שתף קטע נבחר

איך לעזור לבני נוער להתמודד עם פרידה

אם רק היו עוסקים בזה בבית הספר, ייתכן שהיינו רואים פחות אלימות ואולי אפילו יותר עניין בשיעורים. בני נוער רבים פשוט לא יודעים איך להתמודד עם פרידות. גל מתנה, בת 17.5 מרחובות, כותבת ל"24 שעות" של "ידיעות אחרונות" על הקושי

"זהו. נפרדנו. אני מרגישה כאילו כל העולם שלי קרס‭,"‬ אומרת לי ש' בעצב. "החיים שלי כאלה מסובכים. להיות נערה זה יותר קשה ממה שהמבוגרים חושבים‭."‬

 

אני מביטה בחברתי הכאובה, חושבת על דבריה ומנסה לדמיין איך היא מרגישה. ובדבר אחד אני בטוחה: שמחשבותיה, צריך להודות, קצת מוגזמות. להיות נער זה לא כל כך קשה וחייה לא כאלה מסובכים כמו שהיא חושבת. אבל הבעיה היא שחברתי לא יכולה לראות את זה. והיא לא לבד, כי רבים בגילנו רואים את הדברים באופן קצת מוגזם. ובעיקר אנחנו מתחרפנים כשנפער בנו חור בלב, כשזה מגיע לעניין מערכות יחסים ופרידות.

 

ברגע שלקחתי על עצמי לכתוב על פרידות, כל הזיכרונות שלי מהחברים שהקיפו אותי במהלך השנים הציפו אותי. נזכרתי בכל הפעמים שבהן באו אליי חברות וסיפרו לי עד כמה קשה להן, עד כמה חייהן מרוסקים, עד כמה הן‭...‬ פשוט לא רוצות לחיות. ולמה, בעצם? כי הן לא יודעות איך להתמודד עם פרידות. כי הדימוי העצמי שלהן התרסק ברגע. כי איש לא לימד אותן שזה חלק מהחיים, שעוד יהיו להן היכרויות ופרידות והחיים עוד לפניהן.

 

לא פעם ולא פעמיים יצא לי לראות נערים שהפרידה פשוט הרסה אותם. הם התחילו להתמכר לדברים מסוכנים והחלו לרדת באופן משמעותי בלימודים. הם היו עוינים לכל הסובב אותם, והיו בטוחים באלפי אחוזים שעולמם פשוט הושמד. חלקם נראו לי כמו מתים-חיים.

 

ואז תהיתי לעצמי, אילו היה שיעור בבית הספר שהיה מתעסק בנושא פרידות, יכול להיות שבעקיפין היו קורים הרבה דברים טובים. היינו רואים פחות אלימות בבתי הספר, פחות התמכרויות לאלכוהול ולחומרים מסוכנים ואולי אפילו, לכו תדעו, שיעור ההצלחה בבגרויות היה עולה. יש בזה משהו, לא?

 

"שנינו סבלנו" 

"אחרי הפרידה, ברגע אחד הפסקתי להרגיש טוב, כאילו הייתי חולה‭,"‬ אומרת ליהי לוי, בת ה‭17-‬ מגן יבנה. ליהי והחבר שלה נפרדו לפני ארבעה חודשים, ועד

צילום: סי די בנק
נוער צעירים בני נוער (צילום: סי די בנק)

היום עולים בראשה זיכרונות שמעכירים את רוחה. "אני חושבת שעדיין אני לא מצליחה לעכל לגמרי שזה נגמר‭,"‬ היא אומרת. "בשבוע הראשון כל הזמן בכיתי, ממש בלי הפסקה. לאחר כמה זמן הבכי עבר ללילות, אבל עדיין היה בכי. זה גם נכנס לי לתקופת הבגרויות והשפיע על הלימודים שלי‭."‬

 

כשהבנת שזה מתחיל להשתלט עלייך ומאיים להרוס לך את הלימודים, איך הגבת? 

