שתף קטע נבחר
סקס מוכר המבורגרים?
לוח שנה שכולל צילומי מלצריות בחדר השינה שלהן, לבושות בבגדים מינימליים, הצית במערכת דיון סוער בעדו ונגדו. האם לוח השנה שאמור לקדם רשת המבורגרים הוא שוביניסטי ומזלזל ובכלל, עושה חשק לפיצה או שהגיע הזמן לוותר על הקלישאות והאג'נדה ולנסות להתקבל לעבודה כמלצרית במסעדה נחשקת? הצביעו והשפיעו

נגד: מה נשים אוהבות? להגיש את האוכל ולהתכרבל במיטה

מאת: ג'וליה פרמנטו

נשים ורק נשים ממלצרות באגאדיר, כך משתמע מלוח השנה החדש שהשיקה הרשת ובו מככבות 12 מלצריות נבחרות כשהן מצולמות בחדר השינה הפרטי שלהן. החיבור ברור: איזו מלצרית לא רוצה לחזור הבייתה אחרי משמרת מתישה

ולהתכרבל? ולא סתם להתכרבל, אלא להתכרבל בתנוחות מפתות כמיטב המסורת של מותג האופנה אמריקן אפרל. בסטודיו לעיצוב Moo&Ar טוענים שהרעיון הגיע ממותג האופנה שנוהג לצלם את עובדיו לקמפיינים. ואם זה טוב לאמריקן זה טוב גם לנו. ככה זה בישראל, אין מסורת ולכן מעתיקים.

כך אני רואה את הקמפיין הזה:

1. גנבו קונספט אמריקאי. 

2. ליקטו מלצריות נאות למראה. 

3. הטיחו אותן על המיטה בבגד גוף של אמריקן אפרל. 

Say Cheese.4, אמר הצלם, והופ - הנה לכם לוח שנה לגברים שאוהבים לבלוס המבורגרים רטובים.

 


המלצריות כדוגמנית, צילומים מתוך לוח השנה הפרובוקטיבי

 

עכשיו, מילא להעתיק העתקה גסה, אבל לעשות זאת גם בחוסר מודעות טוטאלית? בישראל 2010 עדיין מתאוששים משחרור האישה. האם באמת רק נשים ממלצרות באגאדיר? האם הם באמת לא מעסיקים שם גם מלצרים שהיו יכולים להצטלם?

 

Moo&Ar היו יכולים להפוך את לוח השנה הזה מדלוח למהמם, אם הם רק לא היו נופלים בקלישאות מגדריות ישנות ומצחינות. למשל, אם היו מחליפים את נערת אוקטובר הדקיקה בנער חתיך ממוצא אתיופי. ולא רק זה, כשל נוסף הוא בתחקיר: את התואר של חודש מאי אפשר היה לקחת מהתאומות המשועממות ולהעניקו לזוג עובדים זרים המועסקים ברשת ובכך להתחבר לאג'נדה החברתית של אמריקן אפרל שהם לא רק מאגניבים אלא גם מתאפיינים בשכר עבודה לשעה גבוה מן הממוצע, תמיכה בעובדים זרים, פעילות אקולוגית ופילנתרופית נרחבת.

 

האם אגאדיר עושים משהו מכל זה? לא! אבל מה זה משנה אם אפשר פשוט לגנוב את המאגניבות. אז לא רק שגנבתם מאחד העסקים המפותחים בעולם אלא גם דירדרתם את זה 50 שנה אחורה. הבחירה המצומצמת רק בנשים כמלצריות מחשידה וגזענית בייחוד עם השילוב של הצילום בחדר השינה שלהן. אני מנסה לדמיין איזו אסוציאציה הובילה לשנייה: המבורגר-צ'יפס-מלצרית-מלצרית מפתה-אני רוצה להיות במיטה שלך. למה? כי גברים אמיתיים אוהבים לזלול ואז לזיין, זה מה שאומר לוח השנה הזה. 
החלוקה המגדרית הזאת כל כך מיושנת והשימוש בה מביך. מביך משום שהוא מעיד על היעדר הקידמה של ההוגי הרעיון, על היותם חלק מעולם מחשבתי פרימיטיבי ופרובנציאלי.

אם כבר גנבתם קונספט אמריקאי, עשיתם סטיילינג אמריקאי והשתמשתם בשפת צילום אמריקאית (דודי חסון aka טרי ריצ'רדסון) אז למה שלא תגנבו גם את המודעות ואת מעמד האישה הנהוג באמריקה, שהוא רחוק יותר מעשר שעות טיסה מישראל?

 

השורה התחתונה:

לוח השנה הזה משאיר בעיקר תחושה צורבת של שובניזם עתיק ולא מודע לעצמו וחשק עז לפיצה.

