שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הם משתכנזים

    נבחרת החלומות של עולם התורה הספרדי צמחה בישיבת "פורת יוסף". איך קרה שדור ההמשך כבר לא נוהר אליה ואחיותיה עברו לפורמט ליטאי? טלי פרקש יצאה למסע בעקבות המעוז האחרון

    הרבה לפני שש"ס "החזירה עטרה ליושנה", שיגשגה בירושלים מעצמה ספרדית של תורה - ישיבת "פורת יוסף". השמות הגדולים של עולם התורה הספרדי הגיחו משם: זקן המקובלים הרב יצחק כדורי ז"ל, הרב עובדיה יוסף שמשמש היום כנשיאה, ואפילו אריה דרעי נמצא בין התלמידים לשעבר. אך בין לבין משהו לא טוב קרה בדרך, מתופעה פנומנלית של למדנות נוסח עדות המזרח עברו שם ללימוד נוסח ליטא, וזוהרו של המותג החזק הועם.

     

    הישיבה החלה לשקוע אט אט באלמוניות ולמעט הבלחות ביוגרפיות של רב כזה או אחר, שזרקו אותנו בחזרה להיזכר בקיומו של המקום, נשבה משם בעיקר דממה. אך סיפורו של בית היוצר של מיטב המוחות התורניים של מדינת ישראל, הוא סיפרה של היהדות הספרדית כולה. מאליטה זקופת גו לתהומות פרשיות גזענות עמנואליות.


    ישיבת פורת יוסף, צילום: בני משה, "עונג שבת"

     

    את הרב משה שפיר, עורך עלון "עונג שבת" ומבאי ביתם של רבני מועצת חכמי התורה, אני תופסת עסוק בהוצאת חוברת על פועלו של הרב יהודה מועלם ז"ל. ראש ישיבת "פורת יוסף" בשכונת גאולה, שנפטר בשבת האחרונה. הסניף הזה של הישיבה הוא "אחרון הדינוזאורים", המשמר את מורשת הלימוד הספרדית כפי שהיא. אחותו המפורסמת ברובע כבר עברה לפורמט אשכנזי מלא.

     

    אצולת הרבנות הספרדית 

    "'פורת יוסף' זה אחד ממחצבי האינטלקטואלית של המאה ה-20", אומר ל-ynet אבישי בן חיים, פרשן לענייני חרדים השוקד בימים אלו על דוקטורט בנושא הרב עובדיה. "היא הבסיס לכל עולם הישיבות הספרדי, וממנה הכול צמח. כל משפחות הרבנים המפורסמות למדו שם, דור אחרי דור: צדקה, עדס, מוצפי, אליהו. לשום ישיבה אחרת אין נבחרת בסדר גודל שכזה, כולם הגיעו משם".

     

    באותם שנים ראשונות התפתחה בישיבה "נבחרת חלומות" המורכבת מעשרות בודדות של תלמידי חכמים ספרדים, וכל העם היושב בציון נשא אליהם עיניו. בעוד עולם הישיבות הליטאיות התפתח בקצב מסחרר וישיבות וכוללים צצו בירושלים פיטריות אחרי הגשם, "פורת יוסף" הייתה ונשארה במשך שנים ישיבה ספרדית יחידה.

     

    בעוד רוב הרבנים שצמחו בקרבה נולדו למשפחות מיוחסות ומקומם בין כותלי הישיבה היה מובטח, העניים נשארו לרוב בחוץ. בכל כיתה למדו עד עשרה תלמידים ושכר הלימוד היה גבוה. "את אבי שסיים את לימודיו בתלמוד תורה לא רצו לקבל ", מספר הרב אברהם יוסף, רבה הראשי של חולון על אביו, הרב עובדיה יוסף. "הוא היה מספר תשע או עשר, בתקופה הזו זה היה המקסימום האפשרי שם. בסוף אחד המורים התנדב שילמד אצלו כתלמיד שלא מן המניין. הוא נשאר כיתה שנתיים כי המורה של הכיתה הגבוהה לא היה מוכן לקבל אותו. בסוף ראש הישיבה, הרב עזרא עטיה ז"ל, התערב לטובתו. הוא עשה להם שם חיים קשים, הוא היה תלמיד עם הרבה שאלות וקושיות".

     

    "החיים הקשים" שעשה התלמיד המפורסם למורי הישיבה הגיעו עד כדי הפגנות. הלימוד "בפורת יוסף" נשען על דרך הלימוד הספרדית הדוגלת ביסודיות ובשינון עד שאחרון התלמידים יבין את הנאמר. בשביל מי שהיה לימים הרב עובדיה, זה היה יותר מדי - "הוא ערך הפגנה ורצה לשנות את השיטה. זה היה איטי עבורו", אומר בנו, "הדבר המיוחד הוא שראש הישיבה בעצמו תמך בו במאבק".

