הסימנים מתרבים: המיתון חוזר לארצות הברית
הנתונים הזורמים לאחרונה מאמריקה מדאיגים: אבטלה גואה, צניחה במכירות בתים, בריחה של הציבור משוק המניות, קיפאון ברכישת מוצרים וזינוק במספר פשיטות הרגל. האם ארצות הברית סובלת מנפילה חוזרת למיתון, ואיך כל זה ישפיע עלינו, אם בכלל
מתרבים הסימנים למיתון חמור נוסף בארה"ב: אבטלה גואה, צניחה דרמטית במכירות בתים, בריחה של הציבור משוק המניות, קיפאון ברכישת מוצרים וזינוק במספר פשיטות הרגל.
אתמול פירסם משרד המסחר האמריקני כי בחודש יולי נרשמה ירידה של 32.4% במכירת בתים חדשים, לעומת יולי שנה שעברה. נתון זה מצטרף לפירסום של איגוד סוכני הנדל"ן בארה"ב על הירידה החדה ביותר אי פעם במכירות של דירות יד שנייה, שהגיעו לרמות הנמוכות ביותר זה 15 שנים. מדובר בצניחה של 27% בהשוואה ליולי בשנה שעברה, ובירידה החודשית החדה ביותר מאז החל תיעוד הנתונים בשנת 1963. מלאי הבתים העומדים למכירה עלה ב2.5% - לרמה של 3.98 מיליון. בקצב הזה, העריכו מומחים בארה"ב, ייקח יותר משנה כדי למכור את מלאי הבתים.
ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, סבור שהסיכוי למשבר נוסף בכלכלת ארה"ב נמוך מאוד. "ברור שהעצבים של כולם יותר רגישים, ולכן כל שינוי הכי קטן מתנפח לסדרי גודל גדולים", אמר. "אחרי מה שקרה בשנת 2008, אפילו המקצוענים חוששים. צריך לשים לב שהכלכלה האמריקנית באופן כללי צומחת. אמנם הצמיחה אינה גבוהה כמו שציפו, אבל בכל זאת מדובר בצמיחה".
לדברי שיינין, חלק מהנתונים שמופיעים עכשיו קשורים לסיום של תוכניות הסיוע האמריקניות: "הירידה במכירות הבתים בחודש יולי קשורה בצורה מובהקת לסיום תוכנית הסיוע האמריקנית שבמסגרתה קיבלו רוכשי הבתים סיוע של 8,000 דולר. הרוכשים בחודשים האחרונים ידעו שהתוכנית עומדת להסתיים והקדימו את הרכישות. בחודשים האחרונים היו נתונים מצוינים של רכישות, וביולי זה ירד".
מעון לחסרי בית בארה"ב. האם המראות האלה יחזרו? (צילום: AFP)
פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, השוהה בימים אלה בארה"ב כמרצה בכנס של לשכת המסחר ישראל-ארה"ב, מנסה גם הוא להרגיע את ההיסטריה: "אנחנו לא בפתחו של משבר כלכלי ענק, ואנחנו גם לא חוזרים לפאניקה שהייתה בעקבות הקריסה של ליהמן ברדרס ב-2008. מצד שני, אנחנו נמצאים בתהליך של התאקלמות והסתגלות למצב. המצב הזה מכונה על ידי כלכלני ארה"ב new normal, ואני מעריך שזה מושג חדש שייכנס לספרי הכלכלה. המצב הזה, שככל הנראה יאפיין את השנים הקרובות, משמעותו שב-3 עד 5 השנים הקרובות אמריקה לא תחזור לרמות הצמיחה והפעילות של אחרי המשבר".
אחת הסיבות העיקריות לירידה בביקוש לבתים חדשים היא האבטלה הגואה בארה"ב, שהגיעה ל-9.5% - השיעור הגבוה ביותר בחצי שנה. זהו סימן ברור נוסף לכך שאזרחי ארה"ב מתקשים מאוד להתאושש ולחזור למעגל העבודה וסימן לשוק העבודה החלש. בסוף השבוע הראשון של אוגוסט זינק מספר דורשי העבודה ל-484 אלף, והתביעות לדמי אבטלה הגיעו לרמה הגבוהה ביותר זה חצי שנה.
נתון מדאיג נוסף שפורסם אתמול הצביע על כך שההזמנות למוצרים בני קיימא בארה"ב גדלו בחודש יולי בשיעור מתון מהתחזיות. ההזמנות למוצרים עלו בחודש שעבר ב-0.3% בלבד לעומת תחזית לעלייה של 3%. בניכוי הזמנות לציוד תחבורה צנחו ההזמנות למוצרים בני קיימא ב-3.8%, הנפילה החדה ביותר מאז ינואר 2009.
הממשל האמריקני צפוי עוד השבוע לתקן לאחור את הציפיות שלו לצמיחה כלכלית במחצית השנייה מ-2.4% לרמה של 1.4% בלבד.
נתוני האבטלה בארה"ב לא מדאיגים את שיינין. "מהנתונים בארה"ב ברור שהמשק מתחיל להתאושש. אף אחד לא ציפה שב-2010 נתוני האבטלה יהיו טובים יותר. הציפייה היא שרק ב-2011 יתחילו לראות התאוששות כי חברות שהגדילו את התפוקה לא התחילו ישר לגייס עובדים. אם תהליך הצמיחה ימשיך אז ב-2012 יראו את ירידת האבטלה. הממשל האמריקני מבין את זה, ולכן הוא יבוא עם חבילה נוספת של תמריצים".
