SpiderMan SD: מי יכול על ספיידי
מה זה זריז, משעשע, בעל חוש עכביש ומתחלק בארבע ללא שארית? ספיידר-מן, כמובן! או אולי כדאי להגיד ספיידר-מנים. ברבים. כי יש הרבה כאלה במשחק החדש של איש העכביש
עלילת המשחק Spider-Man: Shattered Dimensions פשוטה להחריד: מיסטיירו הרשע גנב לוח עתיק, אך לאחר עימות קצר עם ספיידר-מן נשבר הלוח לחתיכות רבות, שהתפזרו ברחבי ארבעה יקומים מקבילים. חלקי הלוח מסוכנים ועלולים להחריב את העולם אם לא יאוחדו חזרה ללוח אחד.
נשמע מלחיץ? אין מה לדאוג! כל אחד מהיקומים כולל ספיידר-מן משל עצמו - שמוכן ומזומן לאתר את החלקים השבורים, לחלץ אותם מידי אוייבים אכזריים ולהעביר אותם לגיבורה מיסטית בשם מאדאם ווב, שמסוגלת לאחד בחזרה את הלוח ולהציל את העולם.
עבר, הווה, עתיד, בטמן
בהתאם לעלילת המשחק, כל שלב יאפשר לכם לשלוט באחד מארבעה ספיידר-מנים שונים, כל אחד מהם נשלף ישירות מספרי הקומיקס של חברת Marvel.
הספיידי הראשון הוא ספיידר-מן המופלא, והוא למעשה הגירסה אותה כולנו מכירים. השני הוא ספיידר-מן האולטימטיבי, גירסה מודרנית של איש העכביש, בה פיטר פארקר הוא עדיין נער מתבגר וספיידר-מן עושה את צעדיו הראשונים בעולם הסופר-גיבורים.
הגירסה השלישית היא ספיידר-מן של שנת 2099, איש עכביש עתידי שחי בתקופה בה תאגידים מושחתים שולטים בעולם. הרביעי הוא ספיידר-מן נואר - גירסה אפלה של ספיידי, שמעדיפה להסתתר בצללים ולחסל אוייבים תוך כדי התגנבות - ולמעשה מזכירה לנו יותר את בטמן מאשר את ספיידר-מן.
כל אחת מהגרסאות משנה קצת את השליטה באיש העכביש. כך למשל, ספיידר-מן האולטימטיבי, שלובש את החליפה השחורה והסימביוטית (זאת שהפכה לאוייב וונום בסרט "ספיידר-מן 3") מסוגל להכנס ל"מצב זעם" ייחודי, ספיידר-מן נואר מסוגל לבצע חיסולי אוייבים כשהוא אורב בצללים וכו'.
בנוסף, כל גירסה כוללת סגנון גרפי שונה: ספיידר-מן המופלא וספיידרן-מן האולטימטיבי זוכים לטיפול שמזכיר סרט מצוייר, ספיידר-מן 2099 זוכה לטיפול עתידני וספיידר-מן נואר נראה כמו סרט פילם נואר קלאסי.
שלב ראשון, העתק והדבק
אם עד כאן מתקבל הרושם שמדובר במשחק מגוון - אנחנו מצטערים לבשר שהרושם מוטעה. למעשה, מבחינת עיצוב השלבים שלו, מדובר באחד המשחקים היותר רפטטיביים שאי פעם שיחקנו בהם.
כל שלב בנוי בדיוק אותו דבר: ספיידר-מן נתקל באוייב גדול. האוייב הגדול בורח מספיידר-מן, ומשאיר אוייבים קטנים כדי להעסיק את איש העכביש. ספיידי מנצח את האוייבים הקטנים, רודף אחרי האוייב הגדול, שבורח שוב... וחוזר חלילה, עד לקרב בוס בסוף השלב, לאחר שהאוייב הגדול מנצל את הכוחות המיסטיים של שברי הלוח כדי לחזק את עצמו.
