שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מה תקבלו בהסכם הפנסיה החדש? שו"ת

    בהסכם החדש כלולים שינויים שיכנסו לתוקפם החל ממועד אישורו על ידי שר התמ"ת - ולא רק ב-2014. מהם השינויים? מי יהנה מצו ההרחבה? האם ניתן לאכוף אותו? ומה בעצם יוצא לכם מהשדרוג בפנסיה שבהסכם? מדריך

    ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים הגיעו להסכמות לשדרג את הסכם פנסיה חובה, עליו חתמו בסוף שנת 2007. את התוספת לחיסכון צפויים הזכאים לראות רק בשנת 2014, אולם בהסכם החדש כלולים גם שינויים שיכנסו לתוקפם החל ממועד אישורו על ידי שר התמ"ת. אז מה אומר בכלל צו ההרחבה לגבי העובדים? מי יהנה ממנו? האם הוא מתקיים בשטח ואיך ניתן לאכוף אותו?

     

    שאלות ותשובות:  

    מי זכאי לביטוח פנסיוני על פי צו ההרחבה ומתי?

     

    כל עובד החל מגיל 21 - לגבר ו-20 לאישה ועד לגיל פרישה, שלא חל עליו הסכם פנסיה טוב יותר ("הסכם מיטיב"). מעבר לגיל פרישת חובה, הצו ממשיך לחול אם אין לעובד פנסיה.

     

    העובד יהיה זכאי לביצוע הפרשות לפנסיה לכשישלים 6 חודשי עבודה. עם זאת, עובד שהתחיל לעבוד במקום עבודה והיה לו ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם, יהיה זכאי להיות מבוטח מהיום הראשון. ביצוע ההפרשות יחל לאחר שלושה חודשי עבודה – רטרואקטיבית או בתום שנת המס המוקדם מביניהם.

     

    על מי הוא אמור לחול?

     

    הצו נועד לחול על מי שאין לו הסדר פנסיה מקיפה. עיקר המשמעות המעשית של צו ההרחבה הוא בענפי השירותים אצל מעסיקים עצמאיים, קטנים ובינוניים כגון עובדים במשרדי רואי חשבון, עורכי דין, רופאים ובעלי מקצוע כיוצא באלה וכן אצל קמעונאים או רשתות שיווק שאינן מאורגנות עם ארגוני עובדים.

     

    מה אומר ההסכם שנחתם היום?

     

    זהו למעשה תיקון להסכם הקודם (שנחתם בסוף שנת 2007), במסגרתו תגדל ההפרשה לפנסיה ב-2.5% (2% על חשבון המעסיק ו-0.5% על חשבון העובד), מ-15% ל- 17.5%. הגדלת ההפרשה הינה מדורגת.

     

    מה הכוונה מדורגת, מתי יפרישו לי 17.5% בפועל?

     

    הפרשה של 17.5% תחל בינואר 2014. נכון לשנת 2010 שיעור ההפרשה במסגרת פנסיה חובה עומד על 7.5% כאשר 2.5% על חשבון העובד, 2.5% על חשבון המעביד ועוד 2.5% על חשבון המעביד עבור פיצויים. בכל שנה ,עד 2014 יגדל סכום ההפרשה הכולל ב-2.5%.

     

    ואם המעביד מסכים להפריש לי פנסיה בשיעור גבוה יותר?

     

    עובדים רבים זכאים להפקדות בשיעורים גבוהים מאלו שצויינו, בהתאם למה שהוסכם בהסכם העבודה שלהם או ההסכמים הקיבוציים או צווי ההרחבה החלים עליהם. מכיוון שצו ההרחבה הכללי לעניין הפנסיה קובע כי אם קיימת לעובד זכות טובה יותר מזאת הקבועה בצו, הוא יהיה זכאי להסדר המטיב.

      

    חשוב לציין כי במסגרת התיקון לצו, עובד שקיבל פנסיה במקום עבודה קודם ועבר למקום עבודה חדש, בו מוצעת לו "פנסיה מטיבה", זכאי לקבל פנסיה מתחילת עבודתו. כלומר, במקום העבודה החדש, אם המעביד מציע לו פנסיה מטיבה (בשיעור גבוה יותר ממה שמחייב הצו), אך לפי ההסכם ביניהם זה יהיה רק בעוד מספר חודשים או שנה - במשך כל התקופה הזו, עד תשלום הפנסיה המטיבה, המעביד מחוייב להפריש לעובד פנסיה על פי השיעור הקבוע בצו.

     

    איפה מקבלים הסכם פנסיה מטיב?

