חגי תשרי ודילמת העצמאים: לעבוד או להפסיד?

חודש תשרי - השנה, כמו בכל שנה - הוא החודש העצל ביותר בלוח. העסקים בישראל פתוחים בספטמבר השנה 13 ימים בלבד, סגורים שבעה ימים, ופתוחים חלקית תשעה ימים - בחול המועד, ערבי החג וימי שישי. זהו חודש המנוחה והשלווה לרוב השכירים, ובעיקר - חודש הקלה להורים שיכולים לשהות עם ילדיהם בלא להפסיד ימי חופש  - שהתבזבזו כולם בחופש הגדול. אבל כרגיל, יש גם מי שסובל: 400 אלף העצמאים, שמתמודדים מדי שנה עם הדילמה: לפתוח את העסק ולהפסיד את ההזדמנות לחופשה, או לסגור אותו - ולהפסיד המון כסף? 

מוותר על הקופון הגדול

המרוויחים הגדולים מעבודה בתשרי הם בעלי מקומות הבילוי והפיצוציות, שעושים את עיקר הקופה שלהם בימי שבתון. למרות זאת, מסתבר שלא כולם בוחרים תמיד לעבוד.

"בחגים יש עבודה טובה מאוד, הכי טובה בשנה", אומר אייל גלובין, בעל פיצוציה מגבעתיים, "אבל השנה קבעתי עם כמה חברים לנסוע בראש השנה, אז אני סוגר את העסק, ולעזאזל הכסף. אנחנו קודם כל בני אדם, אחר כך העבודה. בסוכות נפתח, כי אין לי תוכניות אחרות. כמובן שביום כיפור לא יעלה על דעתי לפתוח, אפילו אם זה היה חוקי".

לדברי גלובין, "דווקא השכירים, שעובדים אתי במשמרות, רוצים לעבוד כמה שיותר. בחג מקבלים יותר. אבל מה לעשות, אם הם עובדים, גם אני עובד ואז אין לי חופש".

אתה לא מצ'פר עסקים מתחרים ומסכן את העסק שלך כשאתה סוגר בחג?

"יהיה בסדר". 

"אין ברכה בעבודה בחג"

גם בעלי מכוני היופי "חוגגים" בתקופת החגים. "אנחנו עובדים בחול המועד ובערבי חג כמה שיותר", אומרת אורנה פלנסיה, בעלת מכון היופי עורגני מכפר סבא, "בחול המועד אנחנו פתוחים עד 21:00 בערב, יותר מאוחר מבימי חול. הפדיון בחול המועד ובערב חג עולה בכ-20%, בגלל שיש הרבה שכירים שלא עובדים, או שעובדים פחות, וזה הזמן שלהם לטפל בעצמם. הפדיון שלנו בספטמבר הוא גבוה יותר מחודש אחרים, למרות שאנחנו סגורים בימי שבתון". 

היית פותחת את העסק בשבתונים, אם היה מותר לך?

"לא. עד כאן. יש לי ולעובדים שלי חיים משלנו. חוץ מזה, אני מאמינה שאין ברכה בעבודה בחג". 

הפיצוצייה של אייל גלובין: "הכסף זה לא הכל"

"אנחנו שונאים את החגים"

חלק מהעצמאים הקטנים, בניגוד לפלנסיה, היו מוותרים על החגים בשמחה. מפעלים ובתי מלאכה זעירים, שעובדים מול לקוחות גדולים ולא מול המגזר הפרטי, טוענים שפדיונם בספטמבר נמוך בהרבה מבחודשים אחרים. "אנחנו, בעלי המפעלים הקטנים, שונאים את החגים", אומר אברהם אמיר מחולון, בעל מפעל קטן לעיבוד שבבי ויו"ר איגוד המתכת בהתאחדות המלאכה והתעשייה.

"אני ספק משנה של חמישה מפעלים גדולים כמו אלביט, שבספטמבר נסגרים ו"נעלמים" לשליש מהחודש. אני חי מהאספקה השוטפת ללקוח. הם לא מרגישים בכלל את החור שהם יוצרים, אבל בשבילי זאת ירידה ב-30% בפדיון. בכל שעה שאני סגור אני מפסיד כסף".

