50 היפים והנכונים - הרשימה החמה

1. עוז זהבי

• לכתבה המלאה ולראיון עם היפה והנכון מס' 1 הקליקו כאן
  

2. מורן אטיאס

"אני מתגעגעת לחזות בצורתו הטבעית והאותנטית של  כדור הארץ. כשאני בים המלח אני מתחברת לטבע ומחדשת את האנרגיות. זו ייחודיות שיש רק בישראל".

צילום: אלון שפרנסקי

הבחורה שתסובב לכם את הראש סיבוב של 365 מעלות אומנם חטפה בארץ הקודש לא מעט ריקושטים, אבל גם בלי הפידבקים החיוביים שלנו, תודה ששאלתם, היא מצליחה לא רע. אטיאס, נכון לשנה זו, היא היא הישראלית הכי מצליחה בהוליווד. עם תפקיד בעונה שנייה בדרמה הטלוויזיונית המצוינת "התרסקות" של הבמאי פול האגיס, שמקפיד לעבוד איתה כל הזמן ואף תפר למידותיה תפקיד בסרט "שלושת הימים הבאים" עם ראסל קרואו וליאם ניסן, תפקיד מרכזי בפרק חזק של "C.S.I", נסיעה מתוקשרת להאיטי עם החבר הקרוב שון פן, להזדהות עם הילדים הרעבים לתשומת לב (וחשד לדלקת קרום המוח בעקבותיה, שלא נדע), בילוי במסיבות הכי שוות של הוליווד עם בחורים רותחים כמו ג'רארד באטלר וחיים בג'ט סט עם המטוס הפרטי של החברים דולצ'ה וגבאנה. אטיאס הבינה גם שלא מספיק לעשות את זה בחו"ל, כשבארץ היא עדיין משובצת לקמפיינים זניחים, ונפרדה מרוברטו, הסוכן אליו היתה צמודה, מה שמבטיח שנה מעניינת גם פה בארץ מולדתה. אז כן, זו לגמרי היתה השנה של אטיאס, וכל זה בלי בן זוג מפורסם שאפשר לדהור על הגב שלו (השמועות על רומנצ'יק עם המקום הראשון עדיין לא אומתו), כל הדרך לצהובוני העולם.

מה יפה בה: מה שנתן לה הטבע.

מה נכון בה: מה שהיא לקחה לבד.

אף אחד לא מושלם: הגיע הזמן שגם בארץ תפזרי את אבק הכוכבים שאת ראויה לו ולא רק בהוליווד. 

3. שלום מיכאלשווילי

"אני מתגעגע לפשטות, לתקופה שבה הייתי יכול ללכת לסרט סתם בבית קולנוע, כזה שלא נמצא בתוך, או צמוד לקניון. לחיים בלי סרטים. להשתכר מבירה, לליל אהבה בצמח, לבנות מבצר מסדינים בשבת בבוקר, לבמבה אדומה, לחטיף שלווה, לאייפוד, לאייפון, לפלייסטיישן, למזגן".

צילום: עדי אורני

הדרך הכי בטוחה להפוך לכוכב היא לככב בשתי הצלחות בו זמנית, וזה מה שקרה לשלום מיכאלשווילי השנה: אחרי התפקיד ב"הבורר" הגיע תפקיד גדול יותר ב"עספור", שהפכה, במפתיע, לסוכריית הליקריץ הלאומית והבהירה לכולם שכשמצחיקנים משחקים תפקיד רציני ועושים את זה טוב - זה הכי סקסי בעולם. כי מי לא רוצה גבר שיצחיק אותה, אבל שגם ידע לדבר על הרגשות שלו? גבר גבר כזה, שידע כבר משברים, שמחות, אהבות, אבל עכשיו בא נקי, מוכן להתחלה חדשה. הגירושין והמרחק משלישיית האם, מה קשור, עזרו למיכאלשווילי בשנה הטובה בקריירה שלו לבלוט, ולנו לשמוח על כל פפראצי שלו - משחק בים עם החברים, עם פלסטר על האף א־לה ג'ק ניקולסון ב"צ'יינה טאון", או יוצא מבוסם מהבר הטרנדי של הרגע. לנו לא נותר אלא לקוות שיום אחד הוא יקפוץ לבקר אותנו במערכת, ויקטוף אותנו ישר אל הזולה שלו.

מה יפה בו: גבר מנוסה שיודע להצחיק ומתחזק משולש חזה כמו של הריסון פורד הצעיר.

מה נכון בו: תפקידים דרמטיים בסדרות הכי טובות וסטטוס של גרוש לוהט.

