שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      לא טעיתי, אפשר לחיות טוב עם שכר ממוצע
      שלומית יהב טענה שניתן לחיות טוב ממשכורת ממוצעת ועוררה את חמתם של הגולשים. מקור הבעיה, לדבריה, הוא תכנון תקציב ברמה החודשית ולא ברמה השנתית. אז גם אם לילד היה פתאום טיפול שיניים דחוף ב-500 שקל, זה הוצאה שניתן להתמודד איתה. התנהלות נכונה וקצת שינוי הרגלים, יחסכו לכם מאות שקלים. קבלו עוד טיפים

      האם ניתן להסתדר טוב עם משכורת ממוצעת? התשובה היא כן. אם נבחן באמת ובתמים את ההתנהלות הצרכנית שלנו, נגלה כי יש לנו יכולת להקטין את ההוצאות שלנו, כמעט בכל סעיף. זה דורש שינוי הרגלים, זה דורש מאמץ - אבל זה אפשרי.

       

      לאחר שלל התגובות לכתבה הקודמת, נראה שהצלחתי לעורר את חמתם של רבים. הטענה המרכזית אצל רבים הייתה שלא ניתן להתקיים כלכלית במדינת ישראל בצורה מאוזנת מהכנסתם ובטח שלא לחיות טוב.

       

      ובכן , תרשו לי לחלוק על הגישה הזו. אך בטרם נגלוש לנתונים עצמם, חשוב לי להבהיר, כי לא ניתן לספק מענה לכל אחת ואחד על פי ההכנסות האישיות ו/או המצב האישי הפרטני. כמובן שלא בכל משפחה ובכל הכנסה ניתן להגיע לאיזון כלכלי כפי שתואר, אך במשפחה בה שני בני הזוג עובדים ומרוויחים שכר ממוצע - אפשר בהחלט לעשות זאת.

       

      הנתונים עצמם, כפי שפורטו, הם נתונים ממוצעים המחושבים על פי סך הכל ההוצאה השנתית, בחלוקה ל-12 חודשים.

       

      בהחלט ייתכן כי בחודש מסוים ההוצאה תהיה גבוהה משמעותית (כגון, הוצאה רפואית בלתי צפויה וכדו') ובחודש אחר נמוכה משמעותית (לא ביצענו קניות גדולות ולא יצאנו לבילויים יקרים). אך לשם כך חשוב התכנון המקדמי שלנו – יש להתארגן בהתאם, למשל להימנע מבילויים בזבזניים ביוני-יולי (קשה אך אפשרי), אם יש לנו מספר אירועים ו/או טיול משפחתי באוגוסט.

       

      הבחינה שתוארה מדברת על משפחה שהכנסותיה, ללא ביטוח לאומי בגין ילדים, עומדות על סך כ-173,200 שקל ולא לכל שכר. במצב כזה יש בהחלט אפשרות לאזן הוצאות ואף להשאיר לנו כסף לחיסכון.

       

      הנתונים הסטטיסטיים מוכיחים כי ההוצאות השוטפות אינן חייבות להיות כה יקרות. אם אתם עוברים אותם, כדאי שתבדקו את עצמכם. כמעט בכל תחום, עם קצת מאמץ, ניתן לחסוך – זאת עובדה.

       

      שכר דירה - מה זה איזור המרכז?

      במתכוון, הכתבה התייחסה לשכר דירה ולא למשכנתא, בשל השוני הגדול שיש בתשלומי המשכנתא. כמו שלא נלקחה הדוגמא של חיים בבית ללא משכנתא או אצל ההורים.

       

      גובה שכר הדירה מתייחס לדירה באזור המרכז. טעות רווחת היא לחשוב כי אזור המרכז הוא תל אביב, גבעתיים ורמת גן. אזור המרכז הינו רחב ביותר וכולל את מודיעין במזרח, תל אביב יפו במערב, בצפון נתניה (ויש המצפינים עד חדרה) ויבנה בדרום (ויש המדרימים עד אשדוד).