     

    "ישיבה לביאת המשיח"

    את רעיון הישיבה הספרדית הגה גדול פוסקי ההלכה הספרדים המכונה "הבן איש חי". המוציא לפועל היה נדבן ממוצא עיראקי בשם אברהם יוסף שלום שהתגורר בימי המנדט העליזים בכלכותה, הודו. הרב הורה לו למצוא שטח אדמה קרוב ככל האפשר לכותל, שם ילמדו בחורים תורה וקבלה, שיזרזו את ביאת המשיח. "הבחירה הייתה בין בית חולים או ישיבה", אומר הרב אברהם יוסף. "הבן איש חי אמר שהקמת הישיבה תמנע מחלות בעיר. וחוץ מזה כבר היה בית חולים בירושלים והצורך בישיבה היה גדול".

     

    גם היום ממשיכים להדהד בהיכל הישיבה הסיפורים על ניסויים בקבלה מעשית שביצעו התלמידים. תיאורים מיסטיים על שולחנות מתעופפים באוויר וחפצים דוממים שלפתע פתחו פיהם. זה לצד זה למדו מקובלים ופוסקי הלכה ולעיתים קרובות היו התלמידים הטובים פוסקי הלכה ומקובלים כאחד.

     

    דור ההמשך

    מה שהחל כמוסד לחבורת עילויים מיוחסת בראשית המאה ה-20, התפתח לישיבה המקבלת את כל המידפקים בשעריה. רוב בוגרי הישיבה באותם ימים נכנסו לתפקידי מפתח ברבנות הראשית ומשמשים גם היום כרבני ערים ודיינים.

     

    "'בפורת יוסף' לא היה כזה דבר 'משגיח' שמקבל או מסלק תלמידים. כפי שיש בישיבות ליטאיות. התחלתי את הישיבה בגיל 11", נזכר הרב אברהם יוסף בימיו כתלמיד. "עד שעה שלוש למדנו לימודי קודש ואחר הצהריים למדנו מקצועות חול - חשבון, אנגלית, מדעים עם מבחנים כמו כל חטיבת ביניים. שיעורי הקודש נמשכו בין שלוש לארבע שעות עם הפסקות של רבע שעה בין לבין. לילדים זה דבר מאוד קשה, אבל זה מחנך אותם לשבת, להתמיד".

     

    "גם הגילאים בכיתות הישיבה היו נושא גמיש. כשהתחלתי ללמוד הקפיץ אותי המורה כיתה ואחר כך עוד כיתה. ובאותה כיתה למדו תלמידים צעירים ותלמידים מבוגרים, כל אחד לפי הכישרון וההתמדה, התקיים בינינו מתח בריא של תחרות, לא לחינם אומרים, 'קינאת סופרים מרבה חוכמה', אם השתדלת והתאמצת הצלחת, זה היה המסר".

     

    השקיעה 

    אחרי היוקרה והשמות הגדולים באה הצניחה. היום דור ההמשך הספרדי כבר לא נוהר בהמוניו לישיבה: "למה זה נפל? כי הם ספרדים", אומר בן חיים באירוניה. "היום נוצר מצב שכל ספרדי שיש לו אפשרות ילך לישיבה ליטאית-אשכנזית. ואם לא הוא, אז ינסה להכניס את הילדים. גם ישיבות ספרדיות טובות הן למעשה ישיבות בשיטה אשכנזית לספרדים, כששואלים בחורים ב'פורת יוסף' של היום, איפה הייחודיות? איפה שיטת הלימוד הספרדית? הם אומרים: עזוב, זה לא רלוונטי.

     

    "האליטה הספרדית שפעם שלחה לשם תלמידים, שולחת היום לחברון, פוניבז' ועטרת. מודל הלימוד הליטאי

     ניצח ובגדול. השאיפה הגדולה של היהדות החרדית הספרדית היא להידמות לחרדים האשכנזים בלימוד, בלבוש, הם חברת הגירה לא גיאוגרפית, אבל תרבותית".

     

    כיום, ישיבת "פורת יוסף" כבר לא נחשבת ישיבת הדגל הספרדית, אם כי היא מככבת במקום טוב באמצע. את המקום הראשון תופסת כיום ישיבת "קול יעקב". אוכלוסיית התלמידים שם מתחלקת חצי חצי בין אשכנזים לבני עדות המזרח וגם היא עדיין לא הבחירה הראשונית והטבעית של הספרדי החרדי, המחפש לרוב להשתדרג ללימוד תורני מייד-אין-ליטא.

     

    אריה דרעי מתלמידיה של "פורת יוסף" הוא הדוגמה הקלאסית לאבולוציית הלימוד הספרדית: התחיל "בפורת יוסף", השתדרג "לקול יעקוב" ולסוף נח על זרי הדפנה באוקספורד החרדית - "ישיבת חברון".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    "למדנו חשבון ואנגלית". הרב אברהם יוסף
    צילום: ירון ברנר
    מפורת יוסף ל"חברון". דרעי
    עופר עמרם
    הרב עובדיה בחברת הרבנים הספרדים
    צילום: ניב רוזנברג
    מומלצים