אף אחד לא מושלם: להיות רווק נחשק זה יופי, אבל גם קצת בררנות לא הרגה אף אחד. 

4. אסי כהן

"אני מתגעגע לשיער שלי. כל הילדות הייתי עם שיער שופע ביותר, יפה, מסורק, בלונדיני, ומתוך בחירה בחרתי לעבור לצד של אלה שאין להם שיער. אני יכול לחזור לזה מתי שאני רוצה, זה הכל בראש".

להגיד שקרה לאסי כהן השנה משהו דרמטי זה רחוק מלהיות נכון. מצד שני, הוא המשיך לקבע את מעמדו כאחד הכוכבים הגדולים, המוכשרים והאהובים ביותר שהיו לנו כאן. הוא שמר על קריירה בועטת עם תפקיד רציני בדרמה הלאומית וסוחטת הרייטינג "חטופים", והזכיר לצופים שהבן אדם יודע לשחק. הסיבוב הקבוע ב"ארץ נהדרת", עם החיקויים המעולים של אברי גלעד וטל ברודי, הוכיחו כמה הוא מסור למשימה להצחיק אתכם ובאיזו רצינות הוא לוקח את ההומור שלו. הגחל הלוהט של הקיץ, "זוהי סדום", קיבע אותו סופית כאחד השחקנים המחוננים, המדויקים והסקסיים (מתאים לך שיער ארוך) בארץ. ואנחנו עדיין מקווים שתומר לוי ירוץ לראשות הממשלה.

מה יפה בו: ההתבגרות הולמת אותו ומשביחה את הזן.

מה נכון בו: התבונה שמאפשרת לו להישאר במרכז הקרוסלה, בלי לקבל סחרחורת.

אף אחד לא מושלם: אם רק היה קצת יותר נגיש וקצת פחות נחבא אל הכלים, יכולנו להיות מאוד מאושרים ביחד.

5. בר רפאלי

"יש בליבי געגוע תהומי לבן רום ז"ל, אהבת נעוריי הראשונה. בן הקסום, החייכן, הכל כך מוכשר, האהוב, הצייר המחונן, החבר. זכיתי להכיר את בן משחר נעוריי ואף להתאהב בו, 'אהבת נעורים סודית', ומאוחר יותר במשך השנים להיות לו לידידת נפש. עברתי עימו ולצידו את תקופות הנעורים והבגרות ולצערי את שמונה שנות מחלתו הקשה והארורה. לעולם יהיה בן נצור בליבי וגעגועיי אליו ילוו אותי תמיד". 

הפיגורה שלה נמצאת בדיוק בין אסתי גינזבורג לסנדי בר, דהיינו - לא עגלגלה מדי ולא שדופה מדי, אלא רזה, בריאה ומושלמת. הפנים היפות בעלות העור השזוף, הנמשים הזעירים, השיער שמשדר "אכלתי גרנולה עם יוגורט עיזים אורגני לארוחת בוקר", מערכת היחסים עם שחקן הקולנוע הכי חם בעולם (הכינו את עצמכם: זה ייגמר בחתונה. שנתיים גג. יהיה אירוע גם בארץ. לא תוזמנו. גם אנחנו לא), החברות בחוג הסילון, היאכטות, זמן האיכות עם נעמי קמפבל, הצילומים המדוברים למגזין "אינטרוויו" עם גברברי "ג'רזי שור" עבור הצלם הפרובוקטיבי טרי ריצ'רדסון, הקמפיינים להלבשה תחתונה וכמובן, המרדף אחר הטבעת. לבר היתה שנה נהדרת, לא עמוסה בעבודה כמו בשנה שעברה כשגופה הענוג נמרח על מטוס בחסות "ספורט'ס אילוסטרייטד", אבל בכל זאת. העולם כולו התעסק בשאלת אירוסיהם, אחרי שבפסטיבל ברלין היא נצפתה בארוחת ערב איתו ועם אמו כשטבעת גדולה מפארת את אצבעה. אם בר יודעת לקחת הכל בפרופורציות, היא בטח יודעת שזה חשוב לא פחות. זה ופרופורציות מושלמות, כמובן.

מה יפה בה: הכל, אינסייד אאוט.

מה נכון בה: היא בטח יודעת אם הסביבון נופל או ממשיך להסתובב בסוף של "התחלה".

אף אחד לא מושלם: הגיע הזמן שפעם אחת ולתמיד תיישירי מבט אל צלמי הפפראצי שלנו. זה לא יהרוג אותך.

