פרלמן בראיון ראשון: האשימו אותי ברצח בברנוער
מי שכונה "המחבל היהודי", אך הביך את השב"כ כששוחרר ממעצר אחרי חודש ללא ראיות מרשיעות, סיפר ל-ynet על השבועות מאחורי הסורגים: המדובבים בתאים, הקטעים שנשלפו מיומניו והמלחמה שניהל בראשו. "אמרו לי, 'אתה תודה גם אם לא ביצעת'. עשיתי קולות של חיות". ויש גם טיפים לנחקרים בעתיד
שבוע אחרי ששוחרר ממעצר בן חודש, שבו ישב בחשד שרצח ארבעה ערבים וניסה לרצוח עוד שבעה, סיפר היום (ה') בראיון ראשון מי שכונה "המחבל היהודי" על החקירות במרתפי השב"כ. "היו באים כמה חוקרים, לוחצים עם הגוף שלהם את הגוף שלי", תיאר חיים פרלמן בשיחה עם ynet, "אחד צורח לי באוזן אחת - 'רוצח, רוצח, רוצח, רוצח', השני לוחש לי באוזן השנייה - 'אני נשבר, אני נכנע, אני חלש, אין לי כוח יותר, אני מודה בכל".
פרלמן נחשד כי הוא הדוקר הסדרתי שפעל בירושלים בשנות ה-90', אולם אחרי חודש שבו הוארך מעצרו שוב ושוב לבקשת השב"כ והמשטרה, שחרר אותו בשבוע שעבר בית המשפט למעצר בית בן 45 יום. השחרור בא אחרי שבית משפט השלום בפתח-תקווה קבע כי אין לפי שעה ראיות ממשיות שיוכלו להביא להרשעת פרלמן.
היום בבית הוריו בתקוע - שם הוא מרצה את מעצר הבית שלו, סיפר פרלמן על ההתעללויות שחווה לטענתו מצד אנשי השב"כ. כשלגופו חולצה לבנה ומכנס בצבע בז', לרגליו סנדלי שורש ולראשו כיפה גדולה, דיבר פרלמן בצורה נינוחה, אך מעת לעת נראה נרגש, במיוחד כשסיפר כיצד הבטיחו לו החוקרים שלעולם לא יראה עוד את רעייתו קרן ושלושת ילדיו. לדבריו הוא מרגיש שניצח בקרב, אך ברור לו שבמקרה של השב"כ מדובר במלחמה.
"היו באים כמה חוקרים, לוחצים עם הגוף שלהם את הגוף שלי. אחד צורח לי באוזן אחת 'רוצח, רוצח, רוצח, רוצח', והשני לוחש לי באוזן השנייה - 'אני נשבר, אני נכנע, אני חלש, אין לי כוח יותר, אני מודה בכול", הוא מספר על שעבר עליו בחודש של חקירות. "עוד אחד מאחורה שם אגרופים על הגב שלי ודוחף קדימה, ובנוסף אחד החוקרים הבכירים דוקר אותי עם האצבע בחזה".
פרלמן מספר על מדובבים שחיכו לו בכל תא מעצר, על קטעים שנשלפו מיומניו האישיים לצורכי עינויים פסיכולוגיים ועל מלחמתו שכנגד. "היו מדברים איתי, והייתי עושה קולות של חיות, היו מניחים בפני לפתע צלחת שווארמה ולא הייתי נוגע בה, היו אומרים לי לקום והייתי יושב".
פרלמן טוען כי בשב"כ אמרו לו שלא משנה אם ביצע את המעשים המיוחסים לו או לא, החוקרים ידאגו להרשיעו. "הם אמרו לי, 'אתה תשב בבית הסוהר, אנחנו נגיע, אתה תודה בכל הדברים גם אם לא עשית אותם... במצב כזה גם על רצח ארלוזורוב הייתי מספר להם".
אמרו שקרן פרוצה ותתגרש ממני
פעילי ימין רבים פוקדים את ביתם הצנוע של הורי פרלמן בתקוע, ולצדנו בסלון הקטן, שבו רק מדפים עמוסים ספרי קודש, ארון קודש עם ספר תורה, שולחן צנוע וספה ישנה, יושב אחד מפעילי הימין המרכזיים, ומסמן לפרלמן לשתוק בשאלות שנראות לו "לא במקום". כך מסרב פרלמן לספר על תוכן השיחות שסיבכו אותו עם השב"כ, או להעביר מסר להורי הנרצחים שבדקירתם הוא חשוד.