עוני אמריקני. המשקיעים מושכים את השקעותיהם במרץ (צילום: AFP)
אבל הנדל"ן והאבטלה אינם הסימנים היחידים להמשך המשבר הכלכלי בארה"ב. בימים האחרונים דווח כי בשל חוסר הוודאות הכלכלי, משקיעים פרטיים בארה"ב החלו למשוך בקצב מהיר ביותר עשרות מיליארדי דולרים ממניות, מחשש מהעמקת המשבר וירידות בשווקים. אפילו בוול סטריט נדהמו מקצב הבריחה של המשקיעים, שמעדיפים להשקיע בקרנות אג"ח ממשלתיות הנחשבות בטוחות הרבה יותר. לפי נתוני מכון ICI בוושינגטון מדובר בקצב המהיר ביותר זה 23 שנים. אם הקצב הזה ימשיך ימשכו המשקיעים השנה הכי הרבה כסף מקרנות נאמנות מאשר בכל שנה מאז 1980. רק בשנת 2008, בשיא של המשבר הכלכלי העולמי, נמשכו יותר כספים.
"מה שקורה כרגע הוא סימפטום ברור של ביצה ותרנגולת", אומר שיינין. "אנשים חוששים שהמשק ייכנס למיתון, ואז הם מקטינים הוצאות. כתוצאה מזה הפעילות במשק יורדת, הנבואה מגשימה את עצמה ואנשים נכנסים ללחץ מיותר".
סיבה נוספת לדאגה היא נתוני פשיטת הרגל שפורסמו לפני שבוע והצביעו על שיא של 5 שנים. ברבעון האחרון בלבד נרשמו יותר מ-400 אלף בקשות לפשיטות רגל, רובן בגלל האבטלה הגואה. מספר פשיטות הרגל ברבעון השני גדול ב-9% מהמספר שנרשם בין ינואר למרס השנה וזינק ב-11% לעומת החודשים אפריל עד יוני בשנה שעברה. האזרחים הפרטיים הם הנפגעים העיקריים, ומספרם של אלה שנאלצו לדווח על פשיטת רגל זינק ב-21%.
הנתונים העגומים שמגיעים מארה"ב משפיעים לרעה על השווקים הבינלאומיים החוששים כי ההאטה בהתאוששות בארה"ב, אבל גם בכלכלות של יפן וסין, תפגע בהתאוששות של העולם כולו. בשווקים ברוב העולם נרשמו ירידות בחודש אוגוסט, והחשש הוא כי הצמיחה הגלובלית במחצית השנייה של השנה תהיה איטית בהרבה ממה שציפו.
ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות: "אנחנו נמצאים כרגע אחרי היציאה מהמיתון ואחרי ההתאוששות הראשונית, וכרגע אנחנו במין מצב של דשדוש. מצב כזה צפוי במחצית השנייה של שנת 2010 וגם ב-2011 האמריקנים עשו ועושים תוכניות אדירות כדי לאושש את הכלכלה, וכרגע נראה שהתוכניות האלה לא עובדות. התחזית שלנו היא לא מיתון כרגע, אלא תחזית של צמיחה כלכלית לא מהירה".
ישראל לא שונה משאר העולם
להערכתה, למצב בארה"ב תהיה השפעה גם על ישראל. "שוק ההון הישראלי מגיב ברמה של דקות יחד עם השווקים בעולם. לא יכול להיות שתהיה האטה בארה"ב ונצא מזה בלי פגע. אנחנו בנויים על יצוא. לגבי הלקוח הישראלי שמתלבט אם להיכנס לשוק ההון בימים אלה ברור שהוא צריך לצפות לתנודתיות יותר גדולה. זה נכון תמיד ונכון שבעתיים לאור המצב הכלכלי כיום".שיינין, לעומתה, לא סבור שהמשק הישראלי יושפע מהתנודתיות במשק האמריקני. "כל החוזים וכל ההסכמים שיש לגופים במשק הישראלי הם חוזים לטווח ארוך, ואנחנו לא מספקים מוצרים מהיום למחר. כמובן שאם ארה"ב תיכנס למיתון זה ישפיע עלינו ועל כל העולם".
גם ליידרמן אופטימי "עד עכשיו הכלכלה שלנו הפתיעה לטובה, יש לנו גידול יפה בצמיחה ובביקושים. ברור שאם הסחר העולמי יצטמצם, אנחנו עלולים להיפגע. ההערכות שלנו הן שהמשק הישראלי, בהנחה של דשדוש בארה"ב ולא כניסה למיתון כפול, יצמח בין 3.5% ל-4% בשנה. הישראלים ממשיכים לצרוך ברמות סבירות, ואנחנו בשנת שיא בתיירות. לא נחזור לשיעורי צמיחה של 5%, אבל אם נהיה בסביבת הדשדוש העולמי, ואלה ההערכות שלנו לגבי השנים הקרובות, זה בוודאי מצב סביר".
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" שב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
