שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לא רק בחג ובמלחמה: איך נלמד לתרום כל השנה?
    15% בלבד מאזרחי ישראל משתתפים בפעילות התנדבותית, ורק 9% מהתאגידים תורמים לקהילה. יוזמת רה"מ לעצב מדיניות שתעודד נתינה היא הזדמנות היסטורית לקדם את הפילנתרופיה, ולהעניק עוצמה מחודשת לחברה הישראלית

    מדי שנה לקראת חגי תשרי, עת מתגברות פעולות ההתרמה וההתארגנות חלוקת סלי מזון לאוכלוסיות נזקקות, עולה לדיון ציבורי נושא הנתינה של הציבור באמצעות תרומות, ושאלת ההתנדבות מול אחריות המדינה לספק את הצרכים הבסיסיים של אזרחיה. מבלי להכריע בוויכוח זה, אשר רובו מונע מתפיסות עולם אידיאולוגיות באשר לתפקיד המדינה לעומת כוחו של השוק, הרי שאין ספק כי נושא הנתינה בכסף ובזמן של הציבור הישראלי ראוי לדיון נפרד.

     

     

    למרבה הצער, אף שמדינת ישראל הוקמה כל כולה על בסיס ארגונים וולונטריים, פעילות התנדבותית ותרומות מן הציבור, הרי שעל פי הנתונים הקיימים כיום, שיעור ההתנדבות בקרב אזרחי ישראל הולך ופוחת והוא עומד על 15% בלבד מכלל האוכלוסיה. לעומת נתון זה נותר רק להתקנא בשיעור ההתנדבות במדינות אנגליה וקנדה העומד על 50% ואילו באוסטרליה, הולנד וגרמניה - על 30%.

     

    כדרך להתמודד עם מציאות זאת, לנסות לשנות את מגמת הירידה בנתינה ואף להביא למיצוי הפוטנציאל הקיים בחברה הישראלית, אשר מתגלה בעיקר בעתות חירום, עלתה לאחרונה בדיוני השולחן העגול התלת מגזרי*, תוכנית להקמת המרכז הלאומי הבין מגזרי להתנדבות והשתתפות חברתית.

     

    מדובר בתוכנית במימון המדינה וארגוני מגזר שלישי (מגזר העמותות) מתוך תקווה שגם המגזר השני - (המגזר העסקי) יתפוס את מקומו הראוי וישתלב במאמץ המשותף. זאת, מתוך תפיסה כי התנדבות אזרחית משלימה את המענה הממשלתי-ציבורי וכי ההתנדבות מחזקת את החוסן הקהילתי והחברתי.

     

    אף בתחום הנתינה הכספית, ישראל אינה נמצאת במקום ראוי. בעוד ששיעור הנתינה בארה"ב עומד על 1.85% מהתמ"ג, הרי שבישראל לאחר ניכוי התרומות מחו"ל, השיעור הינו כ0.7% מהתמ"ג.

     

    נתון נוסף המעיד על שיעור הנתינה הנמוך הוא הסכום הכולל של הזיכויים ממס בגין תרומות לגופים המוכרים כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, העומד על כ-200 מיליון שקל. סכום זה משקף תרומות בגובה כולל של כ-650 מיליון שקל בלבד. מדובר בנתון נמוך ביותר בהשוואה בינלאומית, והוא משקף עלות של הטבת מס לתורמים של כ-0.1% מכלל הכנסות המסים בישראל. זאת, בעוד שבארה"ב הוא עומד על 2% ובקנדה על 0.4% מההכנסות ממסים.

     

    לכך יש להוסיף את הנתונים בדבר שיעור התרומה הנמוך של תאגידים בישראל בהשוואה לעולם: רק 9% מהתאגידים העסקיים בארץ דיווחו על מעורבות בפעילות למען הקהילה וסך תרומתם מוערך במיליארד שקל בלבד.