       

      יתרה מכך, לא אחת מוציאים את תל אביב גבעתיים ורמת גן, בשל הפערים הגבוהים בינן לבין ערים אחרות, כך גם בחלוקה לנפות, נפת מרכז אינה כוללת ערים אלו.

       

      בחירת מיקום הדירה וגודלה, הינה בחירה אישית ובהחלט משפיעה מאוד על תקציב ההוצאות שלנו. בהחלט ייתכן שיהיו ביניכם כאלה אשר ישלמו שכר דירה של 4,500 שקל ויותר, המחיר נובע מהבחירה שלכם במיקום וגודל ויכולת ניהול המו"מ שלכם.

       

      מים - לא כולל גינות ובריכות

      תעריף הארנונה משתנה מעיר לעיר, אך בכולן מחושבת שנתית וכפונקציה של שטח הדירה. התעריף השנתי הממוצע למטר, באזור המרכז עומד על סך 37 שקל. גודל הדירה חושב על פי ממוצע העומד על 76 מטר (בהתייחס לדירה המתוארת) ומכך שהתשלום השנתי עומד על סך 2,660 שקל שהם 234 שקל בחודש.

       

      חישוב המים – אף הוא על פי ממוצע לדירות ללא גינות ו/או בריכות שחיה.

       

      בנוגע להוצאה על רכב, הדוגמא ניתנה על משפחה המחזיקה רכב אחד בלבד. הוצאות הרכב חושבו בהתייחס לכל אזור המרכז רבתי, לא אחת הוצאות אלה קטנות משמעותית ככל שמתקרבים יותר למקום העבודה.

       

      כמובן שככל שההוצאה בגין רכב נמוכה יותר, הרי שנותר יותר כסף לנושאים אחרים (למשל להתקרב לתל אביב) ו/או לחסכון – הכל לבחירתה של המשפחה.

       

      ילדים צעירים - ההוצאה הגבוהה ביותר

      בכתבה תוארה משפחה עם שני ילדים בני שנה ו-4 שנים: האחד במעון יום והשני בגן טרום חובה + צהרון. הבחירה במשפחה עם ילדים צעירים נבעה בעיקר בשל כך שההוצאה הגבוהה ביותר בגין החזקת ילדים, הינה בגילאים הצעירים הדורשים השגחה לאורך כל היום. על פי סקרים שנעשו, רוב ההורים לילדים בגילאים אלה, מסתפקים בחוגים הניתנים במסגרת המעון והצהרון ועל כן, אין כאן תוספת עלות על חוגים.

       

      ברמה השנתית, עקומת ההוצאות תראה כך שבתחילת חייו של הילד ההוצאה מוגברת מאוד, בהמשך הולכת ופחותת ושוב עולה בגילאים המאוחרים יותר בשל הוצאות מוגברות עבור שיעורים פרטיים וחוגים מיוחדים כגון נגינה ועוד.

       

      שתי רמות ההוצאה הגבוהות ביותר הינן: ילד במעון ולאחר מכן ילד בגן טרום חובה וצהרון. דרך אגב, שילוב של שתי הוצאות מסוג זה, זהו שילוב המגביר באופן משמעותי את ההוצאות בגין חינוך ומעמיד אותם על סך 3,600 שקל בחודש שהם 43,200 שקל בשנה.

       

      התקציב הזה אמור להספיק ואף להותיר עודפים בגילאים מאוחרים יותר, אלא אם מדובר על מקרי קיצון בהם משולבות פעילויות בחירה או כורח, מעבר לממוצע – למשל, שכירת מאמן אישי לילד וכד'.

       

      לא משתמשים באופן יעיל במכשירי החשמל

      הצריכה השנתית הממוצעת של חשמל באזור המרכז, עומדת על כ 7,250 קוט"ש בשנה. עלות קוט"ש עומדת על סך 47.93 אגורות ומכך שההוצאה השנתית היא 3,475 שקל וחודשית כ- 300 שקל (כולל דמי שימוש קבועים).