"לא עשיתי כלום, כי כל כך אהבתי אותו. והאמת, שנינו סבלנו. במצב כזה הלימודים היו הדאגה האחרונה שלי. מבחינתי, כלום לא היה קיים אז חוץ מזה. תיפקדתי, אבל לא ממש חייתי. ידעתי מה עליי לעשות, אבל זה לא עבד‭."‬

 

שירה אלבז, בת 14 מרחובות, גם חוותה פרידה ששברה את נפשה, עד כדי כך שלא הייתה מסוגלת להיכנס לשיעורים. "היה לי נורא קשה‭,"‬ היא מודה. "הייתי בוכה בכל מקום, אפילו במדרגות החירום של בית הספר. לפעמים היו לי התקפים בכיתה ולא יכולתי להישאר בשיעור. חברות שלי היו יוצאות אחריי כדי לנחם אותי. בשבוע הראשון הייתי בעיקר שבורה". ‬

 

מה הרגשת לאחר הפרידה?  

"הרגשתי ריקנות. כאילו לקחו ממני חלק, כאילו אני אטומה. לא יכולתי לאהוב יותר אף אחד. לא יכולתי להכיל שום רגש‭."‬

 

וזה השפיע עלייך בצורה משמעותית?  

"כן. בעיקר הייתי יוצאת משיעורים. בלימודים הראש שלי היה לגמרי במקום אחר. זה לא היה טוב, אני יודעת. אבל לא יכולתי לעצור את זה‭."‬

 

ואיך נראה המשבר הזה מצד הבנים? האמת, נראה שהסימפטומים כאן מאוד דומים. "אחרי הפרידה היה לי קשה מאוד‭,"‬ אומר אייל דהן, בן 15 ממושב חצב. "אני והחברה שלי כל כך התחברנו, שזה היה נורא קשה להינתק‭."‬

 

בכית? 

"כן, בטח שבכיתי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. היא הייתה זו שעזרה לי בכל התקופה המסובכת שעברתי. היה לי כל כך טוב, ועד שהתרגלתי לזה‭...‬ זה פשוט נגמר‭."‬

 

הפרידה השפיעה על הלימודים שלך? 

"בהחלט. כל היום חשבתי עליה. לא יכולתי לשבת בכיתה בכלל. המורים שלי, התלמידים מהכיתה - כולם - כבר שמו לב שעובר עליי משהו נורא‭."‬

 

גם נעם שלם מנתניה, כיום בן ‭,18‬ הידרדר מאוד בלימודים לאחר פרידה. "הייתי תלמיד ממוצע יחסית, אבל אחרי שהיא נפרדה ממני הרגשתי כאילו אין לי בשביל מה ללמוד‭,"‬ הוא אומר, "כאילו אין לי בשביל מה לחיות. אז התחילו ההתמכרויות‭."‬

 

היית מודע לעובדה שאתה עדיין צעיר ועוד יהיו לך מערכות יחסים? 

"בהחלט. אבל תראי, ככה זה. לפעמים פשוט‭...‬ קשה. אני חושב שלבנים ממש קשה. עם כמה שזה נראה שלא, אני חושב שלנו הכי קשה. וכשזה מגיע ליחסים, לא תמיד אנחנו מבחינים מה נכון ומה לא‭."‬

 

תפקיד ההורים  

אז אנחנו מגיבים מאוד קשה לפרידות, בבית הספר איש לא מדבר על זה איתנו, וכשאנחנו מאבדים עניין בלימודים ופתאום מוציאים ציונים פחות טובים מתחילים לכעוס עלינו, מבלי להבין שמשהו כאן יצא משליטה. מה עושים? "בני נוער בחשיבה שלהם נוטים לדיכוטומיה‭,"‬ אומרת לי ראובני, מטפלת מינית מוסמכת ועובדת סוציאלית שעובדת עם בני נוער. "מבחינתם, יש שחור ויש לבן. כלומר, או שאני שמח באופן מלא או שאני עצוב באופן טוטלי. כאשר אנחנו מאוהבים אנחנו מוכנים לעשות הכל בשביל האהבה ומתמסרים אליה בהתלהבות ובשמחה, אבל כשהאהבה נגמרת אנחנו נוטים להישבר, להרגיש חסרי ערך‭."‬

 

וכמובן, הדיכוטומיה הזאת אכזרית. 

"בוודאי. לרוב קשה לנו לדמיין את החיים ממשיכים, אבל ברור שגם מחר תזרח השמש ואחרי תקופת אבל, שבה אנחנו צריכים לקבל תמיכה ואהבה מהסביבה, אפשר יהיה להמשיך הלאה לקשר הבא ולא לפחד לבנות מחדש קשר ואמון. נחוש שזה היה לגיטימי להרגיש אהבה גם אם היא לא שרדה לנצח‭."‬

 

לדעתך ניתן ללמד בני נוער איך להתמודד עם פרידות? 

"אני חושבת שצריך קודם כל ללמד בני נוער איך להיות בקשר. מה זה אומר להיות בזוגיות, אבל עדיין שיהיו לי חיים בנפרד. כלומר להיות מסוגלת לשמור גם על החברות שלי וגם להיות עם החבר. בני הנוער צריכים ללמוד איפה לשים גבולות. מילת הקסם כן היא איזון‭."‬

 

האם לדעתך חייבים ללמד את הנושאים האלה בבתי הספר? 

"אני חושבת שזה סופר משמעותי לדבר בבית הספר על מיניות, זוגיות, יחסים, אהבה וערך עצמי. צריך לדעתי להחזיר לבית הספר שיעורים שנותנים הכוונה אישית ובינאישית‭."‬

 

מה אני צריכה לעשות אם חוויתי פרידה טעונה? 

"הטיפ הכי טוב שאפשר לתת הוא ללמוד לבקש עזרה. להגיד לחברים שאת צריכה קצת תשומי, שיוציאו אותך לסרט, לים, ובעיקר שלא ישאירו אותך לבד. את צריכה כמובן לאפשר לעצמך לבכות, לכתוב על הקושי, לראות סרטים שאפשר להתחבר לסיפור שלהם ולנקות את הכאב. את צריכה לאפשר לעצמך לשקוע כדי שאחר כך תוכלי להתרומם ולהבין שפרידה זה חלק מהחיים. אי אפשר לחיות ללא כאב. אין דבר כזה. מי שלוקח סמים ואלכוהול כדי לברוח מתחמק למעשה מהתמודדות. זה תחליף הרסני שמקהה את החושים, וחבל. צריך לחוות את הרגש. וזאת לא בושה לכאוב, להפך. זו התמודדות מופלאה שתצמיח אותנו להיות אנשים רגישים וחכמים יותר, שמחוברים לעצמנו ומסוגלים בעתיד לתת לאחר‭."‬

 

וכשאנחנו שבורים ומרוסקים, מה באותו הזמן ההורים שלנו אמורים לעשות? להתערב? אולי דווקא לשמור מרחק? "הורים שמזהים סימני דיכאון אצל ילדיהם צריכים לפנות לייעוץ מקצועי‭,"‬ אומר איליה לוי, מנהל השירות הפסיכולוגי בכרמיאל. "הם צריכים להסביר לילד שזה לגיטימי לפנות לעזרה. הבעיה היא שתפקיד ההורה איבד את מקומו, והיום להורים קשה מאוד להבין את חיי הילד‭."‬

 

אבל האם יכול ההורה להתערב בחיי ילדו מבלי לפגוע בעצמאותו? 

"החופש של הילדים הוא טוב, וברור שהילד צריך לדעת להסתדר לבד. אך העצמאות של הילדים לא תיפגע אם הוא ישתף את הוריו בעולמו ובקשיים שהוא נאלץ להתמודד איתם‭."‬

 

האם מערכת יחסים כושלת יכולה להשפיע על היחסים עם בן או בת הזוג העתידיים? 

"כן , לחלוטין. בעיקר אם אני הולך מכישלון לכישלון. בני נוער צריכים ללמוד מה הם עושים לא נכון וכך יוכלו לנסות לפתור את הבעיה‭."‬

 

כך תתמודדו עם פרידות 

1. תלמדו לראות את הפרידה כחלק מרצף החיים.

2‬. נסו להבין מה גרם לפרידה כדי ללמוד מטעויות.

3‬ תערבו אנשים קרובים. דברו עם חברים, ואפילו עם ההורים.

4. תפנימו את העובדה שכל אחד חווה לפחות פרידה אחת בחייו ויש דרכים להתמודד עם פרידות.

5.  תבכו, תתאבלו, תכתבו על זה, תדברו על זה. זה בסדר.

 

(באדיבות לי ראובני)

 

סייע בהכנת הכתבה: מיכאל סולומון, בן ‭15.5‬ מכרמיאל

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"כאילו כל העולם קרס"
"כאילו כל העולם קרס"
צילום:Index Open
מומלצים