שתף קטע נבחר

עכשיו אני רזה בדיוק כמו שרצית, אבל לבד

אמרת אחרי הפגישה ראשונה שאני מגניבה והראש שלי כייפי, אבל אתה פשוט אוהב אותן רזות. למרות זאת לא הפסקת לחזר

נשבר לי הלב ממך, ואני לא יודעת מה עושים ביום שאחרי ואיך לא לחשוב עליך כבר במחשבה הראשונה של הבוקר, או לא לדמוע מכל דבר שזז.

 

חשבתי שהכל היה נכון, אבל מסתבר שקשה לשנות הרגלים ישנים. הכרנו לפני שנתיים, הייתי יותר מלאה, בערך 20 קילו יותר. אמרת אחרי הפגישה ראשונה שאני מגניבה והראש שלי כזה כייפי, אבל אתה פשוט אוהב אותן רזות. האמת? לא היתה לי בעיה עם זה, בעיניי זה לגיטימי, הכל עניין של טעם.

 

למרות זאת לא הפסקת להתקשר, לסמס ולהגיד עד כמה כיף לך לדבר איתי. הסברתי לך שאני לא מחפשת ידידים בחיי, שיש לי מלא, אבל אתה המשכת.

 

שנתיים אחרי החלטתי שאני כבר לא יכולה לראות את עצמי במראה והתחלתי דיאטה. בכל השנה האחרונה לקחתי פסק זמן מדייטים, בחורים, סקס.

 

היה שווה מיליון דולר, הפרצוף ההמום שלך

אחרי הדיאטה הופעתי אצלך בעסק, היה שווה מיליון דולר, הפרצוף ההמום שלך באותה שנייה. אני החסרתי פעימה, אתה הרבה יותר. פתאום נפתחה דלת של רצון.

 

היום, במבט לאחור, אני תוהה עד כמה המראה שלי שינה את דעתך בנושא. הפעם הראשונה היתה מדהימה, שכחתי איך זה לאהוב. ואחרי הלילה הראשון בבוקר היית יפה בעיניי יותר מתמיד, ותאמין לי שמלך היופי אתה לא. אבל בעיניי, לישון איתך עוד דקה היה הדבר הכי הכי.

 

אני לא יכולה להצביע על מה בדיוק קרה שם או מה שינה את דעתי לגביך, אין לי מושג. התחלת לחזר ולומר עד כמה אתה רוצה שנהיה יחד ועד כמה טוב לך איתי. גם לי היה טוב. נתתי לך ספייס, חום אהבה, והייתי בעיקר חברה.

 

הצעת לי לעבור לגור איתך, אמרת ש"צריך להתקדם עוד שלב ביחסים". לא הספקתי ליהנות מההצעה, ויום אחרי כבר שלחת הודעה שאתה מפחד מהמחויבות הזאת, שלא תוכל לעמוד בה.

 

אני חושבת שעשיתי הכל כדי שתרגיש בטוח

אחר כך זה קרה עוד כמה פעמים, הפחד שלך הזה רק מעצם הרעיון, מהמילה מחויבות. לא הבנתי. היית שם כמעט עשר שנים, ככה סיפרת לי. אתה איש של משפחה, התגרשת כי נגמרה האהבה, גם ילדים יש לך, כי זו מהות החיים. אבל עדיין המשכת לדבר על הפחד שלך ממחויבות והרצון שלך להיות איתי. מלחמה פנימית. שיתפת אותי בפחד בחששות באהבה הגדולה שלך אלי, אבל במלחמה הזאת לא יכולתי לנצח. אני חושבת שעשיתי את הכל עבורך כדי שתרגיש בטוח.

 

תוך כדי תנועה נשבר לי, נשבר לי ממך. האהבה הזאת היתה צריכה חיזוק והתמדה, ובעיקר ביטחון, אבל היית רחוק כל כך. זה שהחזקתי מפתחות לביתך מעולם לא נתן לי את המפתחות ללבך.

 

ערב אחד הייתי אצלך, לבד. נשמעה דפיקה בדלת. עמדה בחורה, אמרה שהיא השכנה ושהיא צריכה ממך עזרה. אמרתי שאתה לא בבית והתנהלה שיחה קלה. היא שאלה אותי אם אני החברה שלך אמרתי שכן. נראה לי שולי העניין. אבל התברר שזה היה הכל, רק לא שולי.

 

כשהגעת הביתה ושאלתי עליה, אמרת שהיא מהעבר שפתאום צצה על סף דלתך ואין לה מה להציע לך. אמרתי לך שאם אתה משקר אני אגלה, נשבעת שאתה לא משקר וידעתי שכן.

 

אתה, עם כל האהבה שלך, אף פעם לא היית רק שלי. כואב להרגיש ככה. אחרי כמה ימים אמרת שהחלטת ושאתה צריך לשחרר אותי, כי זה לא פייר, במצב הנתון בחייך אין מקום בליבך לאף אחת.

 

לא חזרתי אליך. הצורה שבה נהגת היתה מבישה. נשבר לי הלב וכואב לי כל כך, שאיבדתי את החשק לחייך. קטע דפוק. דווקא עכשיו, כשאנשים מסובבים אחרי את הראש ומתחילים איתי, אני אמורה לקום עם חיוך כל בוקר. אבל אני מרגישה כל כך בודדה ועצובה.

 

  • מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על פרידה

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איבדתי את החשק לחייך
צילום: Index Open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים