שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יפעת תרמה מח-עצם והצילה את אורי - פעמיים
    8 שנים לאחר שתרמה דם ל"עזר מציון", קיבלה יפעת טלפון: נמצאת מתאימה לתרום מח עצם לחולה לוקמיה. פעמיים הצילה יפעת את חייו של אורי, עד שסוף סוף נפגשו. יפעת: "ברגע שפוגשים את הבנאדם ורואים שהצלת חיים, זו ההרגשה הכי מדהימה". אורי: "היה לי מזל כפול"
    אף עין לא נשארה יבשה במפגש בין אורי ויפעת. פעמיים תרמה יפעת מדמה כדי להציל את חייו של אורי, שחלה בלוקמיה - למרות שהיה אז זר גמור. לפני שבועיים, כמעט שלוש שנים אחרי אותן תרומות, הם סוף סוף נפגשו.

      

    אורי בן ה-25, יליד אשקלון, עובד כיום כמהנדס. הוא חלה בלוקמיה כשהיה בן 19, עבר כימותרפיה וקיווה שהשאיר את המחלה מאחוריו. כשנתיים וחצי לאחר מכן היא התפרצה שוב, והתקווה היחידה שלו היתה מציאת תורם מתאים של מח עצם.  

     

    "ברור שהסכמתי"

    למזלו, במאגר התורמים של ארגון "עזר מציון" נמצאה בדיקת הדם של יפעת לוין בת ה-35 מראשון לציון, אם לשניים. יפעת תרמה דם למאגר וכך הוכנסה אליו כתורמת פוטנציאלית לפני כשמונה שנים. ההתאמה בינה לבין אורי היתה מלאה.  

     

    "לפני כשמונה שנים היה מבצע ממש גדול לתרומת מח עצם לתינוקת, והיו הרבה פירסומים. אמרתי לעצמי 'בואי ננסה והלוואי שאוכל לעזור', ומאז אני במאגר", מספרת יפעת, "סמוך לתרומה חשבתי מה יהיה אם אמצא מתאימה, אבל באיזשהו שלב את מפסיקה לחשוב על זה. ויום אחד הטלפון מצלצל ואומרים שאני מתאימה לבחור. אמרו שזה מקרה דחוף ושהמצב לא קל ושאם אפשר לבוא בזמן קצר. ברור שהסכמתי".  

     

    "תמיד ניסיתי לדמיין מי התורמת", אומר אורי, "איך היא נראית, מה היא עושה, הרי צריכה להיות התאמה גנטית בינינו. אני וכל המשפחה מאוד רצינו לפגוש אותה ולדעת מי זו, אבל לא היו מוכנים לתת. ידעתי את גילה ושזו אישה וידעתי שהיא מגיעה מאזור המרכז".  

     

    יפעת ניסתה גם היא לברר את זהותו של הגבר שאת חייו הצילה: "זה מאד סיקרן אותי וניסיתי לשאול, אבל לא קיבלתי תשובות. התרומה ניתנה בשניידר וחשבתי שזה בטח ילד קטן. הייתי עסוקה במחשבות מי זה. באיזשהו שלב הסכימו לספר לי שזה בחור ושהוא צעיר ממני בעשר שנים בערך. מדי פעם הייתי מתקשרת ל"עזר מציון" לשאול לשלומו. כשאמרו לי שהכל טוב, הרגשתי תחושה מופלאה. זה קשה להבין את המשמעות של זה. אבל הכל היה בדימיונות: חוץ מלחשוב מי הוא ומה הוא עושה, הטריד אותי איך הוא מרגיש, אם הוא מתפקד רגיל".  


     

     

    הסיבוך - וההצלה השניה

    בדרך כלל, שנה לאחר התרומה יש אפשרות להפגיש בין התורם לנתרם, אם הצדדים מעוניינים בכך. לרוע המזל, אורי סבל מסיבוך: המערכת החיסונית שלו לא

    תפקדה כמצופה ועלה צורך בתרומה נוספת של מרכיב דם אחר. יפעת שוב נקראה לתרום, שוב הסכימה מייד - והמפגש הצפוי נדחה.  

     

    "המשכתי ללחוץ על מתאמת ההשתלות בהדסה שניפגש", מספר אורי, "וכשראיתי שאני לא מצליח, חששתי שהתורמת תחשוב שאני לא מלא בהכרת תודה כלפיה. היה לי חשוב לשלוח לה מכתב דרך מתאמת ההשתלות לוהגיד לה תודה על כל מה שהיא שעשתה. שלא תחשוב שהיא עשתה את שלה 'ויכולה ללכת'".

     

    יפעת אכן חיכתה לאות חיים מאורי: "כבר חשבתי שאולי חס וחלילה קרה לו משהו, אולי לא אומרים לי את האמת. קיבלתי ממנו מכתב מקסים אחרי שחשבתי שהוא שכח ממני, והבנתי שגם הוא באותו זמן ניסה להיפגש איתי".  

     

    בסוף אוגוסט התקיים סוף סוף המפגש המרגש.     

     

    "מרגישים כמו אחים"

    "חשבתי שרק אני אבכה כי אני טיפוס כזה", משחזרת יפעת, "אבל כולם בכו וכולם התרגשו והחיבוקים היו כל כך חזקים, אי אפשר לתאר אותם. התודה שלהם היתה כל כך מהלב, זה כל כך ריגש אותי. אני באתי עם המשפחה שלי והוא עם שלו והיתה כימיה מדהימה. פתאום את רואה שהבנאדם שדאגת לו ועשית בשבילו, הוא בחור גבוה וחתיך ועומד על הרגליים".

     

    המפגש אמור היה להימשך כחצי שעה, אך בני המשפחה נותרו יחד שלוש שעות והתקשו להיפרד. "אח של אורי אמר לי 'שלא תטעי, אנחנו עכשיו משפחה'", מספרת יפעת בהתרגשות, "דיברנו על כך שאנחנו מרגישים כמו אחים, שהמשפחה התרחבה. אני חושבת שזו זכות מאוד גדולה להציל חיים, אני באמת מרגישה שזכיתי לזה וברגע שפוגשים את הבנאדם ורואים שהצלת חיים, זו ההרגשה הכי מדהימה שיכולה להיות. זו בדיקת דם. דבר כל כך פשוט וכל כך חשוב".  

     

    אורי מסכים: "זו הזכות הכי גדולה שיש. מדובר בתרומה שבאופן מעשי מצילה חיים, לא 'על הנייר' ולא ב-50%. מדובר בהצלת חיים של ממש. שכל אחד ישים את עצמו במקום הזה, של מה הוא היה מוכן לעשות כדי לקבל תרומה מצילת חיים. לי היה לי מזל כפול שהיתה בינינו התאמה מלאה ושיפעת היתה מוכנה לתרום לא פעם אחת,
    אלא פעמיים. כשנפגשנו היא סיפרה עד כמה היא מפחדת ממחטים ובכל זאת היתה מוכנה לתרום".  

     

    ד"ר ברכה זיסר, מנהלת המאגר הלאומי למח עצם של "עזר מציון", אמרה: "המפגש הנוכחי, כמו גם המפגשים בין תורמים לנתרמים בעבר, נותן לנו תחושת סיפוק מדהימה של הצלת חיי אדם. זהו רגע אחד בו אנו מבינים את הערך העצום של כלל המבצעים והפעילויות שהארגון עושה במהלך השנה. בימים אלו עולה לאוויר קמפיין החגים של "עזר מציון" תחת הכותרת "עזר מציון – מחברים עולמות, מצילים חיים". זו גם ההזדמנות שלנו להודות לכל התורמים ולקוות שעוד ועוד אנשים טובים יצטרפו אלינו ויתרמו להמשך הפעילות".

     

     

    רוצים לתרום? כנסו לאתר האינטרנט של עזר מציון , או לפרטים ולתרומות 1800-236-236  


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עזר מציון
    יפעת ואורי. "הרגשה מופלאה"
    צילום: עזר מציון
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים