שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדוע חוגגים יומיים את ראש השנה?

    שאלה:

     

    מדוע חוגגים ראש השנה יומיים, הרי בתורה נאמר רק יום אחד?

      

    תשובה:

     

    הלוח היהודי מיוסד על מולד הלבנה, ולכן בית הדין שבארץ ישראל היה מקדש את החודש על פי העדים, שהעידו על ראיית מולד הירח. מכיוון שמולד הלבנה חל בכל עשרים ותשעה חצי ימים, לכן יש חודשים בעלי עשרים ותשעה ימים, ויש - בעלי שלושים יום. לדבר זה משמעות רבה בקביעות החגים והמועדים.

     

    כיצד היו מודיעים בימים ההם על זמן תחילת החודש? בראשונה היו משיאים משואות על ראשי ההרים - כדי להודיע לגולה אימתי נקבע ראש חודש, "ועל ידי
    כך היו יודעים כל בני הגלויות הקרובים והרחוקים את קביעות החודש - ולא היו עושים אלא יום טוב אחד בכל מקום, כדין תורה. משקלקלו הכותים והדליקו אף הם משואות שלא בזמן החודש כדי להטעות את ישראל, ביטלו את המשואות והתקינו שיהיו שלוחים יוצאים לגולה להודיע שם את זמן קביעות החודש, ובני המקומות הרחוקים שלא הגיעו אליהם השלוחים עד יום טוב, היו עושים שני ימים טובים מפני הספק, לפי שלא היו יודעים באיזה יום קבעו בית דין את החודש, ונקראו שני ימים טובים של גלויות, לפי שאין עושים אותם אלא בני הגלויות הרחוקים מבית דין". (אנציקלופדיה תלמודית כרך כג).

     

    אולם בארץ ישראל, כיוון שאפשר היה להודיע במהירות על קידוש החודש, קיימו את החגים רק במשך יום אחד כפי שנאמר בתורה.

     

    הדבר נכון לגבי כל החגים החלים באמצע החודש, אולם שונה בראש השנה מפני שהוא חל ביום הראשון של החודש, ואין זמן להודיע מתי קידשו את החודש. "...מפני שבית דין הגדול היו מקדשין את החודש על פי עדים שראו מולד הלבנה, וקבלו עליהם קדושת יום טוב מיד עם כניסת הערב שאחרי יום כ"ט אלול - מִספק שמא יבואו עדים למחר ויקדשו אותו היום.

     

    באו עדי החֹודש, היה אותו היום קוֹדש ולמחר חול; ואם לא באו באותו היום, נתקדש יום מחר ונתברר הדבר למפרע שיום אתמול היה חול.

     

    וכדי שלא יבואו העם לזלזל בקדושת יום ראשון שיש בה ספק עד שבאים עדי ראיַּת מולד הלבנה - עמדו נביאים ראשונים ותקנו קדושת ראש השנה קבועה וקיֶּמת שני ימים בכל שנה באיסור מלאכה בתקיעת שופר ובתפילות היום וכו'. ושני ימים אלה של ראש השנה נקראים יחד: 'יומא אריכתא', כלומר, יום ארוך של שני 'מעת לעת' ('מעת לעת' = יממה) וקדושת שניהם קדושה של ודאי היא ולא קדושה מספק. " (ספר התודעה פרק ראשון)

     

    וכן כתב הרמב"ם: "יום טוב של ראש השנה, בזמן שהיו קובעין על הראיה, היו רוב בני ארץ ישראל עושין אותו שני ימים מספק. לפי שלא היו יודעין יום שקבעו בו בית דין את החוֹדש, שאין השלוחין יוצאין ביום טוב:

     

    ולא עוד אלא אפילו בירושלים עצמה, שהוא מקום בית דין, פעמים רבות היו עושין יום טוב של ראש השנה שני ימים; שאם לא באו העדים כל יום שלשים, נוהגין היו באותו היום שמצפין לעדים, קוֹדש, ולמחר קוֹדש:

     

    והואיל והיו עושין אותו שני ימים ואפילו בזמן הראיה, התקינו שיהיו עושין - אפילו בני ארץ ישראל - אותו תמיד שני ימים בזמן הזה שקובעין על החשבון. הנה למדת שאפילו יום טוב שני של ראש השנה בזמן הזה, מדברי סופרים". (הלכות קידוש החודש פרק ה)

     

    אף על פי, שבזמן הזה אנו קובעים את התאריך לפי חישוב, ויודעים כי חודש אלול הוא 29 ימים בלבד, ומונים יום ראשון של ראש השנה כא' בתשרי - עם זאת, חכמים השאירו את התקנה בעינה, ובתקווה שיחזור במהרה קידוש החודש על פי הראיה.

     

    סיכום: בגלל הספק באיזה יום יחול ראש השנה, התקינו חכמים לעשות את ראש השנה יומיים, ותקנה זו ממשיכה גם בימינו. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים