אוסף בית גוברין: עתיקות מדברות היסטוריה

בגן הלאומי בית גוברין נמצאים שרידיהן של שתי ערים עתיקות: מָרשה ובית גוברין. מרשה היא העיר המקראית - עירו של הנביא מיכה המורשתי, שנחרבה על ידי הבבלים ונוסדה שוב כבירתה של אידומיאה. לאחר כיבושה של ארץ ישראל על ידי הלגיונות הרומאיים בפיקודו של פומפיוס (שנת 63 לפני הספירה), פסקה מרשה לשמש כעיר מרכזית ביהודה, ובית גוברין תפסה את מקומה של מרשה כעיר החשובה בשפלה. בשנת 200 לספירה שינה הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס את שמה לאליותרופוליס, שמשמעותו "עיר בני החורין". אמות מים הובילו מים לעיר ממרחקים, ובשטחה נסללו רחובות עמודים - רחבים ומרוצפים, ונבנו בה מפעלי ציבור מרשימים כגון בית מרחץ גדול, ואמפיתאטרון שיכול היה להכיל כ-3,000 איש. מתקני ריסוק זיתים ובסיס לבורג בגת לסחיטת ענבים (צילומים: לרה שילוב) מבנים אלה ציינו את מעמדה המרכזי של העיר. בית גוברין המשיכה לשמש כעיר חשובה ומרכזית בארץ ישראל גם בתקופה הביזנטית, תקופה שבה התקיים במקום מרכז כנסייתי חשוב, וגם ישבה בה קהילה יהודית גדולה שהוציאה מתוכה תנאים ואמוראים. עיר זו שמרה על מעמדה המרכזי גם בתקופה המוסלמית הקדומה ואף בימי הביניים, עת נבנתה בשטחה מצודה פנימית שנמסרה לחזקתו של המסדר ההוספיטָלַרי. מימים עברו עד למלחמת העצמאות לאחר הסתלקותם של הצלבנים מהארץ נוסד במקום הכפר הערבי בית ג'וברין. כפר זה המשיך להתקיים עד למלחמת העצמאות, שבעקבותיה נמלטו ממנו תושביו, ומיד עם תום המלחמה נוסד בסמוך לשטח האתר הארכיאולוגי הקיבוץ בית גוברין. חשיבותם של האתרים ועצמתם של השרידים שבהם הציתו את דמיונם של ארכיאולוגים רבים, וחלקם מיקדו את מחקריהם בשני האתרים הללו. גולת הכותרת של החפירות היא זו שנערכה בשנות ה-80 וה-90 על ידי הפרופ' עמוס קלונר מטעם רשות העתיקות. בחפירות הללו נחשפו שרידים חשובים, כולל פריטי אבן רבים. חלקם מוצגים ושמורים בתחומי הפארק הלאומי, ואחרים מעטרים את חצרות הבתים ואת שבילי המשק. עמודים, בסיסים וכותרות מהתקופה הרומית-ביזנטית לפני כשנתיים החליטו פרנסי הקיבוץ כי נכון וכדאי להסדיר את הצגתם של פריטי האבן המפוזרים ברחבי הקיבוץ בדרך שתדגיש את חשיבותם ההיסטורית של השרידים העתיקים האלה. לפיכך הוחלט להדגיש בתצוגה שני נושאים: האחד הוא קרבתו של הקיבוץ לעיר הקדומה בית גוברין - אליותרופוליס, וזאת דרך הצגתם של פריטים אדריכליים מאבן כגון: עמודים, בסיסי עמודים, כותרות, אפריזים וכרכובים, שעיטרו במקורם את בתי הציבור ואת בנייני המגורים של העיר. הנושא השני בתצוגה הוא מכלול מגוון של מתקנים חקלאיים מאבן ששימשו בוודאי את תושבי האזור הקדומים לעיבוד תוצרתם, כגון חלקי בית בד וגתות. מתקנים אלה מדגישים את מרכזיותם של ענפי הפלחה, היין, השמן והדגנים בכלכלת האזור בימי קדם ועד לימינו. הפריטים סודרו בשני מגרשים נפרדים לצד כביש הכניסה לקיבוץ: שטח אחד נמצא מול גן האירועים, והשטח השני נמצא לצד מזכירות המשק והבריכה. כמה שלטים שהוצבו בשטחי התצוגה מספרים בצורה מאירת עיניים על הפריטים, תכליתם וזמנם. לדברי החברים, הם מקווים כי התצוגה החדשה תהפוך במהרה לחלק אינטגרלי מנוף הקיבוץ, כחלק ממורשתו והאזור שבו הוא שוכן. הפתיחה המחודשת של התצוגה התאפשרה הודות ליזמת חבר הקיבוץ מיגל גולן, ומאמץ חברי הקיבוץ טלי בן ענת, אלי גלר, פיני בויבסקי, שלום לוי ועופר בכר. אוצרת התצוגה: אנט נגר, רשות העתיקות. עזרה: יעקב הוסטר, איילת גרובר, וד"ר אורית שמיר. באתר רשות העתיקות תצוגות נוספות ללא תשלום. הכתבה פורסמה בגיליון אוגוסט של הירחון "טבע הדברים" מתנה לקוראי ynet: גיליון היכרות ללא תשלום למגזין טבע הדברים/ילדי טבע הדברים

אוסף בית גוברין: עתיקות מדברות היסטוריה

אודות ועזרה

כלים ושירותים

ערוצי תוכן