביחד, לפתוח חיים משותפים. היא בדיוק כמוני, רוצה כבר להתיישב, להירגע ולהתחיל את החיים האמיתיים. החיים חייכו אליי, עד לפני שבועיים, כשקיבלתי טלפון מעדי.
ה"לא לענות" הבהב על הצג, ואני התלבטתי. מצד אחד הרגשתי בטוח באהבתי לירדן ושהצלחתי להתגבר על עדי באופן סופי, ולכן אשמח לענות ולשמוע מה היא רוצה ממני אחרי שנתיים. מצד שני ידעתי מה היא רוצה וחששתי לענות, כדי לא להכניס את עצמי למערבולת.
היא אמרה לי שסוף סוף הבינה איזו מטומטמת היתה
מובן שעניתי. הקול הסקסי שלה בלבל אותי לגמרי. היא אמרה לי שסוף סוף הבינה איזו מטומטמת היתה לוותר עלי בכזו קלות בפעם הראשונה, ושהיא מצטערת על הכל ורוצה לתת לזה צ'אנס נוסף. היא אמרה לי בפעם הראשונה שהיא אוהבת אותי, תמיד אהבה. היא רוצה מערכת יחסים נורמלית, מבוגרת, אחראית, יציבה. היא מאסה בכל הסטוצים ומערכות היחסים הטפשיות עם אנשים לא בשלים.... ואני מחזיק את הטלפון ולא יודע מה לעשות.
הייתי שמח לספר לכם שצחקתי צחוק גדול בטלפון, אמרתי "לא" וניתקתי.
לצערי אני אידיוט. תמיד הייתי.
- מאמרים, סיפורים וטורים על אהבה נכזבת
ועל פרידה
לפנייה לכתב/ת 