6. אלירז שדה

"אני מתגעגע לתקופה שלמילה היה משקל ולא היו צריכים חתימה על נייר, שגם ככה לא מבטיחה שאנשים יעמדו במילתם".

• לראיון עם אלירז הקליקו כאן
  

צילום: רונן אקרמן 

אם יש צמד מילים שנשחק לעייפה בשנים האחרונות, זהו "המאמי הלאומי". כל וואנאבי עם ח', ע' וגומות קוטף אותו לעצמו, אבל האמת היא שמאז נינט טייב היה רק מאמי אמיתי אחד. סיפור הסינדרלה של אלירז שדה מזכיר קצת את סיפורה של טייב, כמו גם הפוריות של שנתו הראשונה בשואו ביזנס. בניגוד למנצחים קודמים ב"האח הגדול" (שפרה קורנפלד ודודי מליץ), אלירז עשה צעדים מהירים מאוד, לא תמיד אלגנטיים, אבל כאלה שהתגלו כנכונים לאורך זמן. הוא משייט בין שלל חלטורות של הנחיה בערוץ 24, מבסס מעמד של רווק מבוקש, ובעיקר נראה מהצד כמו סוס עבודה רציני וחכם, שיודע כי המילים שהמציא ב"האח הגדול" כבר נשכחו, אבל זה לא אומר שהוא צריך להישכח איתן. עכשיו צריך לחכות ולראות כיצד תראה השנה השנייה שלו בשואו ביזנס.

מה יפה בו: החיוך הממזרי שמאחוריו מסתתר לב ענק.

מה נכון בו: עדיין מעניק תחושה שהוא באמת משלנו.

אף אחד לא מושלם: אתה חייב לעבוד על העברית, אחינו.

7. גל גדות

"מתקרבים החגים, שהם הרגעים הכי משפחתיים, מאוחדים וחמים שיש, ואני נמצאת בחו"ל ומתגעגעת הביתה, לאוכל הביתי, למשפחה ולתחושת הבית, שאי אפשר להרגיש אותה בשום מקום מלבד בבית, שהוא בישראל".

צילום: דודי חסון

גל גדות המדהימה לא שחררה את הרגל מהגז של הקריירה כבר שנה שנייה ברציפות. רק השנה היא השתתפה ב"דייט לילי" עם טינה פיי וסטיב קארל, הופיעה ב"כמו יום ולילה", הסרט החדש של טום קרוז, בתור הפייתנית הספרדייה, ובשניהם יכולתם למצמץ ועדיין לראות אותה, וכן, יש על זה כבוד. גדות גם היתה סטוץ של ויני ב"הפמליה" (הל, יה!) והמשיכה לדהור כפרזנטורית של קסטרו, כולל תאונת צילומים שהניבה יד שבורה ופוטוגנית במיוחד. גדות היא אולי לא סלבריטאית מנפיקה שערוריות, אבל היא רעננה, צוננת ובחורה שאפתנית שנותנת עבודה. בשנה הבאה חפשו אותה ב"מהיר ועצבני 5", אליו היא מצטלמת בימים אלה.

מה יפה בה: אנחנו סבורים שהקלישאה לפיה חיות כאן הנשים היפות בעולם נכתבה עליה.

מה נכון בה: לא נותנת להולויווד לבלבל אותה.

אף אחד לא מושלם: תאכלי משהו, כפרה, שלא תתעלפי לנו. 

8. אייל גולן

"כדורגל זו בעצם האהבה הגדולה שלי בחיים, חוץ מילדיי ומשפחתי כמובן. לפני ארבע שנים נפצעתי ומאז נבצר ממני לשחק. אפילו בשכונה אני לא משחק. אני מודה - אני נורא נורא מתגעגע". 

קבלו את לה פונטיין של הזמר הים תיכוני, האיש שהכניס לפנתיאון את משל הלחם עם השוקולד לעומת הסטייק. הזמיר בעל קול הדבש, פרצוף הפוקר וחוש ההומור שאתם לא מאמינים כמה הוא משובח. את השנה הוא השיק עם קרחת מדוברת וקעקוע מדובר אף יותר של עיניים מאחורי העורף, או עיניים בגב, כמו שקוראים לזה במערכת החינוך, ובמקביל התחיל סוף סוף ליישם את חיי הרווקות ההוללים אל מול עדשות מצלמותינו, בכל פעם עם בחורה אחרת. כשכולם פתחו קופות הוא שוב הוכיח שהוא לא פראייר. עשה קיסריות עם יד אחת מאחורי הגב, המשיך למכור אלבומים כמו מטורף, מילא את נוקיה עם החבר אלי יצפאן, הוציא אלבום (או יותר – תלוי איך סופרים) ושבר שוב ושוב ושוב שיאי השמעות. הוא גם הזמר הים תיכוני הראשון, ואולי בכלל, שהתעורר, הריח את הקדמה (ואת הבושם שלו) והוציא אלבום אוסף שלם על דיסק־און־קי.

