שתף קטע נבחר
 

תעסוקה למגזר: חרדים לומדים רפואה סינית

אחרי הילד הרביעי - חייבים לצאת לעבוד", כך אמר חרדי בעל תעודת מאמן כושר שהשתתף בכנס תעסוקה למגזר החרדי במכללה בגבעת ושינגטון. הכשרות ומקצועות נוספים שהוצגו נעים מאופנה ועד שוק ההון. "עושים התאמות", אמרו בכנס

"אחרי הילד הרביעי כבר אי אפשר לקיים משפחה מאף קצבה או תמיכה מהכולל – כך שתרצה או לא תרצה תהיה חייב לצאת לעבוד", כך אמר אתמול (ב') אחד ממשתתפי ליועצי תעסוקה למגזר החרדי והדתי שהתקיים בבית הספר להכשרת חרדים של המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון. "הבעיה במגזר שלנו היא שרק כשהצורך מגיע אתה מגלה שאין לך השכלה או הכשרה מקצועית רלוונטיים ומתחיל ללמוד. כמובן שעדיף היה ללמוד את הדברים הבסיסיים, או לעשות הכשרות מתאימות, הרבה קודם לכן", הוא הוסיף.

 

 

לכנס, אשר היה מיועד ליועצי תעסוקה, הגיעו רק כמה עשרות של משתתפים. עם זאת, הם זכו ליהנות מהצגת הכשרות ולימודים למקצוע, שכבר כעת משתתפים בהם תלמידים חרדים, שהוצעו למגזר ושבאופן מפתיע היו מגוונות מאוד: עם אלה נמנים רפואה משלימה - לימודי תזונה, צמחי מרפא, רפלקסולוגיה ושיאצו, רפואה סינית, אבחון לפי גלגל העין וטיפול במים; לימודי אופנה ואיפור, וכן ניהול תיקי השקעות, וייעוץ פנסיוני. ללא ספק ניכרת פתיחות הולכת וגדלה לתחומים "פחות אורתודוקסים".

 

לשאלת ynet כיצד מקבלים תלמידים חרדים את עיקרי הרפואה המשלימה, הנסמכת לעיתים על אמונות זרות, ענה טל בלו, מנהל ביה"ס לרפואה משלימה: "אין בעיה עם זה, 'אומרים חכמה בגויים תלמד'. אנו עושים התאמות'". התאמה מסויימת שנעשית עבור המגזר החרדי היא ההפרדה בין נשים לגברים בלימודים המעשיים, כשבלימודים העיוניים הם נמצאים יחד.

 

האם זה יהיה מספיק "צנוע" למגזר? למרצים בכנס, חלקם חרדים בעצמם, לא היה ספק שכן. זאת, כחלק מהשתלבות בלתי נמנעת בשוק העבודה וההכרח להתגמש בצל הצורך הכספי.ראש היחידה ללימודי תעודה במקום, אלון יוניאן, צייןשמגמת השתלבות של חרדים בעבודה הולכת וגדלה: "הביקוש להשכלה ורכישת מקצוע במגזר החרדי הולך וגדל - ולא רק בתחומי חינוך, אלא גם באיפור, אופנה, מוסיקה, ספורט ושוק ההון"

 

מנהל קריית החינוך יקי סעדה הוסיף כי כ-1,000 חרדים כבר סיימו את לימודיהם במוסד והוכשרו למקצועות שונים. לדברי שאר הנואמים בכנס, חרדים או חובשי כיפה בעצמם – המגמה גוברת וצפויה להימשך.

 

חרדים מחו"ל מממנים הכשרה לחרדים בארץ

צבי שרייבר מנהל מרכז ייעוץ והכוונה בקרן קמ"ח, המעניקה מלגות ללימודי תעודה ולימודים אקדמאים לחרדים וחרדיות, סיפר שאת הרעיון להקים הקרן יזמו לפני 3 שנים אנשי עשייה מהמגזר החרדי בחו"ל. לשאלת ynet האם אנשי עסקים חרדים בארץ, כגון שעיה בוימלגריןולב לבייב, גם מסייעים לקרן, הודה שרייבר שלעת עתה הכיסים העמוקים הם של נדבנים חרדים מחו"ל בלבד.

 

שרייבר ציין שני מסלולים שבהם זכאים חרדי או חרדית בגילי 23-40, לסבסוד לימודי תואר אקדמי או לימודי תעודה בכפוף לעמידה בכמה קריטריונים. המסלול הראשון הוא במימון מלא של הקרן, כשלאחר בדיקת התאמה במבחנים, לימודים קודמים במוסד תורני והכנסה לנפש בניכוי הוצאות קטנה מ-2,000 שקל.ניתנת מלגה של עד 85% משכר הלימוד. במסלול השני, במסגרת פרויקט "חרדים לעתידם", הקרן יחד עם מדינת ישראל והג'ויינט מעניקים סכום של 9,300 שקל לשנה לתלמידים חרדים בעל הכנסה של עד 16 אלף שקל למשפחה לצורך לימודי תעודה או לימודים אקדמאים.

 

הרבנים מאשרים

שרייבר מציין כי תנאי נוסף הוא שכל מועמד יציג מכתב מהרב שמאשר לו לפנות לאפיק הלימודים שאינו תורני. עם זאת אמר כי עד כה לא נתקלו במקרה שבו הרב לא עודד יציאה ללימודים, זאת על אף שרבנים לא השמיעו קריאה גורפת לציבור המאמינים לצאת לעבודה. נציין, שגם שירות התעסוקה מאפשר לאוכלוסיות חלשות מימון לימודים, ללא ויתור על זכאות לאבטחת הכנסה או דמי אבטלה.

 

שלא לייחוס אמר משתתף בכנס, חרדי בעצמו ש"כבר היום שיעור התעסוקה במגזר גבוה בהרבה מהנתון הרשמי. לדבריו, יש כ-30 אלף סופרים שאינם מדווחים, כמו גם מוהלים ובעלי מקצועות רבים נוספים שעובדים בשחור. חייבים לעבוד אז עובדים". להערכתו, מגמה זו צפויה לגבור. "כיום פונים להכשרות גם מועמדים ממקומות הנחשבים מחמירים יותר. אם מכורח ואם מבחירה המגמה היא של השתלבות - גם אם זה אומר שניאלץ להתגמש".

 

נציין שלכנס הוזמנו, ולדברי המארגנים אף אישרו את הגעתם, סגן רה"מ ושר הפנים, אלי ישי, שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס,והשר לשירותי דתות, יעקב מרגי. עם זאת,אלי ישי לא יכל להגיע בשל התייעצות דחופה, אטיאס טען שסירב להצעה לנאום בכנס, ומרגי טען שלא אישר את ההגעה באופן סופי. כך או כך, כדאי שהשרים במפלגה החרדית יידעו לאן נושבות הרוחות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נפתחים לשוק העבודה
צילום: גיל יוחנן
מומלצים