 

אם כבר מלצרית, שיהיה בסטייל

מאת: אהובית רבי-גולן

 

אם תשאלו בנות מה הן הכי אוהבות בעולם, רובן הגדול בוודאי יענה: שופינג, שינה ואוכל. למעשה, לו יכולנו לעשות את שלושת הדברים הללו בו זמנית, היינו ודאי היצורים הכי מאושרים עלי אדמות. בינתיים, עד שייוולד הגאון שימצא דרך בה ניתן למדוד בגדים, לגהץ את האשראי, לנגב חומוס ותוך כדי גם לישון שנת ישרים – ניסתה רשת אגאדיר לשלב בין השלושה. איך היא עשתה זאת? לדעתי, באלגנטיות.

 

בצעד שהפך כבר למסורת, בחרה רשת המסעדות 12 מלצריות יפות מראה ומוצקות ישבן שהצטלמו בחדר השינה הפרטי שלהן ללוח שנה, כשהן לבושות (כלומר, בערך לבושות) בקולקציית החורף החדשה של אמריקן אפרל. כמדי שנה, יש להניח שגם הפעם הצעד השיווקי הנ"ל יוציא לאור אנשים רבים שיזעקו את זעקת הנשים כשהם זורקים לחלל האוויר מילים כמו: "שוביניזם", פמיניזם", "אידיאליזם", ועוד כל מיני מילים שמסתיימות ב"איזם". נשאלת השאלה – האם לא הגיע הזמן להרפות?

  

לא יודעת מה איתכם, אבל כשאני מסתכלת סביבי אני רואה בעיקר נשים חזקות, עצמאיות, ציניות וחכמות להחריד, שאוכלות בלי מלח טיפוסים זכריים לארוחת הבוקר (כי מלח זה סתם סופח שומנים). יכול להיות, אולי, במקרה, שנשות ישראל גרסת 2010 כבר לא נמצאות במקום הזה שזקוק להגנה 24/7? הרי עברנו כמה וכמה תהפוכות מאז ימיה של החלוצה הפמיניסטית השאקלית סימון דה בובואר. אולי, רק אולי, הגענו סוף כל סוף לרגע בו סיימנו להוכיח את עצמנו, בעיקר בפני עצמנו ובפני המרב מיכאלי הקטנה שיש בכל אחת מאיתנו? אולי הגיעה הזמן להפסיק להיות צודקות ולהתחיל לעשות קצת חיים? הרי מתי שהוא זה צריך לקרות, אז למה לא היום?

 

מעבר לכך, בואו נחשוב פרקטי: אני לא מכירה אף בחורה שקמה בוקר אחד, הביטה אל השמיים ואמרה בעיניים נוצצות: "אלוהים, תעשה שאהיה מלצרית. החלום שלי הוא להגיש המבורגרים נוטפי שומן לגברים שיכורים באמצע הלילה, לחיות מטיפים עלובים ולנגב גוואקמולי ירקרק מהשולחנות". אם כבר בחורה נאלצת לעבוד בעבודה השחורה וכפויית הטובה הזו בתקופה מסוימת בחייה, למה שהיא לא תעשה את זה בסטייל?

 

עלעול קצר בין דפי לוח השנה המדובר מגלה עובדה כואבת נוספת: לא מדובר בבחורות זולות שבאות למכור לכם סקס לצד חלת הבצל, מהסוג שכיף לצקצק ולומר בהתנשאות "מסכנה, מנוצלת". מדובר בבחורות איכותיות שמצולמות בפוזות לא מאיימות, מה שעוד יותר מקשה עלינו, קהל הבנות, לשנוא אותן. כן, בחורות מהסוג שכל גבר ישמח להכניס למיטה, אבל גם לבית של אימא.

 

בשורה התחתונה, אם נשים בצד את המילים הבומבסטיות ותפישות העולם המורכבות ונתחיל להפנים שחיים רק פעם אחת, כולם ירוויחו. בינינו, כולנו היינו מתים להגיע בוקר אחד לעבודה ולשמוע את הבוס/ית אומר/ת: "גש/י לשיער ואיפור, אנחנו רוצים לצלם את הפרצוף היפה שלך ולהדפיס במאות אלפי עותקים".

 

השורה התחתונה

תכלס, מי שככל הנראה ימשיך לנצח לצקצק הם אותם הבנים שלעולם לא יוכלו להשיג את הבנות שעובדות באגאדיר, ואותן בנות שבוודאי לא יצליחו לתפוס שם איזה ג'וב.

 


חדרי השינה הפרטיים הפכו לאתר צילומים. מתוך לוח השנה (צילומים: דודי חסון)

 


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתוך לוח השנה. מלצרית קופצנית
צילום: דודי חסון
מתוך לוח השנה. יש המבורגר בחדר השינה שלי
צילום: דודי חסון
לאשה בפייסבוק
מומלצים