מה יפה בו: יפה הצלחת להוריד את הראש מול המתקפה של מס הכנסה על הז'אנר שלך.

מה נכון בו: אמנים הולכים ובאים, אבל אייל גולן נשאר לנצח.

אף אחד לא מושלם: בושם? כאילו, מה אתה, מיילי סיירוס?

9. שלמה ארצי

"התמונה הזאת לקוחה מהחזרה הראשונה לקיסריה. בחורף אנחנו בזאפה קטן אינטימי ויש געגוע לקיסריה, למרחבים, לנוף, לקהל באלפיו שפרוס לפניך ומחבק אותך חיבוק מטאפורי. למרות הגודל".

צילום: ירון שילון 

האייקון של עולם המוזיקה הישראלי כבר יותר מארבעה עשורים, ששר על רגשות חשופים בלי פילטרים, הוא עדיין התשובה הנכונה לשאלה האלמותית "מה ישראלי בעיניך". השנה קיבלתם אותו בפול ווליום דווקא בערוצי תקשורת אחרים - בסרט הדוקומנטרי עליו של ירון שילון, "עננים על הדרך", בעצרת המדוברת לשחרור גלעד שליט ביחד עם הפילהרמונית, ברפרטואר של המחזמר "לילה לא שקט" (שאפעס עוד לא הצליח להפוך לשובר קופות), וגם בספר "עוד לא שבת", שקיבץ את הטקסטים שלו מתוכנית הרדיו השבועית בגלי צה"ל למתנה המושלמת לחג, לא משנה איזה חג. השילוב של איש ומגבת לא היה מוצלח כל כך מאז ארתור דנט של דאגלס אדאמס.

מה יפה בו: שערות השיבה עושות אותו אפילו יותר אטרקטיבי.

מה נכון בו: עדיין מחזיק בחגורת אליפות כשזה מגיע לשרמנטיות.

אף אחד לא מושלם: מזמן לא שמענו ממך, לא תרים איזה טלפון, תוציא איזה אלבום? חדש, זאת אומרת. 

10. יון תומרקין

"אני מתגעגע למה שלא באמת היה לי, מרד נעורים. בגלל שמגיל צעיר אני עובד ולוקח על עצמי אחריות, לא ממש יצא לי לנצל את הנעורים".

צילום: רונן פדידה

מה יפה בו: היופי הנערי והנוגה, עם סיכוי טוב להתקבע על המראה הנוכחי בעשר השנים הקרובות.

מה נכון בו: אם תצליחי לביית אותו, תבייתי גם כמה יגאל־תומרקינים לסלון הפרטי שלך.

אף אחד לא מושלם: לכי תתמודדי עם האקסית המיתולוגית הנוכחת בחייו. סמדר שילוני

11. חנן סביון וגיא עמיר

"אנחנו מתגעגעים לימים בהם היינו סתם שני בלשים אנונימיים במיאמי".

צילום: דביר כחלון

זה הרגיש כמו סינדרלה שפגשה טלנובלה, אבל האמת היא שצמד התסריטאים־שחקנים חנן סביון וגיא עמיר כבר טוחנים עשייה טלוויזיונית וקולנועית די הרבה זמן. מה לעשות שכדי להביא את המכה האמיתית, הם נזקקו לשירותיו של ערס שרירי בסגנון עדות העוז זהבי ב"עספור"? אבל זה קרה. ו"עספור", על מזבלותיה, אוטובוסיה הנטושים, הג'וינטים שרצים והשפה המתגלגלת, הפכה את שני הירושלמים לסיפור ההצלחה הכי גדול של התעשייה, הסדרה היחידה שלא ישבה בפריים טיים, אבל הצליחה להבעיר את מדורת השבט (כולל סגידה אינסופית לקצר וניוטון, צמד הליצנים של המזבלה הפוטוגנית שהם מגלמים). עכשיו הם חוזרים למקורות ועובדים על פורמט לסדרת ילדים, והדיבור אומר שהם בדרך לסדרת פריים טיים גדולה נוספת. ומה עם העונה השנייה של "עספור", אתם שואלים? על האש. הם הכי לא בארדים.

מה יפה בהם: חנן סביון.

