שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כמה יעלה לי שלט על נתיבי איילון?
    גיא ברעם, שהחברה שלו שולטת ב-70% משוק שלטי הענק בארץ, כולל כל נמלי התעופה, פותח בית דפוס שהוא גם סטודיו לעיצוב וגם גלריה לאמנות, בהשקה של 15 מיליון שקל. שאלנו אותו למה אין שלטים בדרום הארץ, וכמה עולה אצלו שלט
    בא לכם לראות את עצמכם מרוחים בענק על קיר תעשייתי, משקיפים על פקקים שרק הם מאיימים יותר מכם? ובכן, עלות פרסום על קיר בישראל היא 30 אלף דולר לחודש בממוצע.

     

    הקיר בהלכה הוא היקר ביותר בישראל - עלות הפרסום בו היא 120-100 אלף דולר לחודש, וזה למרות שיש מתחמי שלטים גדולים ממנו (שטחו 630 מ"ר בלבד). מדובר בהרבה כסף, אבל לא ביחס לפרסום בטלוויזיה. העלות כוללת שכר, הפקה, ביטוח ואגרות לעיריות, שכן מותר לפרסם על קירות רק במיקומים המשקיפים לכבישים עירוניים או בעלי אופי עירוני למחצה.

     

    מאחורי רוב פרסומות הענק שמתבוננות עלינו מלמטה בעוד אנו תקועים בפקק בנתיבי איילון, בהלכה, בגני התערוכה, בכיכר רבין, או למרגלות בית אמפא, עומד השולט בשלטים - גיא ברעם. החברה שלו, ברעם פרסום מקורי, מתכננת מייצרת ומתפעלת מתקני שילוט על קירות ענק פיגומים וגשרים.

     

    אנחנו הכי יקרים בשוק

    ברעם פרסום מקורי היא מונופול ממש בתחום הפרסום שלטי הענק, עם נתח שוק של 70%. ברעם פרסום מקורי הוקמה ב-1998 וגיא ברעם מחזיק 56 ממנה. בשאר מחזיקה וקבוצת אמנת הציבורית 44%. המתחרים שלה הם רפיד, מקסימדיה, מרקעים, חוצות זהב אדרי והיוג'. "אנחנו הכי יקרים בשוק, משמעותית", הוא אומר ל-ynet. "השלטים של גאפ, H&M, קסטרו וכל המפרסמים הגדולים במשק הם שלנו, כי הם יודעים שמאיתנו הם יקבלו 100%".

     

    החברה היא חלוצת הפרסום על גבי קירות בניינים (Large Format Advertising) בארץ ויש לה זיכיונות בלעדיים לפרסום על גבי קירות ענק, פיגומים וגשרים, ובין היתר, גם שלושה זיכיונות של עיריית ת"א.

     

    ב-2005 יזמה שת"פ עם אותה עירייה: תמורת מימון שיפוץ חזיתות הבתים, החברה תקבל את זכויות הפרסום על גבי הפיגומים בזמן השיפוץ. החברה מימנה כבר שיפוצים של למעלה מ-25 בניינים משותפים בתל אביב בכ-20 מיליון שקל.

     

    אנחנו מפרסמים על ציר המנהלים

    כל חודש, ברעם פרסום מקורי מחליפה שלטים ב-25 מיקומים, מתוך 30, רובם בת"א והשאר בי-ם, חיפה רמת השרון שם הם מבלים זמן שהייה ממוצע של מינימום חודש, ומנקים אותם צוותי ניקיון בסנפלינג. למה לא בצפון ובדרום? "אנחנו מפרסמים על ציר המנהלים", מסביר ברעם.

     

    "מנכ"ל כמו גבי רוטר רוצה לראות את השלטים שלו כשהוא נוסע בבוקר לעבודה. אז מפרסמים היכן שהיחס עלות תועלת הוא הכי גבוה, וזה באזור המרכז. קירות זה מדיום תדמיתי. בשלטים הגדולים באמת לא תראו פרסומות על מבצעים, אלא רק מסרים לאורך זמן".

     

    תדמית זו הסיבה שברעם השקיע לאחרונה 15 מיליון שקל כדי להדפיס את שלטי החוצות שלו בעצמו. הוא הקים ברמת החי"ל בית דפוס דיגיטאלי, City Press שמו, שמשולב עם סטודיו לגרפיקה וגלרייה לאומנות.

     

    "הצפי להכנסות בשנה הראשונה, עומד על 3 מיליון דולר, כש-30% מהייצור במפעל מיועד להזמנות מחו"ל", הוא אומר. " עשינו גם שלטים עבור H&M רוסיה. ונמשיך בזה. זו חברה שמבינה את המדיום כי את ההשקה בארץ היא עשתה כמעט רק על קירות, בעשרה מיקומים".