       

      כמובן שאף בסעיף זה השונות קיימת ויש משפחות שהוצאות החשמל שלהם גבוהות עד כדי 1,000 שקל בחודש ויותר, אך בדרך כלל מדובר במשפחות גדולות יותר ובדירות גדולות יותר שלאו דווקא משתמשות ביעילות במערכות החשמל. לבחינת הצריכה הפרטית שלכם, יש לזכור כי החשבון הינו דו חודשי.

       

      אינטרנט וטלפוניה - שידרוגים מיותרים עולים לנו ביוקר

      גם בתחום האינטרנט והטלפוניה מדובר על ממוצע ובהחלט ייתכן כי התשלומים של משפחות מסוימות גבוהות יותר ולאחרים הוצאות נמוכות יותר, אם בשל קבלת סלולר מהעבודה או בשל ניצול נכון יותר של מערכת התקשורת כיום. כמובן שיש לשים לב כי אין סלולר לילדים (צעירים מידי).

       

      משפחות רבות יכולות בקלות יחסית להוזיל את העלויות השוטפות, בעיקר אם הן עולות בלמעלה מ-50% מהממוצע שניתן בדוגמא, להלן מספר אופציות :

       

      כיום ניתן לנייד מספר טלפון מחברה לחברה – מומלץ לבצע סקר מחירים ולנהל מו"מ כולל מול הספק הקיים. יש כיום אפשרות לקבל קו ביתי בעלות חודשית של 39 שקל ל-3,000 דקות שיחה (ללא סלולר) – לשם כך תידרשו להשקיע במו"מ מול הספקיות.

       

      סקייפ – יופי של שיחות ניתן לנהל - וללא תשלום.

       

      אינטרנט – בצעו סקר שוק, ניתן להשיג חיבור לאינטרנט בעליות נמוכות ביותר של פחות מ-80 שקל לתשתית וספק למהירות של 2.5 מגה ולפעמים אף 5 מגה – לשם כך יש לנהל מו"מ.

       

      סלולר – יש להימנע משדרוגים תכופים. כל שדרוג מגדיל את ההוצאה החודשית, בעיקר בשל השארת החיוב בגין המכשיר הקודם. כמובן שיש להימנע משיחות סלולר כאשר ניתן לנהל אותן דרך האינטרנט.

       

      מעבר לכל ספק ניתן בקלות להגיע בסעיף זה להוצאות של אלפי שקלים בחודש בעיקר בשל שימוש לא נכון ברשת הסלולר. עם זאת, זהו אחד הסעיפים שניתן לחסוך בו ביתר קלות – לדבר פחות בסלולר, להשתמש בערוצי חינם, להימנע משדרוגים תכופים ולנהל מו"מ החלטי מול הספקיות.

       

      סל הקניות: האם אתם משתמשים במה שאתם קונים?

      בטרם נגלוש לסל, חשוב לזכור כי כל התחשיבים הינם שנתיים וכוללים גם הוצאות חד פעמיות במהלך השנה, אף שהם בדרך כלל נופלים תמיד לא בזמן הנכון.

       

      סך התקציב השנתי עומד על 37,800 שקל. סל הקניות כולל הוצאות שונות ולא רק מזון וחומרי ניקוי. סל זה משתנה ממשפחה למשפחה בהתאם לנתוניה האישיים וכמובן גילאי הילדים, האחת תרכוש טיטולים ומטרנה והשנייה תרכוש ספרי לימוד, כבלים וכד'. כפי שצוין בפתיח, לא ניתן לבצע ייעוץ פרטני ויש להיאחז בממוצעים כפי שהם מחושבים בסקרים שונים. אכן יש משפחות שמוציאות אף מעבר לכך, אך גם יש כאלה שמוציאות הרבה פחות, זהו רעיון הממוצע – כולם משפיעים עליו, גם אלה וגם אלה.

       

      חשוב לזכור כי עלות סל הקניות הינה פונקציה של מיקום הקניה ושעות הנוכחות בבית, וכאשר מדובר בשני בני זוג עובדים ושני ילדים המצויים במסגרת אחרת עד השעה 16:00, הרי שעלות הסל פוחתת.