מה נכון בהם: גיא עמיר.

אף אחד לא מושלם: כמה חבל שצריך להתחלק בכסף.

12. משה פרץ

"אני מסכם בחודש הקרוב את סיבוב הופעות הקיץ, שבו הופעתי לראשונה באמפי קיסריה. כל הופעה מהווה בשבילי התרגשות גדולה, אני מרגיש שאני רוצה לתת את כל כולי ולהיות בשיאי. כשאני לובש חליפה מחויטת ועולה לבמה, אין מאושר ממני. אבל כשאני יורד מהבמה אני אוהב לחזור אל מכנסי הג'ינס הטובים והאהובים ולהרגיש שאני חוזר לעצמי. לפעמים אני מתגעגע לזה". 

צילום: רון קדמי

זאת ללא ספק היתה השנה של משה פרץ, לרע, לטוב ולעוד יותר טוב. אהבתם אותו או סלדתם ממנו, אבל לבטח לא התחמקתם ממנו. את תשומת הלב הזאת הוא הרוויח כשרכב על הגל הים תיכוני עם שירים שכתב והלחין בעצמו (ואפילו קיבל עליהם את פרס אקו"ם על הישג השנה במוזיקה), אבל גם כשפיזז ב"רוקדים עם כוכבים" האחרון (מקום שני בגמר, יאסו), וכשקיבל, סוף־סוף, קמפיין משלו (למשקפי שמש). את הקופות שפתח בהיכל התרבות וקיסריה, כשמכר כרטיסים בקצב שעדן אברג'יל מקבלת הצעות חברות בפייסבוק, הוא נאלץ לפתוח גם בפני רשויות המס, ואת השנה הזאת הוא סגר בווידוי על העלמת מס ושחרור בערבות. לא לדאוג, הוא בטח יכתוב על זה שיר.

מה יפה בו: בייבי פייס שעם קצת זיפים הפך למטרוסקסואל אמיתי.

מה נכון בו: קורא נכון את המפה העסקית. או במילה אחת - תמלוגים.

אף אחד לא מושלם: יומנוער זה הכי ניינטיז.

13. יעל פוליאקוב

"לי יש געגוע לסבנטיז. אני לא יכולה להאמין שלא הייתי שם. הלוק של הסבנטיז, הבגדים, הבתים, הבילויים. נראה שהיה מגניב בלי להתאמץ. כל פעם שרואים תמונה מאותה תקופה זה ישר מעלה חיוך. היה אז משהו יותר אותנטי. גם מבחינת התרבות יש הרבה למה להתגעגע".

צילום: עידו איז'ק

בשנה שעברה יעל פוליאקוב הצחיקה אותנו עם דורית בר אור ב"פעם בחיים". שם הן הראו שאין להן אלוהים גם כשהן ישנות אצלו בבית. אבל חלק מהקסם שלה נבע מהזוגיות הנוצצת עם רן דנקר. השנה, בלי דנקר להעטיר עליה מנחשקותו, היא הוציאה שתי מנות עיקריות שהוגשו חם ולתוך הפרצוף של הצופה. העונה השנייה של "הכל דבש" היתה קומדיה כמו שלא רואים פה. אומרים שהיא היתה וולגרית והרייטינג ביאס, אבל האומץ שלה לא להתפשר על עונה מרוככת, מתחנפת, מרצה, אלא לאתגר את כולם, כולל שומרי המוסר שביקשו להנמיך לה את האש, מעודדת כל מי שרוצה כאן יצירה חצופה ובועטת. בנוסף, היא ניצבת בחזית הקאמבק המדובר של "אחד העם 101", שנעשה עם חדוות יצירה שנדיר לפגוש במחוזותינו.

מה יפה בה: איך שנדבקו בה גינוני מירי פסקל של אילן פלד.

מה נכון בה: שתמיד נראה שבחיים שלה יש לא פחות צחוקים מבסדרות שלה.

אף אחד לא מושלם: אפשר להיות חתרניים בפריים טיים גם עם קצת פחות ניבולי פה.

14. גיא פינס

"אני הטיפוס הכי לא מתגעגע שאתם מכירים. ובכל זאת, היו ימים של טרום־תוכנית יומית, שבהם אפשר היה לחתוך פתאום לניו יורק לחודש. חלונות הראווה לפני חג המולד, השפים הכי שווים, ההצגות, הרחובות, ההרגשה שכאן - זה לפני כולם. אפילו התחתנתי שם, בבית העירייה, כשלמטה צילמו פרק של "סקס והעיר". תחזירו לי את ניו יורק. צירפתי גם פפראצי תוצרת בית, להוכחה".

