שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בבת ים ייסדנו את עיר העתיד הישראלית

    אחת הערים הצפופות בארץ, עם הרחובות המוכרים והבניינים נטולי הייחוד, הופכת במסגרת הביאנלה לאדריכלות עירונית למכונת זמן עירונית וירוקה. טיילת שמנצלת את השמש והרוח, בניין נטוש שהופך למקום מפגש ושטח פתוח הופך לפארק זמני. כך ייראה רחוב ישראלי טיפוסי בקרוב?

    בבת ים אפשר למצוא רחובות עירוניים טיפוסיים בנוף הישראלי: צפופים, מאוכלסים בבנייני קומות נטולי ייחוד ומוזנחים לרוב, ובעיקר - משוועים לחידוש. דווקא בגלל הרשימה הזו - שאינה מחמיאה בעליל - בת ים הופכת למעבדה המושלמת עבור הניסוי האדריכלי הירוק שמתגבש בה בחודשים האחרונים.

     

    "הביאנלה לאדריכלות עירונית", אירוע שמתקיים בעיר בפעם השניה, מאפשר הצצה למודל עירוני עתידי, מהסוג שאולי יהפוך הוא לנוף הישראלי הטיפוסי בשנים הבאות. 

     

    בעיר העתידית הזו, שמתחילה לבצבץ בשבועות האחרונים מבין רחובותיה של בת ים, פאנלים סולאריים מנצלים את השמש המקומית לייצור חשמל, המדרכות נצבעו בלבן וכבר אינן לוהטות כבדרך כלל, והשטחים הירוקים "נודדים" ממקום למקום בהתאם לצורך. בעיר הזו, גם בנייני "רכבת" פשוטים מתהדרים בחזית ירוקה ופתוחה אל הרחוב, ואזורי תעשייה אינם בהכרח שם נרדף להזנחה. 

     

    העתיד כבר כאן

    אל תטעו: לא מדובר בעוד פנטזיה של בוגרי אקדמיה, או הדמייה ממוחשבת שהוכנה באופן מושלם, אך הקשר בינה לבין המציאות הישראלית קלוש; ההיפך הוא הנכון. 

     

    הביאנלה לוקחת את הרעיונות הללו, ועוד שורה ארוכה של יוזמות עירוניות ירוקות, והופכת אותם לחלק בלתי נפרד מהמקום. אוצרות הביאנלה מכנות זאת "הזדמנות" - הזדמנות לשנות כבר עכשיו את הנוף, ולא להמתין לתקציבים עתידיים, מכרזים וביורוקרטיה חונקת.

     

    חלק מהפרויקטים יוקמו למשך ימי הביאנלה ויפורקו בסופם ואחרים יישארו בבת ים גם אחרי נעילת האירוע. "הביאנלה היא רק נקודה בזמן, שבה אנחנו מזמינים קהל ותקשורת, אבל השינוי של העיר מתרחש כל העת. על הפרויקטים שיוצגו השנה התחלנו לעבוד כבר כשהביאנלה הקודמת נגמרה", מסבירה בשיחה עם ynet האוצרת, סיגל בר ניר.  

     

    בחלק מהאזורים, כמו באזור התעשייה בעיר למשל, התושבים כבר מתרגלים לנוף החדש. בפרויקט "עבודה זרה" לקח אדריכל הנוף אמיר לוטן מבנה נטוש והפך אותו למעין פארק ציבורי מבוית.


    זה מתחיל בבניין נטוש ומוזנח

     


    ונגמר בגן ציבורי מחומרים ממוחזרים בלב אזור התעשיה (צילומים: תמיר צדוק) 

     

    המבנה נטול הגג עמד מוזנח ומתפורר במשך שנים, התמלא בפסולת והפך למפגע סביבתי ותברואתי. לוטן וצוותו הרסו את החומה שניצבה סביב המבנה - כדי להקל על הגישה מכל עבר, ופינו את הפסולת מהמקום. בתוך החלל הוקמו גבעות קטנות מחומרים ממוחזרים - אספלט גרוס למשל, שבתוכן נשתלה צמחיה. השטח שנוצר איננו רק ריבוע ירוק בתוך נוף תעשייתי אפור - אלא גם מקום שבו ניתן לעצור למנוחה, ללגום כוס קפה ולחוות מחדש את העיר. 

