שו"ת: הילד כוסס ציפורניים. מה עושים?

שאלה:

שלום, יש לנו שני בנים תאומים בני 3.5, גמולים מחיתולים וממוצץ, ילדים טובים, מאושרים ובעלי אישיות שונה. אנו משתדלים לפעול על פי התפיסה והחינוך האישי לכל ילד ולהדגיש את היחודיות של כל ילד, לעודד כל ילד, לתת מחמאות וכו' - כל מה שלמדנו שצריך לעשות. ובכל זאת, אחד התאומים (הצעיר יותר) כוסס ציפורניים כל הזמן.

אין לנו מושג איך לעצור זאת, עונש לא עוזר, איום שרופא תעשה זריקה לא עוזר, עידוד בעזרת מתנה גם לא עוזר, שיחות לא עוזרות, בקיצור - כלום! הילד הוא ילד מאושר (באמת) ואנו לא מזהים אצלו שום בעיות מיוחדות. במבחינת אופי הוא: אוהב פעילות, ילד ממשומע ומנומס, כאשר לא מצליח לו משהו (כל דבר) הוא כמעט ולא מנסה, הוא בוכה ואומר "אני לא מצליח". כמובן שאנו עוזרים ומעודדים אותו לנסות (זה יכול להיות לבנות מגדל בלגו / לנעול נעליים או כל דבר אחר). מה עושים? אודה לעזרה, אורי.

תשובה:

הי אורי, באופן נורמטיבי גם אצלכם כמו אצל כל זוג תאומים – ישנו תאום שהוא "השני". ל"שני" הזה באופן טבעי יש בעיה עם תחושת הערך. גם אם ההורים מאוד מודעים ומשתדלים לא להשוות - הילדים עושים השוואות ובדיקות. הם משווים את עצמם אחד עם השני וגם בודקים כל הזמן ומשווים את יחס ההורים אליהם. התאום "השני" מתהלך בתחושה שהוא גדל ליד מישהו שהוא יותר ממנו. זו חוויה לא פשוטה להיות בה ולכן כנראה שבנכם ממשיך לכסוס ציפורניים כי הכסיסה מרגיעה ומנחמת אותו.

כסיסת הציפורניים מעידה על חוסר שקט נפשי ובמקרה כזה שיטות של עונשים ואיומים לא יעזרו - כי הכסיסה היא צורך. חשוב מאוד לעזור לילד השני, חשוב לטפח את תחושת הערך שלו - לעודד אותו ולהראות לו שהוא בסדר. במקום לעודד אותו לנסות כשהוא לא מצליח, ממליצה לכם להקפיד לציין רק את הדברים שהוא מצליח בהם - כך תעזרו לו ותחזקו אותו. בהצלחה, ענת.

השיבה: ענת אשד M.Ed – יועצת להורים וצוותים חינוכיים, מורה במדרשה להנחיית קבוצות ומנהלת פורום מכון אדלר .