"אנחנו פתוחים בערב חג כמה שיותר מאוחר, עובדים בחול המועד ככל שיש עבודה, אבל אין חודש חגים שאני לא מפסיד. אנחנו חיים במלחמת קיום יומיומית ותשרי דופק לי אותה מדי שנה. הבעיה היא גם שהעובדים לא רוצים לעבוד בזמן הזה. חלקם מבקשים חופש, והאחרים הולכים הביתה ברגע שהם יכולים".

אתה עצמך לא נהנה מחופשת החג?

"אי אפשר להנות מחופשה שעולה לך 300 אלף שקל".

"מפסידים, אבל רוצים להנות, לא להתבכיין"

גם בעלי מפעלים קטנים ש"מודים" שהם נהנים מהחופשה - מתלוננים שהיא עולה להם ביוקר. "אנחנו סגורים כמעט כל החודש", אומרת חיה חדד מיהוד, שהיא ובעלה ישראל הם בעליה של נגריית הארבעה בדרום תל אביב, "אנחנו עושים גשר מחג לחג, עובדים רק בשבוע שבין יום הכיפורים לסוכות. אנחנו מוכרים בעיקר סטים מוכנים של רהיטים, כמו מטבחים, למשל, ואנשים לא קונים אותם בחגים. זה עולה לנו ביוקר: יש לנו שבעה עובדים, שחלקם מקבלים שכר גלובלי גם בספטמבר, וגם הוצאות האחזקה לא נעלמות. זה חודש של הפסד". 

נגריית הארבעה: מחיר הנופש מתגמד ליד הפסדי הסגירה

הנגרייה של חדד קיימת 40 שנה, ולדבריה, בעבר הדברים נראו אחרת. "פעם הייתה כל כך הרבה עבודה שעבדנו בכל החודש חוץ מהשבתונים, וספטמבר היה רווחי. אבל אנחנו לא אוהבים להתבכיין. מנסים לנצל את ההפסד ולנסוע, לטייל ולהנות. עלות הנופש ממילא מתגמדת ביחס להפסד מהשבתת המפעל. השנה זה יעלה אפילו פחות, כי לא ניסע לטורקיה אלא לנופש בארץ".

"גם לעצמאי יש חיים"

"אני מפסיד כסף מקיומם של החגים אבל נהנה מהם", אומר גם שלומי פליישמן, בעל חברת גל לפרוייקטים שיווקיים, "בימי השבתון אני לא עובד כי אין לי מול מי לעבוד, הלקוחות עצמם לא עובדים. אני לא יודע אם הייתי עובד גם אם הייתי יכול, כמו שאני לא עובד ביום שישי או מאוחר בערב. ברור שאני מפסיד מזה, אבל זה לא בריא לעבוד 100% מהזמן ולא לחיות רק בשביל להרוויח קצת יותר. גם עצמאי, כמו שכיר, צריך לחלק את עצמו בין העבודה והחיים וליהנות משניהם".

"מה שכן, יש לי בכל שנה דילמה אם לעבוד בחול המועד. גם השנה עדיין לא החלטתי. זה לא שאני או העובדים שלי חולמים לעבוד, אבל יש חברות שמזמינות פרוייקטים ספציפיים, וצריך לעמוד בדד-ליין ולספק אותו, ואם לא נספק להם הם יזמינו ממישהו אחר. כך שאם לא נעבוד בחול המועד, נצטרך לעבוד הרבה יותר בימים שבין החגים". 

גם בעלי המוסכים לא נהנים מהעבודה בחג. "אנחנו עובדים כל חול המועד וערב חג", אומר שלמה הופמן, בעלי 'מוסך שמעון', "היינו רוצים לנוח, וכמובן שהעובדים היו רוצים לנוח ולא לעבוד, אבל העסקים עכשיו כל כך חלשים, בגלל הליסינג והרכבים החדשים, שאין לנו ברירה".

עבדי השאו-ביז: עובדים בחגים בלי תוספת

אבל הסובלים הגדולים ביותר מעונת החגים הם הפרילנסרים: אותם עצמאים שמועסקים, בפועל, כשכירים, אך עובדים במספר מקומות במקביל ומקבלים שכר לפי פרוייקט ולא לפי שעות עבודה. החוק מחייב את "לקוחותיהם" של הפרילנסרים שעובדים בשבת וחג לתת להם תגמול בגובה 150% מהתגמול שהיו משלמים להם ביום חול, ממש כמו לשכירים. אבל לא תמיד ניתן להגדיר מתי נעשתה עבודת הפרילנסר, וגם כשיש הגדרה כזאת - המעסיקים לא תמיד מכבדים אותה.

