שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ורוד עולה: זינוק חד באימוץ ע"י זוגות חד-מיניים
    ב-2009 אומצו 72 ילדים על-ידי הורים בני אותו מין. אבל הסחבת לא פשוטה. "לא הגיוני שבגלל המדינה אנחנו מחכות שנתיים", אמרה אם לסבית, "ובזמן הזה אני לא מוכרת כחד-הורית"

    שנה בסימן משפחה קצת אחרת. בשנת 2009 חלה עלייה באימוץ ילדים על-ידי משפחות חד מיניות - כך עולה מנתוני משרד הרווחה. המשרד דיווח כי בשנת 2009 אומצו 72 ילדים על-ידי הורים בני אותו מין, לעומת 30 ב-2008. המספר הזה מגלם בתוכו גם הומואים ולסביות שביקשו לאמץ את ילדיהם של שותפיהם לחיים.

     

    אבל לא הכל ורוד, והקשיים עדיין ניכרים. זוגות חד מיניים שמבקשים לאמץ עוֹברים בארץ הליך ארוך, שכולל בין היתר חתימה על הסכמים אצל עורך דין והערכה של פקידת סעד מטעם משרד הרווחה ובית משפט. בנות הזוג רקפת ומירב לוין-גונן, למשל, הכירו לפני כעשור והפכו לזוג לפני כחמש שנים. לאחר שנה של זוגיות החליטו להנשא ועניין הילדים היה ברור - שתיהן רצו.  


    רקפת ומירב לוין-גונן עם בתן. "התיק שלנו לא בעדיפות" (צילום: אורלי דיין)

     

    רקפת נכנסה להריון מתרומת זרע. לאחר שבתן נולדה, רצו בנות הזוג שגם מירב תוכר כאמה. בתום הליך שנמשך כמעט שנתיים ועלה להן יותר מעשרת אלפים שקל, רשם משרד הפנים את הבת המשותפת בתעודת הזהות של מירב.

     

    "אין לנו שום טענה לפקידת הסעד של משרד הרווחה. ההתנהלות שלהם היתה מעולה. זה פשוט לקח יותר מדי זמן, בין היתר, כי המדינה לא מקצה מספיק משאבים ואין מספיק פקידי סעד", אמרה רקפת בשיחה עם ynet. "המדינה שלנו לא ממש דואגת לחלשים, אז ברור שהיא לא ממש תדאג למי שלא מוגדר ככזה. התיק שלנו לא בעדיפות ראשונה, וזה ברור לחלוטין, כי פקידי הסעד עמוסים, אבל זה לא הגיוני שבגלל המדינה אנחנו נאלצות לחכות כל-כך הרבה זמן".

     

    עובדה נוספת שהרתיחה את בנות הזוג, הייתה סירובה של המדינה להכיר באחת הנשים כאם חד הורית. "מצד אחד אנחנו צריכות לעבור את כל המבדקים של פקידת סעד, ששואלת אותי שאלות חודרניות מאוד על טיב הקשר. אני צריכה לתת למדינה להיכנס אלי לתחתונים כדי לרשום את הילדה בתעודת הזהות של מירב, שהיא כבר מזמן קוראת לה אמא. ומצד שני, במהלך כל ההליך הזה, אני לא מוכרת כאם חד הורית שיכולה לקבל זכויות", הלינה רקפת.

     

    שר הרווחה, יצחק הרצוג, הצהיר באחרונה כי הוא מחויב לסוגית האימוץ על-ידי הורים חד מיניים. "אני מוביל בשנים האחרונות מדיניות לפיה הזכאות לאימוץ תבחן ללא קשר לנטיות מיניות, כאשר טובת הילד היא השיקול העיקרי".

     

    בשירות למען הילד במשרד הרווחה מדווחים כי במהלך שנת 2009 פנו 570 משפחות חדשות בבקשה לאמץ ילדים - ללא שינוי רב ביחס ל-2008, אז הוגשו 578 בקשות אימוץ. הפונים לאמץ הם זוגות חשוכי ילדים והורים לילדים ביולוגיים ויחידים. מתוך כלל הבקשות, 377 הן בקשות אימוץ רגילות והיתר הן בקשות ל"אימוץ קרובים" על-ידי בן הזוג של ההורה הביולוגי במשפחות רגילות ובמשפחות חד-מיניות.

     

    ילדים גדולים עדיין לא מוצאים בית 

    בשנת 2009 הוסדר אימוצם של 387 ילדים, לעומת 372 ילדים ב-2008. מתוכם, 127 קטינים נמסרו במסגרת אימוץ בין ארצי (32%), 91 קטינים אומצו במסגרת אימוץ רגיל בארץ (24%), 56 ילדים אומצו במסגרת אימוץ קרובים (14%), ו-41 במסגרת פונדקאות (11%).

     

    במשרד הרווחה מבקשים לציין כי למרות שלאורך השנים נרשם גידול במספר הפניות - מ-466 פניות בשנת 2005, עד ל-570 פניות בשנת 2009 - קיים מחסור וקושי לגייס משפחות לאימוץ ילדים גדולים, פעוטות מגיל שנתיים ומעלה ותינוקות עם בעיות ואפיונים ייחודיים: קטינים בעלי רקע גנטי קשה כמו מחלות נפש, כאלו שסבלו מ"תסמונת" סם או תסמונת אלכוהול וילדים אשר עברו טרם אימוצם מסכת חיים קשה.

     

    בנוסף, קיים קושי במסירת ילדים לאימוץ במסגרת "אימוץ פתוח",

    בו נשמר קשר כלשהו עם המשפחה הביולוגית. אימוצם של ילדים אלו מהווה אתגר המחייב התגייסות המאפשרת לילד ולהורה המאמץ הזדמנות לחיים חדשים. המאמצים ילדים אלו מקבלים במהלך השנים ליווי וסיוע מצד משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

     

    "הענקת בית חם לילדים עם צרכים מיוחדים מחייב פיתוח מגוון הכלים האפשריים בתחום אימוץ, אימוץ בין ארצי ומשפחות אומנה", ציין מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ. "כדי לתמוך במשפחות המגלות אצילות נפש ובוחרות לאמץ ילדים אלו, קבענו נהלים מיוחדים שיאפשרו למשפחה המאמצת ילד עם צרכים מיוחדים לקבל סיוע כספי העונה לצרכים המיוחדים הנדרשים עקב גידולו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "שואלים שאלות חודרניות"
    צילום: אורלי דיין
    שר הרווחה, יצחק הרצוג. מחויב לסוגיה
    צילום: יוני טובלי
    מומלצים