שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: Index open

    מחיר ספרי הלימוד כבד לכם? אפשר לצאת מזה

    תוכנית משרד החינוך להתקדם לטכנולוגיות המאה ה-21 ולעשות לנו חיים קלים, משום מה, טרם מומשה. עד שזה יקרה, מומלץ שניקח את העניינים לידיים ונקים מאגר ספרי לימוד שיחסוך מאות שקלים בשנה עבור כל תלמיד. זה עובד

    חוק לימוד חובה חינם הוא אחד החוקים היקרים ביותר - לא רק למדינה, המקצה לו יותר מ-32 מיליארד שקל, אלא גם לכל הורה לילד במערכת החינוך ה"ממומנת" על ידי המדינה.

     

    טורים נוספים של שלומית יהב:

     

    על פניו, חוק לימוד חובה חינם, אמור להיות חוק מעודד ביותר. מחד, החוק מחייב את ההורים לשלוח את ילדיהם בני ה-3 עד ה-18 למוסד חינוכי מוכר ומאידך, המדינה מתחייבת לממן לימודים אלה.

     

    בפועל - החוק הנהדר האמור להעניק לנו ביטחון בחינוכם של ילדי ישראל בכלל וילדינו בפרט, לא רק שאינו מעודד, כי אם הפך לאבן רחיים על צווארם של הורים רבים.

     

    לא כואב בגב ויותר זול

    אחת מהמטרות והיעדים שמשרד החינוך מצהיר עליהם בפתיח ספר התקציב היא: "התאמה של סביבות הלמידה ושל תכנית הלימודים במערכת החינוך לשם תפקוד מיטבי בתרבות הטכנולוגיה והתקשורת של המאה ה-21".

     

     

     

    יישום המטרה המוצהרת של משרד החינוך בהקשר לספרי הלימוד והחוברות יכול להועיל במספר היבטים משמעותיים ביותר:

     

    1. גב בריא - לא צריך לסחוב ספרים וחוברות.

     

    2. כסף - לא צריך לשלם הון על ספרים וחוברות, שלא אחת נותרים ללא שימוש עד סוף השנה.

     

    3. איכות הסביבה - פחות נייר, זה כבר אומר הכל.

     

    איך אפשר לעשות זאת? פשוט מאוד. צריך לקבל החלטות אמיצות ולבצען, למרות הלובי האגרסיבי של בעלי אינטרסים במשק.

     

    על משרד החינוך להקים אתר בבעלותו המלאה לניהול כל מערך חומרי הלימוד בארץ בכל השפות ובכל המקצועות.

     

    לאתר יוטענו כל ספרי וחוברות הלימוד תוך קטלוגם על פי מקצועות הלימוד ושכבות הגיל, אשר קיבלו את ברכת הדרך כחומר ראוי.

     

    כל ספרי וחוברות הלימוד יוסבו למערכת אינטראקטיבית, אשר מגיבה לפעולותיו של התלמיד תוך כדי ביצוע. כלומר, התלמיד עונה על שאלות ותרגילים ומקבל ציון + הערות על השגיאות. 

     

    לכל בית ספר יהיה אתר פנימי בתוך אתר משרד החינוך, בו הוא יסמן את הספרים והחוברות על פי שכבות הגיל השונות ויטעין את רשימת התלמידים על פי שיוך שכבתי, תוך סימון מיוחד להעשרה אישית במקרה הצורך.

     

    לכל תלמיד תינתן סיסמא עמה יוכל להיכנס ישירות לתיק האישי שלו, לקרוא חומרים, להוריד למחשב, להדפיס חלקים נבחרים וכמובן לפתור תרגילים ולבחון את עצמו תוך כדי עבודה.

     

    אל תדאגו לתמלוגים של כותבי הספרים

    בשלב זה יהיו כאלה שיטענו ארבע טענות עיקריות:

    1. זה יותר מורכב מכפי שמתואר, זה לא פשוט להקים אתר ולהפוך הכל לאינטראקטיבי.

     

    2. ומה עם רכישת מחשבים לכל התלמידים?

     

    3. ומה עם תמלוגים לכותבי הספרים?

     

    4. ומה עם הוצאות וחנויות הספרים?

     

    על שאלות אלה אשיב בקצרה:

     

    1. בקלות רבה ניתן לסבך כל דבר גם אם הוא הפשוט ביותר. צריך להחליט ולעשות, גם אם זה יבוצע בשלבים. מה גם שיש כיום תוכנות ולומדות לרוב.