ירון (שם בדוי) הוא פרילנסר שעובד בצוות הפקה בערוץ טלוויזיה מכובד, שבו הוא מקבל תגמול לפי פרוייקטים - אף שהעבודה מתבצעת במשמרות ובשעות קבועות שאינן בחירה שלו. "מצד אחד, אני נדרש להשתתתף בצילומים בשבתות ובחגים", הוא אומר, "אם אני לא מגיע למשמרת חג, אני מפסיד כסף וגם עושה לעצמי בעיה בעבודה. מצד שני, אני מקבל על זה כסף כמו ביום חול וגם עובר את ספטמבר בלי חופשה".

במשרד התמ"ת מדגישים שהחוק, המחייב לשלם לשכיר במקום עבודה קבוע תוספת שכר בחג, חל גם אם העובד מוגדר רשמית כקבלן עצמאי - בניגוד למה שהמעסיק נותן במקרה של ירון. למרות זאת, ירון אינו עותר לבית הדין נגד המעסיק וגם מסרב לחשוף את שמו - כדי לא לפגוע לעצמו בקריירה.

"בלי החג לא הייתי עומד בדד-ליין"

גם מעצב התפאורות איתן לוי, שעובד כפרילנסר אך מקבל תגמול כחוק - סובל מקיומם של החגים. "אני לא ממש יודע מה זה 'חגים'", אומר לוי, "חג בשבילי זה כמו כל יום עבודה אחר.

לוי הוא מבכירי המעצבים בתיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה בישראל, ועדיין, לדבריו, הוא לא היה שורד אם לא היה עובד בשבתות וחגים: "כשמעמידים סט קולנוע בשבת ובחג, אתה חייב להגיע לצילומים, אבל לפחות משלמים לך על כך כפול. אבל יש הרבה פרוייקטים שבהם אני עובד בשבת וחג ואי אפשר לשלם לי על זה אקסטרה, כי זאת כאילו בחירה שלי. יש כמות כזאת אדירה של עבודה, שתמיד יוצא ששבת וחג זה היום הפנוי היחיד לכל המשימות שאין זמן מוגדר לעבוד אותן, כמו תכנון, מדידות ושרטוטים". 

"אני לא עובד בחג בשביל הכסף המזומן. אני עובד כי אחרת לא הייתי עומד בדד-ליין של הפרוייקטים. והבעיה האמיתית היא שהשכר על עיצוב כל כך לא מתגמל, שצריך לעשות המון פרוייקטים במקביל בשביל לגמור את החודש. הייתי מת לנוח בחגים אבל זה אף פעם לא יוצא. היום היחיד שאני לא עובד בו זה יום הכיפורים".

"בעיה שאין לה פיתרון"

"בעיית העצמאים הקטנים בחגים חוזרת על עצמה מדי שנה", אומר נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יהודה אלחדיף, המייצג את ענייניהם של העצמאים הקטנים, "יש הרבה דברים שהממשלה צריכה לעשות בשביל העצמאים, יש להם הרבה בעיות שצריך לפתור, אבל זה נראה לי דבר טבעי, טבעו של עולם. מה לעשות? המפעל שלי גם מפסיד בחגים, אבל אני לא מצפה שמישהו יפצה אותי על כך. ככה זה, זה חלק מהקושי להיות עצמאי".

אלחדיף הוא בעליו של בית דפוס, שמעסיק 35 עובדים ומושבת בימי גשר ובחול המועד. "רוב העובדים רוצים לצאת לחופש בחג, וברגע שחלק מהעובדים לא נמצאים אי אפשר לעבוד", הוא מסביר, "הפעלת מכונות הדפוס ארוכה ויקרה, ולא שווה לעשות זאת כשהרבה עובדים בחופשה, אז אנחנו משביתים הכל. אני מפסיד מזה המון כסף, אבל זאת החופשה שלי ואני נהנה מכל רגע". 

"העצה שלי לבעלי העסקים: אל תתלוננו, תהנו. מגיע לכם חופש, כמו לכל עובד. גם בלילה, כשהמפעל סגור, אז אני מפסיד, אז מה? אי אפשר להיות עבד של העבודה והכסף. יש גם חיים".