       

      איך מוזילים את עלות הסל ?

       

      ע"פ סקרים ומבחנים שנעשו, קיימים פערי מחירים משמעותיים ביותר על אותם מוצרים ברשתות השיווק השונות. על כן, בטרם בחינת מרכיבי הסל, יש לבצע סקר מחירים בין הרשתות ולהעדיף את הרשת הזולה יותר, לפעמים היא לא הנוחה ביותר, אך בהחלט כדאי לשלם בנוחות כאשר מדובר בפערים המגיעים לעיתים ללמעלה מ-20% על הסל כולו.

       

      מצאנו כי חלק ניכר מהציבור, אינו משתמש בכל המוצרים שנרכשו על ידו באותו חודש או בכלל. לדוגמא, מוצרי חלב ו/או נקניקים ו/או לחמים ו/או מוצרים אחרים בעלי אורך חיים קצר יחסית, הנזרקים לאחר שפג תוקם. חשוב וכדאי להכין רשימה המבוססת על המלאי בבית והצורך האמיתי. הפח לא ממש צריך את העודפים שלנו.

       

      האם אתם יודעים מה יש לכם בארון הבגדים?

      חשוב לזכור כי בגד אינו חד פעמי ולא חד שנתי. עד כמה שנרצה ללבוש כל יום בגד חדש, הרי שכנראה שלא נעשה זאת. הרכישות שלנו הן רכישות מצטברות לאורך השנים והארון לא מתמלא בשנה אחת.

       

      ניהול נכון של ארון הבגדים יכול לסייע לנו בהוזלת עלויות תוך הרחבת הגרדרובה שלנו, אם כי לא בחודש אחד.

       

      בצעו סדר בארון, לפחות אחת לרבעון. בצעו רכישות רק במבצעי סוף עונה המתחילים אצלנו כבר באמצע העונה וראו איזה פלא - ניתן לרכוש מכנס ברמודה יוקרתי או חולצה נאה ב-39 שקל ולפעמים אף פחות מזה, עד כדי מחיר מגוחך של עשרה שקלים לגופיה.

       

      ביגוד למעון, גן, בית ספר – קיימות שפע של חנויות עם ביגוד יום יומי זול מאוד לאורך כל השנה. חשוב מאוד לזכור שהילדים גדלים בקצב מהיר ביחס לבגדיהם ולכן יש לרכוש מעט בגדים, אך כמות מספקת על פי הצורך, בכדי שיהיה ניתן לקנות מספר פעמים במשך העונה לפי קצב גידולו של הילד.

       

      הימנעו ככל האפשר מקניות מזדמנות, למרות שזה כיף.

       

      לסיכום: למרות שלעיתים נדמה שאין לנו יכולת להשפיע על ההכנסות או על ההוצאות שלנו, הרי שיש להתנהלות שלנו השפעה חד משמעית הן על ההכנסות והן על ההוצאות.

       

      בכדי להצליח להעלות את רמת ההכנסה (לא לכולם, אך בהחלט לצעירים שבנו) ולהקטין את ההוצאות שלנו יש לעבור 4 שלבים עיקריים:

       

      1. להפנים שיש לנו השפעה והשפעה אמיתית הן על ההכנסות והן על ההוצאות שלנו ובדרך אגב יש לנו השפעה גם על המחירים בשוק (היצע וביקוש).

       

      2. להחליט שרוצים לבצע שינוי.

       

      3. לבצע את השינוי, תוך שימוש בכלי עזר כמו רישום כל ההוצאות.

       

      4. לגלות סבלנות ולהתמיד, גם אם זה קשה.

       

      כמובן ששינוי התנהגותי יכול להתבצע רק לאחר בחינה מדוקדקת וניתוח סוג השינוי שיש לבצע, אשר נייעד להם כתבה נפרדת בהמשך.


      פורסם לראשונה 20/08/2010 12:29

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      האם אתם צורכים את כל מה שאתם קונים?
      צילום: Index Open
      שלומית יהב
      מומלצים