היא קראה לי "ילד" כשרצתה להתגרות בי
שילוב סקסי של חריפות ופתיחות ברמות האלה לא מקבלים מנערה בשנות ה-20 המוקדמות. כששאלו את השחקן ריצ'רד ברטון מה הדבר הראשון שהוא מחפש אצל אשה הוא אמר "היא צריכה להיות לפחות בת 30". בעיניי, עדן היתה אמזונה
ראיתי תגובה שלה בפייסבוק, על הקיר של טיים אאוט תל אביב. התגובה היתה חריפה, השם "עדן" צלצל טוב והתמונה נראתה מעניינת. לחצתי על התמונה שלה והתחלתי לבלוש לה בפרופיל. קראתי קצת סטטוסים, ראיתי כמה תמונות ונהייתי סקרן. שלחתי לה הודעה קצרה, חצי מתחכמת, חצי בנאלית, וקיבלתי הצעת חברות. כך התחילו יומיים של פלירטוטים דיגיטליים.
עדן, שבאמצעות חיטוטי פרופיל כבר הכירה אותי יותר טוב ממה שאני מכיר את עצמי, החמיאה לי על שמחת החיים שרואים בתמונות, אבל הביעה חשש מפני האפשרות לפער גילים בינינו.
האמת היא שידעתי שזה יגיע. שילוב סקסי של חריפות ופתיחות ברמות האלה לא מקבלים מנערה בשנות ה-20 המוקדמות. כששאלו את השחקן ריצ'רד ברטון מה הדבר הראשון שהוא מחפש אצל אשה הוא אמר "היא צריכה להיות לפחות בת 30". יכול להיות שהוא כבר היה בן 50 כשאמר את זה, אבל בכל זאת, כשיצאתי עם בחורות בנות 20 וקצת, הרגשתי שהן טרם חטפו כאפות הכרחיות מהחיים האלה. כאפות חיוניות. כאלה שלומדים מהן וממשיכים הלאה.
נאלצתי לפתוח את הקלפים ראשון ולספר לה על 26 האביבים שחלפו לנגד עיניי. מסתבר שההימור שלי פגע בול, והיא אכן היתה רק בת 34. אמרתי לה ש-34 בשנות רווקה תל אביבית זה כמו רווקה בת 25 בכל מקום אחר בארץ. היא גם קצת עזרה לי כשטענה שגברים מתחת לגיל 27 נחמדים יותר, כנראה בגלל שהם פחות מתוסכלים מינית. הגענו לקונצנזוס ושלמות נפשית עם פער הגילים והחלטנו להיפגש.
זה התחיל בכמה כוסות בבר יין קטן בנווה צדק. אחר כך טיילנו קצת על החוף, ובסוף התיישבנו על סלע מול הים. היא קראה לי "ילד" בכל פעם שרצתה להתגרות בי, ואני בתגובה קראתי לה "סבתא". שאלתי אותה אם אמא שלה וחברותיה דואגות להזכיר לה את תקתוקיו של השעון הביולוגי. "מי שבאמת מודאגת מהשעון הביולוגי מוזמנת להקפיא ביציות, העיקר לא להתחתן סתם", ענתה לי מבלי להתבלבל ובחיוך גדול.
היו לה קמטים קטנים ליד העיניים, לא של זיקנה, של ניסיון
זווית נשית:
צעיר זה השחור החדש
ויקטוריה הסודית
בשיחת נשים של יום חמישי בערב בבית קפה עם נוף פרדסים, שתמיד גולשת בשלב כזה או אחר לסקס, אני מחליטה לא לספר על המאהב עול הימים שלי. סיכמנו מזמן שאם כבר להשתרלל, אז עם פרסטיז': רופא בכיר, מרצה באוניברסיטה, מנכ"ל של חברת הייטק. לא מסכנים את המסגרת בשביל בולבול פושטי. ובכל זאת, הנה - גיליתי את מעיין הנעורים
היא נראתה כמו אמזונה, נעה בביטחון רב, אבל יחד עם זאת בשלווה עילאית. היו לה קמטים קטנים ליד העיניים, לא של זיקנה, של ניסיון. היה בה משהו ששידר חופש, והיה ברור כבר ממבט ראשון שהעיניים שלה ראו הרבה חופים, הרבה שקיעות והרבה זריחות. לא יודע אם זה עניין של גנטיקה טובה, העובדה שהיא צמחונית או זה שהיא יוצאת עם צעירים ממנה, אבל ללא ספק היתה לה גזרה שובבית וחטובה שלא היתה מביישת בת 20.
השעה כבר היתה אחת וחצי. "בגילי כבר צריך ללכת לישון" , אמרה בעודה מרימה את ראשה אליי ומטיחה בי זוג עיניים חומות וגדולות, בעוד שערה הארוך מתנופף ברוח שבאה מן הים.
"בגילך אסור ללכת לישון לבד", אמרתי. "אולי תצטרכי עזרה באמצע הלילה, ללכת לשירותים או תצטרכי כוס מים ולא תוכלי לקום מהמיטה, כדאי שיהיה מי שישגיח".
"אני מניחה שאתה מוכן להתנדב לעזור לקשישים הערב", אמרה בחצי חיוך.
"אם את מתעקשת", עניתי.
"פששש, החבר'ה האלה מבינים משהו בקטלוגים"
התעוררתי בבוקר כשאני מחבק אותה וחייכתי לעצמי כשנזכרתי שכל זה התחיל מזה שראיתי תגובה שלה בפייסבוק. עד לפני כמה ימים היא היתה קיימת בשבילי רק במחשב, ועכשיו אני במיטה מחבק אותה. בטח איפושהו בגלקסיה יושב חייזר שחוקר את המין האנושי, מסתכל עם טלסקופ על כל התהליך הזה ואומר לעצמו "פששש, החבר'ה האלה מבינים משהו בקטלוגים".
לשנינו היה ברור מהרגע הראשון שזאת לא תהיה מערכת יחסים. זאת לא הפעם הראשונה שאני עם אשה מבוגרת ממני. מה שכל פעם מדהים אותי מחדש בנשים מבוגרות זה האופן שבו הן יודעות בדיוק למה אתה בא, מתי אתה הולך, ועדיין שומרות על קלאסה לאורך כל המפגש, מבלי להוזיל אותו אפילו לרגע. הן מכתיבות את הקצב, מכבדות ומקבלות כבוד רק מעצם נוכחותן. הן מחליפות את הצחוק המזויף בחיוך קטן ואמיתי, את הדרמה בהבנה, את המשיכה בתשוקה, את הסקס באומנות והן משאירות אותי חד יותר לגבי מה באמת חשוב לי באשה.
תודה, עדן.
מומלצים