     

    2. האם לא שמענו כבר על מחשב לכל תלמיד? האם לא הגיע הזמן לממש הבטחה עתיקת יומין זו?

     

    3. עלות רכישת מחשב (המתאים לפעילות המדוברת) לכל ילד, חופפת לממוצע עלות רכישת חומרי הלימוד למשך 2-3 שנים, האם זו לא השקעה נבונה יותר?

     

    4. ניתן לפצות באופן חד פעמי את כותבי הספרים או לשלם להם על פי שימוש בפועל, הרי בקלות רבה ניתן לחשב את כמות המשתמשים.

     

    5. לגבי ההוצאות וחנויות הספרים - בכל תהליך של חיסכון לקבוצה מסוימת, יש קבוצה אחרת שנפגעת, במקרה זה נראה שהפגיעה נמוכה משמעותית ביחס לחיסכון הגלום בפעילות זו.

     

    ולבסוף, הוכחה ניצחת לטענה שכשרוצים זה אפשרי - תמצאו למשל באתר שהוקם על ידי רכזת מדעים בבית ספר רעים במודיעין, גב' אירית כהן, אשר ללא אמצעים ו/או סיוע חיצוני הקימה אתר אינטראקטיבי בעצמה.

     

    השאלת ספרים בתוך בית הספר

    בינתיים, עד שמשרד החינוך יואיל בטובו להרים פרויקט "מורכב" זה, אפשר ליצור חיסכון כספי משמעותי גם בדרך אחרת: "השאלת ספרים פנים בית ספרית".

     

    הרעיון המרכזי הוא שכל בית ספר מתנהל כמשק סגור (קיבוץ), כאשר הספרים מועברים מהבוגרים לצעירים יותר בכל שנה.

     

    סביר להניח שלחלקכם מורמות הגבות בתמיהה, הכיצד? הרי בכדי לקיים משק סגור יש קודם כל להקים ספרייה שתכיל את כל הספרים עבור כל התלמידים. נכון, אבל אין זה אומר שיש לרכוש את הספרים, אפשר גם אחרת.

     

    בתחילת הפרויקט, בסוף שנת הלימודים, כל התלמידים, תורמים את ספרי הלימוד המשומשים שלהם (של השנה שסיימו) לבית הספר ובשנה שלאחר מכן מקבלים את הספרים לאותה שנת לימודים.

     

    עד כמה שזה נשמע אוטופי, הרי שזו המציאות הקיימת זו שנה שנייה בבית ספר רעים במודיעין, שם הנהגת ההורים בשיתוף ההנהלה, יזמו והקימו פרויקט ייחודי זה ומצער שהצלחה זו לא הועתקה על ידי בתי ספר אחרים.

     

    ובפירוט :

    השלב הראשון והמכריע הוא שיתוף הפעולה בין הנהלת בית הספר והורים.

     

    1. בסוף שנת הלימודים: כל התלמידים אשר מעוניינים להשתתף בפרויקט יתרמו לבית הספר את כל ספרי הלימוד של השנה החולפת. תרומה זו המתבטאת בעשרות שקלים לתלמיד , מהווה את הבסיס להמשך הפעילות ומשתלמת כבר בשנה העוקבת, שהרי בתוספת תשלום סמלית ביותר אותו תורם מקבל את כל הספרים לשנה העוקבת.

     

    2. המורה תרכז את איסוף הספרים תוך רישום מדויק, לכל תלמיד ולכל ספר.

     

    3. בכל כיתה ימוינו ויעטפו את הספרים הניתנים לשימוש חוזר, תוך רישום כמויות לכל נושא. הספרים יישארו באותה כיתה לתלמידים של השנה הבאה.

     

    4. כל הרשימות הכיתתיות יועברו למזכירות בית הספר אשר תרכז את הכמויות לכלל בית הספר.

     

    5. תבוצע השוואה בין צפי כמות התלמידים לשנת הלימודים הבאה למול כמות ספרי הלימוד ותתבצע השלמת הספרים החסרים לפי כיתה.

     

    6. כל תלמיד המשתתף בפרויקט יישא בעלויות החזקה שנתיות של 50-90 שקל, סכום זה אמור להספיק להשלמת בלאי, עיטוף ובעתיד אף להחלפת מהדורות.

     

    7. בתחילת השנה כל תלמיד מקבל חבילת ספרים וחותם על כתב התחייבות לשמירה על הציוד.

