איפסוויץ': זריקת מרץ צבעונית

בשנים האחרונות החלה הפרמייר-ליג באנגליה לשלם את מחיר הגלובליזציה הכלכלית שעליה היא מושתתת. המחיר לא בא לידי ביטוי בשטרלינגים, אלא בשעמום קל שהשתלט על הליגה. מנצ'סטר יונייטד פתחה פער שנראה בלתי ניתן לסגירה, ארסנל וליברפול לא נותנות פייט הגון ולידס נותנת הצגות רק בליגת האלופות. על רקע זה נראית איפסוויץ' כמו זריקת מרץ צבעונית ומרעננת.

אור ירוק

ביום שני הפסידה איפסוויץ' 4:1 באצטדיון האור, ירדה מהמקום השלישי לרביעי והחליפה מקומות עם סנדרלנד. למרות ההפסד, איפסוויץ' נותרה הקבוצה השנייה בליגה עם מאזן משחקי חוץ חיובי. הקבוצה הראשונה היא כמובן מנצ'סטר יונייטד.

ההבדל הוא שאיפסוויץ' היא עולה חדשה, שחזרה לפרמייר ליג רק העונה, אחרי ארבע עונות בליגת המשנה. חניכיו של ג'ורג' בורלי השיגו כבר שישה נצחונות חוץ העונה. קובנטרי, אברטון, ליברפול, לידס, מנצ'סטר סיטי וברדפורד, כל אלה נכנעו בביתן לעולה החדשה.

יעילים וזולים

השם החם באיפסוויץ' הוא מרכוס סטיוארט. החלוץ בן ה-25 שיחק בהאדרספילד מהליגה השנייה והמנג'ר ג'ורג' בורלי התעקש לרכוש אותו בקיץ. בורלי ידע מה הוא עושה. מרכוס סטיוארט, שחורר רשתות במדי האדרספילד, לא מתרגש מהמעבר לליגה הגדולה, ואחרי 22 מחזורים הוא מוביל את טבלת המבקיעים באנגליה עם 13 שערים, כשהוא משאיר מאחוריו חלוצים יקרים ממנו בהרבה כמו טדי שרינגהאם, ג'ימי פלויד האסלבנק, מייקל אואן ומרק וידוקה.

לצדו של סטיוארט משחק במחזורים האחרונים אלון ארמסטרונג, שהגיע לפני שלושה שבועות ממידלסבורו, כבש מולה פעמיים במשחק הבכורה שלו עם המדים הכחולים-לבנים, והוא משלים חוליית התקפה לא יקרה במיוחד – אבל יעילה להפליא.

נראה כמו מיליון דולר

בשער הקבוצה עומד השוער מס' 2 של נבחרת אנגליה והנכס מס' 1 של בורלי – ריצ'רד רייט. בקיץ איים רייט בן ה-20 לעזוב את "פורטמן רואד", אם הנהלת הקבוצה לא תניח לפניו חוזה על סך מיליון לירות שטרלינג, טבין ותקילין. היו שרטנו באנגליה כי זהו סכום מוגזם עבור ברנש שטרם עצר ולו כדור אחד בפרמייר ליג, אבל הסכום הדרוש נמצא, ורייט, שאולי עוד לא הרשים עד הקיץ, נשאר לבסוף באיפסוויץ'. יחד עם מרכוס סטיוארט, אלון ארמסטרונג וג'ורג' בורלי מקווים שהשנים היפות ב"פורטמן רואד" חוזרות.

היו ימים

למרות שאיפסויץ' היא עיר קטנה, קבוצת הכדורגל היא מהוותיקות באנגליה. היא הוקמה בשנת 1878 והפכה מקצוענית ב-1936. עד שנת 1956 דשדשה הקבוצה בליגות הנמוכות, ואז הגיע אלף ראמזי. תוך ארבע שנים העלה אותה ראמזי מהליגה השלישית לראשונה, וכבר בעונה הראשונה שלה בליגה הראשונה (1961/62) זכתה איפסוויץ' באליפות היסטורית.

באותה שנה התקיים המונדיאל בצ'ילה, אנגליה לא הרשימה ואלף ראמזי קיבל קידום משמעותי, והלך לנהל את הנבחרת האנגלית. וממש כמו באיפסוויץ', תוך שנתיים הוביל ראמזי את הנבחרת לזכייה במונדיאל 66', ואת עצמו למעמד של סר.

איפסוויץ' לקחה קשה את העזיבה של ראמזי וירדה ליגה. עד שנת 1978 היא עלתה וירדה לסירוגין עד שהמושיע החדש הגיע. קראו לו בובי רובסון.

כתום בעיניים

תחת הנהגתו של רובסון זכתה איפסוויץ' בגביע האנגלי (1978). הימים ימי השיא של נבחרת הולנד וה"טוטאל פוטבול", ורובסון, שיאמן בעתיד את פ.ס.וו איינדהובן, גילה כבר אז חיבה לשחקנים עם חולצות כתומות, וכך עשו שחקני נבחרת הולנד, ארנולד מיורן ופרנס טיסן, את דרכם לאיפסוויץ'.

יחד אתם הגיעה הקבוצה להישג המשמעותי ביותר שלה, וב-1981 זכתה איפסויץ' בגביע אופ"א, אחרי שגברה באנגליה על אלקמאר 0:3 והפסידה בהולנד רק 4:2.

הקשר בין איפסוויץ' הקטנה לכדורגל העולמי קיבל משמעות נוספת, כאשר אחרי המונדיאל הכושל של נבחרת אנגליה בספרד 82', הודח המאמן רון גרינווד, ובובי רובסון מונה במקומו. שוב פעם איבדה איפסוויץ' מאמן מעולה לטובת הנבחרת. למרות שבקבוצה שיחקו כוכבים כמו פול מארינר, אלן ברזיל וטרי בוצ'ר, איפסוויץ' ירדה ליגה בשנת 86'. ג'ון לייאל הגיע מטוטנהאם כדי להחזיר את הקבוצה לפרמייר ליג בעונתה הראשונה (1991/92), רק כדי לצנוח חזרה שנתיים מאוחר יותר.

פרמייר ליג? צ'מפיונס ליג!

בארבע השנים האחרונות הגיעה איפסוויץ', תחת הנהגתו של ג'ורג' בורלי, למשחקי הפליי-אוף על העלייה לפרמייר-ליג והפסידה. אבל בקיץ האחרון ניצחה הקבוצה בסיבוב הפליי-אוף הראשון את בולטון, ובמשחק העלייה הדף ריצ'ארד רייט פנדל, מרכוס סטיוארט כבש, איפסויץ' הביסה את ברנלי 2:4 והצטרפה למנצ'סטר סיטי וצ'רלטון בדרך לפרמייר ליג ולעונה שנראית מצוין. עכשיו הם במקום הרביעי. אם בתחילת העונה דיברו ב"פורטמן רואד" על הישרדות, עכשיו כבר מדברים שם על מקום בליגת האלופות.