מביה"ס ועד הפנסיה: האם נזכה לחינוך פיננסי?

מהי ההשכלה הפיננסית שלכם? זה לא חדש שחלק ניכר בציבור מבין מעט מאוד בכל הקשור לצרכנות נבונה בכלל וצרכנות פיננסית בפרט. חוסר ההבנה הזה בא לידי ביטוי, בין היתר, באי היכולת לפענח את תלוש השכר החודשי או לקרוא את הדו"חות הרבעוניים המכילים מידע על חסכונות, הבנת הסיכונים בהשקעות שונות והצורך בתכנון נכון טרם נטילת הלוואה או כניסה להתחייבויות. סקרים שנעשים מעת לעת ובוחנים את הידע של הציבור, מוכיחים זאת שוב ושוב.

נכון להיום, במערכת החינוך בישראל אין תוכנית מובנית העוסקת בהדרכה להתנהלות כלכלית נבונה. קיימות תוכניות לימודים שונות שנכללים בהם נושאים פיננסיים, במקצועות ספציפיים כגון כלכלה ומנהל עסקים, בהם לוקחים חלק מספר מצומצם מאוד של תלמידים. פעילות חינוכית בתחום הפיננסי נעשית ביזמות פרטיות של גופים שונים, חלקם הקטן באישור משרד החינוך.

"מלמדים על חסרי חוליות, אבל לא מלמדים על כסף"

"לימוד פיננסי צריך להיות ברמה של חינוך עממי", אומר פרופ' דן גלאי מהאוניברסיטה העברית, מייסד בית ההשקעות סיגמא.  "לא ייתכן שבתיכון ילמדו על חסרי חוליות ובעלי דם קר ולא ילמדו על כסף, מה זה ריבית וכו'".

"יש הרבה אנשים שחושבים שהמדינה צריכה לממן לציבור לא מעט דברים בתחום הכלכלי, כמו ביטוח פנסיוני. יש כאן חוסר הבנה. צריך לחנך את האנשים להיות אחראים לגורלם הפיננסי להכניס למערכי הלימוד חינוך לכלכלה ושוק ההון.

"אפשר לרתק תלמידים בדברים מאוד מעניינים, הרבה יותר מאשר מקצועות אחרים. אני מדבר על חינוך שיסביר מה זה בורסה, לדוגמה, להראות במספרים את הסיכונים. לא ייתכן שבחור יגיע לצבא ולא יבין כלום בתחום הפיננסי".

תוכנית לימודים לכל שלבי החיים

"אנחנו מנסים לבנות תוכנית שתלווה את האדם בשלבים שונים של החיים שלו", אומר קנדל ל-ynet. "אנחנו מנסים לבנות תכנים ומסגרות שיכללו אנשים בגיל יותר מוקדם וגם פעילויות בצבא, בשחרור מהצבא ואחר כך ננסה לתפוס אותם בשלבים נוספים, בנקודות זמן של בחירת משכנתא, חיסכון פנסיוני ועד היציאה לפנסיה".

"ביזבוז כסף של ילדים אולי ייכנס בשלב הבא כמיומנויות חיים, אבל ככלל אנחנו לא רוצים להתמקד בזה. אנחנו רוצים להתמקד בדברים שהם יותר מתוחכמים מאשר המלצות צרכניות שאותם יכולים להסביר גם גופים אחרים.

"אחת הבעיות היא לדעת את הגבולות של מה אתה יודע ומה לא ולהימנע מטעויות. אם אנחנו נצליח למנוע מאנשים לעשות טעויות ולדעת למי לפנות במקרה הצורך, גם בקרב בני הנוער וגם בקרב מבוגרים, עשינו 90% מהעבודה. התנהלות של משק בית ביום-יום, זה אוסף של דברים קטנים. אני לא יודע ללמד כל אחד את כל הדברים הללו, אני יכול לכוון אותם לעקרונות".

