שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    האם משרד החינוך מסכן את המדע בישראל?
    האם מערכת החינוך מצליחה להתמודד כשורה עם הפיגור של תלמידי ישראל במקצועות המדע והטכנולוגיה? פרופ' אהוד קינן מהטכניון מותח ביקורת על משרד החינוך שמבקש להקנות לתלמידים חינוך ברוח "ערכי מדינת ישראל" במקום כלים להצלחה בעולם המדעי של המאה ה-21
    חדשות טובות: סוף סוף מודה המינהל למדע וטכנולוגיה של משרד החינוך כי החינוך במדינת ישראל שקוע בצרות צרורות, ובעיקר החינוך למדעים: "נראה שבעשורים האחרונים מערכת החינוך הישראלית לא מצליחה לייצר שכבה רחבה דיה של תלמידים מצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה.

     

    הטענות הללו מועלות בצה"ל, במוסדות האקדמיים ובתעשייה. עדויות לכך ניתן למצוא גם במחקרים בינלאומיים...הנתונים מדאיגים עוד יותר כאשר שיעור המצטיינים בישראל במתמטיקה ובמדעים עומד על 1.3% ו- 0.8%, בהתאמה".

     

    לשם השוואה, במדינות מסוימות, אשר אינן מתיימרות להיות אור לגויים, כגון טיוואן, סינגפור, קוריאה הדרומית ויפן, רמת ההצטיינות מגיעה ל-25-45%. אפילו במדינות כגון טורקיה, מלטה ובולגריה, ההצטיינות גבוהה מזאת של ישראל.

     

    ישראל מפגרת מאחור

    מדינת ישראל נמצאת במשבר אמיתי, שהולך ומחריף, אשר את עוצמת תוצאותיו נראה בעוד יותר מעשר שנים, הרחק מעבר לקדנציה הפוליטית של האחראים למצב.

     

    יותר מ-80% מאזרחי ישראל חפים מכל ידע בענינים המדעיים הבסיסיים ביותר. רוב הישראלים הם אנאלפבתים גמורים בשפה הבינלאומית של המאה ה-20, שפת המדע והטכנולוגיה, שפה שאותה מבין כל נהג מונית בסינגפור, כל קופאית מרכול בקוריאה הדרומית וכל איכר בטיוואן.

     

    כנראה שהאזרח הישראלי כבר הבין כי ישועה גדולה לא תצמח לו ממערכת החינוך הממלכתי ולכן הוא מחפש חלופות, גם אם הן יקרות.

     

    כך ניתן לפרש את הגידול המרשים של 7% במספר התלמידים ברשתות החינוך העצמאיות, לעומת נסיגה של כ-2.3% במספר התלמידים בחינוך הממלכתי.

     

    מדע הוא עסק יקר 

    לימודי מדעים הם עניין יקר מכיון שלשם כך נדרשים מורים טובים ומעבדות יקרות, פריטים נדירים למדי במערכת הישראלית. כדי לעקוף את הבעיה, גילה לאחרונה מינהל המדע והטכנולוגיה של משרד החינוך יצירתיות מופלגת, בצורת התכנית המהפכנית לטיפוח עתודה מדעית טכנולוגית.

     

    הראש היהודי, ביחד עם תרבות ה"ישראבלוף", המציא לנו פטנט, שמאפשר ללכת בלי ולהרגיש עם. הצד ההצהרתי הוא כמובן החלק החזק ביותר בתכנית: "המינהל שוקד על הכשרת בוגרי מערכת החינוך בהלימה לצרכים עדכניים, הקשורים בעשייה מקצועית במערכות חיצוניות כגון צה"ל, תעשייה ואחרים.

     

    יכולותינו להעניק לילדינו חינוך מדעי וטכנולוגי, המתאים בהיקפו ובאיכותו לדרישות מאה תובענית זו, יביא להעצמת עוצמתה החברתית, הכלכלית ולשגשוגה של המדינה, כמעצמת היי-טק בעולם." אכן, כל מילה בסלע.

     

    הדרך הארוכה אל המדע

    ישנה רק דרך אחת יעילה ללמוד מדעים, וכך לומדים בכל העולם. זוהי דרך ארוכה ולא קלה, כפי שלא קל לבנות בנין יציב בן שלש קומות. קומת המסד היא המתמטיקה, בלעדיה אין מדע ואין טכנולוגיה.

     

    הקומה השנייה בנויה משלוש חטיבות מקבילות ושוות בחשיבותן: פיזיקה, כימיה וביולוגיה. רק לאחר שנשלמה בנייתן של שתי הקומות הללו, ניתן לבנות עליהן את הקומה השלישית של המדעים השימושיים, מה שנקרא הנדסה וטכנולוגיה.

     

    אבל הבורות החוגגת במחוזותינו מאפשרת למשרד החינוך למכור לציבור הישראלי תכניות פופוליסטיות, המבוססות על בליל של מלים אופנתיות וסיסמאות חבוטות ומונחים שאין להם שחר ואין להם כיסוי, כגון מדעי ההנדסה, ביוטכנולוגיה, מכטרוניקה ועוד, וזאת לתלמידים בורים במתמטיקה וחסרי השכלה אלמנטרית במדעים.