ערוץ 10 רחוק מלהיות מקום שמזוהה עם הצלחה טלוויזיונית, ובכל זאת, גיא פינס הוכיח השנה את ההפך, כשהועזב מ־HOT ועבר למשבצת הלילית היומית של הערוץ. עם קהל צופים נאמן ושיאי רייטינג מפתיעים לערוץ (16.6 אחוז), הוא קנה את עולמו פעם נוספת. כשמסתכלים על גיא פינס מקרוב, אפשר לראות עולם שלם. דרך העיניים שלו נחשף לנו הפסיפס החי והנושם של הבידור הישראלי – כוכבים עולים ויורדים, זוגות שמתחברים ומתפרקים, דרקונים, השקות, שערוריות ושאר תופינים. "פינס" הוא כבר מזמן לא רק אדם מבחינתנו, אלא מותג של פאן, רכילות, מקצוענות ללא פשרה (תאמינו לנו, אנחנו יודעים), שמוגשת בסוף היום בנונשלנטיות נעימה.

השנה זכינו גם לטעימה אישית, קצת עוקצת, אבל לגמרי ראויה בהתכתבות הsmsים שניטשה בינו לבין מיכל אמדורסקי, סביב בקשתה שלא ישדר את תקרית הביקיני שלה. היא קראה לו "לא אנושי", הוא התנדב להסביר לה את השקפת עולמו על כוכבניות כמוה, וגם הקדיש לה דעת יחיד מאלפת ואינטליגנטית על עולם הבידור. אנחנו נהנינו.

מה יפה בו: החיוך של המצליחן.

מה נכון בו: שהוא עובד על זה מאוד קשה.

אף אחד לא מושלם: לא, קאט פייט עם מיכל אמדורסקי?

15. אסי עזר

"חלמתי לא מזמן שאני פוגש את עצמי בן חמש בחדר הישן שלי כשהייתי ילד, לבוש בפיג'מה של מטוסים שהיתה לי, ומשוחח עם אסי הקטן. אני לא זוכר על מה דיברנו, אבל זה נורא ריגש אותי, אז רציתי לשחזר את זה בתמונה, אבל בלי הפיג'מה של המטוסים. אני מתגעגע לאסי בן החמש שאין לו דאגות וכל מה שיש לו זה ללכת לגן ולחזור".

צילום: עדי אורני

כבר בשנה שעברה, כשגנב את ההצגה מארז טל בהנחיית "האח הגדול", היה לנו ברור שאסי עזר הוא הטאלנט הגדול הבא. השנה הוא הוכיח שצדקנו כשלא הפסיק לעבוד לרגע. עוד עונה מוצלחת וסופר מדוברת של "האח" ומיד לאחריה פאנלים טלוויזיוניים שמתלבשים על השארם הטבעי שלו בקלילות. אבל נראה שהרגע הגדול של עזר השנה היה כשהשיק לראשונה בקריירה שלו סרט דוקומנטרי שיצר, ועסק בתהליך שעוברים הורים שהילדים שלהם יצאו מהארון ("אבא, אמא, יש לי משהו לספר לכם"). אחרי כל הקסם הפוחז מהשנים האחרונות, קיבלנו הוכחה שעזר מסוגל גם לרגש. למרות שסיפור היציאה מהארון שלו כבר נטחן בתקשורת לא פעם, הוא הצליח לחדש ולשפוך אור על זווית חדשה בעניין, נושא שכולנו האמנו שמוצה כבר מזמן. בימים אלה הוא עמל על תסריט לדרמה חדשה בכיכובה של בר רפאלי, מעבר לא פשוט מעבודה לצד ארז טל, אבל אנחנו בטוחים שהוא יסתגל.

מה יפה בו: החיוך השובב.

מה נכון בו: השילוב של ההומור עם המקצוענות והמודעות העצמית.

אף אחד לא מושלם: בשביל מה החלטורה הזמנית "בואו נדבר על זה"? כבר היית עושה סרט מרגש על צנעה.

16. אדיר מילר

"אני מתגעגע לישראל של פעם, לישראל הנאיבית, לישראל שהיה לה אמון במנהיגיה גם ללא הצדקה, לישראל שהיה בה אמון מלא בצבא, שמוניות עצרו בה לחיילים והסיעו אותם חינם. אני מתגעגע לישראל המאמינה".