     

    רשימת הענפים בהם קיימת חובת הפקדה לפנסיה בשיעורים גבוהים יותר מאשר צו הרחבה הכללי, כוללת ענפים כמו: בנייה, ועבודות ציבוריות, הובלה, חברות כח אדם, חקלאות, יהלומים, מוסכים, מורי דרך מוסמכים, נקיון ותחזוקה, מלאכה, תעשייה ותחנות דלק, מתכת, חשמל ואלקטרוניקה ועוד.

     

    מהו גובה השכר שיבוטח לצורך הפנסיה?

     

    השכר המבוטח כולל את שכר הבסיס וכן את כל התוספות הקבועות להן זכאי העובד. תקרת השכר המבוטח הינה השכר הממוצע במשק.

     

    האם אוכל לבחור את קרן הפנסיה אליה יבוצעו ההפרשות?

     

    העובד זכאי לבחור את קרן הפנסיה או את קופת הגמל לקצבה בה יבחר להיות מבוטח והוא צריך לעשות זאת בתוך 60 יום ממועד תחילת עבודתו אצל המעסיק. על העובד להודיע למעסיק בכתב באיזו קרן פנסיה או קופת גמל לקצבה בחר לצורך כך.

     

    עובד שלא הודיע למעסיק כפי שפורט יבטח אותו המעסק בקרן הפנסיה מקיפה חדשה, שיבחר הוא. העובד יהיה זכאי לבחור חיסכון קצבתי אחר ובלבד שיכלול כיסוי למקרי מוות ונכות.

     

    האם החוק הזה גם מיושם בשטח?

     

    החובה של מעסיק לצרף את עובדיו להסדר של פנסיה מקיפה נגזרת מכוח הסכם קיבוצי שנחתם בין ארגוני מעסיקים (התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכת המסחר) לבין ארגון העובדים (ההסתדרות), אליו הצטרפה הממשלה מכוחו של צו הרחבה שנחתם על ידי שר התמ"ת.

     

    הדעה הרווחת היתה שהחלטה שבוצעה בהסכמה, מתוך רצון טוב ולא מתוך כפיה כחוק שנחקק בחקיקה ראשית (על ידי הכנסת), תיושם בצורה יעילה יותר. לדעה זו היו שותפים כל החותמים על הצו ובשל כך, כמעט לא היה ספק באשר ליישומו המוצלח בשטח. אולם בפועל, אין ספק שרבים מהמעסיקים אינם מפרישים עבור עובדיהם כפי שמחייב הצו.

     

    והצו הזה נאכף?

     

    למרות שמדובר בהוראה מחייבת (לה יש תוקף של חקיקה משנית, המחייבת כמו חוק), מעביד אשר אינו מקיים את הוראות הצו, אינו מסתכן באכיפה פלילית מצידה של המדינה.  לעובד ולארגון עובדים זכות להגיש תביעות למימוש זכויותיהם לפי צו ההרחבה רק בבית הדין לעבודה. משרד התמ"ת אמור גם להפעיל יחידות פיקוח לאכיפת הצו.

     

    חשוב גם לדעת, למרות שלא מעט מעסיקים מתעלמים מהתקנות אם בזדון ואם מחוסר ידיעה, יש לזכור כי הסנקציה הצפויה למעסיק היא כפולה, מלבד הדרישה מהמעסיק להשיב לעובד את דמי הגמולים שלא שולמו או לשפות על נזק שנגרם ולא ניתן להשיב (קרנות פנסיה לא יכולות לקבל כספים שנת מס אחורה), אם ארעה תאונה או פטירה, המעסיק הופך להיות המבטח וחלה עליו החובה לשלם קצבת שארים לכל החיים.

     

    בעקבות צו ההרחבה, כמה עובדים קיבלו את המגיע להם מהמעסיק?

     

    על פי נתוני האוצר, מתחילת 2008 ועד חודש מאי האחרון , הצטרפו לביטוח פנסיוני בעקבות הצו, כ-600 אלף עובדים. על פי נתוני ההסתדרות , המספרים גבוהים עוד יותר. עם זאת, למעשה לא ניתן להעריך באופן מדוייק את כמות המצטרפים.

     

    בהנחה שאני מעסיק עובדת משק שאינה מעוניינת בביטוח פנסיוני. מה עלי לעשות כדי להיות מוגן מבחינת החוק?

     

    במקרה בו העובד אינו מעוניין בביטוח פנסיוני, על המעסיק לדעת כי הסכמת העובד בעניין זה אינה נדרשת. ניכוי שכר מסוג זה נעשה מכוח חוק הגנת השכר, מדובר בניכוי חובה. במקרה זה, ניתן לבטח את העובד בקרן שיבחר המעסיק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ישי, עיני וברוש. חתימת הסכם הפנסיה הקודם.
    צילום: פלאש 90
    מומלצים