ניהול כספים, צרכנות נבונה, חיסכון והשקעה

הפיילוט בתוכנית משרד החינוך יחל במחצית השניה של שנת הלימודים החדשה בכיתות י' ויכלול 60 בתי ספר מכל רחבי הארץ במגזרים השונים. "בתוכנית יש תכנים שעוסקים בניהול כספים, בצרכנות נבונה, חיסכון והשקעה ועוד", אומרת דנה פרידמן, מפמ"ר (מפקח מרכז מקצוע) למדעי החברה במשרד החינוך. "זוהי תוכנית בהיקף של 30 שעות, מתוכם 10 שעות של פעילות בכיתה ועוד 20 שעות של עבודה מול מחשב, הכוללים מבדקים ומבחנים".

"יהיו מורים מתוך המערכת, בעיקר מורים של מדעי החברה שיעברו הכשרה בנושא הזה. בתוכנית בחרנו בתי ספר בהם יש מורים עם רקע מתאים".

"בחרנו בכיתות י' כי זו הכיתה הכי פנויה. אנחנו מסיימים את התוכנית לפני הבגרויות וזה גם הגיל שנערים רבים מתחילים לעבוד בו".

סיבה נוספת לבחירה בשכבה זו נובעת מהעובדה כי החל משנת 2012 יחוייבו תלמידי ישראל בכיתות י' במבחן פיז"ה הבינלאומי. מבחן זה, שנערך בניהול של ארגון ה-OECD, אליו הצטרפה ישראל לאחרונה, נועד לבחון ולהשוות את רמת השכלתם של תלמידי בתי ספר במדינות שונות בעולם.

"בסביבות חודש אפריל נבדוק את הממצאים של הפיילוט מהיבטים שונים. נבדוק עד כמה הצלחנו ב-30 שעות לתת להם את כל מה שאנחנו אמורים לתת. תיאורטית זה אמור להתרחב שנה אחרי זה לכל כיתות י', אבל ייתכן שזה ייעשה בהדרגה, זה גם תלוי בתקציב שיהיה לכך".

חינוך פיננסי ניתן במדינות מערביות רבות כגון קנדה, בריטניה, אוסטרליה וארה"ב, שם מדובר בתוכניות מגוונות, שחלקן אינן מופעלות דווקא בזמן הלימודים אלא בשעות הפנאי במרכזים קהילתיים, בטלוויזיה ובאינטרנט. בדיקה שנערכה על ידי איתי פלדמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ופורסמה בחודש מאי, מעלה כי בחלק ניכר מהמדינות בהם מתקיימת פעילות כזו היא אינה מיועדות בהכרח לדור הצעיר, אלא גם ולעיתים בעיקר, לציבור המבוגר יותר.

"מציירים את הבורסה כאנטי חברתית"

"אם תעשה סקר קטן תגלה שהרוב יגידו שבורסה זה מקום של ספקולנטים. אף אחד לא יגיד  שבורסה זה מקום לצמיחה. בארה"ב ספקולנט זה לא מילת גנאי. בורסה מגייסת כסף מאנשים שיש להם עודפים ורוצים לחסוך לאנשים שרוצים צמיחה כלכלית".

בכל זאת, לא מעט אנשים שהחזיקו ניירות ערך הפסידו הרבה מאוד כסף. אפשר לומר שאין שם סיכון?  

"אז יש שלא מצליחים ויש שמרמים. הרבה אנשים גם התפתו ועשו שגיאות גדולות, נתנו את הכסף שלהם לכל מיני מנהלים שאף אחד לא שמע עליהם והפסידו הכל. צריך יותר פיקוח, אבל זה לא אומר שמדובר במוסד רע. 

הבורות משתלמת לחברות המנצלות

"נראה גם לפעמים שמוסדות וארגונים מנצלים בציניות את הסרבול התחיקתי הקיים בסקטורים שונים ומסבכים במידה רבה את הדו"חות והמסמכים המופקים על ידם, עד כדי כך שפעולה יום יומית פשוטה הופכת למשימה משפטית סבוכה שבסופה נמצא את עצמנו בעמדת נחיתות קבועה.

"ככל שהציבור ידע יותר הרי שגם המעסיקים לא יוכלו לנצל אי ידיעה וכמובן שהניהול הכלכלי יביא להפחתת עלויות ולשיפור ברמת החיים של כל אחד ואחד. כמובן שיש להוסיף הכשרות לחיילים ולמבוגרים בכדי לשפר ידיעות בכלל הציבור ואין להסתפק רק בנוער. נכון יהיה אפילו לכלול קורס חובה בכל תואר אקדמי".