     

    מתנה ללקוחות: השלט שלכם באדיבות זיו קורן

    שטח בית הדפוס אלף מ"ר, וגובהו 9 מ' ולקוחות וחובבי אמנות יוכלו לסייר בו בזמן שעובדי הדפוס והעיצוב עובדים בו על מכונות ענק, כשברקע מוזיקה המתנגנת מתוך 50 רמקולים שהותקנו בחלל. במקום עובדים שני דפסים, שני גרפיקאים, מנהל ייצור ומנהל מפעל. החלל מותג ועוצב ע"י מעצב העל פיליפ בולקיה ואדר' יואב מסר (שבין עבודותיו מרכז פרס לשלום) וכ-7 מיליון שקל הושקעו רק במכונות הדפוס.

     

    הדפסים והגרפיקאים עובדים על מכונת HP5100 - מכונת הדפוס היחידה בישראל המפרידה 8 צבעים; מכונת גימורים - הפועלת על טכנולוגיית גלי קול; מכונת דפוס מדגם "מימקי" תוצרת יפן - המאפשרת הדפסה איכותית על מדבקות, נייר צילום וכל סוגי הנייר; ומכונת למינציה - מבצעת גימורים להדפסות.

     

    "כל לקוח מקבל מאיתנו מוצר שעשוי מהשלטים שלו", מספר ברעם. "מחברות, תיקים ואפילו ספות. אנחנו מאמינים במחזור. בנוסף אנחנו מפיקים ספר עם תמונות מרהיבות של כל הקירות, כולל צילומים ממטוס. את כל התצלומים מצלם זיו קורן".

     

    את הגלריה במקום מנהלת שירי בן ארצי, וכרגע, מוצגת בה תערוכה קבוצתית של אמנות ישראלית מכמה מהגלריות המובילות בישראל, בספטמבר תיערך בה תערוכה של הצלם דדי קסמן. שמה של הגלריה, FERRATE, הוא קריצה לכתובת המקום, הברזל 6, ומלבד תערוכות מתחלפות היא מציעה למכירה עבודות אמנות של אמנים צעירים ומבוססים.

     

    "בזכות מכונות הדפוס אנחנו יכולים לשלוט בכל התהליך", מסביר ברעם, "ובזכות הגלריה, המוזיקה, ואפילו סל הכדורסל שבמקום, סביבת העבודה הופכת לנעימה יותר ובית הדפוס הופך למקום של התכנסות ומפגש".

     

    מה רע בשילוט אלקטרוני?

    ב-2004, זכתה החברה בזיכיון בלעדי לפרסום בכל נכסי רשות שדות התעופה בישראל, בו תחזיק עד מועד המכרז הבא ב-2013, וכך היא אחת מ-5 חברות שחולשות על התחום הזה בעולם. הזיכיון והפעילות (BARAM Terminal) כוללים פרסום בטרמינל 3, בטרמינל 1, בנמל התעופה אילת, בשדה דב, בעובדה, מחניים, הרצליה וכל מעברי הגבול היבשתיים, ומאפשרים לה ליישם חזון אפוקליפטי: פרסום בכל פינה וקרן זווית.

     

    כחלק מהזיכיון, החברה מתפעלת כ-4,000 פרסומים על גבי עגלות כבודה, ומעל ל-2,000 מעל 6,000 מתקני שילוט, פרסום וקידום מכירות. "אנחנו המצאנו את הפרסום על מסועי המזוודות", אומר ברעם, ,והעתיקו מאיתנו די מהר. כך גם את שלטי הגינה שעשינו לנוקיה ותנובה. בשלט של נוקיה שהורכב כולו מפרחים, פנינו במיוחד למכון וולקני כדי שייצר לנו זן של פרחים בכחול של החברה. נאלצנו להחליף פרחים כל יום בגלל שהם התלכלכו בדלק מטוסים. לכן השלט של תנובה מלאכותי בחלקו".

     

    מה לגבי שלטים אלקטרוניים? מדוע אינך נכנס לתחום הזה?

     

    "אזור טיים סקוור בניו יורק הוא מוביל הטכנולוגיה בתחום, אבל מצאו שהפרסום שם לא הכי אפקטיבי. בישראל גם לא יכול להיות ריכוז כזה של שלטים, כי אין פה תנועת הולכי רגל. אני לא מאמין ששילוט אלקטרוני הוא אפקטיבי כשאין סאונד. כבר המציאו שלטים שמתחלפים לפי הנוסע, ואולי ימציאו שלטים שיתחברו לרדיו במכונית. אבל עד אז אני מאמין במה שעובד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    פרסומי תדמית בלבד. ברעם
    צילום: מירי דוידוביץ'
    מומלצים