שתף קטע נבחר

איך מתגרשים מחשבון הבנק המשותף

בדרך כלל מומלץ, מטעמי שקיפות זוגית ויעילות כלכלית, לנהל חשבון בנק אחד. אבל יש מקרים, ובהם מצב של חובות או גירושים הנראים באופק, בהם עדיף להפריד את החבילה

הפעם הראשונה בה בני הזוג נדרשים להחלטה משמעותית בנושא 'חשבון בנק משותף - כן או לא?' מגיעה בדרך כלל, יום לאחר החתונה, כשמתקבלים הצ'קים המשותפים ונשאלת השאלה היכן להפקיד אותם. רק כרבע מכלל הזוגות מחליטים שלא לפתוח חשבון מבנק משותף ולנהל את חייהם הזוגיים בשני חשבונות נפרדים, ואילו רוב הזוגות מחליטים שבצד מיסוד הקשר המשותף ביניהם יש לפתוח חשבון בנק משותף, שבאמצעותו ינהלו את התא המשפחתי.

 

לכאורה נראה ברור מאליו שבני זוג המנהלים מערכת זוגית ומשפחתית משותפת ינהלו גם חשבון בנק משותף. לרוב הזוגות ניהול חשבון בנק משותף מסמל זוגיות בריאה, שיתוף הדדי ואמון הדדי. במובן מסוים משפחה זה "עסק", בו חברים שני שותפים שבחרו לקבוע את גורלם יחדיו. גם אם לא מדובר ב"עסק" קלאסי קונבנציונלי, שמטרתו היא רווח לבעלים, הרי שב"עסק" המשפחתי מדובר בהתאגדות בה יש הכנסות משותפות מצד אחד והוצאות קבועות ומשתנות מצד שני. ניהול שני חשבונות נפרדים מעיד על תא משפחתי בעל סינרגיה כלכלית פגומה.

 

חסרונות בניהול שני חשבונות נפרדים

ויכוחים מיותרים:

לא פעם בבני זוג שמנהלים חשבונות נפרדים מוצאים עצמם מתקוטטים במהלך מערכת החיים המשותפת מאיזה חשבון יינתן השיק לחתונה של החברים, או מי ישלם על החוג של הילד. הוצאות שאינן קבועות ומוגדרות עלולות ליפול בין הכסאות ולהפוך סלע מחלוקת בין בני הזוג.

 

הוצאה מיותרת - דמי ניהול ועמלות כפולים:

ניהול שני חשבונות שבכל אחד מהם משיכת יתר גדולה שמשלה את שני בני הזוג כאילו הם יכולים למשוך יותר, בסופו של דבר עולה הרבה יותר. פיצול החשבונות משמעו הכפלת התשלומים בגין עמלות לבנק.

 

שקיפות פגומה וחוסר שותפות:

כשלכל אחד חשבון נפרד, השקיפות אף פעם לא תהייה מלאה. הדבר פותח פתח להעלמות, הסתרות ובסיס לא טוב לחיי שותפות וזוגיות.

 

סכנת עיקולים במקרים מסוימים:

זכות העיקול נקבעת על פי סוג החשבון וזכויות החתימה בו, כפי שהוגדרו בעת פתיחת החשבון. באופן עקרוני, נהוג להבחין בין שני סוגי ניהול של חשבון בנק משותף: כשלבני הזוג זכות חתימה יחד בחשבון המשותף לא ניתן לבצע עיקול כספים מהחשבון בגין חוב שצבר אחד השותפים. לעומת זאת, במצב בו מוקנית לכל בן זוג זכות חתימה נפרדת בחשבון המשותף, ניתן לבצע עיקול מהחשבון שמנהלים בני הזוג יחד. בהתאם להלכה הפסוקה בעניין זה הזוכה רשאי לעקל את מלוא הסכום בחשבון הבנק של החייב, במקרים בהם לבן זוג החייב זכות חתימה נפרדת ועצמאית בחשבון. הרציונאל המנחה מבוסס על כניסת הנושה לנעלי החייב, תוך הקניית מלוא הזכויות הנתונות לחייב בניהול חשבונו.

 

ניירת מיותרת:

המכתבים מהבנקים במרבית הבתים נערמים ונערמים. כפל חשבונות הוא כפל ניירת.

 

בכל זאת, מתי כן מומלץ לנהל שני חשבונות?

יהיו מקרים שבהם יהיה יתרון לפתיחת שני חשבונות, אבל גם במקרים אלה ההמלצה תהייה להחזיק שני חשבונות משותפים, כלומר - חשבונות שלגביהם שני בני הזוג בעלי זכות חתימה בכל אחד מהחשבונות.

 

למשל, במקרים בהם שני בני הזוג עובדי מדינה/בנק וזכאים לנהל חשבון ללא דמי ניהול ועמלות בכלל. לעיתים יש לכך משמעות ואף יתרון ברור שכל אחד ינהל חשבון משכורת נפרד. יחד עם זאת, על מנת להימנע מחשש לחוסר שקיפות רצוי שכל אחד מבני הזוג יוגדר בסטטוס של בעל חשבון בכל אחד מהחשבונות.