צילום: אוהד רומנו

נכון, אדיר מילר הוא לא בחירה מובנת מאליה לגיליון של יפים ונכונים. הוא לא סמל סקס, וזולת אמא שלו ואשתו, ספק אם מישהי היתה מסנגרת עליו בעניין היופי. אבל מילר הצליח ב"רמזור", שעונתה השלישית שודרה השנה, לפרק את הגנום של הגבר הישראלי, למכור את הסדרה לרשת פוקס האמריקאית, ובעיקר לתת את תפקיד חייו כשדכן ניצול שואה בסרט המקסים של אבי נשר, "פעם הייתי", ולקבל מועמדות לפרס אופיר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר - מה שאומר לנו שמדובר בגבר מצחיק, מוכשר וכן, בואו נודה בזה, מבוסס. שילוב סקסי מזה לא נברא מעולם. איצקו, תרגיע.

מה יפה בו: כשהוא מצחיק הוא הכי נחשק.

מה נכון בו: הוא מחובר לרן שריג.

אף אחד לא מושלם: הוא בטח יבוא עם אמא לאוסקר.  

17. אפרת דור

"אני מתגעגעת לחוסר מודעות, באופן כללי, לתקופה שבה הייתי הולכת עם טייטס עד הברכיים ושקפקפים, ולאוכל פשוט כמו שוקו ולחמנייה, לא מקמח מלא עם שיפון וזרעי חמנייה מנבטים אורגניים. אני מתגעגעת לתקופה שבה לא ידענו מה זה קרם לשיער, ולא שפטנו את עצמנו או את האחרים. שלא היו מחשבות על אופנה, מה נכון ולא נכון, מה צריך להיות או לא. היום זה מאוד שונה ממה שהיה פעם, אני רואה ילדים של היום והפער שבין הדורות הוא עצום. הדור של היום יושב יותר על המחשב, אנחנו היינו פוגשים את החברים שלנו ברחוב, אני מתגעגעת לאינטראקציה אישית".

צילום: אלון שפרנסקי

מה לנסיכה צחורת עור כמו אפרת דור ולמהומה הלבנטינית המאובקת? לא ברור. ובאמת, בשנה האחרונה היא הספיקה לעשות אודישן לסרט של טוד פיליפס ("בדרך לחתונה עוצרים בווגאס") וכנראה זה רק עניין של זמן עד שהיא תיקח את התלתלים הג'ינג'יים שלה ותיעלם לטובת שטיחים אדומים יותר ושדרות הוליוודיות יותר. או אז אולי נתרפק על הזמנים שבהם זכינו לראות אותה מגיחה כנערת טלפון ב"פובידיליה" או כמובן בתפקיד הבחורה העשירה אבל טובת הלב ב"עספור". שם היא אומנם העדיפה את דן שפירא על פני שלום מיכאלשווילי, אבל בחיים האמיתיים היא לגמרי בעניין של העם, והיא אפילו בתכנון לעשות חופה וקידושין עם בחור שקוראים לו מושיק! כדי לשמור על השיק הבינלאומי היא הבטיחה לעצמה תפקיד בסרטם של איתן פוקס וגל אוחובסקי, "בננות לאירויזיון".

מה יפה בה: התלתלים הענקיים האלה שתמיד מסתדרים באורח פלא.

מה נכון בה: הרעננות הזאת שהגיעה אלינו משומקום.

אף אחד לא מושלם: כולנו תקווה שמתחת לכל זה מסתתר גם תפקיד אופי אמיתי.

18. דן שפירא

"המילה געגוע זרקה אותי לתקופת בית הספר היסודי כששיחקתי כדורגל בשכונה. זאת הסיבה שאני מצולם עם כדור וחולצה של בית הספר שלמדתי בו בתל אביב היובל. הצטלמתי על גג שהייתי יושב עליו הרבה. הייתי ילד שמטפס על גגות, אהבתי לשבת שם ולנקות את הראש, הייתי גם קופץ מגג לגג. אני עדיין בעניינים של גגות, בכל עיר יש לי איזה נקודת תצפית להשקיף על הכל: בעכו, בירושלים ובחיפה".

צילום: רונן פדידה 

אחרי שלוהק בשנה שעברה ל"מה שנחוץ לרווק", השתחל דן שפירא סופית לנישת הקולין פירת, גבר רומנטי שמתקשה במערכות יחסים - ליהוק נחשק מזה לבחור בסוף שנות ה־20 שלו לא נברא מעולם. השנה הוא שכלל את הטייפקאסט בתפקיד הראשי ב"הצרות שלי עם נשים", וגם את תפקיד האשכנזי המניאק הוא הצליח להעלות מדרגה: אחרי הבחור ההוא מ"מסודרים", שפירא הציג בפנינו השנה את גרסת הדור השני כשגילם את עמית ב"עספור" – הבחור הרע שבסתר ליבך את לא יכולה שלא להימשך אליו. אבל טיפוסים מגעילים בצד, אנחנו אוהבים אותו דווקא בגלל כישרון המשחק שלו, הלוק הכל ישראלי וההרגשה שיש לנו שזה בחור אינטליגנטי שיודע ש"כחול" זה גם סרט של קישלובסקי.