     

    תמריצי מס, חינוך, והוקרה

    נתונים אלו והצורך להעלות את שיעור הנתינה בחברה הישראלית, העלו לדיון את סוגיות הנתינה והפילנתרופיה כנושא הבא בו יעסוק השולחן העגול התלת מגזרי, וזאת בהמשך לדיונים שהתקיימו בתחום ההתנדבות. בדיון האחרון של השולחן העגול אשר התכנס לאחרונה, הנחה ראש הממשלה את משרדי האוצר והמשפטים ואת רשות המסים ורשות התאגידים לפעול בשיתוף עם נציגי המגזר השני והשלישי לעיצוב מדיניות לקידום ועידוד הנתינה והפילנתרופיה בישראל.

     

    אין דרך לתאר את הנחייתו זו של ראש הממשלה - אלא כהזדמנות היסטורית לעסוק בנושא אשר מהווה מרכיב חיוני ביצירת ההון החברתי בישראל וה"דבק החברתי" אשר הופך פרטים לקהילה ומייצר עוצמה חברתית.

     

    עד כה, נדון נושא התרומה סביב אירועים נקודתיים וספציפיים. למשל - ימי התרמה, איסוף סלי מזון לחגים או קבלת תרומה גדולה לצורך זה או אחר. ואולם, דיון של ממש בין כלל מגזרי החברה הישראלית בדבר החשיבות הטמונה בנתינה ההדדית, הן לנתרם והן לתורם, ובדבר הדרך שבאמצעותה ניתן לתרגם את חשיבות הנתינה ממילים נמלצות לכדי מדיניות כוללת - לא מתקיים.

     

    עתה, משנקרתה ההזדמנות, יש לגבש מדיניות כוללת אשר תציב מטרות ויעדים ברורים, תציע כלים כלכליים-פיסקליים בתחומי החקיקה, המיסוי והרגולציה ותגבש תמריצים בצד כלי הערכה ובקרה אשר יהוו כלי לקבלת החלטות. בצד כלים אלו יש חשיבות להציג כלי מידע ומחקר וכחלק מתפיסת עולם כוללת יש לכלול כלי הוקרה לתורמים וכלים לקידום מודעות וחינוך לנתינה, שייצרו אווירה ציבורית תומכת נתינה.

     

    מדיניות שכזו תביא לידי מימוש את פוטנציאל הנתינה המצוי בציבור, בפילנתרופים ובתאגידים, ותיצור כלים חדשניים לנתינה אשר יעודדו אותה וירחיבו את מעגל התורמים גם לקהלים נוספים וליעדים חדשים.

     

    על כל אחד מאיתנו מוטלת החובה והאחריות שלא לפספס את הזדמנות הפז ליצור תוכנית אשר תעצים את הנתינה בישראל. כך תוכנית זו תעלה למודעות לא רק לקראת החגים, אלא כדרך חיים בחברה הישראלית.

     

    * השולחן העגול כונן ביולי 2008 על פי החלטת הממשלה בדבר כינוס מסגרת שיח חדשה בין הממשלה הקהילה העסקית והמגזר השלישי. "השולחן" נפגש כ 4 פעמים בשנה ועסק עד כה ביצירת המסגרת וכללי השיח בין המגזרים, הצעה להתמודדות עם המשבר הכלכלי ופגיעתו בעמותות, תפקוד שולחן מתאם במבצע עופרת יצוקה, הכנת תוכנית התנדבות לאומית ועתה נושא הנתינה והפילנתרופיה.

     

    חברים בו 12 נציגים בכירים מכל מגזר וראש הממשלה הוא יושב הראש. יושבי ראש משותפים הם דודי זילברשלג ויוסי רוזן. פרטים על השולחן העגול אפשר למצוא גם באתר משרד ראש הממשלה - אגף תכנון מדיניות.

     

    עו"ד ירון קידר, הוא שותף במשרד בוגט-קידר ומנהל הגוף המפעיל של השולחן העגול, ולשעבר ראש רשות התאגידים במשרד המשפטים


    פורסם לראשונה 03/09/2010 13:44

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    70 שנה לנדל"ן
    מומלצים