פרלמן טוען כי החוקרים ידעו ללחוץ על הנקודות הכואבות ביותר, כמו כל הקשור לרעייתו קרן, שהפכה בימי מעצרו למעין דוברת ולמושא מבוקש לראיונות בתקשורת. "החוקרים אמרו שהיא פרוצה, ושהיא הולכת להתגרש ממני אחרי שנעצרתי, שהרסתי לה את החיים", הוא אומר. "אמרו לי, עכשיו בבית הספר המורה תשאל את הילדים - ילד, מה אבא שלך עושה? אחד יגיד 'אבא שלי רופא', שני יגיד 'אבא שלי מוכר', והבן שלך - מה הוא יגיד? הוא יגיד 'אבא שלי רוצח'".
לדברי פרלמן, לא היה רגע שבו היה קרוב להישבר, אך בהחלט היה שלב שבו האמין כי ייתכן שייכנס לבית הכלא על דבר שלטענתו לא ביצע. כדי לעמוד בלחץ, הוא משחזר, ניהל מלחמת נגד בתוך ראשו: "אני נזכר במשפחה שלי, בילדים שלי, באשתי שנלחמת למעני, וזה נותן כוח, אני מאמין, מאמין שאני הולך להשתחרר בסופו של דבר". הוא מביע צער על הרגע שבו הסכים להיפגש עם סוכני השב"כ לראשונה, ועל סכומי הכסף הגדולים ששולמו לו אז בתמורה לסיפורים שלדבריו הנפיק משמועות בנוגע למעשי הרצח בשנות ה-90'.
פרלמן גם מחלק "טיפים" לנחקרים עתידיים של השב"כ: "אני פונה אל כל מי שהשב"כ בקשר איתו או פונה אליו, או לכל מי שמגיע לחקירה של השב"כ - שום דבר טוב לא ייצא לכם מזה, פשוט לנתק את הקשר, לספר לחברים, והכול יהיה בסדר".
לא נלחמו בשבילי כמו בשביל ענת קם
חיים פרלמן טוען כי העובדה ששב"כ עשה הכל כדי להמשיך להחזיקו במעצר נובעת מהרצון לנקום בו על שפרסם את הקלטות המתעדות את שיחותיו עם סוכני השב"כ. "הם החליטו להתנקם בי, לתפור לי את התיק הזה. הם רצו להלביש את זה עליי". לדבריו הוא הואשם גם במקרי רצח נוספים: "הם האשימו אותי גם שרצחתי את האנשים ב'ברנוער'", סיפר בהתייחס לטבח במרכז ההומו-לסבי בתל-אביב באוגוסט אשתקד.
מהבית בתקוע מטיח פרלמן האשמות חמורות גם בתקשורת ובבתי המשפט. "אני יודע שאני חף מפשע ושהתקשורת שפכה את דמי במשך חודש. קראו לי רוצח, קראו לי מחבל, קראו לי שב"כניק, אני חושב שהם צריכים לעשות חשבון נפש היום. השב"כ הגיש כל פעם דו"חות סודיים לבתי המשפט, אני לא יודע מה הוא כתב שם, ובתי המשפט הלכו שולל אחריו, כל אחד האריך את המעצר, האריך את המעצר והאריך את המעצר... מחזיקים אדם חודש בלי שום ראיות, בלי שום התפתחות". כעת, הוא מספר, הוא מקווה לתבוע את אותם כלי תקשורת, כמו גם את השב"כ והמשטרה.
פרלמן תוהה גם היכן היו ארגוני זכויות האדם במשך כל תקופת מעצרו. "כל אנשי השמאל קמו ונלחמו למען ענת קם, שברור שהיא גנבה והעבירה מסמכים ושהיא מרגלת, אבל הם לא נלחמו למעני, כשפרסמו עליי שאני רוצח ומחבל לפני שנחרץ דיני. הם לא אמרו 'הוא רק חשוד'". כך או כך, הוא בטוח שגם השב"כ יתבע את עלבונו. "אני מאמין שהם ינסו לרדוף אותי כל הזמן, כי הם טיפסו על עץ מאוד גבוה, ועכשיו זה פדיחה בשבילם, ביזיון".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