 

מקרה נוסף בו ייתכן שיהיה מקום לשקול ניהול שני חשבונות בבנקים שונים יהיה במשפחה מאוד עשירה. המניע לפיצול החשבון במקרה זה הוא היקף הנכסים הפיננסים, ולא חשבון עובר ושב בו המשפחה מתנהלת על בסיס שוטף. הכפילות כאן תהיה בחשבון השקעות ולא חשבון עו"ש. את ההשקעות כדאי לפזר בין בנקים שונים, מהסיבה הידועה שלא שמים את כל הביצים באותו סל (פיזור סיכונים), וכן מהסיבה שכך אפשר ליהנות מהתחרות בין הבנקים בעמלות, בהטבות ובטיב השירות.

 

אם אחד מבני הזוג נקלע לחובות וקיים תרחיש ריאלי של פתיחה בהליכי הוצאה לפועל נגדו ובמסגרתם נקיטה בצעד של עיקול, מומלץ להפריד בין חשבונות הבנק של בני הזוג במטרה להבטיח את נכסי בן זוגו של החייב.

 

בכל יתר המקרים ההמלצה היא חד משמעית - להחזיק בחשבון בנק אחד משותף. ניהול חשבון משותף אינו מהווה בהכרח נטילת העצמאות הכלכלית של אחד מבני הזוג. ניתן בהחלט לקבל החלטה משותפת על סכום קבוע לחודש אותו כל אחד מבני הזוג יכול להוציא/לבזבז באופן חופשי ללא דיווח.

 

מה קורה עם חשבון משותף בעת פרידה וגירושים?

במקרה של סכסוך שכזה, אחד מבני הזוג שיש לו זכיות משיכה משותפות בחשבון הבנק יכול לנצל זאת בחוסר תום לב ולמשוך מחשבון הבנק משיכות משמעותיות ו/או לבצע הלוואה גדולה מהחשבון המשותף. מציאות שכזו, גם אם היא ניתנת לתיקון בשלבים מאוחרים יותר של ההליך המשפטי ובאמצעות פסיקת בית המשפט, עדיין מסבה נזק ופגיעה קשה באימון. היא גם יוצרת מציאות כלכלית שבה אחד מבני הזוג השותף לחשבון צריך בטווח המיידי לשאת בעל כורחו במחצית מההוצאות הבנקאיות והעמלות שנוצרו בחשבון כתוצאה מיתרת החובה בחשבון או ההלוואה, למרות שלא נתן לכך את הסכמתו.

 

הפיתרון המתבקש בעת משבר משמעותי שכזה הוא לפנות מיד לבנק ולהודיע, אם בעל פה ואם בכתב, שפרץ משבר בין בני הזוג, ושמעתה ואילך יש לבצע משיכות משמעותיות ו/או הלוואות אך ורק בחתימה ובהסכמה של שני בני הזוג. רוב הבנקים פועלים באופן זה לא מכיוון שהם הופכים לאנשי רווחה או משפטנים העומדים לסיוע למי מבני הזוג, אלא משום שהם חושבים בעיקר על הבנק ועל הליכי הגבייה הקשים שידרשו לעשות בגביית חוב ממי שטוען שלא נתן הסכמתו לכך.

 

הוראות הקבע והחיובים העתידיים בחשבון

בעיה אחרת שעלולה להתעורר במקרה של הסלמה במערכת היחסים בין בני הזוג ו/או הודעה כאמור לבנק היא הוראות הקבע והחיובים העתידיים בחשבון לאחר שבני הזוג מחליטים להפריד את חשבונותיהם, או לאחר המועד ממנו ימנעו מלהפקיד את משכורותיהם לחשבון המשותף. מקרה כזה יכול לגרור אחריו יצירת חובות כלפי הרשויות והמוסדות, ובמקרים קיצוניים את ניתוק השירותים החיוניים. על כן, גם במקרים של סכסוך משמעותי רצוי מאוד להפקיד לחשבון המשותף סכום מסוים כדי "לסגור קצוות אחרונים" או להעביר את הוראות הקבע והחיובים החודשיים לחשבונות אחרים.

 

כמעט תמיד בעת פירוק החשבון המשותף תתעורר השאלה בין בני הזוג אלו חיובים צריכים לרדת מהחשבון המשותף שהיה לצדדים, מי חייב מה ובגין איזה תקופה. ההמלצה לצדדים הנפרדים לקבוע בהסכמה "מועד חיתוך" שעד אליו הצדדים ימשיכו לשאת בחלקים שווים בכל החיובים, וממנו ואילך כל צד נושא בהוצאותיו, למעט חיובים עתידיים משותפים שכבר בוצעו במהלך תקופת הנישואים או הקשר המשותף.

 


 

עו"ד רונן דליהו מתמחה בדיני משפחה ויו"ר הועדה לעניני משפחה של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א והמרכז.
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עסק משפחתי
צילום: ndexOpen
עו"ד רונן דליהו
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים