רגע עם דדלוס

"כמה קוב של מים יידרשו לי כדי לכבות את השמש?", שואל הקורא יואל, שאנחנו מתקשים להחליט אם הוא חכם בלילה או טיפש גם אחרי השקיעה. על כל פנים, התשובה היא שדי הרבה.

מוטי פרידמן, דוקטורנט לפיזיקה במכון ויצמן, חישב ומצא כי מכיוון שהשמש היא גוף לוהט שהטמפרטורה שלו מגיעה ל־10 מיליון מעלות - טיפונת יותר מהחום המקסימלי של כיריים ביתיות, כן? - נצטרך לשפוך עליה מים במסה כפולה מזאת של החור השחור הענקי שנמצא במרכז הגלקסיה שלנו וגורם לכל הכוכבים לעשות סביבו פורפרות. בשביל להשיג כל כך הרבה מים נצטרך לייבש את כל כדור הארץ, ויחד איתו את כל כוכבי הלכת והאסטרואידים הקיימים ביקום, או ליתר דיוק את אלה מהם שיש סיבה לחשוב שמכילים מים. אבל אל תרוץ עדיין לחללית, יואל, כי כל זה רק בתיאוריה: בתכלס, שפריץ של מים זה לא הכלי למשימה הזאת. הרחקת חתול לצמיתות - כן. כיבוי המאור הגדול - לא.

צריך להבין שהאובייקט הצהוב והמסרטן שבשמים הוא לא סתם גוף חם, והוא לא באמת בוער: הוא מתפוצץ. כדלק להתפוצצויות משתמשת השמש באטומים הקטנים ביותר במגרש המשחקים של היסודות, שהם אטומי המימן; במרכזה שורר לחץ עצום שמאלץ את האטומים להצטופף עד כדי כך שהם מותכים והופכים לאטומים גדולים וכבדים יותר. כתוצאה מהתהליך נוצרת כמות עצומה של אנרגיה, שמשתחררת בפיצוץ מסיבי וגורמת לכך שהשמש נשארת לוהטת כמו דליה מזור.

כדורמים נשים, הדרבי (צילום: אימג' בנק / Gettyimages)

לפיצוצים הנחמדים במרכז השמש יש עוד יתרונות, למשל העובדה שהם שומרים על כדור האש הזה מאבדון: השמש כבדה כל כך, שהיא כבר מזמן היתה אמורה לקרוס לתוך עצמה כמו בלון מפונצ'ר. זה לא קורה כי הפיצוצים יוצרים כוח שהודף את השכבות החיצוניות שלה כלפי חוץ, וככה היא גם שומרת על גודלה וגם שולחת את כוח הכבידה לחפש כוכבים נופלים. מה שכן, מתישהו ייגמר הדלק המימני הזה והשמש תתכווץ קצת ותעבור להשתמש ביסודות האחרים שהיא מכילה. אלה יתחילו להתאחד זה עם זה, יתפוצצו הרבה יותר מהר מהמימן הרכרוכי, ובסוף יסיים מקור האנרגיה שלנו את חייו בהתנפחות מהירה שתכלה חלק גדול מהמערכת שלו. אבל זה יקרה רק בעוד איזה חמישה מיליארד שנים, אז למה לבאס.

עכשיו נחזור לשאלתך המקורית, יואל, ואולי נבין יותר מה יקרה אם נשפריץ על השמש: המים מורכבים מאטומים של מימן וחמצן. כבר הבנו שהשמש משתמשת במימן כדלק, והיא יכולה לעשות בדיוק אותו דבר גם עם חמצן - כך שקצת מים לא יכבו אותה, אלא יהיו בבחינת בנזין למדורה. ומה אם נשפוך עליה הרבה מאוד מים בבת אחת? ובכן, אפוקליפסה: החמה תבער חזק ומהר יותר, תגמור את כל הדלק שלה, ואז תיחרב בפיצוץ גדול יותר ממה שהיה קורה באופן טבעי. על הדרך היא תשמיד את כל החיים בשביל החלב, ותסכים שזה פיתרון די רדיקלי לכל הסיפור שלנו עם הערבים.

טוב. אז מה בכל זאת אפשר לעשות אם רוצים לכבות את השמש? פרידמן מציע פיתרון יצירתי: לשפוך עליה ברזל, שאיתו ההיתוך הגרעיני שבמרכזה לא מסוגל להתמודד. אבל כשמוסיפים את הברזל חשוב גם לשאוב את המימן שנמצא שם - קילו מימן על כל קילו ברזל - וככה להחליף לאט־לאט את ליבת השמש בברזל מותך. אם נעשה את זה מספיק בזהירות היא תפסיק להתפוצץ מבפנים, ותוך כמה מיליוני שנים גם תתקרר ככה שאשכרה נוכל לטייל עליה. נכון שזה לא יהיה ענק בשביל החיים על פני כדור הארץ, שמקבלים כמעט את כל האנרגיה שלהם מאור השמש, אבל בואו נתמקד בתמונה הגדולה: העיקר שלא נצטרך יותר קרם הגנה.

אוינק ואבוי

ישי תוהה אם חזיר נוטה מטבעו להזיע. פשוט זוועה מה שמוכרים בעיר הזאת בתור לבן בפיתה

"מה מקור הביטוי 'מזיע כמו חזיר'?", שואל ישי וממשיך להציק: "האם חזירים באמת מזיעים כל כך הרבה?". טוב, בואו נחתוך את המתח כבר עכשיו: מדובר בהאשמות שווא.

תפקיד הזיעה - כל זיעה, של כל מין המזיע על פני האדמה - הוא לקרר את הגוף. החזיר מצידו נוהג לרבוץ רוב היום בבוץ ובמים, שני מצננים טבעיים שממילא עושים בשבילו את העבודה. בעקבות החזירות הבסיסית הזאת איבדו החזירים את היכולת להזיע, ובלוטות ההזעה המעטות שנותרו על העור שלהם כמעט לא מתפקדות.

אז מאיפה בכל זאת הגיע הביטוי המעליב הזה? מעשה שהיה: בסוף שנות ה־70 היגרה השחקנית הנאה בט מידלר מבמות התיאטרון למסך הגדול. היא כל כך התלהבה מהג'וב החדש, עד שבתשובה לשאלת עיתונאי תיארה את החוויה במילים "זה נורא קל. את לא צריכה להגיע לשם לארבע שעות כל לילה ולהזיע כמו חזיר". משם ואילך הדימוי השתרש, רק שזה לא הופך אותו ליותר נכון מ"טיפש כמו חמור" או מ"חכם כמו ינשוף".

עכשיו, ישי, אתה בטח שואל את עצמך איך מגדלים בשר לבן במדינות עם אקלים חם. ובכן, טוב ששאלת: במקרים כאלה מסדרים במכלאות טפטפות מים אישיות, שמקררות את האסירים כשהטמפרטורה עולה. למעשה, יש הטוענים שהאיסור התנ"כי על אכילת הבהמה הטרפה מבוסס בעיקרו על שיקולים כלכליים נבונים של חקלאים מקומיים, שלא הצליחו לגדל צלעות חזיר בארץ הקודש. למידע נוסף על בשר שקשה להשיג פה, פנו למדור "נשים שאנחנו אוהבים".