אז נכון, בכל שלב יש לנצל את הכוחות של הספיידר-מן של אותו יקום, אבל למרות זאת כולם מרגישים בערך אותו דבר. היוצאים מהכלל הם שלבי הנואר, שהם היחידים שדורשים סגנון משחק שונה - ספיידר-מן נואר הוא חלש משמעותית ממקביליו, ואם הוא אינו יחסל את אויביו תוך כדי התגנבות הוא לא יצליח לשרוד יותר מדי זמן.
למרות זאת, גם שלבים אלה מרגישים כמו חיקוי זול של Batman: Arkham Asylum, ולמרות שהם מצליחים לשבור את השיגרה במידה כזו או אחרת, הם עדיין לא מספיקים כדי להשכיח את זה שעיצוב השלבים של המשחק נעשה תוך שימוש נרחב ב"העתק" ו"הדבק".
דרוש: ריטלין למצלמה
ואיך המשחקיות עצמה? במילה אחת - בעייתית. ספיידר-מן, מיסודו, צריך להיות דמות קלילה ומהירה, ויוצרי המשחק בהחלט שימרו את תכונות אלה - מה שיצר מערכת שליטה שמרגישה מעט היפראקטיבית.
ספיידר-מן יגיב בקלות מעוררת כעס לכל הזזה קטנה של אחד הג'ויסטיקים, יקפוץ לגבהים מרשימים וישתמש בקורים שלו לפני שתספיקו להבין שרציתם להשתמש בהם. לא אחת תרצו להתחמק מאויבים כדי לאגף אותם, אך תמצאו את עצמכם בקצה השני של המסך.
השליטה מהירה וכאוטית הזאת מזיקה בעיקר לקרבות, שהופכים לסדרה של קטעי "לחץ כמה שיותר פעמים על כפתורי המכות ותנצח את כולם", מבלי לתת לשחקן אפשרות ללמוד את מערכת הקומבואים, או לתכנן טקטיקות לקרבות.
המשחק מנסה לפצות זאת על ידי מערכת תגמול, שתזכה אתכם בנקודות נסיון לאחר שתבצעו פעילויות מסויימות (למשל, לחסל אויבים בעזרת מכות חזקות בלבד וכו'), ונקודות הנסיון הנ"ל יכולות להיות מנוצלות בשביל לרכוש יכולות חדשות - אך זה עדיין לא מספיק.
נפגעת נוספת מהשליטה המהירה היא מצלמת המשחק, שפשוט לא מצליחה לעקוב אחרי כל הבלגן על המסך. זה הופך בעייתי במיוחד בקרבות - המצלמה מתקשה להבין מה קורה, ודורשת לעיתים כיוונונים ידניים כדי שיהיה אפשר להתמקד באוייבים - לא נוח, ולא משהו שאנחנו שמחים לראות במשחק מודרני.
עוד ב-Games.co.il: ליטלביגפלנט 2 נדחה ל-2011
לחובבי איש העכביש בלבד
Spider-Man: Shattered Dimensions הוא משחק פעולה חביב, אך לא יותר מזה. המשחקיות שלו לוקה בבעיות גדולות מדי בשביל להחשב למשחק טוב של ממש, אך למרות זאת לא היינו מגדירים אותה כשבורה ממש - אלא סתם כלא ממש סימפטית.
ולכן, אנחנו ממליצים על המשחק בעיקר לחובבי איש העכביש (ובמיוחד לחובבי הקומיקס), שיהנו מהאווירה, הגרפיקה הצבעונית, הדיבוב המצויין והסיפור הקומיקסאי. הם גם יעריכו את הטיפול המסור אליו זכו הגרסאות הפחות מוכרות של ספיידר-מן: 2099 ונואר.
ומה עם כל השאר? יכולים לוותר בכיף. אמנם Spider-Man: Shattered Dimensions הוא משחק פעולה חביב, אך זה כל מה שהוא מצליח להיות. ספיידר-מן אחד או ארבעה - יש משחקים טובים ממנו בשוק.