     

    כאשר הציעו חברי להקת הגשש החיוור להתחיל לבנות את הקפטריה בטבריה בקומה ה-80 ולאחר מכן לבנות את שאר הקומות, תוך שימוש באוירון-דוד, כולם צחקו עד דמעות. אבל כולם מקבלים ברצינות את התכניות הפורחות של משרד החינוך, אשר מבוססות על רמה דומה של הגיון.

     

    חינוך מדעי או חינוך לערכים?

    חלק מעניין במיוחד בתכנית, הוא הרעיון לקדם את המטרה הזאת "לאור ערכיה של מדינת ישראל". מתוך המסמך שפירסם משרד החינוך, נמצאנו למדים כי "במהלך השנה יעסקו התלמידים בתכנים חברתיים ערכיים ומוסריים אקטואליים".

     

    נניח שכולנו יודעים מהם ערכיה של מדינת ישראל, ונניח שלכולנו הסכמה מלאה עם התכנים החברתיים הערכיים והמוסריים שיקבע משרד החינוך, האם מישהו מוכן להסביר לי איך כל זה קשור לפתרון בעית הנחיתות הגוברת של תלמידי ישראל במתמטיקה, מדע וטכנולוגיה?

     

    מדוע תכנית החירום להצלת אזרחי ישראל מבורות מדעית חייבת לכלול את טיפוח הערכים של מדינת ישראל על חשבון כימיה וביולוגיה? ואיך הצליחו עד היום כל התלמידים במדינות האחרות להבין עקרונות מדעיים במנותק מהערכים החברתיים והמוסריים של מדינתם?

     

    תכנית החירום לטיפוח עתודה מדעית טכנולוגית, היא כמובן איננה ההזדמנות היחידה להנחיל חינוך חברתי ערכי לאור ערכיה של מדינת ישראל. משרד החינוך מסביר כי "תכנית זו תעמוד בהלימה לתכנית הליבה הרב שנתית לשעות חינוך המכוונת לקידום מימוש עצמי, שייכות ומעורבות חברתית ואשר פותחה על ידי מינהל חברה ונוער".

     

    מלים כדורבנות. אבל, אם כבר קיימת תכנית לימודים כזאת, והיא אפילו רב שנתית והיא אפילו "עומדת בהלימה לתכנית הליבה", מדוע יש להעמיס על התכנית המדעית מינון יתר של חינוך חברתי-ערכי? המסקנה היא, שבתרבות הממשל החנוונית של מדינתנו, לא ניתן לאשר תכנית חדשה כלשהי, מבלי לתת משהו למישהו.

     

    קומיסארים יצירתיים במשרד החינוך

    רצוי להבין שהרעיון הפוליטרוקי הזה, איננה מתיחה של אחד באפריל. זהו גם איננו תרגום מרוסית של מסמך העוסק בנוהלי העסקת קומיסארים ברוסיה הסובייטית לשעבר.

     

    זהו מסמך רשמי של משרד החינוך במדינת ישראל. מי שאיננו מאמין, יכול לקרוא כי כל המורים המיועדים לטיפוח עתודה מדעית טכנולוגית, חייבים לעבור הכשרה בת 30 שעות ליישום תכנית החינוך החברתי-ערכי.

     

    לא רק המורה לחינוך חברתי-ערכי חייב לעבור השתלמות כזאת, גם המורים לפיזיקה ולטכנולוגיה חייבים בכך. מלבד המנהל והאחראי הבית-ספרי, חייבים לחתום על המכתב הזה ארבעה מורים: מורה למדעים, מורה לפיזיקה, מורה לטכנולוגיה, ומורה לחינוך חברתי-ערכי. ללמדך מהן ארבע הרגליים המוצקות שעליהן עומדים המדע והטכנולוגיה במדינת ישראל.

     

    בשמו של משלם המיסים הצנוע והצייתן, אני מבקש בהכנעה ממשרד החינוך שלא יהפוך את ילדינו הרכים לעתודה מדעית טכנולוגית של צה"ל, שלא ישתמש בהם ל"העצמת עוצמתה של המדינה" ושלא יהלום בהם בתכנית מהפכנית מקושקשת ומבולבלת "העומדת בהלימה לתכנית הליבה הרב שנתית".

     

    אנו מוותרים מראש על תכניות מופלאות של לימודי הרף-עין ברובוטיקה, מבוא לרפואה, ננוביוטכנולוגיה ואימונודיאגנוסטיקה. כל שאנו מבקשים, שילדינו יזכו ללמוד מעט כימיה, פיזיקה וביולוגיה ואם אפשר, גם מתמטיקה, ואז יוכלו אולי להבין משהו בטכנולוגיה ולהביא תועלת לעצמם ולמדינתם.

     

    אהוד קינן הוא פרופסור לכימיה בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה, חבר הוועדה הבין-סנאטית של האוניברסיטאות ויו"ר וועדת מקצוע הכימיה של משרד החינוך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' אהוד קינן
    באדיבות הטכניון
    חינוך מדעי הוא קשה ותובעני
    צילום: Index Open
    מומלצים