מה יפה בו: השארם של בן האצולה לבנטיני.

מה נכון בו: הוא מה שהיה איתי טיראן לפני שנתיים.

אף אחד לא מושלם: אבל למה להיות כזה צנון?

19. דנה פרידר

"אני מתגעגעת לאומץ שהיה לי פעם שהייתי קטנה. הייתי קופצת, מתחצפת, לוקחת סיכונים בלי לחשוב יותר מדי ובלי סנטימנטים. ואם אני כבר משתעשעת עם הרעיון, והיה לי את האומץ של פעם היום, הייתי גוזרת את השיער, צובעת לבלונד ועושה קעקועים. כנראה שככל שמתבגרים אנו הופכים לפחדנים יותר. חבל שאף אחד לא טרח להגיד לי את זה קודם".

דנה פרידר, יש הטוענים, היא הבת של השכן הכי יפה בארץ. היא מתוקה, שזופה, משדרת רוח נעורים מתפרצת ונראית כמו אפרסק בשל. השנה, בלי ששמנו לב, שדרגה עצמה פרידר מנישת כוכבת הילדים לקטגוריית הממתק למבוגרים. זה התחיל בתפקיד רענן וקסום ב"תמיד אותו חלום" (איתן פוקס אפילו השווה אותה לאיילת זורר הצעירה), המשיך בתפקיד בתפוח האדמה הלוהט "עספור", וסגר את הפינה בקמפיין הסקסי ל־TNT, שחשף פרידר שלא מפחדת להשתמש במיניות שלה. פרידר היפה גם עלתה על הבמות במחזמר "שרק" היא מגלמת את פיונה, ואנחנו כבר מחכים בקוצר רוח לראות אותה בסרט האימה "חתולים על סירת פדלים" שהצטלם השנה.

מה יפה בה: היא נראית כמו מתכון לאושר.

מה נכון בה: היא מצליחה להשתדרג באיטיות לתפקיד שחקנית בעולם המבוגרים מבלי לגרום לילדים חרדות נטישה.

אף אחד לא מושלם: הדיבור המתיילד יכול להוציא אותנו מהדעת.

20. אסתי גינזבורג

בשנתיים האחרונות עשתה אסתי גינזבורג את המסע המזורז על שם בר רפאלי, שכולל להתהדר ומיד להכחיש מערכת יחסים עם בחור מפורסם מחו"ל (אהלן צ'ייס קרופורד), לצעוד על שטיחים אדומים בפרמיירות ובפסטיבלים, להצטלם ל"ספורטס אילוסטרייטד" ולהיראות מעולה. היא גם ניסתה לשדרג את הפורמט כשהשתתפה בסרטו של ג'ואל שומאכר "12" (לצד אמה רוברטס, אחייניתה הנוסקת של ג'וליה). אבל בעיקר היא העלתה כמה קילוגרמים והודיעה לכל העולם שהוא יכול ללכת לחפש. גינזבורג מודל 2010 היא לא דוגמנית קלאסית ונראה שהיא נהנית מזה. התחת שלה גדל? תספרו למנהלי החברות שמוכנות לשלם לה הרבה מאוד כסף כדי שתעניק להם את הזכות לתעד אותה בבגדיהם. אתם יודעים מה? אתם גם יכולים גם ללכת לספר את זה לשורת הטוקבקיסטים שמפארים כל ידיעה עליה בהצהרות מפרגנות שלפיהן היא מרחיבה את גבולות מודל היופי. ככה נראה אטטיוד, וזה מעניק השראה.

מה יפה בה: הקוליות הלא אופיינית לז'אנר.

מה נכון בה: העובדה שהיא מגדירה מחדש את דימוי הגוף האידיאלי.

אף אחד לא מושלם: אנחנו עוד זוכרים לך את השמלה צהובה המחרידה מפסטיבל קאן.  

הפקת הפרויקט: רינת אפרת

עורכת הפרויקט: הדר טורוביץ'

כותבים: איריס אברמוביץ', סמדר שילוני, הדס בשן, רועי פודים, רעות מתתיהו, רוי רגב.