     

    8. בסוף השנה שוב נאספים כל הספרים תוך רישום מדויק וילד שלא החזיר או הרס את הספר בהתכוון, ישלם קנס בגובה 50 שקל לכל ספר.

     

    9. לאחר המיון נעטפים הספרים על ידי התלמידים ורשימת המצאי מועברת למזכירות להשלמת חוסרים.

     

    10. כל החוסרים והעטיפות נרכשים מתקציב תחזוקת הפרויקט וכך גם החלפת מהדורה המתבצעת אחת למספר שנים.

     

    כמובן, שיש להקפיד ולשמור על הכללים ביחס לתדירות החלפת מהדורות ותכניות לימוד, כמפורט בחוזרי מנכ"ל.

     

    הנחה ברכישה מרוכזת

    ומה עם החוברות? בשל העובדה כי עדיין אין מערכת אינטראקטיבית המחליפה את החוברות המודפסות, יש להקפיד על כלל אחד משמעותי ביותר: לוודא שרשימת החוברות מכילה רק חוברות שעובדים בהן במשך השנה.

     

    וביחס לחיסכון - גם כאן אפשר לחסוך ולהקל על ההורים. קיימות בשוק מספר חנויות וירטואליות אשר ניתן לקבל מהן הנחות של 5%-7% ממחיר החוברות, ולבתי ספר גדולים אף יותר מכך.

     

    הנחה ניתנת גם על קיבוץ רכישות, גם כאשר אין מדובר ברכישה מרוכזת. איך?

     

    1. מעבירים רשימה מפורטת של כל החוברות הנחוצות, במיון לפי שכבת גיל.

     

    2. מנהלי האתר מוסיפים את בית הספר על רשימותיו באתר שלהם, כאשר לכל שכבת גיל יש את רשימת הפריטים הנחוצים.

     

    3. הורה המעוניין לבצע רכישה, נכנס לאתר החנות, מקיש את שם בית הספר ושכבת הגיל הרצויה, הרשימה מועלית באופן אוטומטי (כאשר ניתן למחוק פריטים מהרשימה), ניתן להזמין את החוברות עטופות או ללא עטיפה ומשלם בכרטיס אשראי.

     

    4. מנהלי החנות מכינים שקיות לפי שם ההורה לכל ילד בנפרד.

     

    5. חלוקת החוברות מתבצעת ביום מרוכז לפני פתיחת שנת הלימודים בבית הספר.

     

    6. ניתן לקבל את החוברות במשלוח הביתה בתוספת תשלום.

     

    "קחו את העניינים לידיים"

    הגיע הזמן לממש את חזון משרד החינוך - לעבור למאה הנוכחית ולא להישאר תקועים עשור מאחור.

     

    עד שמשרד החינוך ימצא את הדרך הנעלמה למאה הנוכחית, מומלץ לקחת את העניינים לידיים ולהקים "משק בית ספרי סגור" לחומרי לימוד.

     

    קיומו של משק סגור, יביא לחיסכון הנאמד במאות שקלים בשנה עבור כל תלמיד, הנובעים מחיסכון בעלות הספרים, חיסכון בעלות החוברות וגם חיסכון מרכישת אותם פיתויים הקוראים לנו מהמדפים. מה גם שמלבד החיסכון הכספי נעניק לילדינו חינוך ערכי של שיתוף, חיסכון ושמירה על רכוש.

     

    כמובן שהמפתח להצלחה הוא שיתוף פעולה ומוכנות הנהלת בית הספר והנהגת ההורים הבית ספרית לניהול פרויקט משותף זה.

     

    ולסיום, אני קוראת למשרד החינוך ליזום מהלך לשינוי משמעותי ולסייע לבתי הספר להקים משק סגור, אם בתקציבי סיוע להקמת ספריות ואם בהדרכה וליווי ראשוני. ולהורים, אני ממליצה בחום לא לחכות ולהוביל את השינוי.

     

    הכותבת היא מנכ"ל חברת "החלק המשלים" העוסקת במחקר פיתוח והדרכה בתחומי ביטוח כלכלה ופיננסים ומנהלת את "המרכז הישראלי לפיתוח העסק" בתחום היזמות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אופירה יוחנן וולק
    למה לא להעביר את הספרים והחוברות למחשב?
    צילום: אופירה יוחנן וולק
    שלומית יהב
    מומלצים