בין הפטיש לסידן
המתאגרף ג'יימס טוני, 42, יעשה החודש את הסיפתח שלו ב־MMA מול רנדי קוטור, 47. יהיה הרבה מתח באוויר ומעט צפיפות בעצמות
אלה הסיבות שבגללן ייתכן ששמעתם על ג'יימס טוני, בסדר סבירות עולה:
1. הוא היה אלוף עולם באיגרוף - לפחות בהתאחדות אחת - במשקל בינוני, סופר־בינוני, קרוזר, סופר־קרוזר וכבד.
2. הוא שיחק את המתאגרף ג'ו פרייז'ר בסרט "עלי".
3. בגיל 42 הוא עומד לעלות לקרב הבכורה שלו ב־MMA, באירוע UFC 118 שיתקיים בסוף החודש.
על הנייר, לטוני אין מה לחפש ב־UFC. לא בגיל שלו, לא עם הכרס שלו, לא כשאיגרוף הוא במקרה הטוב רבע מהיכולות הנדרשות ב־MMA. אבל על נייר אחר - זה של רואה החשבון - כתוב שכבר הרבה שנים הוא לא מספק את הסחורה בעולם האיגרוף, ושצריך ללכת לאיפה שנמצא הכסף. זה כשלעצמו לא חדש: רבים וטובים כבר הלכו למקומות לא להם בעקבות הממון. השאלה היא מה האינטרס של הצד השני, כלומר מה יש ל־UFC לחפש בג'יימס טוני, ופה התשובה היא שזה לא האיגרוף של טוני שהכניס אותו לאוקטגון. זה הפה שלו.
האלוף לשעבר מצויד בדיקציה הגרועה ביותר מאז מוחמד עלי, ובטראש טוק המשובח ביותר מאז קסיוס קליי. נשיא ה־UFC דיינה ווייט הפגין עד כה בוז למה שהוא מכנה "קרבות פריק־שואו"; העלבונות המדויקים שירה טוני בעבר
לכיוון ענף הלחימה המתפתח והארגון המוביל בו פגעו בול באובססיה, ובאינטרס הברור של ווייט להוכיח שה־MMA עדיף על איגרוף הן כספורט לצופים והן כתפיסת לחימה. בגלל זה אמר ווייט לטוני "אתה בפנים", ואחר כך הוסיף שלא בפניו: "אנחנו הולכים לעשות מטוני דוגמה".
איך עושים ב־MMA דוגמה ממישהו שרק לפני חצי שנה התחיל לעבוד על הגנה מהטלות ומהכנעות? מציבים אותו מול מתאבק מנוסה שיודע להכניע, רנדי קוטור למשל, ומקבלים המון רייטינג וערבות לכך שחסידי האיגרוף לא יוכלו לתלות הפסד של טוני בגילו הצעיר של היריב; מתאבק יכול להבטיח שמתאגרף לא ישהה שנייה מיותרת על הרגליים. וקוטור אולי בן 47, וימיו הגדולים מאחוריו, אבל הוא עדיין לוחם מנוסה ושלם שמתבסס על שנים מעוטרות בהיאבקות עממית ויוונית־רומית. תעשו אחד ועוד אחד ותבינו את המתאגרף דייויד היי, אלוף ה־WBA במשקל כבד, שטען כי טוני "לוקה באשליות".
עדיין על הנייר, קוטור מנצח את טוני ב־99 מתוך 100 קרבות MMA. מנגד אפשר לטעון שטוני מנצח את קוטור ב־100 מתוך 100 קרבות איגרוף, אבל זה בכלל לא משנה, אלא אם קוטור רוצה לשחק אותה רוקי ולנסות להתאגרף. הוא לא יעשה את זה. ואם הניצחון שלו לא מובטח, זה רק כי בכל זאת נותרו כמה סימני שאלה קטנים. אחד מהם טמון בעובדה שעוד כמתאבק הוא הצטיין ביוונית־רומית, וגם ב־MMA הוא תמיד העדיף הטלות מתוך הקלינץ' - מה שאומר להתקרב ולתת לטוני הזדמנות. מעבר לזה, יכולת ה"שוטינג" מרחוק תלויה הרבה בברכיים שלך, והברכיים של קוטור - פלא אנושי או לא - בנות 47. תוסיפו גם את זה לנייר. מאידך, סביר להניח שמול יכולות ההתגוננות מהטלה של המתאגרף המומר, גם השוטים של קוטור יספיקו. במיוחד אם טוני יעמוד כמו מתאגרף (ואם הוא לא, הוא יפגע ביכולת הטובה ביותר שלו ויחשוף את עצמו לסיכונים אחרים).
הסיכוי היחיד של טוני הוא ה"פאנצ'רז צ'אנס", כלומר לתפוס את קוטור בדרך פנימה במכה אחת טובה. זה לא בדיוק הטריק שלו: כמתאגרף הוא לא ידוע כאמן נוקאאוטים של מכה אחת, אלא כאחד שמתחמק וחוזר עם מכה משלו, והוא אחד מיחידי הסגולה שמסוגלים לעמוד ב"כיס", להתגלגל עם המכות ולחזור להעניש. אבל דווקא בקטע הזה, העובדה שהוא לא בזירת איגרוף עשויה לשחק לטובתו. ב־MMA, עם הכפפות הדקות והסנטר המתעייף של קוטור, יכול להיות שהוא לא יזדקק ליותר מקרוס ימני אחד בשביל להניע התדרדרות מהירה במצבו של קוטור. השאלה הגדולה היא אם זה באמת מה שיקרה. אם זה יהיה הקרב ה־100.
זה אולי הימור של 99 ל־1, אבל הסיכוי קיים והסיכון ענק. אם טוני ינצח בנוקאאוט, דון קינג יצחק על דיינה ווייט, לוחמי MMA לא יצאו מהבית, נערים יבחרו באיגרוף כספורט מועדף והרבה כסף יורווח ויופסד. שלא לדבר על זה שג'יימס טוני לא יסתום את הפה לנצח. אבל כל זה כבר לא משנה עכשיו: הקרב נחתם ל־UFC 118, כאירוע המקדים למרכזי (קרב אליפות חוזר במשקל קל בין האלוף הטרי פרנקי אדגר לאלוף לשעבר בי.ג'יי פן). אה, וקוטור בנוקאאוט טכני בסיבוב הראשון.
- UFC 118 ב-29 באוגוסט. שידור ישיר בערוץ "אגו טוטאל"