     

    מכתש עירוני

    אחד הפרויקטים המסקרנים הוא המכתש העירוני הירוק, שנבנה בצומת הרחובות ניסנבוים ויוספטל, במגרש תעשייתי שהיה עד כה חולי וגדוש בפסולת. אדריכל בלגי ואמנית איטלקיה לקחו עודפי עפר מאתרי בנייה ויצרו מכתש שחלקו הפנימי מכוסה דשא.

     


    מכתשים ירוקים (צילומים: תמיר צדוק)

     


     


     

    התוצאה מפתיעה: באמצע אזור התעשייה, מקום שבו הירוק הנראה לעין הוא האור ברמזורים, נוצר אזור שמזכיר תופעות טבע המוכרות לנו מהמרחבים הפתוחים.

     

    אבל לא מדובר רק בתוספת טבעית לנוף המחוספס. הפרויקט, שנקרא "לצפות אל האופק", מאפשר למבקרים להשתמש בו כנקודת תצפית על העיר וגם להישען עליו ולצפות אל השמיים, עד האופק.   

     

    יוצרים: רפאלה קריספינו, אמנית חזותית, איטליה; בנואה בורקל, אדריכל ומתכנן ערים, בלגיה (r&b studio). 

     

    פארק טמגוצ'י

    פארק המשחקים הזה, המכונה על שם הצעצוע הדיגיטלי היפני, לוקח את המושג אנרגיה והופך אותו למשחק ילדים. הכוח שהם משקיעים בסיבוב הקרוסלה או במשחק על הנדנדה משמש לשאיבת מי הים מבאר עמוקה למתקן התפלה קטן. הילדים נהנים, והמים המותפלים משקים את הגינה המקומית. 

     

    סיבוב הקרוסלה מחולל בנוסף מופע מים. ככל שהילדים משקיעים יותר אנרגיה - כך מופע המים מרשים יותר. "פארק טמגוצ’י מרחיב את המושג 'גן משחקים' על-ידי יצירת יחסי גומלין בין משחק לטיפוח הסביבה העירונית" מסבירים מארגני האירוע.

     

    יוצרים: עופר ביליק’ אדריכל, יוצר ומעצב; יעקוב סצני, אדריכל, פולין.  

     

    מוציאים את המים מהאוויר

    צילום: תמיר צדוק

    לרעיון הבא אפשר להתייחס כאל קוריוז, אבל יש סיכוי שהמתקן הכחלחל על גג מבנה השירותים הציבוריים בחוף בת ים יהפוך בקרוב למרכיב קבוע בנוף שלנו. המתקן מכונה "שירותי רוח" והוא מנצל את הלחות הגבוהה באוויר באזור הים לטובת ייצור מים - להשקייה, רחצה ואפילו שתייה.

     

    המתקן החדשני פועל בכוח אנרגיית הרוח בלבד - ללא חיבור לחשמל. העיקרון פשוט לכאורה: האוויר הלח נכנס לתוך מכל ששורר בו לחץ אוויר נמוך. לחץ האוויר גורם לאדי המים להפוך לטיפות מים גדולות שנאספות לשימוש בסביבה הקרובה.

     

    יוצר: יורי אברמוב, מהנדס.

     

    חורשה בעציץ

    האם שטח ירוק בתוך העיר חייב להיות מוגדר מראש, מתוכנן וקבוע? ומה באשר לאזורים שבהם לא תוכננו מעולם שטחים ירוקים - האם התושבים שם צריכים לוותר על החלום של קצת "ירוק בעיניים"? פרויקט "היער הנודד", שימוקם במגרש ברחוב אורט ישראל בעיר, משיב בשלילה על כל השאלות הללו.

     


     

    במסגרת הפרויקט הוכנסו עצים למעין עציצי ענק, במטרה לאפשר להם לנדוד ממקום למקום "וליצור מרחבים חברתיים חדשים בתוך העיר", כהגדרת היוצרים. המיכלים בנויים מעץ וקרטון וכשהם יתפרקו יינטעו העצים באדמה.

      

    יוצרים: אד וול,  אדריכל נוף ומתכנן ערים מאוניברסיטת קינגסטון; יעל בר-מאור, אדריכלית נוף ומייק דרינג, אדריכל וראש התוכנית לתואר ראשון באדריכלות בבית הספר לאדריכלות בברמינגהאם.  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עצים בעציצים נודדים
    צילום: ליסה בלחמן
    פארק עירוני זמני בשטח פתוח
    צילום: תמיר צדוק
    מנצלים את השמש והרוח בים
    צילום: תמיר צדוק
    וזו לא סתם נדנדה
    צילום: תמיר צדוק
    מומלצים